[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

זולג'ין יורד על ברכיו ומוריד את ראשו מעט, קידה מוזרה שהרן כנראה לא ראה מעולם. "אדון הצייד גונק, כבוד לי להיות בנוכחותך".

"קום זולג'ין." עונה גונק. "אני כבר מכיר אותך מספיק זמן." הוא מבהיר, "ואין לנו זמן לכל הדיבורים האלה. אם כי אני מופתע שהגעתם לפגוש אותי פה. מה הביא אתכם?"

"יש לא רחוק מכאן צייר," נל מציעה "הוא מוכר ב-500 מטבעות יצירה גבוהה בהזמנה אישית וב-250 דיוקן."

"עוד לואה? כמה מכם יש בדיוק? ותסלח לי נוק - או גונק - אבל אני חייב לתהות מה בדיוק הצורה המקורית שלך מכל אלו?" הרן שואל בסקרנות.

"אני אדון הצורות הרן," הוא עונה, "אין לי צורה מקורית, אני לובש מה שנותן לי את המיטב מכל סיטאוציה. לפעמים זה אדם, לפעמים זה אלף, ולפעמים זו חיית טרף."

"יש לואה גדולות וקטנות ומספרם אין ספור. גונק הוא לואה הצורות, אדון הציד. הוא הראשון שלימד את הדרואיד הטרולים את דרך שינוי הצורה" מסביר זולג'ין להרן לאחר שהוא קם. "נאמר לנו על אלף שיוכל לעזור לנו בלמצוא את הסירונאי שמתחבא בנמל חירות והביא ליער את היצורים המחליאים הקרוים ונדיגו. שלחו אותנו בטענה שהאלף התנגד בתוקף לכך שפיות, יהיו אשר יהיו, נכנסות לנמל חירות. אני מאמין שאתה מבין על מי אני מדבר מאן" אומר זולג'ין לגונק, יודע שהוא האלף המדובר.

"הא" עונה גונק, "מפתיע אותי שהיא חשבה על זה," הוא אומר, "לצערי זה היה תירוץ ותו לא כדי שאוכל להיעלם מנמל חירות מבלי שמישהו ירצה לעשות משהו בנדון, מעין דרך לזנוח אישיות אחת בשביל אחרת." הוא עונה, "יש לי סיבות לשנוא את הפיות כמו לכל הלואה, לא כולנו הסכמנו עם ראזאן כשהוא חתם את הברית שלו עם סירונה, אבל זה כן נתן לחלקנו הגנה." הוא מסביר

"האם תוכל לעזור לנו, גונק האדיר, בלמצוא את הסירונאי המסתתר בנמל? או האם תוכל לקרוא לג'אני? אני סבור שלואת הסודות יידע מי הוא הסירונאי, או במקרה הטוב ביותר, היכן נוכל למצוא את כתר החורף".

"אני מצטער זולג'ין," עונה גנוק, "הסיבה שאני יכול להיות פה הוא בגלל המזבח הזה, שאר הלואה לא רצויים פה, חוץ מ... ובכן ראזן, ואני מניח שגם הוא יהיה היחידי שיודע איפה נמצאת כתר העלים." הוא מסביר, "זה הסוד שהוא שומר לעצמו. מסיבה לא ברורה."

"מהי בדיוק הברית של הלואה עם סירונה? לא שמעתי עליה מבוונסאמדי או המקורות האחרים שלי." הרן שואל את גונק

"זה יקר ואין לי תקציב לזה. בואו פשוט ננסה לשאול איפה הגברת גרה.'' מציע האקושין, ועובר למעשים: ''סליחה, '' הוא פונה לאדם שרואה ברחוב. ''איפה גרה הליידי אסטרה? אנחנו לא מוצאים את הבית שלה''

האדם מצביע על בית גדול לא רחוק מהמקום שאתם נמצאים בו, "שם" הוא אומר בפשטות ופונה להמשיך ללכת. אלא אם כן יש לכם שאלות נוספות

"הברית של ראזן" מתקן גנוק, "לואה המלכים עשה ברית עם סירונה, והאמת שאנחנו לא בטוחים אפילו מתי הוא עשה זאת." הוא מסביר, "הוא עשה עסקה כלשהי עם סירונה, הוא עשה בשבילה משהו, ויכול היה לבחור בלואות שיזכו להגנה. בונסמדי לא היה אחד מהם. לכן הוא כנראה לא ידע עליה."

"בואו ניכנס." נל אומרת לאחרים מתקדמת לעבר הבית.

אתם עומדים בכניסה לבית, דלת עץ גדולה שלצידה פעמון מתכת קטן מקבל את פניכם, אתם לא חושבים שאתם שומעים קולות מתוך הבית, אבל אולי תוכלו לנסות להאזין אם תתאמצו.

"והאם אתה אחד מאלו שזכו להגנה? האם ראזאן והאדמירל קשורים איכשהו? לנמל חירות יש הגנה כלשהי מכוחותיה של סירוננ ועסקה בין שניהם יכולה להסביר את זה. מה שמעלה לי שאלה שלישית - שמעת פעם את הביטוי" ביתו של הים"? בוונסאמדי הזכיר אותה בפנינו בזמנו." הרן שואל ברצף

"גם אם הייתי זכאי להגנה, ויתרתי עליה מזמן כאשר הצטרפתי לבריח, כבר לפני שלוש מאות שנה ניסתי להכין את העולם הזה להגעה של הפיות, וניסנו להחזיר לאדמה הזו את זה אשר הביס את סירונה לפני כל כך הרבה נשים, אבל לצערי נחסמתי ונעצרתי, כי הסוכנים של סירונה כבר פעלו כדי לנטרל אותנו." הוא מסביר, "לצערי באותם ימים הדרך היחידיה להתכונן כראוי דרשה מאיתנו לעבוד עם כוחות אפלים יותר, בעיקר כי כוחות הסדר והאור לא היו מסוגלים להתמודד איתה, וכל מי שניסה להתמודד?" הוא מושך כתפיים. "טאלין זכור כקוסם אפל, אבל בזכות היצירה של הצלקת היה מקום בטוח לפליטים. אבל לך תסביר לאנשים שמגיע איום שהם לא מכירים, ויותר גרוע, הם לא יכולים לזכור." הוא מניד בראשו. "וראזן ידע את זה, לואת המלכים היה חכם מספיק כדי להקריב קורבן, והוא הבטיח לסירונה משהו, אני לא יודע מה, אבל בזכות ההבטחה שלו נמל חירות מוגן היום, וראזן יכול למלוך על פיסת האדמה שלו ללא עוררין." הוא שוב מניד קצת בראשו, "אבל הלואה הזקן יודע שהוא לא מלך, אחרת הוא היה מתייחס לעצמו כאחד. לא, הוא רואה עצמו כלא יותר ממי שמשיט ספינה לחוף מבטחים, ולכן הוא האדמירל שלה." גונק נראה מעט עצוב, "ובונסדמי... בונסמדי פעל בעצמו, אני לא יודע מה לואה המוות עשה כל הזמן הזה, כאשר אדון האש והמוות שלט על המתים, בונסמדי היה נסתר. חלקנו חשבנו שטרקאך ובונסמדי הם אותו אחד, או ששניהם משרתים את אותו אדון, אבל אני חושש שיש משהו מעבר לזה. הרבה יותר עמוק. לואה המוות דרש לעצמו תחום חדש מאז : דם. ואיש מאיתנו לא ידע למה. או מה הוא עושה עם הכוח הזה. בונסמדי עתיק מכולנו, רק לואה עתיק יכול לדעת בדיוק מי הוא ומה כוחו, אפילו ראזן כנראה לא מספיק עתיק כדי להחזיק בידע הזה." הוא מרכין מעט את ראשו, "וביתו של הים?" הוא מניד בראשו שוב, "היא אחותן של גבירות האש,האוויר והאדמה. אחת מארבעת בנותיה של סירונה. מלכת חצר החורף. שאת שמה אני לא יודע." הוא שוב מניד בראשו, "סירונה הגנה על בנותיה, אחת היא שלחה לחיקה, אחת היא שלחה לחיק אביה, אחת היא שלחה מהזיכרון, ואחת היא שלחה מהעולם." הוא כמעט מצוטט משהו שנשמע כמו נבואה ישנה, "קירה היא היחידה שאת שמע אנחנו יודעים. שאר האחיות שלה?" הוא שוב מניד בראש, "הן לא נחשפו, לא מאז שחצר האש שרפה את אלור-גאנה, אבל איש ממי שראה את נסיכת האש לא שרד לספר על איך היא נראית, ומה שמה."

"הוא שומר על הבת שלהם" זולג'ין אומר, ספק לעצמו ספק לכולם. "אחת היא שלחה לחיק אביה, ראזן שולט פה ונותן לפיות להיות כאן ויש מספר שקוראות לעצמן בנותיו של האדמירל" זולג'ין נראה המום, אך יותר מכך, זעום, לא נראה שהוא מעכל את המידע בצורה טובה. ובוסמנדי אומר שכתר העלים כאן. ראזן קיבל את המקום ובתמורה הוא משגיח על הדברים שלה" זולג'ין שם יד על הגרזן שלו. נראה שהוא שוקל המון דברים ולא בטוח מה לעשות.

גונק לא עונה, נראה שאין לו מה להוסיף.

נל מסתכלת אל עבר האחרים כדי לקחת מהם דוגמה כיצד צריך להתנהג וכשהיא מסיקה שגם הם לא בטוחים היא פשוט דופקת על דלת הכניסה.

אחרי דקה הדלת נפתחת ובת אנוש מבוגרת מביטה בכם מצידה השני, נראית מעט תוהה מי מבקר אצלה בשעה הזו.