רומולוס נכנס לחדר המכונות, פוגש את שאר החבורה שם, כשפלורו וארים אוחזים גלגל שיניים גדול שנתקע בדופן הספינה. סולסס מזיז אותו חזרה למקומו, פוצח בתזמורת חריקות של ברזל כנגד עץ. הרעש המוזר נפסק כשגלגל השיניים מתיישב בחזרה במקומו, והמכונה הגדולה חוזרת לעבוד בהמייה נמוכה.
"אתה מבין, לא הייתה לה ממש ברירה", מסביר פלורו בין נשימותיו, "היא והאנשים של סור לא הסתדרו כל כך, והיו להם...חילוקי דעות, אפשר לומר.
לורליי הייתה מלכת הנהר, שעובר בדיוק במרכז העיר. והיא הייתה רעבה לכוח. היא הייתה דורשת מאנשי הכפר מנחות, ומציפה את גדות הנהר כשסירבו. גיבורים רבים ניסו להילחם בה ולגרש אותה משם, אבל הם לא יכלו לה.
עד שהגיע זר ממקום רחוק, והציע לאנשי סור את עזרתו. בייאושם הם הסכימו בלי שאלה, וכך הזר, שהיה בקיא במיומנויות הקסם, התנצח מול לורליי בקרב שארך שלושה ימים ושלושה לילות. בסופם, לורליי הייתה מותשת, והזר, שמו הייקאן, יצא המנצח.
בנשימותיה האחרונות, ביקשה ממנו לשחרר אותה לחופשי, ולדאוג שמורשתה לא תימחק. הייקאן, ברחמיו, הסכים, ולקח את תמצית נשמתה. מאוחר יותר שתל אותה בספינה הזו, כדי שלורליי תמיד תהיה בסביבה הטבעית לה, ותישאר חופשייה.
אנשי סור כמובן פתחו בחגיגות, ושנים אחר כך הקימו את אקדמיית הייקאנת'וס, על שמו. שם למדתי שנים את אומנות הקסם, לפני שחזרתי לסליני", הוא מחייך.
"מה שלום אחי על הסיפון?", הוא פונה לרומולוס.
