• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ההתפרקות - עץ משחק [חופשיטה] (3/3) נסגר.

סלאפקווה
סלאפקווה קמה שנית.
"הבעיה השניה שלנו, רבותי, היא המתנקש שתקף אותי לפני יומיים". היא אומרת, חסרת רגש לנוכח הבעותיהם ההמומות של חברי המועצה. "ההצעה שלי בעניין הזה, הוא להטיל סגר על הנחלה. כמובן שלא ניתן להגן באמת מכניסה של פולשים לשטח הנחלה, זוהי מטרה לא ריאלית, אבל סגר על הכפרים והטירה הם בהחלט מטרות אופציונליות". היא ממשיכה, מניפה את ידה. "כמובן שיותר לאנשים לצאת ולהיכנס, אך הדבר דרוש באישור מיוחד, ורק אדם שאכן חי בכפר יורשה להיכנס, כאשר אזורי הסחר ימשיכו לעבוד כסדרם. משמרות מתוגברות, שמירה מתוגברת על האנשים החשובים בממלכה, בפרט על ראשי הכפרים, המועצה האדומה ואנשי הטירה".
היא פונה לעבר צ'ומברה, ראש המרגלים, אשר עד כה לא פצה את פיו. "למעשה, זוהי לא הבעיה היחידה שנובעת מכך. מה שיותר מטריד אותי הוא שהמרגל ככל הנראה לא פעל ראש בראש יחד עם הדרקונים, שכן הפקודה ניתנה לו ולא להם. תוכל לשפוך אור על עיננו?"
 
קנטינר:
קנטינר מגיע לאחר כמה ימי שיט למינד, ומתייצב לדווח להוצ'אר.
הסרן מקבל אותו בחדרו, מוזג לו וויסקי דרומי איכותי ולאחר שהוא לוגם מכוסו הוא מביט בקנטינר ואומר: "ובכן, הדיווח שלך, חייל. אל תחסיר שום פרט, הכל חשוב".
סלאפקווה:
"לסגור את כל הכניסות לנחלה זה מאוד קיצוני, גברתי. עלינו להציב שמירה, אבל סגירת הכניסה לנחלה תפגע במסחר. אזורי הסחר יעבדו, אבל הדרך אליהם תהיה קשה לסוחרים מבחוץ, שיעדיפו לחפש מקומות אחרים לסחור בהם" אומר בן המחצית.
"יכול להיות שהמתנקש נועד לפגוע בפיקוד שלנו ולרכך את ההתנגדות שלנו נגד הדרקונים, אבל אני לא מאמין שזה מה שקרה. ככל הנראה מדובר בשני גופים שונים, ששניהם רוצים במותך. את נחשבת כופרת בכל היבשת, ככה שזה לא דבר חדש, גברתי" אומר צ'ומברה מתחת לברדסו.
הייתי בטיול, מצטער...
 
קנטינר-
"שכיר חרב. והדיווח:
הגענו למכרות, נתקלנו בהתנגדות מעטה וכבשנו אותו. החזקנו בו כמה ימים, ואז הסיירים ששלחתי חזרו והודיעו שצבא קטן, בערך 300 איש, מתקרבים, ובראשם אותו לורד. הצלחנו להרוג את מרבית צבא האויב, יותר מרבע מהחיילים שלי נהרגו, אבל הלורד ברח. חיפושים אחריו לא העלו שום דבר. לדעתי הוא מגייס תגבורת. בכל אופן, שלחנו את כל היהילומים שמצאנו למינד, אבל את כלי העבודה, כלי הנשק והסוסים של צבא הלורד אנחנו לוקחים. התחייבנו למסור רק את היהלומים, ואת זה נעשה." קנטינר שותה לגימה קטנה מהוויסקי ומחכה לתגובתו של הוצ'אר.
 
קונראד
״לא״, קונראד אומר בנחרצות. ״אין לך מושג מה זה לידה״, קולו הופך לקר ונחרץ. ״הצרחות, הכאב, פרפורי המוות. אני כבר איבדתי מישהי בדרך הזו. אני לא מתכוון לאבד גם אותך״, קולו נשבר לרגע, הוא מחבק אותה בכוח. ״אני בקושי מצליח לדבר עם אשתי. איזה מין אבא את חושבת שאהיה? איך את מצפה ממני לגדל ילד, כשכל מה שאני יודע הוא לשלוט ולפקד?״.
 
סלאפקווה
"כמובן שאין לסגור את הכפרים למסחר, אך חשוב לערוך בידוק קבוע. לא נוכל לעמוד במפגעים נוספים". סלאפקווה ממשיכה בשלה. "לא חשבתי שהמתנקש קשור לדרקוני המערב, אבל צירוף המקרים פשוט גדול מדי, וזה מסוכן להיות מותקפים בשתי מוקדים. מה שעוד יותר מפחיד אותי זה שהמתנקש צויד בסמי קסם, ודרקוני המערב הם קבוצה לא זולה בעצמם. מי שתוקפים אותנו, יהיו מי שיהיו, הם אנשים בעלי השפעה ומקורות רבים". היא פונה שוב אל צ'ומברה. "תצטרך לגלות מקורות נוספים על המתנקש. בדוק את המקורות שלך, בבקשה".

out:
אשמח אם כשהפגישה תסתיים, תריץ עד שיגיעו תוצאות משמעותיות.
 
"עם כל הכבוד, המבנה של האדון שלך הוא אולי היחיד שמוגדר כ'מפעל בגדים', אבל יש עוד הרבה מבנים בדוכסות שיוכלו לתפקד בצורה לא פחות טובה. לי לדוגמא, ידוע על עוד 2 מבנים במצב טוב שעומדים כרגע למכירה. אחד בבירה ואחד באירקד, במחירים של 3000 ו1500 מטבעות זהב, בהתאמה. באתי הנה כדי לרכוש מפעל במצב מתפקד יחד עם ציוד במצב טוב, והייתי מוכן לשלם יותר בשבילו, אבל לצערי לא באתי על סיפוקי ואני נאלץ לדרוש הנחה."
 
ברנור:
"לפי המידע שלי, האדון שלי מחזיק באחד מהמפעלים הנטושים היחידים שעוד מצויידים. אנחנו יכולים להוריד מהמחיר 1000 מטבעות, אבל זה הכל. מפעל מתפקד לא תמצא פה, כי אף אחד לא מוכר מפעל מתפקד".
סלאפקווה:
צ'ומברה מהנהן, והאחרים מחכים לעוד נושא לדון בו.
קונראד:
"לי אין מושג מה זו לידה? אני אישה, לעזאזל! אני ראיתי את אמי יולדת, עזרתי לה, הייתי איתה בכל התהליך! אני יודעת מה זו לידה, ומה הסכנות הטמונות בה, אבל אני רוצה ילד, קטן, שיהיה רק שלי!.
אתה יודע מה? אני לא רוצה, אני צריכה. כולם כבר מתלחששים כל כך שאני כנראה עקרה או שלך יש בעיות משלך, וילד קטן יביא חיות לטירה הזו, יחד עם השתקת ההשמצות. זו לא החלטה שלך בלבד, קונראד. בבקשה" מרגרטה צועקת, פניה מאדימות. ניתן לראות כי התכוננה נפשית לויכוח, כי בניגוד לפעמים רבות אחרות, היא לא בוכה למראה סירובו העיקש של קונראד.
קנטינר:
"חיכיתם שהוא יתקוף אתכם? למה? למה לא רכבתם ישירות אליו, איימתם עליו ואז כבשתם את המכרה?! היינו צריכים להביא הצדקה לכיבוש ולעירוב מינד במלחמה, אבל עכשיו פגעת בכל מה שעשינו! עכשיו נכנסנו ככובשים זרים, ולא כשומרי הצדק, המענישים את אלו שגונבים מאיתנו!" אומר הוצ'אר, מליט את פניו בידיו. לאחר כמה דקות, הוא מתרומם, מיישר את מדיו ואומר: "טוב, מה שקרה קרה. אני בטוח שאנשיך ימצאו תעסוקה רבה בשדות הקרב מעכשיו, שכיר. אתה יכול לחזור לאנשיך לכל היותר בעוד שבועיים, אם אתה צריך לטפל בעניינים פיננסיים של הגילדה שלך או לגייס לוחמים. לאחר מכן חזור לאנשיך וחכו לפקודות נוספות".
 
סלאפקווה
"אז העניין נפטר. וכעת, בואו נארגן את סידורי השמירה על הילדים, חברי המועצות, חיילים בכירים..." וסלאפקווה ממשיכה לארגן את הישיבה על הא ועל דא, גולשים לעניינים חשובים פחות ופחות. כאשר הישיבה מסתיימת, סלאפקווה יוצאת החוצה במהירות, מארגנת את מחשבותיה. עלינו למצוא פיתרון לדרכים האיטיות שלנו היא חושבת לעצמה. אי אפשר להמשיך ככה, כשבכל פעם לוקח למועצה 3 ימים להחליט על הא ועל דא, ועוד שבוע לפחות עד שהידיעות מועברות למי שהם צריכים להגיע.
סלאפקווה הולכת לחדרה, הפעם עם שמירה הדוקה קצת יותר, עם שני אומני להב מחוץ לדלתה, ועוד אחת בחדרה, ליד החלון( נקבה, שכן לא ראוי שגבר ואישה יהיו בחדר לבד, בטח ובטח אצילה נשואה).
לאחר זמן קצר, סלאפקווה גומרת לכתוב שני מכתבים קצרים, האחד לראש האשפים, הקובע איתו פגישה למחרת בערב, והשני לבכיר ביד השחורה, הפוקד עליו לקבוע פגישה עם כוהן בכיר של רוחות האסון. סלאפקווה מוסרת את המכתבים לשליח, ונרדמת במיטתה תוך זמן קצר, מחשבותיה העמוסות ממוטטות אותה...
out
אשמח להרצה...
 
קונראד
''מטומטמת'', קונראד אומר בשקט, אך ברור שהוא כועס. ''את מוכנה להתאבד בשביל גור קטן... אני לא מוכן להקריב אותך על המזבח הזה, אשתי הליידי. אני לא מוכן לוותר עלייך. אני לא אתן לך למות רק כדי שאת תגשימי משאלה טיפשית'', הוא מסנן, כשלפתע פניו מתרפים. ''את מצפה ממני להיות אבא?''.
 
ברנור
"בסדר, אם אתה מוכן להוריד את המחיר יש לנו עיסקה. ציפיתי למפעל מתפקד ב5000 מטבעות זהב, אני אוכל להפוך את המפעל הזה למתפקד ב1000. תקרא לאדון שלך, ואני אחתום איתו על העיסקה."
Out
אני מניח שהית'קוך פגש את הבעלים ואני רוצה לוודא שברנור לא נדפק בעיסקה, אז הוא או יחכה להית'קוך שיאשר שזה הבעלים/משהו שמייצג אותו. אם לדמות שלי יש דרך כלשהי לאשר את הזהות של הדמות אז אני פשוט קונה עכשיו.
 
קנטינר:
"לוקח זמן לגייס חיילים, ובזמן הזה היית יכול לרכוב לטירת הלורד, להיכנס אליה במהירות ללא קרב ולאיים עליו. אתה האחראי למותם של אנשיך, שכיר חרב, ולא אף אחד אחר" הוא אומר, יורק את צמד המילים "שכיר חרב" כאילו הן עלבון.
OUT
אז... לאן קנטינר הולך, חוץ מאשר "לארגן את מחשבותיו"?
סלאפקווה:
יום המחרת מגיע, ואיתו ארגון הצבא. הלוחמים מזיזים את הטרבושות לעבר עמדותיהן, ומפקד הארטילריה מבטיח לסלאפקווה שבבוקר המחרת הם יוכלו להתחיל לירות על סביבת מחנה האויב ולכתוש את יושביו לאבק.
היום עובר בחתימה על פקודות המצור, ולפני שסלאפקווה יכולה לשים לב מגיע הערב, מועד פגישתה עם ראש האשפים.
הוא נכנס אל חדר קבלת הפנים שלה בכפר, משתחווה ובקומו הוא שואל: "ובכן, גברתי הליידי? מהו רצונך ממשרתך הנאמן?".
קונראד:
"אתה לא מוכן? כבר עכשיו אתה מקריב אותי על המזבח, אדוני הלורד. על מזבח פחדיך, שלמענם אתה מוכן להקריב הכל, אפילו אותי. למעני אתה עושה את זה? לא. זה הכל למענך, חסר לב. אתה מוכן להקריב את כולם בשביל טובתך, בשביל שהפחדים שלך לא יעירו אותך בלילה. אז תנחש מה? גם לי יש רצונות ופחדים, עזים באותה המידה כמו שלך" היא אומרת בכעס את המילים הקשות.
ברנור:
"אין צורך. המשרת שלך יוכל לבוא ולאשר את זהותי, ואני בטוח שהוא בדרכו לכאן ממש... עכשיו" הוא אומר, ומנופף לאדם מאחורי ברנור. הית'קוך מופיע מאחורי אדונו האציל ובהינד ראש מאשר את זהותו לברנור.
"רק תחתום על החוזה הזה, תעביר לי את הכסף ונוכל להיפרד כידידים" הוא אומר, מושיט לברנור מגילת קלף מלאה בפרטי החוזה.
 
קנטינר -
קנטינר הולך לבניין הגילדה, אבל בחצי הדרך מתחרט והולך ברחוב בלי סיבה. רגליו מובילות אותו לנמל, ושם הוא נשען על המעקה של נקודת התצפית לים (יש כזאת?) וחושב. אחרי כמה דקות הוא הולך לבניין הגילדה, כדי להתייעץ עם האסטרטגים שלו בנוגע לרעיון שעלה לו.
 
קונראד
עיניו של קונראד מתלכסנות בכעס. ״את תדברי אליי בכבוד״, אינסטינקט הלורד שלו עולה, אבל הוא מרגיע את עצמו בכוח. ״ואת תעני לי על השאלה שאני שואל אותך. את מצפה ממני להיות אבא?״.
 
ברנור
"אם ככה, אז אין שום בעיה."
ברנור קורא את החוזה, וחותם על 2 עותקים שלו, אחד בשבילו, ואחד בשביל האדם השני. אחר כך הוא מחייך ואומר: "תודה רבה, ולהיתראות, אני מאחל לך כל טוב."
 
קנטינר:
OUT
מי הם האסטרטגים? השותפים? הם לא אחראים לכל החלטה, אלא אתה מגיש להם הצעה והם מאשרים אותה או לא, לא באמת מייעצים לך...
קונראד:
"כן! אני מצפה ממך שתהיה יותר מאשר שליט שמחזיק את נתינו בכוח! אני מצפה ממך שתתבגר ותעבור לשלב הבא, ולא תהיה תקוע בשלב של הפגנת שרירים כמו נער מתבגר! אני מצפה ממך שתהיה אבא, ואני בטוחה שתוכל להיות כזה, אם תתאמץ לרגע".
סלאפקווה:
הוא מתיישב על הכיסא ועונה: "נוכל לעזור במצור, כן, אבל זה ידרוש משאבים רבים. מצבורי הקסם שלנו לא גדולים מאוד, אבל אני מניח שגם האשף שלהם לא מחזיק בכמות עצומה של קסם. מה תרצי שנעשה למענך בעזרת הקסם, הוד מעלתך?".
ברנור:
האדם קד לברנור, לוקח את החוזה ועוזב.
OUT
לאן להריץ?
 
קנטינר -
במקרה הזה עליי להתעקש...
In
שליח נשלח לקרוא לשותפים.
קנטינר נכנס לחדר הישיבות, ומחכה לשותפיו. כשהם מגיעים, הוא פותח: "רבותי. עלה לי רעיון. הגילדה שלנו בינתים קטנה ולא מזיקה במיוחד. אני חושב שכדי לנו, ב... מימון מסויים," הוא מדגיש את המילה 'מימון', "לפתוח את שערינו לעוד אנשים. אני חושב שלגייס ולאמן מאתיים אנשים נוספים יהיה ביצוע מספיק טוב של הרעיון שלי. זה יועיל לכולנו: הגילדה תגדל, אתם תרוויחו, כרגיל,30% מההכנסות, נקבל הרבה יותר משימות ויהיה לנו יותר ממון. השם שלנו יטיל מורא ברחבי העולם, ואנש..." קנטינר מפסיק. "מה אתם חושבים?"
 
חזרה
Top