מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)
- מחבר/ת הנושא The Traveler
- תאריך התחלה
מבטו הנחוש של אוכל חינם מתרכך כשהוא רואה את הילד. כמובן שזה חשוב ואפילו דחוף ללמוד מה שאפשר.
אבל מה הטעם להיות גיבור אם אתה זונח ילדים מפוחדים?
הוא לא רוצה להיות כמו הוריו- הוא ממהר לסלק את המחשבה מלאת הטינה מראשו.
הוא כורע על ברך, מחייך ומושיט כף יד פרושה, כדי להראות את הכריות כף הלא מאיימות, ומחייך בלי להראות יותר מדי את שיניו.
"שלום.' אוכל חינם אומר בעדינות. "קוראים לי אוכל חינם, ואני כוהן שארס וחבר בחבורת גולגלת הטרול. מי אתה? איבדת את אבא ואמא במהומה?'
אבל מה הטעם להיות גיבור אם אתה זונח ילדים מפוחדים?
הוא לא רוצה להיות כמו הוריו- הוא ממהר לסלק את המחשבה מלאת הטינה מראשו.
הוא כורע על ברך, מחייך ומושיט כף יד פרושה, כדי להראות את הכריות כף הלא מאיימות, ומחייך בלי להראות יותר מדי את שיניו.
"שלום.' אוכל חינם אומר בעדינות. "קוראים לי אוכל חינם, ואני כוהן שארס וחבר בחבורת גולגלת הטרול. מי אתה? איבדת את אבא ואמא במהומה?'
IN
אאוליס מסתכל ״מידע טוב״ הוא אומר לה/ו בלי באמת להגיד תודה, ואז מחווה על הנתיב שהאישה סימנה. ״הרה, תחפשי ריח ייחודי״ הוא אומר.
״אם היא תמצא ריח, אז נלך לכיוון של הגנב. אם לא, נעקוב אחר הבוץ, בוץ הוא דבר קל יותר למציאה״ אומר אאוליס לטאלין, עם בבירור טיפה של זלזול בידע הבסיסי של טאלין בנושא ציד. טאלין לא בטוח מאיפה זה מגיע.
אאוליס מסתכל ״מידע טוב״ הוא אומר לה/ו בלי באמת להגיד תודה, ואז מחווה על הנתיב שהאישה סימנה. ״הרה, תחפשי ריח ייחודי״ הוא אומר.
״אם היא תמצא ריח, אז נלך לכיוון של הגנב. אם לא, נעקוב אחר הבוץ, בוץ הוא דבר קל יותר למציאה״ אומר אאוליס לטאלין, עם בבירור טיפה של זלזול בידע הבסיסי של טאלין בנושא ציד. טאלין לא בטוח מאיפה זה מגיע.
הולבר
הולבר מתעורר עם הרגשה מוזרה, הוא מתנער מהר מעלי השלכת המכסים אותו ואת מיטתו ומבטו נשאר עליהם זמן מה כשהוא שקוע במחשבות. באופן טבעי בחלוף הדקות מבטו נודד אל עבר נאגה בעודו מתלבט מה לעשות ובחלוף הזמן הולבר הגיע להחלטה שלמרות שהוא יכול להסתבך בצרות עם הלורד הירוק, הוא בכל זאת רוצה לשלוח פתק לארידריאה, אחותו הצעירה, ולהזהירה. לפיכך, הוא מתיישב בכיסא ליד השולחן ומתחיל לכתוב:
"ארי,
אני לא יודע מה אורתוס ולית'יס סיפרו לך על מה שקרה אתמול בלילה, אבל אני די בטוח שבשלב זה הם כבר המציאו סיבה בגינה אין לסמוך עליי ויש להרחיק אותי או לעצור אותי. אני כותב לך את הפתק הזה כדי להודיע לך שדברים אינם כפי שהם נראים ומשפחתנו הסתבכה עם כמה אנשים מסוכנים. אל תנסי לעזור לי או לעמוד לצדי. אני לא רוצה שתסתבכי גם את.
במידה ויש לך משהו חשוב לכתוב או להודיע לי נאגה תשוב אל הבית כל יום עם הזריחה ותחפש פתק עבורי על הגג, היכן שנהגת להתחבא כשנמאס לך מהשיעורים המשעממים..
תשמרי על עצמך,
אחיך הדואג,
הולי"
כשהוא מסיים לכתוב את הפתק הולבר מביט שוב אל עבר נאגה ומחליט לתת לה להמשיך לנוח. לכן, הוא מחכה בכיסאו עד שהיא תתעורר מעצמה ורק לאחר שהוא נותן לה משהו לאכול הוא מעביר לה את המשימה שלה:
"עופי אל בית האחוזה של משפחתי עם המגילה הזו," הולבר מנסה להעביר מחשבתית את תמונות בית האחוזה כשהוא מעביר לה את המגילה עליה הוא כתב את הודעתו לאחותו, "כשתגיעי לשם, חפשי את אחותי ארידריאה, סביר להניח שתמצאי אותה באותו המקום בו מצאת אותה בפעם שעברה משחקת בחרבות העץ." ושוב הולבר שולח את התמונות המתאימות כדי לעזור לנאגה. "כשתראי שהיא לבד אני רוצה שתפילי את המגילה הזו עליה ולאחר מכן תסתתרי ותבחני את התגובה שלה."
"ארי,
אני לא יודע מה אורתוס ולית'יס סיפרו לך על מה שקרה אתמול בלילה, אבל אני די בטוח שבשלב זה הם כבר המציאו סיבה בגינה אין לסמוך עליי ויש להרחיק אותי או לעצור אותי. אני כותב לך את הפתק הזה כדי להודיע לך שדברים אינם כפי שהם נראים ומשפחתנו הסתבכה עם כמה אנשים מסוכנים. אל תנסי לעזור לי או לעמוד לצדי. אני לא רוצה שתסתבכי גם את.
במידה ויש לך משהו חשוב לכתוב או להודיע לי נאגה תשוב אל הבית כל יום עם הזריחה ותחפש פתק עבורי על הגג, היכן שנהגת להתחבא כשנמאס לך מהשיעורים המשעממים..
תשמרי על עצמך,
אחיך הדואג,
הולי"
כשהוא מסיים לכתוב את הפתק הולבר מביט שוב אל עבר נאגה ומחליט לתת לה להמשיך לנוח. לכן, הוא מחכה בכיסאו עד שהיא תתעורר מעצמה ורק לאחר שהוא נותן לה משהו לאכול הוא מעביר לה את המשימה שלה:
"עופי אל בית האחוזה של משפחתי עם המגילה הזו," הולבר מנסה להעביר מחשבתית את תמונות בית האחוזה כשהוא מעביר לה את המגילה עליה הוא כתב את הודעתו לאחותו, "כשתגיעי לשם, חפשי את אחותי ארידריאה, סביר להניח שתמצאי אותה באותו המקום בו מצאת אותה בפעם שעברה משחקת בחרבות העץ." ושוב הולבר שולח את התמונות המתאימות כדי לעזור לנאגה. "כשתראי שהיא לבד אני רוצה שתפילי את המגילה הזו עליה ולאחר מכן תסתתרי ותבחני את התגובה שלה."
הולבר
וירדו - אתה הולך אל הנגרייה ומוצא את הנגר - חצי אלף בעל שפם ושיער בהיר ארוך שמתחילים להכסיף - מציץ מדלת החנות. "הכל בסדר שם, בחור?" הוא שואל כשאתה מתקרב. "שמעתי פיצוץ די גדול!"
אוכל חינם - הילד מנדנד בראשו. "אין לי הורים! אבל הרקדנים שם, שהיו בפיצוץ, הם היו חברים שלי!" הוא אומר, למרות שמהטון שלו לא נשמע שהוא עצוב שהם נהרגו, או שאולי הוא לא לגמרי מבין מה קרה. "כששמעתי את הפיצוץ, התחבאתי מאחורי חבית הגשם הזאת... פתאום שמעתי 'פלופ', ומצאתי את זה בתוך החבית!" הוא פותח את ידיו ומניח בכפותיך שרשרת מוזרה - היא עשויה מכמה חרוזים גדולים בצבע אדום, אך אחד החרוזים חסר. למרות שהשרשרת רטובה ממי הגשם, היא חמימה למגע.
אאוליס - אתה והרה רצים אל הסמטה, ומגלים שזוהי סמטה עם מבוי סתום - היא חסומה בצידה השני בקיר. הרה אכן מצליחה לזהות ריח כלשהו, ועוקבת אחריו עד הקיר, אך באזור קצה הסמטה היא נעצרת - הריח נעלם.
נראה שלאחר מאורעות אתמול נאגה חוששת לעוף לבדה ברחובות העיר, אך לאחר עוד חטיף היא מתרצה ולוקחת את המכתב. לאחר כבערך חצי שעה היא חוזרת ומשדרת לך תמונות של ארידריאה מקבלת את המכתב, קוראת אותו בגבה מורמת, ואז מקפלת, מכניסה לכיס ונכנסת אל הבית. נראה שלפחות היא קיבלה את המסר שלך.
וירדו - אתה הולך אל הנגרייה ומוצא את הנגר - חצי אלף בעל שפם ושיער בהיר ארוך שמתחילים להכסיף - מציץ מדלת החנות. "הכל בסדר שם, בחור?" הוא שואל כשאתה מתקרב. "שמעתי פיצוץ די גדול!"
אוכל חינם - הילד מנדנד בראשו. "אין לי הורים! אבל הרקדנים שם, שהיו בפיצוץ, הם היו חברים שלי!" הוא אומר, למרות שמהטון שלו לא נשמע שהוא עצוב שהם נהרגו, או שאולי הוא לא לגמרי מבין מה קרה. "כששמעתי את הפיצוץ, התחבאתי מאחורי חבית הגשם הזאת... פתאום שמעתי 'פלופ', ומצאתי את זה בתוך החבית!" הוא פותח את ידיו ומניח בכפותיך שרשרת מוזרה - היא עשויה מכמה חרוזים גדולים בצבע אדום, אך אחד החרוזים חסר. למרות שהשרשרת רטובה ממי הגשם, היא חמימה למגע.
אאוליס - אתה והרה רצים אל הסמטה, ומגלים שזוהי סמטה עם מבוי סתום - היא חסומה בצידה השני בקיר. הרה אכן מצליחה לזהות ריח כלשהו, ועוקבת אחריו עד הקיר, אך באזור קצה הסמטה היא נעצרת - הריח נעלם.
אוכל חינם לוקח נשימה עמוקה ומשיך לחייך באופטימיות(?)
"אני מבין. יש מקום בטוח שאתה מכיר?" הוא חשב להציע את המקדשון הקטן שהקים בפונדק, אבל הפונדק היה רדוף ועלול היה להפחיד את הילד.
הוא עבר באצבעותיו על המחרוזת. הוא ניסה להיזכר באיזור נטוש, שם יוכל לעשות ניסוי קטן על המחרוזת
"אני מבין. יש מקום בטוח שאתה מכיר?" הוא חשב להציע את המקדשון הקטן שהקים בפונדק, אבל הפונדק היה רדוף ועלול היה להפחיד את הילד.
הוא עבר באצבעותיו על המחרוזת. הוא ניסה להיזכר באיזור נטוש, שם יוכל לעשות ניסוי קטן על המחרוזת
אאוליס מסתכל מעלה על הקיר, מה הסיכויים שקפצו מעליו? כמה הגובה שלו מתאים לכך? בנוסף הוא מעביר את היד שלו על הקיר, מנסה לזהות אם יש פה כניסה סודית. הוא ראה פעם בחייו בלבד כניסה שכזו, ולכן הוא מחפש מרצפת שאפשר ללחוץ עליה. הוא לא מכיר דרכים אחרות לפתוח כניסות סודיות.
טאלין רץ אחרי אואליס והזאבה, נראה שהוא מניח שהם בעלי הססיכוי הגדול ביותר למצוא משהו.
הוא בוחן את הרצפה, תוהה אם יש פתח ביוב או משהו ברחוב הזה.
הוא בוחן את הרצפה, תוהה אם יש פתח ביוב או משהו ברחוב הזה.
הולבר
הולבר נשאר מחוץ לפונדק ממתין לעדכון מנאגה על אנשים המתקרבים או מתרחקים מהאזור וסורק במבטו אחר הילות קסומות חשודות/מוזרות.
הולבר נאנח למראה תמונות תגובתה של ארידריאה ומספר לנאגה על החלטתו שעליה לבדוק את מקום המחבוא הישן כל בוקר וזאת לאחר שהיא מוודאה שהיא לא נכנסת למארב.
OUT:
תניחי שהולבר שולח אותה כל בוקר, למרות שאני כמעט בטוח לא אזכור לכתוב את זה...
OUT:
תניחי שהולבר שולח אותה כל בוקר, למרות שאני כמעט בטוח לא אזכור לכתוב את זה...
"הולבר, מצאתי משהו חכה רגע!" אוכל חינם קורא להולבר, וממתין שהילד יענה
״תובנות יעילות על הטורפים של העיר, אלף תרבות?״ שואל אאטליס את טאלין במילים קצרות.
"אתה תמיד צריך להניח שכל אחד מסוגל לנוע על פני האדמה, תחתיה ומעליה." אומר טאלין, "אני תוהה אם הטרף שלנו לא ירד מתחת לקרקע איכשהו."
הקיר גבוהה ומוביל לגג משופע - אאוליס חושב שהסיכויים שמישהו טיפס עליו אפסיים, והוא לא מצליח למצוא לבנה לחיצה או רופפת בקיר. טאלין גם לא רואה פתח ביוב בסמטה.
הולבר לא מזהה הילות קסם באזור, אך כאשר אוכל חינם מביא לו את השרשרת הוא מרגיש סביבה קסם רב. לפתע הילד בן המחצית רץ אחרי אוכל חינם - "היי, תחזיר לי את זה! תכננתי למכור את זה!" הוא צווח ומנסה לבעוט בקרסוליו של אוכל חינם.
"לא ראיתי דבר - אבל כן מצאתי את זה." הנגר מושיט לוירדו מה שנראה כחצי מסכת נשף שבורה. השבר מיופח ונראה שהמסכה נשברה בפיצוץ. "מצאתי את זה זרוק כאן בסמטה אחרי הפיצוץ."
הולבר לא מזהה הילות קסם באזור, אך כאשר אוכל חינם מביא לו את השרשרת הוא מרגיש סביבה קסם רב. לפתע הילד בן המחצית רץ אחרי אוכל חינם - "היי, תחזיר לי את זה! תכננתי למכור את זה!" הוא צווח ומנסה לבעוט בקרסוליו של אוכל חינם.
"לא ראיתי דבר - אבל כן מצאתי את זה." הנגר מושיט לוירדו מה שנראה כחצי מסכת נשף שבורה. השבר מיופח ונראה שהמסכה נשברה בפיצוץ. "מצאתי את זה זרוק כאן בסמטה אחרי הפיצוץ."
"אני חושש שאיבדנו את הטרף", אומר טאלין לאואליס, "נראה שהדרך היחידה שלו לעוזב את המקום היא בקסם, ואז האפשריות שלו הם כמעט בלתי מוגבלות."
אוכל חינם נעצר.
"מיאאוצ'. אם לא נדע מה זה שווה, איך תמכור את זה במחיר טוב? אני מוכן לקנות את זה ממך, רק צריך לברר *מה זה*. אולי החרוז החסר הוא מה שגרם לפיצוץ!"
"מיאאוצ'. אם לא נדע מה זה שווה, איך תמכור את זה במחיר טוב? אני מוכן לקנות את זה ממך, רק צריך לברר *מה זה*. אולי החרוז החסר הוא מה שגרם לפיצוץ!"
הילד תופס את המטבע, בוחן אותו בעיניים חמדניות ומסתלק משם, משאיר לכם את השרשרת הקסומה.
"ח-חכה?" ניסה לקרוא אחרי הילד.
אבל הוא אפילו לא הצליח להגן על עפר ואפר. איך יעזור לילד זר? אפילו הולבר היה יותר טוב בזה
הוא מאמץ שוב את החיוך באדיקות דתית.
"אז... יש לנו איך לפענח במהירות את הקסם שבאלה, אם יש? היה לי רעיון לזרוק חרוזים לתוך הביוב ולראות אם זב מתפוצץ או משהו."
אבל הוא אפילו לא הצליח להגן על עפר ואפר. איך יעזור לילד זר? אפילו הולבר היה יותר טוב בזה
הוא מאמץ שוב את החיוך באדיקות דתית.
"אז... יש לנו איך לפענח במהירות את הקסם שבאלה, אם יש? היה לי רעיון לזרוק חרוזים לתוך הביוב ולראות אם זב מתפוצץ או משהו."
