• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

"יכול להיות שזה קסם פיות...?" אוסקר שואל בשקט, מתפתל מכאבים, נלחם בכוחותיו האחרונים להישאר בהכרה. "ת-תעזרו לי, אני עומד למות...!"
הגוף שלו היה במצב נוראי. הצרחות של המפלצות ריטשו את אוזניו, ושיסוף הטופרים של אחד מהם הגיע כמעט עד הצלעות שלו. שלולית הדם שבה שכב הלכה וגדלה גם כן.
 
"התמציות מכילות מעט מהאנרגיה הקסומה שלי, לכן הן עובדות רק עליי" נל מסבירה למה היא לא יכולה לעזור לאוסקר באופן מיידי, "אני יכולה להכין שיקוי, אבל זה ייקח זמן ואני לא בטוחה שיש לי את כל הרכיבים..."
 
ההליכה למחנה לקוחת קצת זמן, זמן שבו יש לכם לחשוב, על מה היו הדברים האלה, מה קרה לכל אלה שמותו, והאם זה יקדם אתכם בתור ללפגוש את האדמירל, השגתם שלל, אבל מצד שני - האם הוא יועיל לכם במשימות שלכם? האם התקרבתם בכלל לכתרים? האם אתם יודעים בכלל מה זה הכתרים?

המחשבות האלה נעצרות בכניסה למחנה הפליטים, נל מובילה אתכם בקלות למאהל הקטן שבו התגוררה חצי האורקית, היא עדיין מתייפחת באוהל כשאתם מגיעים, אבל קול הצעדים שלכם גורמת לה להפנות את מבטה לעברכם, כשהיא רואה את נל היא רצה קדימה, כמעט כורעת ברך בפניה. "מצאת אותו?" היא שואלת, "הבטחת שתמצאי אותו." היא מוסיפה, "היית פה קודם ואמרת שתמצאי אותו."
 
"זה מצב נוראי." אומר אוסקר בשקט. הדימום שלו עצר בזמן שזולג'ין נשא אותו למחנה, וכעת הוא יכל לעמוד על רגליו בכוחות עצמו. הוא מניח את ידיו על הפצע, מרפא את הזנק שנגרם. "מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו?"

META
משתמש ב-Kinetic Healing על עצמי: 8+6 = 14 נק"פ, ואני סופג 3 נזק nonlethal.
 
אתם עוזבים את הצריף של חצי האורקית, אבל לפני שאתם מספיקים לעשות יותר מידי דברים אתם מבחינים בכוח משמר קטן שמתקרב למחנה, נראה שמדובר ב12 אנשים רכובים על סוסים, פרשית נוספת רוכבת לפניהם, חדי העין מזהים את הלנה, החברה של אסטל מהנמל.

האנשים מתקבצים בעוד כוח המשמר מגיע למרכז המחנה, הלנה לא יורדת מהסוס שלה, כנראה כדי ליצור לעצמה במה כלשהי. "בהוראת האדמירל," היא צועקת. "היערות מצפונית לפה נמצאים מחוץ לתחום." היא קוראת, "חל איסור מוחלט להגיע אליהם, לבקר בהם, או לעבוד בהם." היא מוסיפה, "אנחנו חוקרים את הבעיות שם אבל..." נראה שהיא מבחינה בכם. בתנועת יד מסמלת לכם להישאר במקומכם. "אבל כרגע לא נכול לפרט בדיוק מה מקור הסכנה." היא מוסיפה, ואנשים מתחילים להתלהם, חלקם צועקים שזה המקום היחידי להשיג בו עצים לבנייה באיזור הזה, שלא לדבר על עצי מדורה.

"זו החלטת האדמירל." היא אומרת, "אנחנו בודקים אפשרות להעביר לכם עצים וציוד מהמחנות האחרים, אבל כרגע הדבר תקוע. זה אמור להיות דבר זמני, ואני מניח שזה יפטר בקרוב." היא מוסיפה. "אנא בחרו מתנדבים, חלק מהכוח שהבאתי ילווה אותם ליערות לאסוף את אלה שיצאו לעבוד שם." היא אומרת ופונה הצידה עם הסוס, כמעט דורסת מישהו בטעות בעודה מתקרבת למקום שלכם.

"אני אמורה להיות מופתעת שאם יש צרות באיזור אני מוצאת אתכם שם?" היא שואלת בסרקסיטות, עדיין על הסוס שלה. "מה הביא אתכם לפה?" היא שואלת
 
"חצי האורקית שם אמרה שנעלם לה ילד, אז יצאנו ליער לחקור ועכשיו חזרנו." נל עונה בכנות, "מצאנו ביער כל מיני דברים, כמו גם את הבגדים של הבן שלה," נל אומרת את הדברים בזמן שהיא מוציאה חלק מהראיות שאספה מתרמילה.
"אלו בעיות נוספות יש ביער?" נל שואלת בסקרנות אחרי שהיא ענתה על השאלה.
 
"נחמד מצדכם." היא עונה, לא ברור עם בסרקזם או שהיא באמת מתכנוונת לזה, "פרטול מצא ערימה של בגדי שומרים ביער ההוא, אין לנו מושג של מי הם ולמי הם שייכים, על הדרך גם גילנו שהפטרול שמצא את הבגדים כלל הרבה פחות אנשים ממה שהם אמורים היו להיות." היא מוספיה. "אסטל אמרה שהיא רוצה לבדוק משהו, אבל בנתיים הוצאנו הודעה לא להתקרב לשם"
 
"וודו מקולל" אומר זולג'ין שהוא מניח את הגופה שהם החזירו למחנה. "החרא הזה תוקף אנשים ואלו שמתים קיומם הופך לעשן" אומר זולג'ין, בשלב הזה כבר לא מסובך להבין את התעלומה. זה שלא שמו לב למפלצות עד עכשיו למרות ערמות הבגדים, זה שאף אחד לא זוכר את הילד ומספר השומרים שחזרו.
 
OUT
לאור המוות של טאריס, ולאחר שהוגשו לי מס' רקעים, אני שמח להכריז שנבחר לנו מחליף לדמות של YDS.

[mention]yarinarc[/mention]. ברוך בואך בשערי המצודה. ברגע שהד"ד שלך יגיע אלי אכניס אותך למשחק.
לשאר ההגשות, מצטער, לצערי הפעם לא הלך, אקח אתכם בחשבון אם וכאשר יפתח מקום שוב במשחק.

IN
"ואתה טוען את זה כי?" היא שואלת, "אתה חייב להודות שלחשוב שאנשים נעלמים יחד עם הזיכרון שלהם הוא קצת... חריג."
 
״את מעדיפה לטעון שהיצור הזה תופר בגדים? או שמה האישה הייתה משוגעת אפילו שהצלחנו למצוא בגדים של ילד שהיא מזהה כשל הילד? בקרב שלנו נגד היצורים האלה אני יכול לזכור בבירור שהם ביצעו לנו מארב. הקרב נגמר והייתה שם גופה שאף אחד מאיתנו לא זיהה, אפילו שהיצור הזה רעבתני ובבירור אוכל אנשים עד עצמותיהם, כניתן לראות לפי הפה העצום שלו והמבנה המותאם לכך. לכי בכפר הזה ואני בטוח שתמצאי פה בתים או חדרים ריקים לגמרי, שאנשים לא יכולים להסביר למי הם שייכים״.
 
"מה שאתה אומר... מדאיג" היא אומרת, נראית בעצמה קצת לא בטוחה, "אסטל אמרה שהיא רוצה לחקור את הנושא הזה, היא נמצאת כרגע בספרייה של מצודת האדמירל, אם אתה אומר שנלחמתם בייצור הזה, וכבר ראיתם מה הוא... אני חושבת שכדי שתבואו איתי לדבר איתה." היא ספק מציעה ספק פוקדת.

ראשיד [mention]yarinarc[/mention]
אתם כבר נמצאים בנמל חירות תקופה לא קצרה, לא שהצלחתם להתקמבן על משהו יותר מוצלח מדירת חדר שאתם שוכרים באחד הפונקדים, אתם מצליחים להתפרנס בעיקר בזכות העובדה שאמירה החלה לעבוד בזמנה הפנוי בפונדק, מה שמצד אחד מאפשר לה להרוויח קצת כסף, ומצד שני עדיין להיות מסוגלת לעבוד על הלחשים שלה.

אתה סוג של פרצוף מוכר, אין הרבה רעגים פה, ולכן לא קשה לפספס אותך. נראה שלבעל הפונדק לא אכפת שתשב באולם הגדול כל עוד זה לא שעת לחץ, מה שאומר שכרגע אתה נמצא שם, נהנה ממעט חירות ומקום שהחדר הקטן שלך לא נותן לך, מאחר ואין אף אחד באולם הגדול בשעת בוקר מאוחרת, אתה וישב שם לבדך כרגע, אמירה אמורה לעבוד במבטח או בניקיון, אבל במקום זה היא ניגשת לשולחן שלך ומתיישבת לידו. "יש נשף עוד מעט" היא ספק אומרת, ספק מציינת.
 
חזרה
Top