המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)
- מחבר/ת הנושא מירטוקן
- תאריך התחלה
"כמו שנאמר, 'ותסיים את פסוקך בקללה עסיסית, וחוצות הנמל יאפילו', כמו בשיר של תארוס המשורר. למרות שזה מוזר, קפטנים בדרך כלל זוכים ליותר הערכה ועושר. כנראה שזה לא תקף לדוגיות. אתה חושב להיות קפטן ביום מן הימים?"
"את צריכה לשנות את הגישה שלך. אסור לך לחשוב על כך שהכוחות שלך ישתלטו עלייך. את צריכה להבין שאת שולטת בכוחותייך. הסערה עושה כרצונך, כי את הסערה. הברקים יכו היכן שתרצי, והגלים ילוו אותך לאן שתלכי. זה ייקח זמן. לא למדת לשלוט בסערה כמו שצריך מילדות, וקשה להתחיל ללמוד מאוחר. אבל לא בלתי אפשרי", פלורו מכחכח בגרונו מעט, ולפתע הוא מתחיל לשיר.
"לא סיפרתי לכם את הסיפור המלא של לורליי", הוא אומר במבוכה קלה.
"מאז ומתמיד היא הייתה אכזרית כלפי תושבי סור, אך היו זמנים בהם היא ידעה גם שלווה. הזמנים האלה היו לאחר שהכירה את אהוב ליבה, נווד שהגיע מהארצות הרחוקות. אלה היו זמנים של שגשוג, שכן מי הנהר של לורליי היו טהורים יותר, מה שגרם לאדמה להיות זכה יותר, ולגידולים פוריים יותר. אבל באחד הלילות הוא נעלם, ולורליי חזרה לימי הכעס השוטף שלה, מתוך מחשבה שתושבי סור הם אלו שהרגו אותו מתוך קנאה. אבל האמת היא שאיש אינו ידע לאן הוא נעלם, ואת זאת גילתה לורליי רק בקרב האחרון שלה מול אותו מכשף. לכן היא ביקשה שיחוס עליה, כדי שתוכל למצוא את אהובה באחד הימים הרחוקים. מאז ועד היום הלורליי נודדת, קוראת בקול ומחפשת את אותו אחד שהביא לה את שלוותה", הוא לוקח נשימה עמוקה אחרי הסיפור, ומוסיף, "אני חושב שבסוף, מה שאני מנסה לומר הוא, שכדי לתעל את הכוח שלך כמו שצריך, את צריכה משהו שימקד אותך, מישהו או משהו יקרים לך שימקדו את מחשבתך. נסי לחשוב על אחד, בפעם הבאה שתידרשי לעוצמתך".
"מאז ומתמיד היא הייתה אכזרית כלפי תושבי סור, אך היו זמנים בהם היא ידעה גם שלווה. הזמנים האלה היו לאחר שהכירה את אהוב ליבה, נווד שהגיע מהארצות הרחוקות. אלה היו זמנים של שגשוג, שכן מי הנהר של לורליי היו טהורים יותר, מה שגרם לאדמה להיות זכה יותר, ולגידולים פוריים יותר. אבל באחד הלילות הוא נעלם, ולורליי חזרה לימי הכעס השוטף שלה, מתוך מחשבה שתושבי סור הם אלו שהרגו אותו מתוך קנאה. אבל האמת היא שאיש אינו ידע לאן הוא נעלם, ואת זאת גילתה לורליי רק בקרב האחרון שלה מול אותו מכשף. לכן היא ביקשה שיחוס עליה, כדי שתוכל למצוא את אהובה באחד הימים הרחוקים. מאז ועד היום הלורליי נודדת, קוראת בקול ומחפשת את אותו אחד שהביא לה את שלוותה", הוא לוקח נשימה עמוקה אחרי הסיפור, ומוסיף, "אני חושב שבסוף, מה שאני מנסה לומר הוא, שכדי לתעל את הכוח שלך כמו שצריך, את צריכה משהו שימקד אותך, מישהו או משהו יקרים לך שימקדו את מחשבתך. נסי לחשוב על אחד, בפעם הבאה שתידרשי לעוצמתך".
OUT
כרגע נחכה שהשאר יסיימו. אם יש משהו שרומולוס רוצה לעשות או מישהו שהוא רוצה לדבר איתו, הוא מוזמן.
כרגע נחכה שהשאר יסיימו. אם יש משהו שרומולוס רוצה לעשות או מישהו שהוא רוצה לדבר איתו, הוא מוזמן.
"הלחש מפיח לוקח רסיס מהעוצמה של ישות, ומעניק אותו לחפץ מסוים. איזה קשר יכול להיות גדול יותר מהיכולת לדבר עם שליח של אספקט הסערה?"
ארים
"לא ממש. זה נשמע כמו עבודה מאוד קשה ועם הרבה דאגות. חוץ מזה, יש אנשים שנועדו להנהיג, וכאלה שנועדו להיות מונהגים. אני לא מתבייש להגיד שאני מאלה שנועדו להיות מונהגים."
לאנה
לאנה עוצמת את עיניה לכמה רגעים. עמוק בפנים היא יודעת שהיא רוצה לתת לסערה בתוכה לגלוש החוצה, היא רוצה להצליח לשלוט בה. אז היא מנסה את מה שפלורו הציע. היא חושבת על פיין. ואולי, לרגע אחד, זה עובד. היא מרגישה איך היא מתמקדת בעוצמה שלה כשפניה של פיין מופיעים בדמיונה. אך אז היא נזכרת בפעם האחרונה שראתה אותה. איך הספינה שקעה, איך היא חיפשה אותה בפנאטיות בעודה שקעה במצולות, אך כל מה שמצאה זה עוד מים. הפחד מתחיל לאכול בליבה. היא מרגישה איך היא מאבדת את השליטה על הסופה - ואולי רק דמיינה, אבל לרגע אחד גלי הים מתחת ללורליי הרגישו לה סוערים יותר משהיו.
היא פוקחת את עיניה, זיעה קרה על מצחה. "אני מצטערת, פלורו... אני לא מסוגלת. אני לא מסוגלת לעשות את זה. אני... חוששת שזה יביא ליותר הרס משאוכל לשלוט בו." ובזאת, בלי לחכות לתשובה, היא עוזבת את הקוסם וחוזרת לתא שלה מתחת לסיפון, כנראה לא תצליח להרדם לשאר הלילה.
היא פוקחת את עיניה, זיעה קרה על מצחה. "אני מצטערת, פלורו... אני לא מסוגלת. אני לא מסוגלת לעשות את זה. אני... חוששת שזה יביא ליותר הרס משאוכל לשלוט בו." ובזאת, בלי לחכות לתשובה, היא עוזבת את הקוסם וחוזרת לתא שלה מתחת לסיפון, כנראה לא תצליח להרדם לשאר הלילה.
"זה מאוד ישר מצידך", אומר הטבח בכנות, "לא הרבה יודו בזה, ומהניסיון שלי, רוב האנשים רוצים איזושהי מידת השפעה כדי להיות...קרובים לצלחת, אפשר לומר", הוא ממשיך לדוג, נהנה מהשקט של הדיג ומחברתו של ארים.
OUT
ארים יכול להמשיך את השיחה, או לבחור לעשות משהו אחר.
OUT
ארים יכול להמשיך את השיחה, או לבחור לעשות משהו אחר.
פלורו חושב קצת זמן לפני שהוא ממשיך עם ההסבר שלו, "הלחש לא קושר שום דבר. הוא יוצר חיבור בין שתי ישויות דרך חפץ מסוים, מה שמקנה לחפץ יכולות קסומות. העוצמה של ישות אחת חייבת להיות גדולה משל האחרת. בהתחשב במצב של...חוסר הנשמה שלך, כנראה יצר פער גדול מדי, מה שגרם לחנית לקבל יכולת לדבר...זה מצב מעניין, שנצטרך לעקוב אחריו לתקופה. תודה שהסכמת לזה, אני בטוח שהיא לא תאכזב אותך".
אחרי כמה ימים נוספים של מסע, אתם מתעוררים לזריחה חדשה, אוויר הבוקר הקר מעיר אתכם, כמו גם קריאת ה"יבשה באופק!" הצוהלת של יונו, למרות שהיבשה הייתה מימינכם לכל אורך הימים האחרונים. כשאתם מביטים צפונה, אתם מזהים באופק בתים ובניינים על גבי הצוק האפור של האי הגדול. היא נראית כמו גבב של בתים בגדלים וצבעים שונים, עם גגות רעפים צבעוניים, אשר מצטופפים יחדיו על גבעה קטנה מעל המצוק. לאחר כשעתיים של חתירה מצד לורליי, פלורו צועק מעמדת ההגה "משוטים, הרם!", והלורליי באחת מפסיקה את החתירה, בעודה נכנסת לנמל.
"ברוכים הבאים לקימיטס, בחורים!", מחייך יונו, "כלומר, צוות!", הוא מתקן מיד.
הלורליי עוגנת לבסוף בנמל, וכמה אנשים נראים מתרוצצים על המזח, גליונות נייר בידיהם. כמה אנשים מתקרבים לכיוון הספינה, כנראה כדי להתחיל לבחון נזקים. יונו אוסף אתכם, "תראו, התיקונים ייקחו קצת זמן. אני מעריך שנהיה כאן למשך השלושה-ארבעה ימים הקרובים. אז למה שלא תקחו את זה, ותמצאו טברנה נחמדה למעלה?", הוא משליך שקיק מטבעות קטן לעברכם, "זה אמור להספיק לזמן שנהיה כאן. קימיטס היא אחת הערים הכי מיושבות בכל מסה. אני בספק שלא תצליחו למצוא כאן דברים מעניינים לעשות", הוא מחייך בשנית.
"תישארו כולכם באותו מקום, שאוכל למצוא אתכם בקלות!", הוא קורא אחריכם כשאתם מתחילים לעלות בגרם המדרגות.
מה אתם עושים?
OUT
אז הגענו לחלק נוסף בהרפתקה, ברכותיי!
אני אזכיר בשלב הזה שהעולם הזה עדיין נמצא בבנייה, מבחינת META, לא INGAME. חלק מהרעיון שלי במשחק הוא גם לשתף אתכם בבנייה שלו, ולכן אני בסוף התגובה הזאת אני אפנה לכל אחד מכם עם שתי שאלות, שאמורות לתת רקע לגבי העיר, ובכך לבנות את האווירה והסצנה בצורה טובה יותר, ואולי לספק גם כמה קרסי עלילה. אתם מוזמנים להתפרע כיד הדמיון בתשובות שאתם נותנים, זה חלק מהעניין, אבל קחו בחשבון שאולי יהיו שינויים בכמה דברים. כמובן שאין כאן הכרח לענות על השאלות, אבל אני מאוד אשמח לשיתוף הפעולה שלכם בעניין.
הנה הסבר כללי על האופי של העיר, כדי לעזור לכם להיכנס לרעיון שמאחוריה - קימיטס היא אחת מערי הסחר הגדולות במסה בכלל ובאזור בפרט. אין כמעט עיר גדולה שהיא לא במסחר איתה. היא בעיקר מסתמכת על הגידולים מהכפר הסמוך, אותם היא מפיצה לעולם בנדיבות. זאת עיר מאוד צבעונית, עם הרבה סוחרים ובעלי מלאכה.
1. מהי צורת השלטון בעיר? מי העומד/ת בראשה, ואיך הו/יא מנהל/ת אותה?
2. איך קוראים לטברנה הכי גדולה בעיר, ומה מייחד אותה משאר הטברנות?
2. איך קוראים לטברנה הכי גדולה בעיר, ומה מייחד אותה משאר הטברנות?
1. מה הוא הגידול העיקרי של הכפר הסמוך, ואיך קוראים לכפר?
2. מבין האלים של מסה (ראה עץ הרשמה/דוקס), מיהם שני האלים המובילים באמונתם בקימיטס?
2. מבין האלים של מסה (ראה עץ הרשמה/דוקס), מיהם שני האלים המובילים באמונתם בקימיטס?
1. ספר בקצרה על משמר העיר - אתה יכול להסתפק בשם, או להמשיך לתאר מדים, נשקים עיקריים ושריונות, וכל דבר שעולה על דעתך.
2. מי המפקד על המשמר? מה האופי שלו?
2. מי המפקד על המשמר? מה האופי שלו?
1. עד כמה קסם מקובל בעיר הזאת? האם לגיטימי להטיל כישוף לא מזיק באמצע הרחוב, או שמא הקסם נדיר, ושמור רק לבעלי תפקיד רשמי? או שמא קסם לא מקובל בכלל?
2. תני שם לאחד הבכירים בעיר. מה תפקידו? מה האג'נדה שלו?
2. תני שם לאחד הבכירים בעיר. מה תפקידו? מה האג'נדה שלו?
מירטוקן
ארים
ארים תופס את נרתיק הכסף, ורגליו מובילות אותו לבר קטן, שמעליו שלט "בירה". אתם מוזמנים לעקוב אחרי
1. שליט יחיד הנבחר על ידי מועצת הזקנים של העיר. כל אדם בן 60 לפחות, שתרם משהו לעיר, נכנס למועצת הזקנים. תרומה יכולה לנוע בין לבנות מזח, לבין לעזור למשפחה חסרת בית למצוא בית.
2. הטברנה הגדולה ביותר נמצאת בקצה הימני של המזח, ומעוטרת בדגלים צבעוניים ופסלים יפהיפיים. זרם אנשים בלתי פוסק יוצא ונכנס ממנה. הסיבה לכך היא גם המשקאות החריפים המעולים שלה, אבל גם האוכל החצוף, הדוקר בלשון שלה. אין המון טברנות בקימיטס, אבל אלו שיש נפתחו בניסיון למשוך לקוחות מהטברנה המרכזית, שנקראת יאסו (?). הטברנות האחרות לא מגישות אוכל ברמה שמגישים ביאסו. רוב מבקרי האוכל שהגיעו לטברנות הפנימיות יותר של העיר, כותבים שיש משהו שחסר באוכל שלהם.
2. הטברנה הגדולה ביותר נמצאת בקצה הימני של המזח, ומעוטרת בדגלים צבעוניים ופסלים יפהיפיים. זרם אנשים בלתי פוסק יוצא ונכנס ממנה. הסיבה לכך היא גם המשקאות החריפים המעולים שלה, אבל גם האוכל החצוף, הדוקר בלשון שלה. אין המון טברנות בקימיטס, אבל אלו שיש נפתחו בניסיון למשוך לקוחות מהטברנה המרכזית, שנקראת יאסו (?). הטברנות האחרות לא מגישות אוכל ברמה שמגישים ביאסו. רוב מבקרי האוכל שהגיעו לטברנות הפנימיות יותר של העיר, כותבים שיש משהו שחסר באוכל שלהם.
ארים
ארים פשוט יושב שם, משוחח על הא ועל דא, ומחכה שהזמן יעבור. ניכר בו שהוא נהנה מנוכחותו של הטבח שעדיין דג דגים.
ארים תופס את נרתיק הכסף, ורגליו מובילות אותו לבר קטן, שמעליו שלט "בירה". אתם מוזמנים לעקוב אחרי
רומלוס יורד מהתרון כשאינוש אחריו, נראה שהוא אסף את כל החפצים האישיים שלו, מעטים ככל שיהיו. "בוא נלך." הוא אומר, "אני מניח שנוכל למצוא מקום זול וקרוב."
שה"מ
שה"מ
1. סאנדבר הוא כפר שעיקר קיומו נועד לספק מזון לקימטיס, מאחר וזו עיר מסחר, היא חסרת כל גידולים חקלאים שלעצמה ועוסקת בעיקר במסחר, על כן סאנדבר הוא היד שמאכילה את העיר, בעוד שקשה להגיד שלכפר יש גידול עיקרי, וזאת מאחר והוא מגדל כל דבר הניתן לגדל באיזור זה, לכפר מסורת ארוכה של גידול בצלים, האגדה אומרת שכאשר העיר הוקמה, הסוחרים רעבו וחיפשו דרך למצוא מקורות מזון, באותה תקופה הים לא סיפק מספיק דגים, והמסחר עם הכפרים באיזור לא פרח. מנהיגי סאנדבר התגלו כסוחרים חכמים, וסיפקו לעיר מלאי עצום של בצלים ללא תשלום. ובתמורה לכך שבכל פעם ששירת מזון תגיע לעיר- קימטיס תהיה חייבת לקנות תחילה את כל הסחורה שתגיע מסאנדבר.
בעוד שלא ברור האם הסיפור נכון או לא, סוחרי קימטיס נוהגים לכבד את ההכסם המיתוגלי עם הכפר, ונדיר לשמוע על חקלאים החוזרים לכפר עם עגלות מלאות.
כזכר לימים האלה, חקלאי סאנדבר מגדלים בצלים, גם אם מדובר במגדל חיטה, הוא יקדיש חלק מהשדה שלו לבצל. הדבר הפך את סאנדבר ל"כפר הבצלים" והוא ידוע במאכלים מבוססי הבצל שהוא מייצר. ובאנשיו אשר נוטים לאכל בצל כאילו היה תפוח. הדבר גרם לתופעה מעניינית, שבמסגרתה תושבי הכפר לא בוכים מהשפעות הבצל.
2 דיאדרומו ואפרסי הם האלים העיקרים של העיר. כעיר מסחר, קימטיס מציגה עצמה כ"אם כל הדרכים" ו"המקום בו הכל מתחיל" הדבר משלב את אמונתם של שני האלים, שכן כל דרכי הסוחרים מבולית לקימטיס, ואלה מביאים איתם את חדשנות העולם, ואת הקידמה.
בעוד שלא ברור האם הסיפור נכון או לא, סוחרי קימטיס נוהגים לכבד את ההכסם המיתוגלי עם הכפר, ונדיר לשמוע על חקלאים החוזרים לכפר עם עגלות מלאות.
כזכר לימים האלה, חקלאי סאנדבר מגדלים בצלים, גם אם מדובר במגדל חיטה, הוא יקדיש חלק מהשדה שלו לבצל. הדבר הפך את סאנדבר ל"כפר הבצלים" והוא ידוע במאכלים מבוססי הבצל שהוא מייצר. ובאנשיו אשר נוטים לאכל בצל כאילו היה תפוח. הדבר גרם לתופעה מעניינית, שבמסגרתה תושבי הכפר לא בוכים מהשפעות הבצל.
2 דיאדרומו ואפרסי הם האלים העיקרים של העיר. כעיר מסחר, קימטיס מציגה עצמה כ"אם כל הדרכים" ו"המקום בו הכל מתחיל" הדבר משלב את אמונתם של שני האלים, שכן כל דרכי הסוחרים מבולית לקימטיס, ואלה מביאים איתם את חדשנות העולם, ואת הקידמה.
"אה! קפטנים שמזמינים את הצוות לסיבוב הם הקפטנים החביבים עלי." לאנה מצדיעה ליונו ומחייכת. היא יורדת מהסיפון לפני שתספיק להתקל בפלורו במקרה, ועוקבת אחרי האחרים, שואפת את אוויר הים וריחות הנמל הצבעוניים.
מירטוקן
מירטוקן
1. קסם למעשה היה נפוץ בעיר עד לפני בערך עשור. בתור נקודת סחר מרכזית כל כך, הרבה חפצים קסומים הגיעו לקימיטס והחליפו ידיים כאן, דבר ההוביל למספר קוסמים רב הפעלו ולמדו בעיר, מפוקפקים יותר או פחות. לא היה נדיר להתקל בספינה שהגיעה לנמל עם נשקים וחליפות שריון קסומות עבור צבאות מקומיים, או בדוכנו של מג המוכר צעצועים קסומים לילדי הסוחרים. לפני מספר שנים, עם זאת, מספר ימים כאוטיים עברו על הנמל כאשר שתי משפחות סחר שהתחרו ביניהן על מכירת החפצים הקסומים נכנסו לעימות שהפך למרצח דמים. הכוח הקסום שאחזו המשפחות גרם להרס רב בנמל ואף למות חפים מפשע, ולמשמר לקח מספר ימים להשתלט על האירוע. לאחר שנרגעו הרוחות, החליט השלטון המקומי להגביל מאוד את השימוש בקסם בנמל - חל איסור להטיל לחשים בשטח העיר למעט אלו שזכו לתעודת הסמכה מגילדת המגים בעיר, ורק לסוחרים נבחרים ניתנה האפשרות לייבא חפצים קסומים, תחת מכס כבד.
2. לוציאנו איילאסטי הוא ראש גילדת הסוחרים בעיר, אלף מתנשא וקר מזג. רוב הסוחרים בעיר יאמרו לך שלמרות שלוציאנו בהחלט אינו אדם נעים, הוא עושה את עבודתו באופן רציני ואחראי, תמיד דואג לסוחרים ראשית ולא נותן לדבר להפריע לו. זה אכן נכון - לפחות על פני השטח, אך למעשה עמוק בפנים ללוציאנו אכפת רק מהממון האישי שלו. הוא חמדן, ובהחלט לא מרוצה מההגבלות שהטילו השלטונות על סחר בחפצי קסם - בלילות, הוא מתגודד עם סוחרי שוק שחור ושאר טיפוסים מפוקפקים ומעביר סחורות קסומות באופן לא חוקי.
2. לוציאנו איילאסטי הוא ראש גילדת הסוחרים בעיר, אלף מתנשא וקר מזג. רוב הסוחרים בעיר יאמרו לך שלמרות שלוציאנו בהחלט אינו אדם נעים, הוא עושה את עבודתו באופן רציני ואחראי, תמיד דואג לסוחרים ראשית ולא נותן לדבר להפריע לו. זה אכן נכון - לפחות על פני השטח, אך למעשה עמוק בפנים ללוציאנו אכפת רק מהממון האישי שלו. הוא חמדן, ובהחלט לא מרוצה מההגבלות שהטילו השלטונות על סחר בחפצי קסם - בלילות, הוא מתגודד עם סוחרי שוק שחור ושאר טיפוסים מפוקפקים ומעביר סחורות קסומות באופן לא חוקי.
סולסס
לאחר שהוא רואה שכל השאר מתקדמים אל עבר העיר, סולסס מחליט להתחשב בבקשתו של גיבור העיר סליני ומתרכז כמה שניות לפני שנראה שהוא משתנה לצורת האלף אותה ראיתם כשפגשתם בו לראשונה. למרות שינוי הצורה ניכר שסולסס נזהר בצעדיו כשהוא הולך אחרי האחרים.
META:
משתמש ביכולת הגזע הסוואה עצמית.
OUT:
סולסס חושב על דבריו של מתמחה בדרכי הקסם לפני שהוא עונה, "אם אני מבין אותך נכון, הקסם שלך העניק לחנית נשמה? נשמה שלא הייתה קיימת קודם?"
לאחר שהוא רואה שכל השאר מתקדמים אל עבר העיר, סולסס מחליט להתחשב בבקשתו של גיבור העיר סליני ומתרכז כמה שניות לפני שנראה שהוא משתנה לצורת האלף אותה ראיתם כשפגשתם בו לראשונה. למרות שינוי הצורה ניכר שסולסס נזהר בצעדיו כשהוא הולך אחרי האחרים.
META:
משתמש ביכולת הגזע הסוואה עצמית.
OUT:
האמת, קצת לא ברור למה אתה מצפה שאני אכתוב ואיפה הגבול עובר, אבל מניח שאלמד מטעויות...
משמר העיר מתחלק לשלושה חלקים:
מפקדת המשמר הנוכחית, אנירין טריסרן, משמשת בתפקיד כבר מעל למאתיים שנה וזכתה בתפקיד לאחר שניצחה והצילה את העיר בקרב ימי אגדי, בו מפקד המשמר הקודם ורבים אחרים קיפחו את חייהם. היא נחשבת כמפקדת קפדנית שאינה סלחנית כלפי טעויות (אך גם מחזקת מעשים חיוביים), אך האגדה הקשורה בשמה הופכת אותה לנערצת על הכל.
הדבר המשונה ביותר במפקדת המשמר הוא שיש לה עין אחת ירוקה ואילו השנייה כחולה...
משמר העיר מתחלק לשלושה חלקים:
- החלק הראשון, משמר בית העלמין, קיבל את שמו משום שאנשיו אחראים על הביטחון של המקומות החשובים בעיר, בניהם בית העלמין, אם כי יש הטוענים שהמשמר קיבל את שמו מפני שמרבית אנשיו יעילים כמו גוויות (למרות שלוחמי העילית בו מיומנים ביותר וסמכותם גבורת על שאר המסדרים). מדי המשמר אפורים בהירים וסמלו הוא גולגולת על מצבה.
- החלק השני, העין הכחולה, נחשב למשמר הפופלרי והמכובד ביותר, הן משום שהוא האחראי על המים ונבחרים מחבריו זוכים לספר הרפתקאות ימיות מסעירות (אם כי רובם פשוט נשארים ברציפים ומקבלים את פניהם של המגיעים בספינות), והן משום שמפקדת המשמר הנוכחית הגיעה ממנו. סמלו של משמר זה הוא עין כחולה.
- החלק השלישי, שליחי המגדל, קיבל את שמו על שם בניין המפקדה של המשמר. אנשיו אחראים על רוב התהליך היומיומי בעיר, שיטור, חקירת פשעים, התמודדות עם מבריחים יבשתיים וארגוני פשיעה ואף אחריות לבית המאסר.
מפקדת המשמר הנוכחית, אנירין טריסרן, משמשת בתפקיד כבר מעל למאתיים שנה וזכתה בתפקיד לאחר שניצחה והצילה את העיר בקרב ימי אגדי, בו מפקד המשמר הקודם ורבים אחרים קיפחו את חייהם. היא נחשבת כמפקדת קפדנית שאינה סלחנית כלפי טעויות (אך גם מחזקת מעשים חיוביים), אך האגדה הקשורה בשמה הופכת אותה לנערצת על הכל.
הדבר המשונה ביותר במפקדת המשמר הוא שיש לה עין אחת ירוקה ואילו השנייה כחולה...
OUT
אוקי, קודם כל תודה על שיתוף הפעולה, עניתם ואפילו התעליתם על הציפיות שלי מהניסוי הזה.
אז הנה הדברים העיקריים שאתם יודעים על קימיטס לפני הגעתכם אליה (נצא מנקודת הנחה ששמעתם את פיסות המידע האלה משיחות אקראיות עם פלורו ויונו):
- קימיטס נשלטת בידי שליט יחיד, שנבחר על ידי מועצת הזקנים של העיר. המועצה מורכבת מ50 זקני העיר, שהרוויחו את מעמדם בשל מעשה גדול שביצעו בחייהם.
- הטברנה הכי קרובה אליכם נקראת אקריווה, הטברנה שמימין לנמל. אחת הטברנות הגדולות בעיר, היא מזמינה אליה לא רק סוחרים ומלחים נכנסים, אלא גם את תושבי העיר, בשל האווירה והאוכל והאלכוהול הססגוניים שהיא מציעה, שאף טברנה בעיר לא מצליחה להתעלות עליהם.
- קימיטס מייצאת בעיקר בצל, שזהו הגידול הנפוץ ביותר בכפר סאנדבר הסמוך, בשל הסכם עתיק יומין בין הכפר לסוחרי העיר. הבצל נפוץ גם בקימיטס עצמה, בין אם בכל מיני תבשילים ובין אם נא. ישנה אמרה הקובעת כי עקב כך, תושבי האזור חסינים לדמעות הנגרמות מחיתוך הבצל.
- האלים העיקריים שאנשי העיר סוגדים להם הם דיאדרומו ואפרסי, אם כי גם שאר האלים זוכים כאן למקדשים.
- עד לפני עשור, קסם וחפצים קסומים היו מאוד נפוצים. אך בשנים האחרונות החלה מדיניות הדרגתית של הוצאת הקסם מחוץ לרחובות, ורק מעטים מקבלים אישור לסחור בחפצי קסם מאסופת המגים של העיר.
- משמר העיר מתחלק לשלושה - משמר בית העלמין, האחראי לאבטחת המוסדות הרשמיים של העיר (כמו בית העלמין), שליחי המגדל, שהם כוח המשמר העיקרי, והעין הכחולה, הצי הלוחם של העיר.
ישנם עוד פרטים, שאותם תיאלצו לגלות מחקירה מעמיקה יותר.
IN
"קפטן שלא משלם הוא לא באמת קפטן!", צוחק יונו בלבביות וקורץ, מהנהן בתודה שקטה לכיוון לסולסס על ההתחשבות
אחרי עלייה מתישה במדרגות, התלולות והמתפתלות, אתם מגיעים לבסוף לראש המצוק. שם מחכים אנשי משמר בית העלמין. הם נותנים לכם לעבור בלי בעיה. אחד היתרונות כשאתה מלווה אלוף של עיר.
אחרי הביתן הקטן, שביל העפר שמולכם מתפצל לשניים. האחד מוביל ימינה, לכיוון אקריווה, והשני שמאלה לאורך המצוק, לכיוון מרכז העיר. משיחה עם השומרים, הטברנה בדרך כלל עמוסה בסוחרים ומלחים שתופסים את החדרים, וכנראה יהיה קשה למצוא שם מקום ללילה. עם זאת, הם ממליצים בחום לאכול שם ארוחה אחת לפחות לפני שממשיכים לעיר.
מה תעדיפו לעשות?
אוקי, קודם כל תודה על שיתוף הפעולה, עניתם ואפילו התעליתם על הציפיות שלי מהניסוי הזה.
אז הנה הדברים העיקריים שאתם יודעים על קימיטס לפני הגעתכם אליה (נצא מנקודת הנחה ששמעתם את פיסות המידע האלה משיחות אקראיות עם פלורו ויונו):
- קימיטס נשלטת בידי שליט יחיד, שנבחר על ידי מועצת הזקנים של העיר. המועצה מורכבת מ50 זקני העיר, שהרוויחו את מעמדם בשל מעשה גדול שביצעו בחייהם.
- הטברנה הכי קרובה אליכם נקראת אקריווה, הטברנה שמימין לנמל. אחת הטברנות הגדולות בעיר, היא מזמינה אליה לא רק סוחרים ומלחים נכנסים, אלא גם את תושבי העיר, בשל האווירה והאוכל והאלכוהול הססגוניים שהיא מציעה, שאף טברנה בעיר לא מצליחה להתעלות עליהם.
- קימיטס מייצאת בעיקר בצל, שזהו הגידול הנפוץ ביותר בכפר סאנדבר הסמוך, בשל הסכם עתיק יומין בין הכפר לסוחרי העיר. הבצל נפוץ גם בקימיטס עצמה, בין אם בכל מיני תבשילים ובין אם נא. ישנה אמרה הקובעת כי עקב כך, תושבי האזור חסינים לדמעות הנגרמות מחיתוך הבצל.
- האלים העיקריים שאנשי העיר סוגדים להם הם דיאדרומו ואפרסי, אם כי גם שאר האלים זוכים כאן למקדשים.
- עד לפני עשור, קסם וחפצים קסומים היו מאוד נפוצים. אך בשנים האחרונות החלה מדיניות הדרגתית של הוצאת הקסם מחוץ לרחובות, ורק מעטים מקבלים אישור לסחור בחפצי קסם מאסופת המגים של העיר.
- משמר העיר מתחלק לשלושה - משמר בית העלמין, האחראי לאבטחת המוסדות הרשמיים של העיר (כמו בית העלמין), שליחי המגדל, שהם כוח המשמר העיקרי, והעין הכחולה, הצי הלוחם של העיר.
ישנם עוד פרטים, שאותם תיאלצו לגלות מחקירה מעמיקה יותר.
IN
"קפטן שלא משלם הוא לא באמת קפטן!", צוחק יונו בלבביות וקורץ, מהנהן בתודה שקטה לכיוון לסולסס על ההתחשבות
אחרי עלייה מתישה במדרגות, התלולות והמתפתלות, אתם מגיעים לבסוף לראש המצוק. שם מחכים אנשי משמר בית העלמין. הם נותנים לכם לעבור בלי בעיה. אחד היתרונות כשאתה מלווה אלוף של עיר.
אחרי הביתן הקטן, שביל העפר שמולכם מתפצל לשניים. האחד מוביל ימינה, לכיוון אקריווה, והשני שמאלה לאורך המצוק, לכיוון מרכז העיר. משיחה עם השומרים, הטברנה בדרך כלל עמוסה בסוחרים ומלחים שתופסים את החדרים, וכנראה יהיה קשה למצוא שם מקום ללילה. עם זאת, הם ממליצים בחום לאכול שם ארוחה אחת לפחות לפני שממשיכים לעיר.
מה תעדיפו לעשות?
"אתה יכול לקרוא לזה ככה, אני מניח", הוא מגרד בראשו, "אבל זה יותר ביטוי של הקשר שנוצר והתחזק ביניכם. רסיס מהעוצמה של האספקט, ורסיס מהעוצמה שלך. ראיתי את הלחש מתבצע פעמיים. פעם אחת בין האלוף של סור לחרב שהמלכה העניקה לו, ו...בכל מקרה, בשני המקרים הוא העצים את הנשק, אבל הוא מעולם לא נתן לו יכולת לדבר".
"אני לא חושב שיש לנו זמן רב מידי לשרוף." אומר רומלאוס, "גם אם אנחנו תקועים בעיר, זה לא אומר שאי אפשר להשיג את המידע שאנחנו צריכים. בייחוד פה."
"אז מה אתה רוצה לעשות?"
"לנסות לברר מידע על המטרות שלנו?" מציע רומלאוס, "העיר הזו מספיק גדולה כדי שמישהו ישמע משהו, רק צריך למצוא אותו ולגלות את זה."
"יש לי עדיין קשרים עם ציידי ראשים אחרים." עונה רומלאוס, "אני יכול ללכת לברר דברים."
"בחייך! יש לנו כמה שעות של מנוחה מהעבודה, ועוד הקפטן משלם לנו על משקאות, ואתה רוצה לרוץ להמשיך את המשימה?" לאנה צוחקת. "בואו נשב על משקה או שניים בטברנה הקרובה - זאת גם תהיה הזדמנות מצויינת להכיר אחד את השני קצת יותר! בן מחצית נווד שמנגן מנגינות קסומות, צייד ראשים עם קוף בתור חיית מחמד, ... מה שסוללס לא יהיה - בוודאי יש לכם סיפורים מעניינים לספר."
ארים נראה מאוכזב כשהולכים למקום שאין בו בירה, אבל ריח המטעמים מהטברנה מעודד אותו.
החבורה מתקדמת על השביל המוביל לטברנה. כצפוי, בגובה הזה הרוחות חזקות יחסית, אבל נראה שדווקא בטברנה הרוחות נרגעות.
מבנה לבן ופשוט בצורת "ר" הפונה לים, אקריווה היא בהחלט מקום מזמין. הרחבה שיוצרת ה"ר" מקורה בגג לבן וגבוה יחסית, המגן על הסועדים מנזקי הגשם, ומחוזק בעמודים לבנים ומעוטרים בשלל תבליטים. מלצרים רבים מסתובבים בין האורחים והסועדים, מחלקים מגוון סוגי שיכר - ביניהם מעט בירות, לשמחתו של ארים.
במרכז הרחבה ניצבת במה קטנה, עליה עומד אלף, צעיר למראה, ושר בפני הקהל המהופנט, לצידו להקה קטנה המתלווה לשירתו.
מאחורי המבנה, קל להבחין בנחל קטן, שעושה דרכו לקצה הצוק ונשפך היישר לתוך מי הנמל המלוחים, כמעין מפל קטן.
מבנה לבן ופשוט בצורת "ר" הפונה לים, אקריווה היא בהחלט מקום מזמין. הרחבה שיוצרת ה"ר" מקורה בגג לבן וגבוה יחסית, המגן על הסועדים מנזקי הגשם, ומחוזק בעמודים לבנים ומעוטרים בשלל תבליטים. מלצרים רבים מסתובבים בין האורחים והסועדים, מחלקים מגוון סוגי שיכר - ביניהם מעט בירות, לשמחתו של ארים.
במרכז הרחבה ניצבת במה קטנה, עליה עומד אלף, צעיר למראה, ושר בפני הקהל המהופנט, לצידו להקה קטנה המתלווה לשירתו.
מאחורי המבנה, קל להבחין בנחל קטן, שעושה דרכו לקצה הצוק ונשפך היישר לתוך מי הנמל המלוחים, כמעין מפל קטן.
Out
אז אוכלים, שותים, חוץ מזה אין מה לעשות...
In
מהגובה הזה ארים מנסה להשקיף על הספינה, למקרה שמשהו יקרה, או שמישהו יבוא לקרוא לחבורה.
"אל תסתכלו עלי, אני לא מתחיל לדבר על עצמי."
אז אוכלים, שותים, חוץ מזה אין מה לעשות...
In
מהגובה הזה ארים מנסה להשקיף על הספינה, למקרה שמשהו יקרה, או שמישהו יבוא לקרוא לחבורה.
"אל תסתכלו עלי, אני לא מתחיל לדבר על עצמי."
