• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

אוסקר
הגעת בחזרה לעיר. קח בחשבון שלקח לך כמה שעות טובות הסיפור של לרוץ ולחזור, אתה לא עייף, אבל עוד פעילות מואצת תגרום לך להתעייף.

מחנה
נל רואה שרוב הילדים פשוט מסתובבים, כנראה שהמצב במחנה לא מאפשר יותר מידי השגחה עליהם, כך או כך. המים מגיעים מחביות, היא די בטוחה שהיא ראתה את אוסקר ממלא אותם במים מהאוויר קודם.

מזבלה
אתם מתקדמים עמוק יותר לתוך איזור המזבלה, ולא יכולים שלא להרגיש בערפל הכבד שמתחיל לעפוף אתכם. שזה אמור להיות נורמיל בשלב הזה של היום ובמיקום קרוב למים, אבל הצירוף של אלמתים לסיפור די מקשה עליכם. בעיקר שהערפל מתחיל להיות כבד יותר ויותר.
 
מזבלה-
״אנחנו במקום שמשליכים בו פסולת, בטח יש פה דברים חדים ומסוכנים. אתה תעשה רעש, תמשוך אותם אלייך. נשתמש בדברים שפה להפיל אותם ואז ננחית עליהם את הכבדים או נערוף את ראשם נקבור אותם תחת פסולת. צריך רק למצוא משהו שיכול לתפוס כמה במכה. אם יבוא רק אחד הוא ייקבל גרזן״. זולג׳ין נותן את התוכנית, לדעת וה יהיה דברים שיוכלו לעזור, גם אם זה בקבוקי זכוכית, חבלים קרועים או דברים שאפשר למוטט.
 
אוסקר
אוסקר פותח את הדלת, מדובר בחדר הסבה קטן שבו כרגע יושבים שלושה בני אנוש אחרים, כולם לצד דלת גדולה שסגורה כרגע.
חצי אלפית עומדת בצד החדר, מחזיקה מה שנראה כמו קלף עם שמות עליו. נראה שהם מתלעמים ממך, אחד מהם אפילו צוחק עם זה שלידו "כולנו צריכים לדבר עם הרופא."

מחנה
הילדים מסבירים שאחת ליום מגיעה עגלה עם מים מהעיר, חלקם מים מזומנים, חלקם נאספים מבערות או אגמים. העגלות פורקות את החביות שלהן ואוספות את החביות של יום האתמול. ככל הנראה למילוי מחדש.
 
מחנה
אם לא בגלל מקורות מים ולפיכך כנראה שגם לא מזון, נל מנסה להבין למה בנו את המחנה במקום הזה שדי רחוק מהעיר וצריך להביא אספקה באופן יומיומי. לצורך זה היא ואלת את הילדים איפה הוריהם ובמה הם עובדים כעת, במחשה שהמחנה אולי קרוב לאתר המצריך הרבה עובדים...
 
מחנה
נראה שרוב האנשים עוסקים בפעילות פיזית באיזור המחנה, בין עם זה לכרות עצים או לסתת אבנים, חלקם סבלים או בנאים. נל מבינה שהאנשים מקבלים שכר, אבל הוא לא שכר גבוה במיוחד, ונראה שנועד לאפשר להם חיים במחנה, אם זאת נראה שאחרי כמות מסוימת של שעות עבודה ניתנת לפליטים היכולת לעבור למגורי קבע קרוב יותר לעיר, אבל כרגע התור למגורים ארוך בצורה די מייגעת.
 
מחנה
טאריס ניגש לנל "תשמעי, אין לנו את האמצעים לספק להם את מה שהם צריכים. אני חושב שאנחנו צריכים לעבור הלאה. אם אוסקר לא היה בורח לנו, היינו עושים את זה עכשיו, אבל אני לא אוהב את המחשבה על לנטוש אותו...אני מציע שנעבור דרך העיר, נמצא את אוסקר, נראה מה שלום האחרים, ואז נמשיך הלאה למחנה אחר"
 
מזבלה
הערפל כבד, והוא נעשה כבד יותר ויותר, לא פעם אתם לא מצלחים לראות יותר מצעד אחד קדימה, ואתם מרגישים שאתם הולכים במעגלים, לא במובן של ללכת לאותו מקום פעמיים, אלא כאילו מישהו מוביל אתכם למקום כלשהו, אחרת כבר מזמן הייתם יוצאים מהערפל ומגיעים לעיר.
ואז נגינה שקטה חודרת את הדממה של הערפל, פריטה עדינה על כלי נגינה כלשהו, זה שיר שאתם בטוחים שאתם מזהים, רק לא מצליחים לשים את האצבע מאיפה.
השיר מתנגן לו בערפל, ומשהו מרגיש כבד יותר ויותר בו, אתם מרגישים שדמעות עצב זולגות מעינכם בגלל השיר הזה, שלבטח מדבר על אירוע עצוב מאוד וטרגי, או אל אובדן חמור. משהו ישן ועתיק שהיה מזמן, אבל הוא הזיכרון שלו עדיין נוראי.

"עד כאן." נאמר באוויר, והשיר משתתק מייד, הערפל ממהר להתפזר סביבכם, יוצר קרחת יער בתוך הערפל, שהופך לחומה אפורה מסביב, אתם לא מצליחים לראות דבר וחצי דבר מעברה.
אבל מה שמעניין נמצא במרכז ה"קרחת" עורו החוויר כמעט שקוף, ושיערו לבן כמו העננים, הוא גבוה מאדם בוגר, ותווי פניו יחד עם אוזניו המחודדות אומרת שהוא או אלף או סירונאי, בגדיו שהם לא יותר מטונקיה לבנה וחגורת שנראית עשויה מחבל פשוט מעידים שהוא השני. ואם עיניו השחורות לא היו מטרידיות אתכם ברמה שקצת קשה לכם שלא להסיט את המבט ממנו, יכול להיות שהיה מטריד אתכם שהוא מרחף מס' מטרים באוויר.
"צייד" הוא אומר, "וטרול," הוא מוסיף מהר. "מה אתם עושים כאן?" הוא שואל, קולו שקט, אך חודר עמוק.
 
מחנה
"אתה בטוח שזה רעיון טוב ולא נפספס את אוסקר כשהוא יהיה בדרך חזרה?" נל שואלת את טאריס "חוץ מזה, יש עוד כמה שאלות שאני רוצה תשובות עליהן. כמה חולים ופצועים באמת יש במחנה ואיפה מגורי הקבע הקרובים לעיר נמצאים, כי אולי כדאי לעבור שם בדרך חזרה כדי ללמוד יותר על המצב בכל המחנות ולברר למה לא מתפנה שם מקום."
 
מזבלה
"מה גורם לך לחשוב שאתה יכול לשאול אותי שאלות," עונה הסירואני בבוז, "או מה גורם לך לחשוב שאתה יכול לצוד את האלמתים שלי." הוא שואל בכעס.
OUT
נראה שיש לו ככמה הילות הגנה, המעוף שלו קסום באופן מובהק.
 
חזרה
Top