שער הצלמוות - עץ משחק (4/4) [מו''ד 4]

"מי אתה?" שואל ליאו, ראש המשמר- "לא יצא לי לדבר איתך לפני שיצאת מהעיר. אבל היו לי דיווחים על אלף אפל שבא והניח לי כל מיני רונות חשודות מסביב לעיר. הסרנו אותן אתמול. אולי זה היית אתה? אלה היו רונות של כליאה וואלת'ורון יוכל לאשר את זה כאן ועכשיו." הוא פונה אל האשף. "ובכן, הן אכן רונות כליאה, והן לא משהו פשוט. אם הם היו מפעילים את המעגל הזה לא היינו יכולים לבטל אותו עם אמצעים שלנו."
הלורד פדריג מסתכל עליכם, ובמיוחד על אפולו, במבט חשדני. "כבר היו אנשים שניסו להזיק לעיירה, והצלחנו להגן עליה מכולם עד כה. בקרוב נוכל לצאת לחיפושים, אבל לפני כן נשמח אם תשפכו לנו אור על העובדות שנאמרו פה." הוא פונה לאפולו.

"אמנם היכולת שלך להטיל ספק וחשד על אפולו, שכבר הוכיח את נאמנותו מספר פעמים מרשימה ביותר" אומר ראליין "אבל לעומתו אתה, אדוני ראש המשמר אסרת אותו, לא הגעת לקרב על מנת להציל את תושבי העיירה שלך - כאשר אפולו מילא את התפקיד הזה עבורך - ואתה חשוד בכך שאתה חלק מהאויבים". מבלי להסס ראליין ממשיך ופונה לפדריג "אדוני הנכבד, אני הייתי מטיל את ראש המשמר הזה שלא טרח לשמור על התושבים והניח ל"אלף האפל" לעשות זאת היישר לכלא ולחקירה."

In
אפולו מביט בראש המשמר ואז מחייך הוא פונה ללורד "לפני שאדבר התואיל בטובך לזוז מעט מראש המשמר? אין צורך שזה יהיה לכיווני אני רק רוצה להבטיח שהוא לא יתנפל עליך כאשר אומר את דברי" אחרי ההסכמה (או אי ההסכמה) אפולו מביט בראש המשמר בגיחוך מרטשע מעט "אדוני הלורד אני יכול להוכיח לך מעבר לכל ספק שראש המשמר אינו בצד שלנו, במידה ואני טועה אני אסגיר את עצמי ללא מאבק, האם זה מוסכם עליך" (המשך בהנחה שהוא הסכים) אפולו מרחיב את החיוך שלו "אנה בקש מראש המשמר להסיר את בגדיו"

"אני, לא השתתפתי בקרב מלפי חמש דקות? בזמן שאתם הייתם עסוקים בביצוע מעללי הגבורה שלכם, אנחנו אנשי המשמר נלחמנו בעוז בכמויות גדולות ביותר של הולואים, ובניגוד אליכם שלא נקפתם אצבע למען התושבים, האנשים שלי עדיין מחלצים של את כל הפצועים מההתקפה. אתם לא חשבתם עליהם, נכון? אז אל תטיף לי מוסר על מי כאן לא עושה כלום." הוא נובח על ראליין. "האפולו הזה, לעומתי, הוא אלף אפל שבדיוק כשהוא מגיע לעיירה ומתחיל לרחרח מגיעים נחילי ציפורים והוא מפריע לשומרים שלי לטפל בהם. אני הייתי שמח לראות את הראש שלו על שיפוד ביחד עם הזדה ההיא, אבל לעיר יש חוקים אחרים קצת." הוא מסיים עם ראליין, ועובר לאפולו: "ואם כבר מדברים על אנשים חשודים ועל להוריד לי את הבגדים, תוריד קודם כל את הברדס מהראש של החבר שלך לפני שאתה חושב בכלל על להוריד לי את התחתונים." הוא רותח. "ליאו, בוא נירגע" אומר הלורד פדריג. "אף אחד לא מפשיט פה אף אחד כרגע. ליאו הוא מעל לכל חשד, אם אתם חושדים בו אנחנו לא יכולים להיעזר בכם. החליטו - או שאתם מקבלים את סמכותי, וכפועל יוצא מכך את הסמכות של המשמר, או שלא. אם אתם מקבלים את סמכותנו, אנא תנו לנו מידע שיכול להסביר לנו לאן שני האלפים כאן נעלמו. אבל אם אתם לא מקבלים אותה, אתם רק מפריעים כאן." הוא חותם. וואלת'ורון צופה בכם בענין רב, מתעמק במחשבה על הנאמר. בינתיים, כנראה, הוא מסופק במה שקורה כאן, ומנסה להסיק מסקנות כמיטב יכולתו. אולי הוא יוכל לעזור לכם.

אפולו מחייך "אני לא מעוניין שתוריד את התחתונים, למעשה כנראה אני צריך להוריד רק את חולצתך כדי לחשוף את האמת, אדוני הלורד אתה לא מריח את זה? הריח של סירחון המוות שנודף ממנו? המתחת לבגדיו כנראה בחזהו או בגבו נמצא חור" אפולו על הרגלים מכוון את הסכין שלו לעבר ראש המשמר "הציפור ההיא שחסלתי בזמן שהשומר יבב מפחד? קוראים לה עורב גופות, בקש מראש המשמר להסיר את חולצתו ותבין את מקור השם" העיניים של אפולו בוהקות בבוהק חשמלי "אבי לימד אותי שאסור לתת לרשע, לפגע להסתובב חופשי, ואין לי שום כוונה להניח לו לעשות כן, אדוני הלורד פקוד עליו לעשות כן, או שתמנע בכך עימות מיותר או שתחשוף בוגד, אין לך מה להפסיד"

בזמן שאפולו רב עם ליאו, ת'אליסרה לוקחת את וואלת'ורון הצידה. "לורד-מג וואלת'ורון, אולי אתה תוכל לעזור לנו?" היא שואלת, כאילו פתאום חשבה על הרעיון! "אולי אתה מכיר לחש או טקס כלשהו בעזרתם נוכל למצוא את השניים?"

הלורד פדריג מתעצבן על אפולו: "הוא הרגע נלחם בהולואים וחילץ גופות, וכל האזור הזה מסריח! אתה מצפה שיהיה לו ריח של וורדים? אתה מקשקש שטויות אחת אחרי השנייה, אין כאן עורבי גופות בעיירה, כולם חוסלו לפני הרבה הרבה זמן, ועל ידי זה שאתה מדבר עליו עכשיו. אתה חוזר על הטיעונים שלך כבר יותר מדי פעמים וזה מרגיז. אם אתה מעוניין לעזור תעזור, אם לא תפסיק להפריע!" הוא עוצר רגע להתנשם. "אם יש לך מהו אחרון לומר, שיכול לעזור לנו, אז תגיד אותו עכשיו. אם היא אחותך, כמו שאתה כל הזמן קורא לה, אתה בטח יכול להכיר אותה ולדעת לאן היא הלכה, לא ככה?" הוא חותם.
ואלת'ורון עונה לתאליסרה: "הלחשים שמאפשרים צפייה ביצורים הם מרמה מתקדמת בהרבה ממה שאני יכול ללמוד, אין לנו דרך קסומה לאתר אותם. אפשר לנסות להשתמש בלחש 'יד הגורל' אבל הוא לא הכי אמין..." הוא מציע. "בכל מקרה, הדרך הכי טובה לעקוב אחריהם עכשיו היא באמצעים טבעיים. אם הם יצאו מהעולם הזה הסיכוי למצוא אותם אפסי, אבל הם כנראה מתכוונים לחזור - יש להם שער לפתוח."

"טוב, אם כך אני מציעה שנצא לדרך." אומרת ת'אליסרה בניסיון להרגיע את הרוחות "בואו נצא לכיוון המעגלים מחוץ לעיירה, וואלת'ורון יוכל להשתמש ב'יד הגורל' כדי לכוון אותנו למעגל הנכון"
META
יוזמה למקרה שיקרה מה שאני חושב שיקרה
13+1=14

לאחר שת'אליסרה מדברת עם ואלת'ורון ומגיעה להסכמה איתו, הוא קוטע את השיחה לפני שתעלה על שרטון. "רבותי, עוד מעט כל אלה יוצאים מהכפר ולא יפריעו לנו - בזמן שאתם תחפשו את שני הקוסמים שנעלמו לנו, מההיכרות הקצרה שלנו, אני אישית יכול להיות ערב לת'אליסרה כאן ויודע שהיא לא פועלת נגד הכפר בשום צורה שהיא. אם היא רוצה לצאת איתם, ניתן להם לצאת, והם ילכו אל מעגלי הדרקון ויחזרו עם הקוסמים שברחו." הוא מציע. "זו פשרה שאפשר לקבל" עונה לו הלורד פדריג, וממשיך "כדאי לשלוח איתם כמה שומרים שיסייעו להם, נוכל לצייד אותם תוך שעה - יש לכם אותה להתכונן, ובסופה תעמדו בשער הכפר." הוא חותם, לחוסר שביעות רצונו הגלויה של ראש השומרים. אז תאליסרה יוצאת יחד עם הקוסם ואלת'ורון לעבר המגדל שלו, על מנת לבצע את הטקס "יד הגורל". הוא משרטט על רצפת חדר הטקסים את הדיאגרמה של הטקס, מותאמת במיוחד לשאלה "לאיזה מן המעגלים כדאי לפנות" - הדיאגרמה הפעם לוקחת את צורתו של מחומש, כאשר בכל אחת מצלעות המחומש נמצא אחד מן היסודות של מעגלי הדרקון - מגנט, רגב עפר, קערת מים, נר דולק, ומפוח. כשהיד מופיעה, היא מצביעה, לשאלתה של ת'אליסרה, על מעגל הברקים, שנמצא צפון מזרחית לעיר, על דרך המלך המובילה לעיר פסגת מפל.
---
כעבור שעה, אתם מתייצבים בכניסה לעיירה, יחד עם הקוסם ואלת'ורון, ופוגשים את השומרים שהמתינו לכם: "שלום, אני פידאל" אומר שומר נמוך יחסית, "אני ופינדר נתלווה אליכם במהלך החיפוש אחרי תלמוס וארטמיס, נעים להכיר!" הוא אומר. פינדר, לעומתו, מהנהן בלי הרבה שמחת חיים. "הגיע הזמן לצאת." הוא קובע "אין לנו זמן לבזבז, עדיף שנקצר את דרכנו דרך הגבעות, ולא נלך בדרך המלך" הוא אומר, כשפידאל מתלונן "אבל הגבעות מסוכנות יותר, אין לנו סיבה להסתכן סתם!" ונענה "אירוך הדרך משמעו שהשניים האלה עלולים לסיים במעגל הדרקון ולברוח, אבל הם יכולים גם להטמין מארב. זה סיכון גדול יותר." בהיעדר הסכמה, פידאל, בסופו של דבר, פונה אליכם: "אתם לא חושבים שעדיך ללכת בדרך המלך? בגבעות יש קובולדים ושודדים. אין לנו סיבה להסתכן סתם כדי להגיע מהר!"

לפני שהם יוצאים לדרכם ראליין ממהר לשאול את הקוסם "מה הוא מעגל הברקים? אתה מוכן לספר לנו את מה שאתה יודע עליו?"
---
ראליין מחווה את דעתו בנושא "סביר להניח שטמנו לנו מלכודת כך או כך, ועל כן אני מאמין שהדרך המהירה יותר תהיה היעילה יותר"

"אנחנו צריכים להגיע כמה שיותר מהר" עונה סיגפריד, "לא משנה מה הסכנות בדרך"

אפולו שלא אמר מילה מאז העימות עם ראש המשמר לא טורח להגיב להם ומתחיל להתקדם בקצב מהיר בדרך הקצרה, ניכר שהוא אינו מרוצה

לשאלתו של ראליין, ואלת'ורון מסביר לו על מעגל הברקים - בעבר, הטקס לתיחה או לנעילה של השער להואקו מונדו פוצל והופקד בידי הדרקונים שבמעגלי הדרקון. כל אחד ממעגלי הדרקונים מקושר ליסוד מסוים - אש, מים, אדמה, ברק, ורוח. מעגל הברקים הוא המעגל בוא חי דרקון הברק, טיאטוס. מבין כל דרקוני המעגלים, קל מאוד להעיר את טיאטוס, והוא לא אוהב כשמפריעים לו לישון, לכן הקובולדים לא מתקרבים למעגל שלו, למרות שהוא קרוב יחסית לדרך המלך.
---
החבורה עוברת בדרכה למעגל דרך שממות גרדבורי, והגבעות אכן מלאות בקובולדים שודדים. הקרב בקובולדים היה קצר וקטלני, והסתיים במעט פציעות לצד שלכם, כאשר בסופו של הקרב הקובולדים שכבו מתים על הרצפה. כאשר החבורה מגיעה למעגל הברקים, אפולו מוצא בקלות את הדיאגרמה על הקרקע, עם תלמוס וארטמיס שוכבים מרוטשים לידו.

אפולו נופל על ברכיו מול גופת אחותו, מרים אותה ומערסל אותה בעדינות,בידו, דמעות מתחילות לזרום מעניו והוא שקט, שקט מדי, זה השקט שלפני הסערה, ואתם יודעים שזו הולכת להיות סערה קשה.

ת'אליסרה מביטה במבט קפוא בגופתה של אביה, לא זזה ולא אומרת דבר. כל גופה קפוא

אפולו מתרומם, מגופת אחותו ואומר בקול שקט "הם לא הרגו זה את זה" העיניים שלו מבזיקות בעוצמה פנימית ומבטו מתמקד במעגל בזעם.
Mate
משתמש במאגיה ובדת כדי לברר איזה מין טקס התקיים כאן
דת: 9+5=14
מאגיה: 5+5=10

IN
ראליין בוהה במעגל ובגופות, ומחפש תשובות למה שהתחולל במקום, לאן הלכו האנשים שעוללו את הדבר הזה ובעיקר - הדבר החשוב ביותר, האם רוח הדרקון השוכנת במעגל התעוררה.
"טיאטוס, דרקון הברק, האם אתה ער?"

META
תפיסה: 13+11=24


[dice:cz6f0aj3]729784:0[/dice:cz6f0aj3]

כשאפולו מרים את הגוף של ארטמיס, הוא מגלה באופן מפתיע שהוא עדיין חם למרות שנראה כאילו הוא רוטש לפני מספר שעות. בדיקה קצרה מעלה שאכן, גם לה וגם לתלמוס עדיין יש דופק - הם בחיים! ניתן יהיה לרפא אותם אם הטיפול יתחיל במהרה. ואז ראליין קורא לדרקון במעגל, והשמיים מחשיכים והאדמה רועדת. הדרקון, גדול יותר מאורלונגה דרקון המים, מזומן מהמעגל. "להעיר אותי פעמיים באותו היום?" הוא מרעים בקולו "אם גם אתם באתם לבקש את הטקס כדי לפתוח את השער לא תקבלו אותו. הופקדתי לשמור עליו ולא למסור אותו לכל מי שרוצה לפתוח את השער! על השניים האלה עוד ריחמתי, אם תנסו להוציא ממני את הקסם לסגירת השער אני אהרוג אתכם ודי."

אפולו מתעלם מהדרקון ופשוט מסתכל על סיגפריד "תן לי אחד משיקויי, הריפוי שלך, אני אחזיר לך את הכסף"

סגיפריד מעביר לאפולו את השיקוי. עד כמה שהם יצטרכו אותו אחר כך, כרגע לא הזמן לחשוב קר.