• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

המצוד - עץ משחק (מו"ד 5, 3/3)

סולסס
בשנייה הראשונה סולסס חושב שאספקט הסערה באמת מדבר אליו בפעם הראשונה, אבל רגע לאחר מכן הוא מבין שזה לא יכול להיות מאחר שלאספקט הסערה אין אדונים. 'אני לא אדון של אף אחד.' סולסס עונה, כשדי ברור שהוא תופס את מושג האדון/עבד כמשהו מוזר שקיים רק בעולם שמחוץ לשבט שלו, 'מי אתה?'
 
"על שרטון? בנמל? מישהו ניצל? אני מתאר לעצמי שהקפטן היה מסכן יותר אם היה נשאר בחיים", הוא צוחק.

"הא! מי לא חולם על יום הפרישה שלו, ברור", צוחק יונו בקול, "אבל כל עוד יש כוח בידיים וברגליים, צריך לנצל אותו לעשות קצת טוב, לא? ואתה תבזבז את הכישרון שלך אם תלך לעבוד בשדות, אם תשאל אותי".

"אני הנשק בו אתה אוחז", הלחישה נשמעת בראשו של סולסס בשנית, "אם אינך אדון לאף אחד, אמור לי את שמך, והענק לי אחד, ואהיה לך לנשק שכמותו לא ראית מעולם".
פלורו בינתיים מתאושש, מביט בסולסס בסקרנות, "זה עבד?"
 
סולסס
"זה מדבר." סולסס עונה למתמחה בדרכי הקסם בהיסח הדעת כשעיקר תשומת ליבו מופנה לשיחותו עם החנית.
'כרגע קוראים לי סולסס' הוא משיב לחנית בלי להסביר את מושג השמות בשבט שלו, 'אם תספר לי קצת עליך אולי אוכל לתת לך שם ראוי, כי בינתיים "חנית מדברת" הוא כל מה שאני רואה'.
 
רומלוס
"אם תשאל אותי אני יוכל לעשות הרבה יותר טוב בשדות מאשר בהרג של אנשים ברחובות." עונה רומלאוס, "כבר ניצלתי את הכשרון שלי, התוצאה הייתה אנשים מתים או אנשים פצועים, חלקם לא עשו כלום חוץ מלהלוות כסף מהאדם הלא נכון."
 
ארים
"אין לך מושג עד כמה. מרוב לעג הוא עבר פונדק, ובגלל זה איבד את כל המשכורת שלו מההפלגה הזאת. והיה צריך לשלם על הספינה. מה אפשר לעשות? אמרו לו לא לצאת ברוח כל כך חזקה. אבל הוא התעקש ועוד פתח מפרשים! אני לא חושב שהוא קיבל עבודה נוספת בתור קפטן. זה הרס לו את המוניטין. הנה, דג נתפס בפיתיון. עכשיו תמשוך אליך את החכה, ותסובב את הגלגלת כלפיך. מהר יותר." ארים מריע כהדג עולה מהמים.
 
לאנה
לאנה שותקת לרגע, תוהה אם לספר לו את סיפורה או לא. היא לא דיברה על מה שקרה על אותה ספינה עם אף אדם, מעולם, אך לבסוף היא לצורך לפרוק, אולי מתוך עייפות, ומביטה בפלורו בעיניים נוצצות. "זה קרה על הספינה הראשונה עליה שטתי. הוחזקתי עליה שלא ברצוני. בלב שלי התחוללה סערת רגשות שלא חוויתי אי פעם - מצד אחד, זעם אדיר ושנאה על החוטפים שלי, ותשוקה לברוח משם. מצד שני, שלווה פנימית שבחיי לא הרגשתי. משהו בים משך אותי, נתן לי עוצמה."
היא לוקחת נשימה ארוכה וממשיכה. "לילה אחד, סערה הטביעה את הספינה שלנו. רוחות אדירות, ברקים שכמעט שרפו את הסיפון. אני לא יכולה להוכיח את זה, ואולי זה גם לא ישכנע אותך, אבל... אני חושבת שהסערה שאני חוויתי התממשה בתור הסערה האמיתית. הרגשתי איך בכל יום מסע הרגשות שלי מתעצמים, איך הם משפיעים על הכוח שלי. אני חושבת שחוסר שיקול הדעת שלי יצר כל כך הרבה כוח, כל כך הרבה הרס. אני יודעת את זה כי אני מרגישה - מרגישה איך בכל פעם שאני כועסת, או פוחדת, או עצובה, הסערה שבתוכי מתגברת, גועשת, מבקשת לצאת ולהשמיד כל דבר בדרכה."
היא עוצרת שוב, מבינה שסיפרה מעט יותר משתכננה לספר. "כך או כך, מישהי שאהבתי טבעה באותו לילה ביחד עם הספינה. אני ניצלתי בנס, אך מאז נשבעתי שלא אאבד שליטה על עצמי בשנית."
 
"אני...לא בטוחה. אני מרגישה כוח עצום בתוכי, מחכה להתפרץ. אני שומעת את הרוח שורקת, את הגלים לוחשים. את החיים שבים, ואת אלה שבאוויר. אני מרגישה את מחזור הטבע, נבנה, מתקיים, נהרס. וחוזר חלילה. האם גם אתה שומע אותם?"

"אם ככה, אתה צריך להרים את נשקך כנגד האויב האמיתי. עזוב את חיי השכירות, והפוך לגיבור! אם תסכים להצעה שלי, לא תוכל לפגוע בחפים מפשע, והאויבים האמיתיים שלך יסבלו כפליים! אתה, אני ואחי נוכל להיות צוות מעולה ביחד".

"הא, אני מכיר את הלחץ הזה. הטבח הקודם גורש מהארמון בבושת פנים אחרי שהגיש למלך פירות בוסר. מסכן, הוא אפילו לא זה שבדק אותם, זה היה אחד המשרתים שקנה את הפירות באותו יום! אבל אני זה שהחליף אותו בסוף, ככה שאני לא מתלונן", הוא צוחק, וקורא בהתפעלות כשהדג נתפס בחכה. במאמץ גדול מהרגיל הוא מושך בחכה, עד שלבסוף, הדג יוצא מהמים.
"הדג הראשון שלי!", הוא קורא בהתלהבות.

למשך דקה ארוכה, פלורו שותק.
"זאת תופעה ידועה", הוא אומר לבסוף, "לא נפוצה, אבל היא רשומה בהיסטוריה. ג'אנוש, שהזכרת בשיחה הראשונה שלנו", הוא מסמן תנועה משונה בידו, לאנה מזהה אותה כתנועת גנאי שמשמעותה 'יימח שמו' (פיין הייתה משתמשת בה הרבה מול ג'אנוש), "הוא חקר את הנושא הזה רבות. אנשים שישות חזקה השתלבה בדם משפחתם, או צרבה את מהותה באמצעות ברית. חשדתי שזה גם המקרה שלך, ועכשיו אני בטוח בזה", הוא נאנח עמוקות לפני שהוא ממשיך, "לאנה, מה שלא תעשי, העוצמה הזו אצורה בך, ולא תוכלי לברוח ממנה. במוקדם או במאוחר, תאלצי ללמוד לשלוט בזה, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. בשביל המשימה הזאת, ובשביל האנשים על ספינה הזאת שסומכים עלייך".
 
סולסס
סולסס, שזה עתה הרגיש את הקשר שלו עם אספקט הסערה מתחזק, עונה "כשאני מתרכז, אני מסוגל לשמוע את הרוח מניעה את גלי הים ואת האלבטרוס המשתמש בה במעופו, את הברק שורף את האוויר סביבו ואת טיפות הגשם נופלות על האדמה ההרוסה מעניקות לה חיים חדשים."
 
רומלאס
"אתה מתבלבל." עונה רומלאוס, "אם אתה מחפש את הגיבור, השארת אותו קבור בנמל." הוא מצהיר. "נלחמתי כבר, עבדתי כבר ונסיתי להיות גיבור- זה לא עבד." הוא מתריס, "אני מסיים את הנקמה הזו, ואם ישאר בי משהו, אז אני אחזור לשקט שלי."
 
"מצוין...", החנית מלחשת, "לא במקרה נפגשנו. ביחד, נגשים את רצונות הסערה, כמו סופות רועמות משמים כחולים, כמערבולות השואבות כל דבר שנקרה בדרכן", קולה דועך, וסולסס כעת נותר לבד, רק פלורו מביט בו בדריכות וציפייה.

META
מעכשיו, בכל פעם שאתה משתמש ביכולת המיוחדת של החנית, אתה רשאי לגלגל את התקפת הטווח עם יתרון.

"אני רק מקווה שיישאר בך מספיק", עצב קטן נשמע בקולו.
"זה מצחיק, אתה יודע?", הוא אומר אחרי עוד שתיקה ארוכה, "לאחיך ולי תמיד היה חיבור טוב. הבעיה הייתה כשאחד מאיתנו היה עסוק בהרפתקאות, השני היה עסוק בהרפתקאות בצד השני של מסה, ככה שתמיד התראינו לפרק זמן קצר מאוד, קצר מדי. הספקתי לראות אותו יומיים לפני הפשיטה, הבטחנו אחד לשני שנשב ערב אחד ונספר אחד לשני קצת חוויות. אני מניח שאת זה כבר לא נזכה לעשות. ספר לי...איך הוא הה בימיו האחרונים? שמעתי שהיה אמור להתחתן."

"זה טוב מאוד, הדבר הזה!", קורא הטבח בהתלהבות, "אני חייב לדעת מי לימד אותך את זה, אנחנו חייבים לו כמה מטבעות על שעזר לנו להתקין ארוחת ערב".
 
רומלוס
"כן." עונה רומלאוס בקור. "הוא היה אמור להתחתן עם האחת שרצחה אותו." הוא פשוט משיב. "הוא היה מאושר, שמח. הוא נראה כמו דמות מאגדה שמגיעה ל"אושר ועושר שלה", הוא היה אמור להגיע לחלק הטוב בחיים שבו אתה מסיים עם כל העבודה הקשה ופשוט חי טוב. ואז הוא גילה בדרך הקשה שהחיים הם לא סיפור אגדה. והם לא נגמרים בטוב."
 
סולסס
"החנית המדברת סיימה לדבר." סולסס אומר למתמחה בדרכי הקסם כדי לומר לו שתשומת ליבו שוב נתונה אליו ומוסיף לאחר מחשבה קצרה, "הקסם שלך היה אמור לעשות את זה?".

OUT:
לא מאמין שנתקעתי עם השם הזה, אבל נו טוב...
 
"הא, אני מצטער לשמוע", פסריא מנסה להישמע מנחם, "איך זה קרה?"

"כלבים", פולט יונו, "אני רק מחכה לירוק על האפר שלהם לפני שאפזר אותו בעומק הים. הגיע לו יותר מזה", הוא מוסיף בכאב, ומביט ברומולוס, "גם לך מגיע יותר מזה. אני מקווה שאתה מודע לזה", רומולוס מבחין בדמעה קטנה זולגת על לחיו. דמעות של גיבורים. כך קרא לזה קסטור, הוא נזכר.

META
עכשיו התפקיד שלך הוא למצוא לה שם חדש. אל תדאג, אני מאמין שהוא לא יאחר לבוא.

IN
"היא דיברה? זה מעולה!", בשלב הזה, קשה לפלורו להסתיר את ההתרגשות שלו, אבל הוא בכל זאת מתאמץ, "זה אומר שהקסם עבד!"
 

נושאים חדשים

המפקד האלמוני
דרקונים ונתונים מהדורה 5 [דו"נ 192] פרח לב הזהב
תגובות
0
צפיות
6
המפקד האלמוני
המפקד האלמוני
The Time
מה' ישנות / OSR יומן קמפיין יערות דולמן (Dolmenwood)
תגובות
10
צפיות
145
The Time
The Time
A.L.Z
חיפוש שחקנים וואנשוט Avatar Legends ביום שני הקרוב
תגובות
4
צפיות
118
solig
S
The oldman
פאת'פיינדר 2 חדשות הכרוז ספר ההרחבה War of Immortals הוכרז
תגובות
2
צפיות
86
rui
rui
Y
חיפוש שחקנים חיפוש מנחה חיפוש קבוצה מחפש מישהו לשחק איתו מו"ד 5 או משחקי מחשב
תגובות
0
צפיות
74
yakov1104
Y
חזרה
Top