• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)

אוכל חינם וטראבלר
out אין לי שריון של כוח אפור?
In
וירדו שותק, נראה שהתאומים לא מרוצים מהנוכחות שלו והוא נותן לאוכל חינם להשתלט על המצב. לפחות עד שהתאומים ירגעו ו-וירדו יוכל לדבר איתם ההגיון.
 
וירדו OUT
כוח אפור לא ממש מחלקים שריונות וכלי נשק, הם שוכרים הרפתקנים בתור אינדיבידואלים. בגלל זה הנחתי שאתה עדיין משתמש בשריון של המשמר.

הולבר
אתה רואה על הפנים של בני הזוג, בעיקר של ויקטוריו, שהם חוששים ועם זאת מעוניינים בעוד מידע, מאז שהתחלתם לדבר על האוצר. הם בהחלט מתרגשים ומשתדלים לא להראות את זה. זה מסוג המבטים שיצא לך לראות על פניהם של אצילים כאשר מדברים איתם על בתים אחרים איתם הם בתחרות עזה.

"מאיפה לך המידע הזה, אדון קאסטרוול?" אמאלייה מרימה גבה.
 
"אני פוקח עיניים ואזוניים." הוא אומר בקלילות, "או שלא שמתם לב למלחמת הכנופיות שמתרחשת בעיר?" הוא שואל שלא בצורת עלבון. "אנשים נחטפים ונהרגים ברחבות כי כל אחד מהצדדים בטוח שהצד השני יודע משהו ומסתיר אותו ממנו." הוא פונה להולבר, "לא מזמן שמענו שהתנקשו באדם שעבדנו איתו בזמנו כי הוא היה נראה דומה מספיק לריינאר." הוא מושך כתפיים, ברור שהוא חסר סימפטיה לבחור המסכן. "זו סתם תקופה שעדיף תמיד לפקוח בה עין נוספת."
 
אוכל חינם בקידה תאטרלית למדי, מוביל את הכרכרה לאורווה.



טראבלר ווירדו
"לאלאלא. הוא לא בא לעצור אתכם או להרביץ לכם!' אוכל חינם מנסה להרגיע.
'אפילו שהוא קשור למשמר, הוא *טוב*." מנסה להרגיע.
"הבעיה, היא שאנשים רעים לפעמים מתחבאים מאחורי עוד אנשים רעים, וקשה לתפוס את כולם, ובינתיים כם יכולים לפגוע בכם.' הוא מחייך. "אני לא יכול לחלק כוחות. תמשיכו לחייך, ויום אחד אולי שארס תחייך אליכם בחזרה.'
 
"כל זה נכון, אך מה שאשתי שואלת הוא מהיכן לך המידע אודות הסיבה למלחמה בין הכנופיות." מתפרץ ויקטוריו. "אין סיבה שנחשוד שיש לך קשרים באחת מהן, כן? כי אני שמעתי שהזנטרים אוהבים לגייס לשורותיהם קוסמים חזקים..."
"ויקטוריו, אל תהיה חצוף לאורח שלנו!" נוזפת בו אמאלייה, אבל מביטה בטאלין כמחכה לתשובה.

אוכל חינם ווירדו
"טוב, אז... מה אתה רוצה שנעשה, איש מוזר?" אפר שואל את ווירדו במבט מורכן.
 
"אין לכם סיבה לדאוג." עונה טאלין, "אני בן טיפוחה של הגבירה מסילברמן, אם הייתי שייך לזנטרים כנראה שכבר הייתי מאבד את ראשי." הוא עונה, ונותן למעיל שלו ליפול קלות, "מעבר לזה, אני שייך לצד השני." הוא מראה את נבל הכסף שלו, "אם כי אני חייב לציין שהמידע הזה לא הגיע מההרפרים, יותר מהניסיון התעוסקתי שלי ושל הולבר פה."
 
"הזנטרים הם איום על העיר, אבל הם לא מאיימים עלינו" מתערב אאוליס לראשונה בשיחה, כאילו מוצא משהו שהוא סוף סוף יכול לדבר עליו "לכולנו יש ניסיון קרבי כדי להתמודד עם כול דבר שהם יעשו לנו" הוא אומר אל האצילים, לא נראה שבכלל חושב על שימוש באיזשהו גינון כבוד כזה או אחר.
 
"שלא לדבר על העובדה שהמשחק קורס מרוב לחץ של טיפול ב532 בעיות שונות. ועכשיו כל פושע יכול עשות מה שהוא רוצה, העיר הכאוס מוחלט." ממלמל וירדו לעצמו בקול מספיק חזק כך שכל הנוכחים שומעים.
אוכל חינם וטראבלר
"דבר ראשון, אתם יודעים משהו על אבא שלכם- כל דבר? ודבר שני, יש לכם מקום מחבוא- מאורה, סמטה או פינה קטנה שבה אתם יכולים להתחבא? לא כאן עם כל שאר ילדי הרחוב? "ככה שאם יקרה הרע ביותר, לפחות הסכין השחור לא יטבחו בכל חסר בית כאן."
 
הולבר משתדל להסתיר את עצבנותו כשהאחרים חורגים מהמוסכמות החברתיות הנהוגות בקרב האצולה. אם זאת, הוא לא עושה דבר כדי למנוע זאת. "בכל מקרה, השמועות אומרות שלא רק הכנופיות מחפשות אחרי האוצר, אך אתם בטח יודעים על האוצר יותר מאתנו..." הולבר מוסיף.
 
אוכל חינם ווירדו
"בטח, יש כמה סמטאות בהן נוכל להתחבא... אבל זה יהיה משעמם נורא!" קוראת עפר.

אוכל חינם
באורווה הקטנה אתה מוצא נער אורווה צערי וג'ינג'י שבמקרה די דומה למראה שבחרת לעצמך. הוא מחייך אליך ולוקח את הסוסים מידך, מתחיל לקשור אותם באחד התאים.

נראה שהאצילים מתעלמים מהערותיהם של 'המשרתים', ממשיכים את השיחה רק עם בעלי המעמדות הגבוהים.
"אוה, כן." עונה אמאליה להולבר. "ליבי נשבר כששמעתי על כמות הזהב שגנב גחלת-עד מאזרחי העיר. חשבתי שהוא אדם מכובד בסך הכל, אך תמיד ראשו היה עסוק רק בעסקים..."
 
"אם רק בזה הוא היה מסיים את הנזק לעיר." אומר טאלין, "עכשיו העיר במלחמה פנימית כי אחרים מנסים להשיג את האוצר הזה." הוא אומר במעט תסכל. ונשען לאחור. הוא עוצם את עיניו לרגע, מעורר את יציר הסוד שלו כדי שיעוף מסביב למקום שהם נמצאים בו, אם פלון הותקף בגלל קרבה לריינר, יכול להיות שגם המשפחה הזו בסיכון. הוא יעיף מבט קצר כדי לוודא ששום דבר לא צפוי לא יתרחש.
 
אוכל חינם הסייס
"שלומות! שלומות!" אוכל חינם קורא בחיוך. "אתה ממש מיומן עם הסוסים! יש לי עוד כל כך הרבה מה ללמוד!' קורא בהתפעלות חברית
"האדון שלי סבלני, אבל אני רוצה שיוכל לסמוך עלי בעיניים עצומות! תוכל לתת לי כמה טיפים? בטח באת משושלת ותיקה של סייסים!'


טראבלר ווירדו
"למה שלא תחשבו על זה כמשחק מחבואים?' אוכל חינם מציע בחיוך.
הוא וקל להביא אותם לפונדק, אבל כל כך הרבה מבוגרים חמורי סבר ילחיצו אותם.
 
"אני אף פעם לא קיבלתי הסבר מספק לסיבה בגינה גחלת-עד החביא את הזהב ולא השתמש בו או לקח אותו עמו." הולבר מנסה להחזיר את הנושא לאוצר עצמו מכיוון שהוא יודע שבני הזוג קסאלנאטאר היו בעלי בריתו ונראה שהם מסתירים משהו בעניין.
 
האורווה
"הו, לא הייתי אומר את זה..." הנער מחייך חיוך מובך, קולו רך. "בכל מקרה, הטיפ הכי טוב שאוכל לתת לך הוא תמיד להשאר רגוע. גם אם הסוסים מתחילים להשתולל, אתה חייב להראות להם שהכל בסדר. נראה שהם מבינים את שפת גופך יותר טוב מאת מילותיך, אתה יודע." הוא מחייך שוב.

אוכל חינם ווירדו
OUT
מצטערת, לא שמתי לב.

IN
עפר רצה אל וירדו, מסמנת סמטה קטנה באיזור על המפה שלו. "כאן נהיה! אני חושבת..." היא מגרדת בסנטר. "דוד אוכל חינם, אתה... תגן עלינו מהאנשים הרעים, נכון?"
"אנחנו יודעים שאבא שלנו... הוא היה אלף אפל! או, בן אדם, אולי! או... שהוא גם היה חצי אלף... טוב, אנחנו לא יודעים כלום!" אפר עונה לוירדו.

טאלין
הינשוף מסתובב מעל הרחובות הסמוכים, ולא שם לב לאף אחד שנראה חשוד עבורך, לפחות כרגע.

"טוב..." אמאלייה מתכופפת קדימה אל כיוון הולבר, "על פי מה ששמעתי, המיקום בו דאגלוט החביא את הזהב הוא כל כך סודי, כך שדאגלוט בעצמו השתמש בקסם על מנת לשכוח את המיקום. את הזיכרון הזה שמר בתוך חפץ קסום, כדי שיוכל לגשת אליו כשירצה לקחת את הזהב - אך כנראה שהוא גורש ממי מצולות לפני שזה קרה, והחפץ הקסום עם הזכרון... מי יודע איפה הוא עכשיו."
אותו חפץ קסום בהחלט מזכיר לכם את החפץ המסתורי הנקרא 'האבן של גולור', שהיה גורם משמעותי להתחלתה של מלחמת הכנופיות.
 
אוכל חינם וטראבלר
"טוב, אני אהיה עם עין אחת פקוחה עליכם, תנסו שלא להתרחק יותר מידי ממקום המחבוא שלכם. ולגבי אבא שלכם, הוא אלף אפל ו... לא אחד טוב במיוחד, תשכחו מזה." וירדו מתחיל לצאת מהסמטה
 
"האבן של גלור" אומר טאלין, "זה לפחות מה שאומרים שהוא הגורם למלחמת הכנופיות, היא הייתה אמורה להיות אצל הקזנת'אר, אבל הם איבדו אותה ומאישמים את הזנטירים בזה..." מסביר טאלין. "זה על רגל אחת הסיפור." הוא מסכם.
 
אוכל חינם ווירדו
"אתה יכול לסמוך עלינו, איש מוזר!" קורא אפר, והשניים מתחילים לרוץ מחוץ הסמטה.

"הא, כמה מעניין. וחבל." אמאלייה מגרדת את סנטרה. "כך או כך, אני סומכת עליכם בכוחות המגן שתוכלו לטפל בעניין, בצורה מהירה ושקטה. כמו שאתם נוהגים לעשות." היא מחייכת חיוך קטן לטאלין.
 
חזרה
Top