• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

צילו של הצל -עץ משחק [5/5] (מהדורה 5, פנטזיה) - סיימנו!

תוך התעלמות בוטה מהננס, הקוסמת מכוונת את מבטה החד לעבר אומבר.
"אני אעשה כל מה שאני אצטרך כדי לעזור לארץ שלי," היא אומר בקול קר וקטלני, "בין אם זה לצאת למלחמה כוללת נגד הצל ובין אם זה לא לעזור לקוסמת בעייתית בקרב שלא יכולתי לצפות שהוא יקרה. אז תחשוב טוב בפעם הבאה שאתה מטיל ספק בי או במטרתי. ואת הטקסט אני לא אתן לך לקרוא עד שלא תחזיר את החתיכה שיש אצלך ממנו, לפחות."
היא מרימה את מבטה מאומבר. "כל השאר, אל תדאגו. אנחנו נדאג לכם לרפואה, אוכל ומה שלא תצטרכו. הכל טוב. אתם באים?"
 
אתם עוקבים אחרי הצבא למחנה אוהלים רחב ידיים, מחזה משונה מאוד לואשו ומוכר לכל השאר - מחנה צבאי, שנפרס ללילה ומפורק ביום. נותנים לכם אוהל מרווח וריק לנוח בו, עם אוכל חם שמחכה לכם. ארוחה טובה זה משהו שחסר לכם זמן רב, וגם אם האוכל הוא בשר פשוט וקצת ירקות לא טריים, הוא חם ומבושל, ומחזיר משהו בכם לחיים.
"יש לי דברים אחרים לדאוג להם," אומרת דארה. "אני לא יודעת אם אתם מתכננים להישאר איתנו או לא, אבל בתור נבחריה של יצירה נספק לכם את מה שתצטרכו. מחר בבוקר נחזור לצעדה, אז תתכוננו." דארה יוצאת, משאירה את חמשתכם באוהל לבדכם.

ויש לכם, לשם שינוי, זמן. הכרתם זה את זה לא מזמן, ואתם בקושי יודעים את השמות זה של זה - אם בכלל. תדברו ביניכם, תחליטו לאן אתם מכוונים עכשיו, תשלימו פערי ידע - תבינו מה אתם רוצים לעשות ואיך אתם עושים את זה. יש לכם לילה לנוח וצבא שיגן עליכם, ולעת עתה אתם בטוחים - אז מה אתם רוצים לעשות עכשיו?
 
רין מביטה בננס הרובוט ובחצי השד באי נוחות קלה, היא יושבת לצד ואשו ומביטה על האחרים ואומרת "אז..." היא מביטה באחרים "עדיין לא ביססנו משהו די בסיסי... מי אתם בדיוק? כל מה שאני יודעת זה שכולנו כאן נבחרים ושאתם בהחלט לא מכאן"
 
זה המחנה הגדול ביותר שואשו ראה בחייו, והאוהלים בו עשויים ממין עור מוזר כזה, שעשוי מחוטים. עיניו נפערות, אבל הוא לא מוציא מילה לפני שהוא מחסל את המנה שהונחה לפניו.
''אני ואשו משבט וואיו טהא, בוגר כבר כמה ימים, אוהב כלבים ובשר טעים'', הוא מלטף את כלב הציד הגדול שנח לרגליו. ''מי אתם ולמה אתם נראים כל כך מוזר?''.
 
רין מוסיפה "אני רין קן-לה משבט הקן-לה והלה-קן, השתיים שהם אחד, שבט הסוכרים" היא אומרת "ומה שואשו שואל הוא מדוע אתם לא בעלי צבע כמונו, אני אישית יודעת את התשובה לכך ולכן באותה הזדמנות אסביר לכם מדוע אנחנו בעלי צבע שאתם עשויים למצוא יוצאי דופן, אנחנו אנשי הערבה מתחלקים לשבטים, הצבע שלנו נקבע לפי השבט שלנו, אם אחד מאיתנו יחליף שבט גם צבעו ישתנה, מבין אנשי השבטים יש מספר נבחרים המחזקים בכוחות השבט שלהם, אני משבט השוכרים וכוח השבט שלי נקרא חוזה, אני יכולה ליצור חוזים קובלים ואני משתמשת בו בעיקר בשביל ליצור חוזים עם רוחות כדי לקבל מהם כוחות. ואשו מחזיק ביכולת... כלבים למיטב הבנתי" היא נאנחת "אנשים שאינם מהערבות מחזיקים בצבע עור הקשור למורשת שלהם ככול הידוע לי, ואני יודעת שיש לכם כוחות משלכם... מעבר לזה אני לא יודעת הרבה על מה שמעבר לערבות"
 
אני ביאורן, וזה גורן. אנחנו מלינגאה, שזו ממלכה של ננסים. באופן כללי אני טבח. אני מכין אוכל, חומרי נפץ ושאר חומרים אקזוטיים. אני אתן לגורן להציג את עצמו. הוא... יחודי, ורני לא מכיר אותו כל כך טוב.
 
"אני גורן מלינגיאה, כמו שהוא אמר. נשלחנו לממלכת אילהארה על מנת לגלות מה מחק אותה לפני מספר שבועות, אבל לא מצאנו שום מידע שימושי. אז מצאנו ננס שיצר מכונות מלחמה שדומות לי, והוא שמר על שער מימדי, דיבר כל הזמן על יצירה ועל הכוחות שפועלים ביקום הזה. הרגנו אותו ועברנו בשער, ואז מצאנו את עצמנו מול יצור הצל הזה. מכאן אתם מכירים את ההמשך. אז מה אתם חיפשתם בערבות המערב ואיך הגעתם לשם?"
 
"תופעה שאנחנו מכנים מדבר שחור פגעה באזורים שונים בערבה, עקב כך התקבצה מועצת שבטים אך היא הותקפה על ידי השדים, השבט השחור כי שאנחנו מכנים אותו, יצאנו לחקור והתקלנו בחצי שד בשם קאגה שניסה להרוג אותנו, במהלך הקרב איתו גיליתי על הנבחרים האחרים, אתם ועם הסימנים של אסון הצל חיברתי את הנקודות, קאגה הניח לנו ללכת מישום מה, ואז נתקלנו בצל ואת השאר אתם יודעים..."
 
אומבר בוחן את החדר, ומחפש מכשירים ולחשים שונים שמטרתם לצוטט לשיחה שמתנהלת. לאחר שהוא מוודא שאין כאלה או מבטל את אלה שישנם הוא פונה אל האחרים.
"אני אומבר סאנגוויס, לוחם וקוסם, לכאורה בשירות מועצת הקוסמים - האנשים שלקחו אותנו. אל תסמכו עליהם ואל תתנו להם שום פיסת מידע. לפני כמה חודשים ראש המועצה השתגע וכתב מגילות מלאות ג'יבריש, שרק כאשר יצורפו ביחד אפשר יהיה להבין אותן - אחת מהחתיכות האלה מצויה בידי, השאר בידי המועצה, אבל אני לא סומך עליהם. במקרה הטוב הם יקחו את המגילה ויכלאו אותנו, במקרה הרע הם משתפים פעולה עם הצל."


סריקת החדר: [dice:r8v1q]732507:0[/dice:r8v1q]
 
"אתה בטוח שאין כאן משהו אישי נגד המועצה? מכאן ועד להנחה שהם עובדים עם הצל זה... מעט יוצא דופן" היא אומרת "והמדבר השחור הוא אזורים ענקיים של עפר שחור במקום בו היה חיים, בדיקה שעשיתי מגלה שמה שזה לא יהיה שיוצר אותם, כנראה הצל, מכלה אפילו נשמות שהיה בשטח ההתפרצות, בהנחה שמדובר בהתפרצות"
 
"יש משהו אישי כנגד המועצה, אבל זה לא העניין. אני חשתי בנוכחות המועצה באזור עוד לפני הקרב עם קאגה. לא נראה לכם מעט חשוד שהם הצטרפו דווקא בתזמון שכזה, עם סוף הלחימה ואחרי שכוחות הצללים נוצחו בקושי? עם כמות הקוסמים שהיו שם הם היו יכולים לחסל את הצל בקלות עוד לפני שאנחנו היינו מגלים על קיומו" מגיב אומבר לדבריו של גורן.
 
"מה חשוד בזה? אם הם רצו לנצח את הצל הם יכלו, אבל אם הם רצו שהצל ינצח הם היו יכולים לעזור לו ואם הם רצו שנמות ממנו הם היו יכולים לחסל אותנו בלי בעיה בכלל. ההסבר הסביר ביותר הוא שהם הגיעו בשיא המהירות שלהם אל הצל - צבא גדול זז לאט.
אבל יש משהו שאני צריך לספר לכם: היה לי 'חלום', אולי הוא קשור למה שקורה כאן. ראיתי קריסטל ירוק בעמק, אז פיצוץ שהשמיד את העיר אליהראה, ואיש זקן, מת, ליד מגילות רבות מספור." אומר גורן, מתאר את האיש הזקן ואת העמק. "אז ראיתי ננס במעבדה, אליה הגענו כשחקרנו את חורבות אילהארה ובה עמד שער שהוגן על ידי אותו הננס, שעבד כנראה למעל 'הצל'. דרך השער הזה עברנו והנה אנחנו כאן."

out
הקריסטל מהחלום - הוא נמצא בתוך עמק שדומה לתוואי שטח שראיתי בעבר?
 
''גם אני זוכר מראה כזה!'', ואשו קורא. ''אני לא זוכר מתי... הקריסטל הוא בוודאי כלאה של הרוח הגדולה!'', הוא מכנה את יצירה בשם הנפוץ לה בשבטי המערב.
 
לפתע, נראה שואשו מבין משהו. "כמובן!" הוא צועק וקם על רגליו. "וואף, אני יודע איפה היא! בוא!" בלי שאתם מצליחים לעצור אותו הוא נעלם מהאוהל, וואף אחריו, וגם אם אתם מחפשים אחריו אתם לא מוצאים אותו.

Out
לאור עזיבתו של ח'אן את המשחק, אני נפטר מואשו. בספוילר למטה מתואר הסוף שלו - אבל אני מבקש רק ממי שבאמת יודע להפריד ידע דמות שחקן לקרוא את הספוילר.

ואשו נכנס לאוהל הפיקוד של דררה בזמן שהיא עומדת מעל מפה מסובכת של הערבות, מנסה לתכנן מסלול למקום לא ברור.
"מה אתה רוצה?" היא שואלת, קולה קר.
"אני הבנתי איפה יצירה נמצאת! זה לא רחוק, אני יכול להגיע לשם תוך שלושה ימים! ואז כל זה יגמר - "
"לא." דארה קמה בחדות, שולפת את חרבה ומדליקה אותה בלהבות.
"דארה?" שואל בחשש ואשו, אבל מגיב לאט מידי.
דארה נועצת את חרבה בבטנו, ושולפת אותה בתנועה חלקה וקטלנית. ואשו היהלום קורס לקרקע.
"אני לא יכולה לאפשר את זה," היא אומרת. "ניסיתי להיות נחמדה אליכם, אבל אני לא יכולה לאפשר את זה. לשחרר את יצירה לא הולך לגמור כלום."
דארה העבירה את מבטה לכלב המפוחד בפינת החדר.
"אני מניחה שאתה לא הבנת את מה שהוא הבין עדיין," היא אומרת, קולה עדיין קר ואכזרי. "לך, לפני שאני אתחרט."
וואף נמלט דרך דלת האוהל, ובורח מהמחנה הכי רחוק שהוא יכול, מייבב.
באווחת יד להבות עוטפות את ואשו, וגופתו נעלמת לאפר שמתפזר על רצפת האוהל.
"בראג?" קוראת דארה, ובריון גדול במדי צבא נכנס לאוהל. "הגיע הזמן שנתחיל בתוכנית התקיפה."
 
"טוב, זה מוזר. היה לי חלום דומה בלילה לפני שיצאנו למסע, רק שהוא כלל גם אותך. נדמה לי שניסיתי לספר לך על זה בספינה. לאילהארה."

ואז ביאורן יושב וחושב קצת.

"אוקיי, יש לי ניחוש, רק ניחוש, בנוגע למקום של יצירה. ואשו הבין את זה לפני 2 דקות בערך, ואז נעלם. אין לי מושג איך הוא הבין את זה, אבל בהתבסס על זה שלכולנו, כולל ואשו, היו חלומות דומים, אני חושב שאפשר להניח שואשו ראה את החיזיון של הקריסטל בחלום שלו, כמוני וכמו גורן. עכשיו, לא אני ולא גורן מסוגלים לזהות את המיקום של הקריסטל, כנראה כי אף פעם לא היינו שם, אבל ואשו גילה את זה. כלומר, הוא ראה בעבר את הקריסטל, או את המקום שבו הוא נמצא, ובהתבסס על זה שואשו גדל בחברה שבטית בערבה, אני מוכן להתערב שלא היו לו הרבה הזדמנויות לראות עולם, כלומר, הקריסטל שהופיע בחלומות שלנו כנראה נמצא בערבה, ליד השבט של ואשו."
 
חזרה
Top