"גם אם הייתי זכאי להגנה, ויתרתי עליה מזמן כאשר הצטרפתי לבריח, כבר לפני שלוש מאות שנה ניסתי להכין את העולם הזה להגעה של הפיות, וניסנו להחזיר לאדמה הזו את זה אשר הביס את סירונה לפני כל כך הרבה נשים, אבל לצערי נחסמתי ונעצרתי, כי הסוכנים של סירונה כבר פעלו כדי לנטרל אותנו." הוא מסביר, "לצערי באותם ימים הדרך היחידיה להתכונן כראוי דרשה מאיתנו לעבוד עם כוחות אפלים יותר, בעיקר כי כוחות הסדר והאור לא היו מסוגלים להתמודד איתה, וכל מי שניסה להתמודד?" הוא מושך כתפיים. "טאלין זכור כקוסם אפל, אבל בזכות היצירה של הצלקת היה מקום בטוח לפליטים. אבל לך תסביר לאנשים שמגיע איום שהם לא מכירים, ויותר גרוע, הם לא יכולים לזכור." הוא מניד בראשו. "וראזן ידע את זה, לואת המלכים היה חכם מספיק כדי להקריב קורבן, והוא הבטיח לסירונה משהו, אני לא יודע מה, אבל בזכות ההבטחה שלו נמל חירות מוגן היום, וראזן יכול למלוך על פיסת האדמה שלו ללא עוררין." הוא שוב מניד קצת בראשו, "אבל הלואה הזקן יודע שהוא לא מלך, אחרת הוא היה מתייחס לעצמו כאחד. לא, הוא רואה עצמו כלא יותר ממי שמשיט ספינה לחוף מבטחים, ולכן הוא האדמירל שלה." גונק נראה מעט עצוב, "ובונסדמי... בונסמדי פעל בעצמו, אני לא יודע מה לואה המוות עשה כל הזמן הזה, כאשר אדון האש והמוות שלט על המתים, בונסמדי היה נסתר. חלקנו חשבנו שטרקאך ובונסמדי הם אותו אחד, או ששניהם משרתים את אותו אדון, אבל אני חושש שיש משהו מעבר לזה. הרבה יותר עמוק. לואה המוות דרש לעצמו תחום חדש מאז : דם. ואיש מאיתנו לא ידע למה. או מה הוא עושה עם הכוח הזה. בונסמדי עתיק מכולנו, רק לואה עתיק יכול לדעת בדיוק מי הוא ומה כוחו, אפילו ראזן כנראה לא מספיק עתיק כדי להחזיק בידע הזה." הוא מרכין מעט את ראשו, "וביתו של הים?" הוא מניד בראשו שוב, "היא אחותן של גבירות האש,האוויר והאדמה. אחת מארבעת בנותיה של סירונה. מלכת חצר החורף. שאת שמה אני לא יודע." הוא שוב מניד בראשו, "סירונה הגנה על בנותיה, אחת היא שלחה לחיקה, אחת היא שלחה לחיק אביה, אחת היא שלחה מהזיכרון, ואחת היא שלחה מהעולם." הוא כמעט מצוטט משהו שנשמע כמו נבואה ישנה, "קירה היא היחידה שאת שמע אנחנו יודעים. שאר האחיות שלה?" הוא שוב מניד בראש, "הן לא נחשפו, לא מאז שחצר האש שרפה את אלור-גאנה, אבל איש ממי שראה את נסיכת האש לא שרד לספר על איך היא נראית, ומה שמה."