איפה מתרחשים הסיפורים שלכם?

[הח׳אן הטטרי]

(אני לא מדבר כאן על סיפורים שמתרחשים בעולמות מומצאים באופן בלעדי).

שמתי לב שכותבי סיפורים כאן מתחלקים לשני סוגים, פחות או יותר - אלו שהסיפורים שלהם מתרחשים בארצנו הקטנטונת והיפה, ואלו שהסיפורים שלהם מתרחשים בארצות אחרות (בעיקר ארה''ב). לאיזה סוג אתם ''נופלים'' (באופן כללי)? ולמה אתם כותבים דווקא על הארץ, או דווקא על ארצות אחרות?

אישית, כשאני כותב על העולם המודרני אני כמעט תמיד כותב על ישראל - אפילו אם הסיפור מאבד מההיגיון הפנימי שלו (ע''ע רוח כפור). למה? כנראה כי לי קל יותר להזדהות עם ישראלים, כמו גם קל יותר לכתוב על ארץ שאתה אוהב ומכיר היטב. קל לי הרבה יותר לכתוב על ישראל (במיוחד על הדרום) ולהזדהות עם משה או נמרוד או יעלי, מאשר לכתוב על איזו שרלוטסוויל NJ אותה בחיים לא ראיתי.

מה איתכם?

[tkhag1]

במקרים הנדירים שאני כותב על העולם האמיתי זה אף פעם לא על ישראל, כנראה בגלל מחסור בחוויות והיכרות של הארץ, לרוב אני כותב או על ארצות הברית או על יפן, ארצות שיצא לי קצת ללמוד עליהם מספרות ומדיה.

[הח׳אן הטטרי]

אתה לא מכיר את ישראל אבל כן מכיר את ארה''ב ויפן?

[הלדין]

אם להיות כן, אני מעדיף עולמות שאני יכול לשלוט בפרטים שלהם. עולמות בדיוניים מאפשרים לך לעסוק בסוגיות שקיימות בעולמנו בריחוק מסוים. אני גם במידה הגיונית מושפע מהסדרות והספרים שאני קורא ומיעוטם מתרחשים בישראל כך שהנטייה הראשונית שלי היא לכתוב על ארה"ב אם כבר אני עוסק בסיפור שמתרחש בעולמנו.התחושה שלי שכתיבת סיפורים שמתרחשים בארץ מעוררת יותר מדי רגשות ומקשה על כתיבה אובייקטיבית לחלוטין. היא גם דורשת יותר מחקר ואני לא מאלה שתמיד אוהבים את החלק הזה. יש לי כרגע בהקפאה עמוקה יקום אימה שנקודת הפתיחה שלו היא בעיר ישראלית בדיונית בשם באר ירח (הבאר בה חכמי חלם כלאו את הירח שנמצאת בעיר הזאת. הבאר המקור המרכזי לאפלה השורה על העיר הזאת.) שהסיפורים מהעיר הזאת מתבשלים לי כבר בראש כבר תקופה ארוכה. יצא לי לכתוב פעם סיפור לתחרות הסיפור הקצר של הארץ שהתרחש בעתיד הקרוב בישראל שבו הוציאו מחוץ לחוק התקפי זעם.

[הח׳אן הטטרי]

אישית אני חובב עולמות בדיוניים, אבל הבעיה איתם היא מינון החשיפה לקורא. אתה עלול להיסחף עם הפרטים (כי זה כיף לגמרי, אבל זה כבר בניית-עולמות ולא כתיבת סיפורים).

התחושה שלי שכתיבת סיפורים שמתרחשים בארץ מעוררת יותר מדי רגשות ומקשה על כתיבה אובייקטיבית לחלוטין.

למה אתה חושב ככה? בכל מקרה, סיפור הוא לא טקסט מידעי. הוא לא אמור להיות אובייקטיבי...

היא גם דורשת יותר מחקר ואני לא מאלה שתמיד אוהבים את החלק הזה.

במה לכתוב על ארץ מגוריך דורש מחקר יותר מכתיבה על ארץ שאתה לא מכיר, או המצאת עולם שלם?

[הלדין]

כתיבת סיפור המתרחש בעולמנו דורשת מטבע הדברים תחקיר יותר מעמיק מכל סיפור שיכתב בעולם בדיוני. בעולם בדיוני, למרות שגם הוא דורש תחקיר, אתה גם יכול להמציא את העובדות והתחקיר הוא רק לצורך ההשראה. בעולמנו התחקיר נועד גם כדי שהסיפור ירגיש שהוא מתרחש בעולמנו ולא באיזו גרסה מדומיינת שלו. קח בחשבון שיש סופרים שזה אחד החלקים האהובים עליהם בכתיבת הספרים: התחקיר.

[המפקד האלמוני]

אף פעם לא על ישראל, כנראה בגלל מחסור בחוויות והיכרות של הארץ

לרוב אני כותב או על ארצות הברית או על יפן, ארצות שיצא לי קצת ללמוד עליהם מספרות ומדיה.

אתה חי בישראל ולא מרגיש שאתה מכיר אותה, אבל סבור שאתה מכיר את ארצות הברית או יפן מספרות ומדיה? נראה לי קצת סותר.

אני נזכר בקטעים מספרי מתח של סופרים אמריקאים כמו טום קלנסי וכד', שתמיד התיאורים של ישראל או של דמויות ישראליות (ובמיוחד של צה"ל..) פשוט הרגישו לי שם לא אמינים להחריד.

[הח׳אן הטטרי]

אני נזכר בקטעים מספרי מתח של סופרים אמריקאים כמו טום קלנסי וכד', שתמיד התיאורים של ישראל או של דמויות ישראליות (ובמיוחד של צה"ל..) פשוט הרגישו לי שם לא אמינים להחריד.

הוא תיאר את כל הישראלים כמרגלים קשוחים ומשופמים / לוחמים קשוחים ומשופמים?

[המפקד האלמוני]

לא, אבל זה פשוט הרגיש.. פייק.

[dragonitzan]

אני כותב כמעט תמיד בעולם פנטזיה כלשהו. אבל אם יכריחו אותי לכתוב על העולם האמיתי אני אכתוב על ישראל, פשוט כי זה האווירה והמקום שאני חי בו ומכיר אותו הכי טוב ונכון.

אבל עולם פנטזיה זה יותר כיף.

נ.ב. הלדין, עולם פנטזיה דורד כמויות של תחקיר. לא לצורכי השראה - לצורכי בניית עולם. אם אתה רוצה עולם מתפקד שמרגיש אמיתי אתה צריך לעשות עליו כמויות של תחקיר.

[dragonian]

כשהייתי תיכוניסט בדיפאולט בעולם האמיתי, תמיד כתבתי על ארה'ב, במבט לאחור כי זה ארץ הסיפורים. רוב הסרטים ןהמדיה עוסקים בזה.

בקורס חובשים, קלטתי לראשונה את הקונצפט שאולי זה יכתב יותר אמין לכתוב על מקום שאני באמת מכיר.
כתבתי סיפור לאבקרפרטיאני שמתרחש בעיר שהיא השראה של רעננה כפר סבא, כי מתוך אמונה תפלה, הרגשתי רע אם לפגוע בערים האלה אפילו בדמיון.


אבל כללי, תמיד מעדיף פנטזיה.

[yds]

כעיקרון אני כותב בפנטזיה/מקום לא מוגדר בעולם שלנו. הסיפור שאני מתמקד בו עכשיו הוא סיפור לואו פנטזי אפל שמתרחש בתקופת הסופות בנגב, אז הסטינג נמצא ברוסיה/מזרח אירופה...

אבל בכללי, אני כותב לפי אסתטיקה, פחות -שור למה מרגיש יותר/פחות מזויף. אם הסטייל של המקום מתאים, אני כותב את זה שם