• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

ילדי הקיסרות - עץ משחק (5/5) נסגר

אלישע
OUT
בכנות שלא היית חייב לתאר את הצורה שבה סינדר מחסלת אותו.

IN
המסכן שסינדר מפתה הוא נער צעיר וחסר שכל, איכר לפי המראה, שחמק מהעגלה של אבא שלו. סינדר לא משיגה ממנו הרבה - טוניקה מסריחה, מכנסיים מלוכלכים, נעלי לבד מצחינות וכובע קש. אין לו שום ציוד מועיל עליו.

היא מבלה את שארית היום מכורבלת בפינה ורעבה למדי, רוב הזמן ישנה. אף אחד לא טורח להסתכל עליה כל כך. בלילה היא מבצעת את קסם ההתעתקות...
...ומגיחה בראש מגדל גבוה, בגדיה חרוכים אך שלמים. היא צועדת החוצה מתוך משואה גדולה, עליה משגיח זקן. הוא נראה מופתע בעליל לראות אותה.
ליזי
הצבועה נראית כאילו היא עומדת לומר משהו, אך בולעת את לשונה ושותקת. המשלחת הולכת משם.

OUT
לאן להריץ?
ALZ
OUT
כן וכן.
איך נייף מתכוון להיכנס?
אביעד
OUT
הנערה לא בבית חולים, היא בתא על הספינה.

IN
הנערה מביטה בו במבט רדוף משהו. ''אני בסדר... זר. סינדר... כלבה ארורה... אחותי. מי אתה ומה אתה רוצה ממני?''.
 
ח'אן
סינדר פועלת במהירות וידה מחסה את פיו וראשו מתפוצץ קלות בעוד קליע הפיצוץ נוראה במוחו, היא מחליפה את בגדיה לבגדיו במניחדה והם במצב טוב יותר ומתאימים יותר ובודקת מה יש עליו שיכול להיות שימושי לאחר מכן היא משתמש בשאריות קסם הכבילה של אחותה כדי לאתר אותה ומתקדמת לכיוונה.
להיפטר מהזקן [dice:1dody]727337:0[/dice:1dody]
למצוא את האחות [dice:1dody]727337:1[/dice:1dody]
 
אז כמו שהבהרנו בפרטי היא בית חולים שדה על היבשה.
in
"אז את לא רוצה למצוא את אחותך? כרגע בכל מקרה זה לא אפשרי, כי העיר תחת עוצר מחשש לחדירה, אז אני כרגע מטפל בפצועים. העיר מוגנת היטב, אז את בטוחה. מים?" הוא מוזג לה כוס מקנקן שעמד שם. "אני אתיאס, המפקד כאן. מי את?"
out
ומתי אני אקבל תשובה על הדרקון?
 
אלישע
הזקן מת במקום, ראשו שרוף לחלוטין, ובגדיו טובים מעט יותר מהסמרטוטים המצחינים של הנער. סינדר פוסעת אל המדורה...
...ומגיחה משתעלת מתוך לפיד שנושא בחור צעיר שגורר מריצה, יחד עם עוד כמה בחורים. המריצה מלאה בערימה גדולה ומצחינה של משהו שלא יכול ליהות אלא צואה אנושית. היא מתגלגלת על הקרקע וקמה לעומת הבחורים, שנראים חיוורים כסיד.
אתם נמצאים בסמטה צרה, תחומה בין שני בניינים גבוהים. הימני נראה כמו בנין מגורים רגיל, אבל השמאלי מוקף חומות, וסינדר מבחינה בצריח כלשהו.
ליזי
המחנה צועד לאורך האגם צפונה, צועד באיטיות מורטת עצבים.
אך לבסוף, מגיע היום. חיל החלוץ חוזר מהסיור שלו, והמפקד משתחווה למכשפה הלבנה ומוסר שהסיירים שלו מצאו משהו שנראה כמו ''כפר זעיר מוקף מטעים, בו הם ראו איש לבן כמוך''. אחוזה חקלאית.
המחנה הגיע לקיסרות.
ALZ
נייף מתגנב בלילה. הוא מטפס במיומנות על גדרות העץ המחודדות שמקיפות את המחנה, אך אז לפתע הוא רואה הבהוב לפיד. ''עצר! מי שם! עצור או שאני יורה!'', קול גס קורא.
 
ח'אן
סינדר מקללת בליבה, היא צריכה להיפטר מהם מהר והיא משאירה מאחוריה יותר מדי גופות והצואה עלולה להתלקח... היא מבטה בהם, היא אפילו לא יכולה לדבר איתם, אין לה מספיק כוח, אין לה מספיק אש... אש... מה היא אש? היא שואלת את עצמה? אש היא חום. מה ההבדל בין אדם מת לאדם חי? אדם מת קר, אדם חי חם... אי אפשר להחיות אדם מת כמו שאפשר להחיות מדורה, אבל אם אולי אפשר לקחת את את ה"עץ" שלו בשביל המדורה שלה... היא פושטת את ידיה והם מרגישים התקררות... לא לא התקררות, עזיבה של החום בעוד זוהר צהוב אדמדם נמשך מהם עליה...
[dice:83ewq]727658:0[/dice:83ewq]
 
ח'אן
אלכסנדרה מחייכת בסיפוק. אחרי תלאות רבות, היא סוף סוף הגיעה לקיסרות. היא הגיעה לסוף - להתחלה של הסוף, יותר נכון.
היא מורה למנהיגי השבטים לקחת את האנשים ולהשתלט על הכפר - הוא יהפוך לבסיס הפעילות של הצבא בקיסרות. כל פשוטי העם שמוכנים להכנע לאלכסנדרה או שרוצים למרוד בקיסר יחיו. אם יש באיזור אציל מקומי, יש להרוג אותו ואת החיילים שלו.
 
ליזי
כוח ההשתלטות יוצא לדרכו, וכעבור יומיים שליח ממנו חוזר, ומודיע בכריעת ברך שהמטעים נכבשו, העבדים שוחררו והצטרפו למחנה, והשלל קובץ במקום אחד, כדי שהמכשפה הגדולה תוכל לבחור אם לקחת ממנו או להעניקו לעבדיה הנאמנים.
למחרת בערב, אלכסנדרה ושאר המחנה מגיעים לאחוזה - מתחם מאוורר, גדול ובנוי בטוב טעם, אומנם לא האחוזה הגדולה ביותר באזור אך בהחלט מספקת. מפקד כוח ההשתלטות - לוחם ילידי כבן שלושים, שצבעי הפנים השחורים - צהובים שלו ותליון הצרעה שלו, כולם מסמנים אותו כקצין - עורך לאלכסנדרה בגאווה סיור באחוזה. השלל - תכשיטים, בגדים טובים, עושר כמוהו אלכסנדרה לא ראתה מימיה - קובץ בחדר אחד.

בחצר, תלויים לייבוש בשמש, יש כעשרה ראשים אנושיים. רובם של ילדים, כמה של נערות או נשים צעירות, אחד של גבר מזוקן ואחד של גברת כבת ארבעים. אין לאלכסנדרה ספק שהנשים חוללו לפני שראשן נערף. הקצין כורע ברך ומבקש מגבירתו משהו בלשון הצקצוקים שלו. צרעה-עוקצת מבקש מהמכשפה הלבנה את רשותה לשמור לעצמו את הראשים כשלל מלחמה, שיעיד על כבודו וכוחו של המשרת הנאמן של גבירתי האלוהית. צרעה עוקצת שואל גם מה ברצון הגבירה לעשות בשלל, והאם תעניק חלק ממנו ללוחם האמיץ שלה, קזאלאתאת' מתרגמת בטון קר וחסר רגש.
אלישע
סינדר שואבת מהם את חום גופם, חשה את כוחה גובר... אך הם לא נופלים. והיא מבינה - היא שאבה את חום גופם, לא את נשמותיהם...
והנערים עומדים מולה, חיוורים וכחולי שפתיים, בוהים זה בזה ובה באימה מוחלטת.
אביעד
הנערה מתעשתת, בערך. היא לוגמת מהמים. ''קאגורה. בתו של נארוקו. אני... אני ממקום אחר. מהאי פיטארוסו. איי הצב קרובים לכאן?''.
צייד
ההצבעה מכריעה חיובי.

למחרת, המארב נערך. הלוחמים הברברים נערכים ביער, בעוד פיתיון נשלח אל הכפר, וכוח קטן נערך במטע האגסים. הרעיון היה של ווסניוס - הכוח הקטן יהיה מארב פיתיון בעצמו, ואחרי שיובס ויברח, ישתכנע האויב שאין מארב וירדוף אחרי הפיתיון.

היכן נמצא ג'ון?
 
ח'אן
סינדר מביטה בהם ומרגישה בחילה קלה, היא הרגה יותר מדי אנשים והיום ויש לך תחושה משונה, תחושה שהיא תוכל לתקשר איתם "יש לכם שתי ברירות" סינדר אומרת "הראשונה, אני אקרר אותכם למוות ותמותו כאן ברחוב ליד ערמת הצואה" היא מסתכלת עליהם "השניה, אתם מספרים לי מה שאני רוצה לדעת ואני מחזירה לכם את החום שלכם, וכלונו שוכחים אחד מהשניה... ואם תספרו עלי למישהו אני אחזור ולא תרגישו חום יותר לעולם"
 
ח'אן
IN
נייף שבמילא לא נחוש במיוחד להשלים את המשימה מבין תוך רגע "אם הם אפילו יחשדו שמישהו הרעיל להם את המים הם פשוט לא ישתו מהם" מבין שהברירה היחידה שלו היא לסגת בכדי לחזור בעוד כמה ימים. הוא בורח בשקט מוחלט לכיוון (הזן שם של עיר שקרובה לבסיס הצבאי הזה) דופק בעדינות בדלת של הפונדק השני שהוא רואה.
OUT
אני מצטער שאני מטרטר אותך
ואני לא מאמין שאני שוב כותב את זה אבל אני אשמח להרצה
META
אם צריך אולי
[dice:lzdd]727835:0[/dice:lzdd]
 
ח'אן
אלכסנדרה פוערת עיניה למראה העושר, אבל משתדלת להשאר מפוקסת במשימה.
אמרי לצרעה שהוא יכול לשמור את הראשים. שיאכל אותם מצדי. אלכסנדרה אומרת בזלזול, אולי אפילו בחוסר אנושיות. באשר לאוצר, אני מוכרחה להבין קודם מה צרעה חושב לעשות עם השלל שלו. אם הוא סתם חושק בזהב עבור הזהב, הוא לא טוב יותר מהאצילים - נזפי בו ואמרי לו שחשוב יותר כי האוצר ישמש למטרת המלחמה. אלכסנדרה מהרהרת עוד רגע ואז אומרת: למרות שאם הוא חושק בתכשיטים ובבגדים, אפשרי לו וללוחמיו לקבל חלק מהם. אני מקווה שזה ישאיר אותם נאמנים, לפחות.
 
out
אז כמו שדיברנו בפרטי הדרקון עף למערב ומתחבא ביער (כנראה).
in
"מחר הם יהיו קרובים יותר, אבל יש להם זמן עד שהם יגיעו... את יכולה לחכות להם כאן או להתקדם אליהם עצמאית, אבל עדיף לך לחכות קצת אם את רוצה לעשות את זה." עונה לה אתיאס, ואז הם מנהלים שיחה ארוכה על מה שהיא רוצה ועל איי הצב ועל קיסר הדרקונים ועל מי שהיא מחפשת שם ועל כל דבר מעניין אחר, לפני שאתיאס שולח סיירים להסתכל על היער בלי להיכנס עמוק - זה דרקון ואין שום סיבה להרוג אנשים סתם, וברגע שהם חושבים שהסיכון גדול מדי הם יסוגו מהר. כמו כן, העוצר יימשך עד הבוקר, וגם לאחריו תהיה אבטחה מוגברת בשערי העיר.
בשעת לילה מאוחרת אתיאס יחזור למעבדה שלו, וימשיך ללמוד את הדיבור הבסיסי של שפת איי הצב: זו היתה עוד אחת מהמטרות שלשמן הוא שלח מרגלים - אתה לא יכול להגיע לאיזה מקום בלי לדעת את השפה אפילו קצת, במיוחד אם זה שטח האויב.
out
כבר אין לי כוח לשברי משפטים כל פעם. תספר לי כרגע מה שלדעתך חשוב שהיא סיפרה לי בשיחה, אם יהיה איזה משהו חשוב נוסף אשאל אותך כשיהיה רלוונטי.
 
ALZ
על דלתות פונדק לא דופקים בעדינות, אתה נכנס ומזמין. הפונדק בערב הוא מקום חם והומה, מסריח קלות, מלא באנשי העיר משתחררים עם בירה ובדיחות בסוף יום העבודה. מה נייף עושה?
ליזי
הפגיון והלוחם מנהלים דיון קצר. הוא ישמח מקרב לב לקבל את הבגדים והתכשיטים לו וללוחמיו.

OUT
לאן להריץ?
אביעד
בשעת לילה מאוחרת, אתיאס שומע צעקות מחלונו. הוא מביט משם, ורואה כמה אנשים לבנים להחריד משוחחים עם מישהי שנראית כמו נערה בבגדים צמודים מדי. לא זה ולא זה לא בדיוק מחזה נפוץ בעיר, בטח שלא באמצע הלילה בסמטה צדדית.
אלישע
''מה את רוצה לדעת?'', הם שואלים מיד בפנים חרדות.
 
ח'אן
סינדר מביטה בהם "אני מחפשת אחר נערה הנראת כמוני בשם קאגורה , היא כנראה ניצולה מספינה או נמצאה בשלד של אחת שרופה, היכן יתכן שהיא? האם שמעתם משהו עליה?" סינדר מרימה את ידיה וכדורים צהובים אדומים מרקדים עלי "ענו לי בכנות ותזכט בחום גופכם שוב"
 
OUT
אוקיי, אז בעיקרון אני רוצה להתחיל לאסוף אנשים למרוד בקיסרות. אלכסנדרה תקים בסיס בכפר שהם כבשו ואז תתחיל לפעול. היא תשתמש בחלק מהאוצרות שהילידים הביאו איתם כדי להתחיל להפיץ שמועות על מרד בקיסרות, בעיקר באזורים כפריים ורחוק מהחיילים של הקיסרות, כדי לגייס כמה שיותר כפריים ממורמרים למטרה שלה, ואם אפשר היא תנסה לגייס גם שכירי חרב עם האוצר. בשאר האוצר היא תקנה כלי נשק ומזון לאנשים שלה. אבל בעיקרון היא תנסה לעשות את כל האופורציה הזאת כמה שיותר בשושו, כדי שאף אחד לא יחשוב שיש איום ממשי.
 
אוקיי, אז אחרי שסגרנו פינות - נא להתעלם מכל מה שקרה אחרי שאלישע התעתק לעיר.

אלישע
סינדר נוקשת באצבעותיה, והאש מקיפה אותה... והיא מופיעה שוב בחדר לבן, מסוייד ונקי, שיש בו רק מיטה פשוטה, שידה קטנה ומין סמל קדוש על הקיר. במיטה שוכבת ישנה נערה חרוכת שיער.
קאגורה.
אביעד
אתיאס יושב במעבדתו ללימודי שפת הצבים, אבל מהר מאוד נזירה-מתלמדת צעירה מפריעה לו. היא מתפרצת לחדר בפנים חיוורות. ''אדוני הגנרל!'', היא אומרת בקול רועד, ''עברתי ליד החדר של הנערה החרוכה, ופתאום ראיתי אש גדולה מופיעה ומתוכה פסעה אישה בבגדים אדומים...'', היא אומרת מבוהלת.

OUT
מידע שימושי שהוא הוציא מקאגורה:
1) כשהוא ניסה לדבר איתה על צבא היא לא ידעה הרבה, ומה שהיא ידעה לא חידש כלום לאתיאס.
2) המצב הכלכלי באיי הצב יציב, אין רעב, וכל בעל אחוזה מצליח לכלכל ברווחה יחסית את האחוזה שלו. המחירים מעט יקרים בהשוואה לאלו של הקיסרות.
3) קאגורה יודעת ששר הדרקונים שלח את חיל החלוץ שלו לפני המחנה הגדול. חיל החלוץ יצא לפני כשבועיים והוא כולל בעיקר רוכבי דרקונים, מטרתו אם היא הבינה נכון היא לסקור את השטח ולתפוס מאחזים ראשוניים כדי להכין את השטח לכוח העיקרי. סביר מאוד שכוח החלוץ אוטוטו מגיע לקיסרות.
 
חזרה
Top