"אז העניין נפטר. וכעת, בואו נארגן את סידורי השמירה על הילדים, חברי המועצות, חיילים בכירים..." וסלאפקווה ממשיכה לארגן את הישיבה על הא ועל דא, גולשים לעניינים חשובים פחות ופחות. כאשר הישיבה מסתיימת, סלאפקווה יוצאת החוצה במהירות, מארגנת את מחשבותיה. עלינו למצוא פיתרון לדרכים האיטיות שלנו היא חושבת לעצמה. אי אפשר להמשיך ככה, כשבכל פעם לוקח למועצה 3 ימים להחליט על הא ועל דא, ועוד שבוע לפחות עד שהידיעות מועברות למי שהם צריכים להגיע.
סלאפקווה הולכת לחדרה, הפעם עם שמירה הדוקה קצת יותר, עם שני אומני להב מחוץ לדלתה, ועוד אחת בחדרה, ליד החלון( נקבה, שכן לא ראוי שגבר ואישה יהיו בחדר לבד, בטח ובטח אצילה נשואה).
לאחר זמן קצר, סלאפקווה גומרת לכתוב שני מכתבים קצרים, האחד לראש האשפים, הקובע איתו פגישה למחרת בערב, והשני לבכיר ביד השחורה, הפוקד עליו לקבוע פגישה עם כוהן בכיר של רוחות האסון. סלאפקווה מוסרת את המכתבים לשליח, ונרדמת במיטתה תוך זמן קצר, מחשבותיה העמוסות ממוטטות אותה...
out
אשמח להרצה...