אתם עוזבים את הצריף של חצי האורקית, אבל לפני שאתם מספיקים לעשות יותר מידי דברים אתם מבחינים בכוח משמר קטן שמתקרב למחנה, נראה שמדובר ב12 אנשים רכובים על סוסים, פרשית נוספת רוכבת לפניהם, חדי העין מזהים את הלנה, החברה של אסטל מהנמל.
האנשים מתקבצים בעוד כוח המשמר מגיע למרכז המחנה, הלנה לא יורדת מהסוס שלה, כנראה כדי ליצור לעצמה במה כלשהי. "בהוראת האדמירל," היא צועקת. "היערות מצפונית לפה נמצאים מחוץ לתחום." היא קוראת, "חל איסור מוחלט להגיע אליהם, לבקר בהם, או לעבוד בהם." היא מוסיפה, "אנחנו חוקרים את הבעיות שם אבל..." נראה שהיא מבחינה בכם. בתנועת יד מסמלת לכם להישאר במקומכם. "אבל כרגע לא נכול לפרט בדיוק מה מקור הסכנה." היא מוסיפה, ואנשים מתחילים להתלהם, חלקם צועקים שזה המקום היחידי להשיג בו עצים לבנייה באיזור הזה, שלא לדבר על עצי מדורה.
"זו החלטת האדמירל." היא אומרת, "אנחנו בודקים אפשרות להעביר לכם עצים וציוד מהמחנות האחרים, אבל כרגע הדבר תקוע. זה אמור להיות דבר זמני, ואני מניח שזה יפטר בקרוב." היא מוסיפה. "אנא בחרו מתנדבים, חלק מהכוח שהבאתי ילווה אותם ליערות לאסוף את אלה שיצאו לעבוד שם." היא אומרת ופונה הצידה עם הסוס, כמעט דורסת מישהו בטעות בעודה מתקרבת למקום שלכם.
"אני אמורה להיות מופתעת שאם יש צרות באיזור אני מוצאת אתכם שם?" היא שואלת בסרקסיטות, עדיין על הסוס שלה. "מה הביא אתכם לפה?" היא שואלת