• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

גאו-שו
"צחק כמה שאתה רוצה ידידי - הרבה זילזלו בהיקף ידיעותיו של גאו-שו לאורך השנים והצטערו על כך. מספרי סיפורים נודדים זקנים שכמוני נוטים לפתח שמיעה חדה ביותר כדי לחפש את הסיפור הטוב ביותר בכל מקום אליו הם מגיעים. ותן לי להדגים זאת בסיפור נאה שהתרחש לפני קרוב ל40 שנה, בתקןפה בה עוד הייתי צעיר יחסית:
סיפורנו מתרחש במינקאי, בעיירה לא גדולה אשר נחרבה מזמן. ומדוע היא נחרבה? בעיקר עקב טיפשות התושבים שסירבו להקשיב למילותיו של נווד זר. כידוע, מינקאי מלאה אצילים אשר נוטים להילחם לעתים על שטח. העיירה נחה על הגבול הטריטוריאלי בין שני דוכסים יריבים - הדוכס מבורופידו והדוכס מגורודנטסורי. שני הדוכסים היו הדור הנוכחי לשתי שושלות אשר השנאה בינהן עתיקת יומין - הסיבה הספציפית נשכחה, אולם נראה כי ישנם מספר כפרים אשר במשך שנים רבות עברו מצד אחד של הגבול לצד השני. בעודי נודד בדרכים מבירה של דוכס אחד לבירה של דוכס שני, נתקלתי במחנה צבאי קטן של אחד הדוכסים. מאחר וחיילים הינם קהל טוב למדי, החלטתי לבקש אישור להיכנס למחנה כדי לשעשע אותם בסיפורים. מפקד המחנה ראה בכך הפוגה טובה ומאחר וניכר היה שאני נווד לא מזיק אישר לי להיכנס בתנאי שאהיה מלווה בכל עת. לאחר שביליתי במחנה לילה בו החיילים נהנו מסיפורי השונים, המשכתי בדרכי. מאחר ואני שוחחתי כל העת בטיאנית, חשבו החיילים שאינני דובר מינקאית ועל כן הם התירו לעצמם לשוחח בשפה זו על עניינים שלא בהכרח היה רצוי שאשמע. בין היתר, שמעתי חייל אחד מתלונן על כך שבקרוב עליהם להתחיל לנדוד בין הכפרים והעיירות כיחידים במסווה של אנשי הדוכס השני במטרה להצית מהומות אותן הצבא ינצל לתפיסת שטח. מאחר וזה לא ענייני, המשכתי בדרכי ולא חשבתי על העניין. לאחר זמן מה, הגעתי לעיירה עליה הסיפור. בעיירה זו החלטתי ללון מספר לילות והגעתי להסדר עם הפונדקאי של סיפורים תמורת לינה ומזון. ביום השלישי לשהייתי, הגיע לעיירה אדם בלבוש רשמי של הדוכס. הוא כינס את הגברים והודיע כי הוא רץ לפני המשלחת הראשית שבאה להודיע על כך שלאור המתיחות בין הדוכסים, החליט הדוכס לשלש את המיסים ולגייס חלק מהנערים לצבאו. הוא טען כי המשלחת הראשית תבוא לאסוף את המיסים ולכן הוא נשלח ראשון כדי להכין את העיירות והכפרים. בזמן שהוא דיבר, אני זיהיתי את פני הדובר - זהו אחד החיילים שפגשתי במחנה הדוכס השני. הבנתי מהר מאוד במה מדובר אולם החלטתי לחכות ללילה ולראות מה קורה. כשירד הלילה, לאחר שה"שליח" עזב, התחילו הרוחות בפונדק להתלהט. הגברים טענו כי המיסים די גבוהים ואין להם מה לשלם, והם תהו בקול אם לא עדיף להם למרוד בדוכס ולהצטרף ליריבו. אני הבנתי שטוב לא יהיה מכל הסיפור וקראתי בקול כי מדובר בסוכן של הדוכס השני וכי עצתי הינה להמתין למשלחת הראשית שכן פרט ללבושו המהודר הוא לא הציג בפני איש סימן זיהוי לתפקידו. התגובה מקרב האנשים היתה כי אינני יותר מזר שלא מבין את דרכי המקום, וכי אין לי מקום לדבר. לאחר שניסיתי מספר פעמים, והושתקתי מספר פעמים, היה לי ברור כי הם עומדים לפרוץ במרד גלוי. למחרת בבוקר כבר שרפו אנשי הכפר את דגל אדונם בלב הכפר, וראיתי במו עיני כיצד אחד מצעירי הכפר נשלח עם הודעה לעבר הצד השני של הגבול לבקש מהדוכס היריב להצטרך אליו. זו הנקודה בה החלטתי להתרחק מהעיירה שכן האזור הרגיש לי מסוכן יותר ויותר. שבוע וחצי לאחר מכן, בעיירה אחרת שמעתי כי הדוכס השמיד את העיירה כסמל לכל שאר נתיניו שלא למרוד בו. הוא שמע על הסיפור מסוכן והחליט לחסל את כל אלה שהניפו את נס המרד ומשפחותיהם.
וזו ידידי, הסיבה שלא כדאי לזלזל לעולם בעצתו של גאו-שו הנווד, על אף היותו זר בכל מקום אליו הוא מגיע. " גאו-שו מסיים ומחייך לפוקוף.
Meta
תרמית: 14+14=28
 
צ'אהו וריוסקה:
"אני לא בטוח שהבנת אותי נכון." ריוסקה מחייך קלות, "הוואי-לינג מצפים לי, אך הם מעולם לא פגשו אותי. הם לא יודעים כיצד אנחנו נראים, ואין לנו סיבה להסתיר זאת. שמרי את שינוי הצורה שלך למקרה חרום, בו באמת נצטרך להיטמע."
 
אשיגה
הסקרנות הטבעית של אשיגה גורמת לשמירה על המט שלו להישאר על המועצה ולא להציץ בכהנים להיות מאתגרת, אך הוא מכיר מספיק את הסיפורים בהם הגיבור מקבל אתגר מהאלים שלא להסתכל או להפתוח משהו, ובעוד שהסיפורים האלה נוצרו פעמים רבות כדי לשמור על אנשים מלהתקדם ולהתפתח בידי שליטים ואלים, במקרה הזה אשיגה מוכן להקשיב למסר.

אם יורשה לי להוסיף את עצתי לחוכמת המועצה,
התקופה הקרובה עומדת להיות עדינה מאוד, שמירה על גבולותיכם היא מעשה חכם, אך תקיפה של כל אלה אשר ייכנסו לשוק-תחתית עלולה לגרום ליותר נזק מתועלת.
שמירה על העיר ושמירה על נייטרליות במלחמה היא דבר אחד, אך הפיכת שני הצדדים לאויבים של מהלכי האפלה תגרום לכך שכאשר המלחמה תיגמר והמנצח יוכרז הוא יתפנה לטפל בכם, שכן אני לא מאמין שהעיר כולה תוחרב במלחמה, גם אם חלקים ממנה ייפגעו.
זאת לא המלחמה הראשונה על ליבה של גוקה וכנראה שלא האחרונה. ולא משנה מה כוונתכם כלפי העיר העליונה ותושביה, אתם תהיו במצב טוב יותר אם הם יראו אתכם ככאלה שרוצים לשמור על השלום והשקט באיזור שלכם, מאשר ככאלה שישמידו את כולם בהזדמנות הראשונה."
 
IN
איוואקי נראה משועמם, מחכה כבר שתחליטו מה תרצו. הוא שוקל למצוא את דרכו חזרה. כנראה בדרך אחרת מזו שהגעתם בה.
IN
"מינקאי היא ארץ של דוכסים מרירים ושוגונים מלאי שנאה, תחת המחסה של השם 'ארץ השמש העולה'. הם טוענים כבר שבעת אלפים שנים שהשמש עולה, אבל בסופו של דבר השמש תרד ותראה את מה שהאור המסנוור שלה הסתיר. אני בטוח כי כאן בגוקה, ובעיקר באבי השורשים תמצא אנשים יותר קשובים" הוא אומר לך בחיוך. נראה שהוא האמין לסיפור, ומאוד התרשם.

"במילים שלך יש חכמה רבה, אבל אני קצת זקן מידי כדי לשמוע אותם. ספר סיפור שכזה לאצילי העיר, למעט נאי יאן פיי כול אצילי העיר הללו סותמים אוזניהם אל המציאות."
IN
"אין הם מסוגלים לכוהנים שלנו, הם מסוגלים לעוצמה שלנו. הדבר היחיד שנוכל הוא להרוויח בסיטואציה הזו, האויבים יהרסו עצמם ואנחנו נהרס אותם לאחר מכן. בעזרת האלים שלנו, אין סיכוי שנובס!" אומר חבר המועצה הצבעוני יותר. הממלמל מדבר אחריו.

"אם לבקש רחמים באת, נשמח להעניק לך את הרחמים הללו" עוצר הממלמל ממלמוליו ומדבר אליך "לו יינתן לנו כבוד, נוכל לחיות לצידכם ביום בו גוקה תחייה באפלה. אנחנו לא רבים מספיק כדי לאכלס את כול המקומות שישארו ריקים מאויבינו".
 
גאו-שו
"בנדודי האחרונים פגשתי כמה אנשים מעניינים שמעבירים את מילותי הלאה. אני מעולם לא סמכתי על אצילים יתר על המידה - בסופו של דבר האנשים הפשוטים הם אלה שסובלים תמיד משגעונות האצולה וסכסוכיה. פשוטי העם צריכים לפעמים לעמוד על שלהם, בעיקר כשמהומות השלטון עלולות לפגוע בהם." גאו-שו אומר בחיוך לפוקוף.
 
אראקאמה טורושי
שינה מתקרבת אל הדלת, מקישה עליה בנימוס. "אני היא שינה הואנג, יש לי פגישה עם הגנרל לשעבר." היא אומרת, בוחנת את המשרת במבט חד- היא אצילה, והעובדה שהייתה צריכה להקיש על הדלת הוא חוסר הכבוד היחיד שהיא תהיה מוכנה לסבול כאן.
META
איום- 26 סה"כ

לואונג נוהו
"ברכות", שינה אומרת למשרת שבכניסה, "שמי הוא שינה הואנג, ובאתי לפגישה עם הליידי נוהו." היא מחייכת אליו בסבירות פנים, בוחנת את האיכות של המדים שלו, מנסה להעריך את ההוד וההדר שמולה. עד כמה ההתפארות הזו נועדה כדי לחפות על העובדה שללואונג נוהו אין כסף, ועד כמה ההתפארות הזו היא אמיתית?
META
22 הערכה בסה"כ
 
אשיגה
אשיגה חושב לרגע על האזהרה של הנציג, ומקווה מאוד שהאזהרה לגבי האלים לא תקפה לאלי מהלכי האפלה, אבל הסיכוי לקבל ידע נסתר ואולי ללמוד על פנתאון לא ידוע חזק יותר מהחשש.
"אני יותר מאשמח אם תאפשרו לי את הפריווילגיה ללמוד עליכם ועל האלים שלכם, כדי שאוכל לכבד אותם בצורה הנאותה ביותר."
הוא עוצר לרגע ואז מוסיף-
"דיברתם על המקומות שישארו ריקים לאחר שאויביכם יעלמו, האם הוואיאנגים נכנסים לקבוצה זאת? אני מקווה שהם מחזיקים בידע החשוב לי אישית, וקיוויתי לפגוש את מועצת הזקנים שלהם לפני שהכאוס יפרוץ."
 
צ'אהו וריוסקה
נראה שצ'אהיו חושבת לרגע נוסף, "במחשבה שנייה, אני חושבת שכדי שניפרד." היא אומרת, "לשנינו יש מטרה עם היאקוזה, ואין טעם שנשים רגל אחד לשנייה." היא קדה קלות ומסתובבת, פונה לאיוואקי, "תרצה ללוות אותי פנימה?"
 
IN
הברמן צוחק "זוהי דעה לנער, לא למבוגר כמותך. האין האציל סובל כאשר השדה שלו עולה בלהבות? האין דוכס סובל כאשר אנשיו מאבדים את אדמותיהם ועוזבים את אדמותיו? שחיתות היא רבה, והראשונים לחוש את הכאב הם פשוטי העם, אך אדם מבוגר כמוך בוודאי יודע את חשיבותה של האצולה במדרג המעמדות של היבשת שלנו. כוח, אדמות וקסם, האצולה קיבלה אותם על מנת להשתמש בהם באחריות. ולמרות שזוהי משימה קשה לאין שיעור, בלי האצולה נגיע למצב במו בבצ'ואן- מרד של פראים ששולטים בעיר מדינה שכול סיפור המגיע ממנה מספר על זוועות."
IN
אראקמה טורושי
אחד מהסמוראים מכניס אותה בשתיקה, לא נראה שמתייחס לאיום שלה במיוחד אלא מציית לפקודות אדונו. הם נאמנים לחלוטין ולא זעים במקומם גם מאצילה כמו שינה. הם יהיו שם בין אם אדונם יעמוד כנגד הליגה הזהובה ובין אם הוא יתמודד עם אוני.

שינה עוברת בפנים, רואה נשקים תלויים על הקירות. רבים מהם מלווים במגילות המספרות את הסיפור של כול נשק, מעטים מהם ללא מגילות- סימן לכך שההיסטוריה שלהם אבדה או שהנשקים עדיין לא קנו לעצמם שם והגורל עוד יחשוף מה יהיה תפקידם בהיסטוריה.

כאשר שינה מגיעה אל המשרד המיועד, היא נכנסת ורואה את גבה של אישה בעלת שיער ארוך ושחור, קשור בצמה ארוכה מטה. אך כאשר היא מסתובבת, שינה מבינה במהירות את טעותה בהנחת מגדרו של האיש העומד מולה. אראקמה טורושי, למרות מראהו הנשי, עומד שם בבגדים שנראה שתואמים לאצולה הלינגשנית, המורכבת בכולה ממנהיגים צבאיים לצד מנהיגים פוליטיים. השיער שלו ארוך, מגיע עד לאחוריו כשיער אישה, ותווי פניו עדינים- גם אם הגיל שלו נתן את סימניו בהם בהם.

הוא מסתכל על תמונה של אדם רכוב, ציור של גנרל עתיק. סימן שושלת טורושי חרוט על שריונו של האיש.

"בימים עברו, בתקופת אימפריית לנג-ווא, היה קרב בין השבטים הברבריים של הונגאל, אל האימפרייה המהוללת שפעם הייתה. סבי מזה ארבע דורות היה מן השוגונים שנשלחו בראש הצבא כגנרל להילחם בהם. באותם ימים, היה מנהג שמאז דעך בהונגאל, שכותבי המגילות עד היום תוהים בנוגע למקורו. השבטים של הונגאל היו מגדלים את שיערם ולא קוצצים אותו, כאשר בעת מלחמה המנהג דרש משני המנהיגים לקצוץ שיערם. מנהיגים שהיו מתהדרים בשיער ארוך סימנו תקופות של שלום, כאשר מנהיגים ששיערם היה קצר תדיר היו מנהיגים רודפי מלחמה. סבי אימץ את מנהגם של הברברים על מנת לכבד אותם בשעת המלחמה, ועשה כמותם. כאשר השלום הקשה שהם החזיקו נשבר, הוא קצץ את שיערו גם כן. מאז, הברבריות ונטישת העבר של השבטים ההונגאלים גרמה להם לשכוח מן המנהג, אך אנו עוד זוכרים אותו. התמונה מזכירה לנו" אומר אראקמה, שיערו הארוך נע כאשר הוא מסתובב לכיוון שינה.

"נשבעתי כאשר נכנסתי אל הלוטוס המנופץ שביום בו המלחמה על טיאן-שיה תתרחש, אקצוץ את שיערי לשם הארגון. עד אז, אשאיר אותו ארוך ואשמור על שלום לאנשי עד רגע האמת. וכיום, את מגיעה בבקשה, שאהיה מוכן לוותר על הקרב העתידי, הלא ידוע, על טיאן-שיה לשם הקרב המתקרב והברור על גוקה. שנים על גבי שנים של שלום למען העיר האחת, שלמרות שהיא הייתה הפנינה בראש כתר האימפריה- עדיין היא עיר שזרה לנו, עיר שתמיד הייתה נגועה בתרבות המערב שמנסה להתפרץ אל יבשתינו" אומר אראקמה.

הוא מסתכל לעבר שינה, רוצה לראות את תגובתה.
====
לואונג נוהו
לא כסף, ההתפארות הזו מנסה לפצות על זה שללואונג נוהו אין מעמד. היא אולי עדיין בעלת גישה לכספותיו של אבותיה ולחיילים שלה, אבל בית נוהו לא היה בולט כבר שנים ארוכות בשום זירה פוליטית וכבר בימי לנג-ווא הם היו בדעיכה לפני נפילת האימפרייה. כאשר שינה נכנסת, הבית מברך אותה בנוחיות ביתית, שכן נראה שההתפארות היא רק כלפי חוץ. בתוך הבית, נראה שלואונג עיצבה את המקום בסגנון שנועד לשמור על אווירה פתוחה ונעימה בבית ופחות להציג פאר. שינה שואלת את עצמה אם לדעת לואונג אלו שנכנסו לבית כבר נפלו אל אשליית המעמד שלואונג מנסה להציג- ולכן אין צורך בהטעייתם.

כאשר שינה נכנסת, לואונג מגיעה אליה. היא נראית כאילו היא גדולה משינה בלפחות שנתיים, אבל הסגנון בו היא מתלבשת נראה צעיר הרבה יותר משינה. הבגדים המושקעים, האיפור, נראה שלואונג התכוננה לפגישה הזו וחיכתה לה. שיערה הבלונדיני של לואונג נראה כאילו רק בימים האחרונים אחד מאומני השיער טיפל בו.

"ליידי שינה! הבקשה שלך לפגישה הרימה את רוחי ביום העגום הזה. יש הרבה ימים קשים בגוקה לאחרונה, אני שמחה שלפחות אנחנו- חברי הארגון- מסוגלים לשמור על חזות מאוחדת" היא אומרת, שופעת חיוכים ושמחה בראותה את חברתה למעמד האצולה.
IN
"שוטה!" צורח אחד מחברי המועצה, האחד הגבוה מכולם, שקם בזעם ברור "אלים, כוהנים, הם זהים לנו כאן. הם עומדים מעלינו ומסתכלים עלינו, הם קיבלו את כוחם מאלו שעזבו, מאלו שנטשו את העולם הנורא הזה, מה שהופך אותם לאלים החדשים! הם הגיעו על מנת להביא אותנו לעידן חדש!" הוא שואג עליך, התקף הזעם גורם לו להיראות כמטורף בעיניך. הוא בבירור מדבר על ארבעת הדמויות המרחפות ממעל, שעדיין נועצות בך את מבטם, שעדיין בוחנות את נשמתך בשתיקה מוחלטת.

"אין הוא יודע" אומר הולך האפלה 'הצבעוני', "בעבור שוכני האור, האלים שלהם עדיין לא נטשו אותם. עליך לזכור זאת חבר מועצה, כמו שהוא מכבד אותנו אנו צריכים לכבד את בורותו" הוא אומר, ואתה רואה שהתגובה גוררת צחוק קל מכול חברי המועצה. למעט ארבעת הכוהנים-אלים שלהם.

"הוואיאנגים" עונה חבר המועצה שעיניו מכוסות "הם מזכירים לנו את הבית, ולשם כך הם ראויים להזדמנות לחסד, אבל הם לא חברים למטרתינו. לו רק גם הם יבואו לכרוע ברך. אך הם חיים באשליות כי הם גזע החשכה החשוב בעיר, וההיבריס שלהם יפיל אותם. ביום האמת, תינתן בידי הוואיאנגים הבחירה. לו תלך אל הוואיאנגים, למד מחכמתם, אך הישמר מטיפשותם- דעותיהם הקדומות מחזיקות אותם ואוחזות בהם כשם שהשלשלאות אוחזות בצוואר העבד".

"ואמור להם את דברי המועצה" אומר הולך האפלה הקטן "הם צריכים לשמוע".
IN
איוואקי מראה לריוסקה את הדרך, המובילה אל רובע קן העכברוש של שוק תחתית. לצידה יש דרך נוספת, המובילה לשוק-מים, אך כמי שלא נושם מים ריוסקה לא מסוגל להשתמש בדרך הזו.
IN
איוואקי בינתיים מסתכל עלייך, ואז על המבנה הנראה כפגודה. "את רוצה להיכנס לשם? את בטח איבדת את שפיותך. רק בודדים נכנסו דרך הדלת הזו ויצאו אותו הדבר, ואת נראית לי כמו מישהי שרוצה לשמור על עצמה" אומר איוואקי, מנסה להניא אותך מרצונך.
IN
אתה בינתיים נכנס אל קן העכברושים. רובע אנשי העכברוש מלא ביצורים הקטנים, בעלי הזנבות שנוהרים כנחילים ברחבי המקום. מוכרים מציגים את המשאב שאולי ישנה לחלוטין בעתיד את שדה הלחימה המודרני, אם תאמין להיסטוריוניים- אבק שריפה. רובים, נשקים וחפצים קסומים המשתמשים בו, הריח המוזר שמזכיר לך התפרצות וולקנית חזק באוויר. אתה נזכר שנאמר לך כי במקום הזה הולך היורש להתקיף בכול כוחו, ותוהה- האם ללכת אל המרתף של הוואי לינג זוהי באמת הבחירה הנכונה לרגע זה? או שמה תוכל לנצל את המקום הנוכחי שלך? תוכל להגיע רק לאחד מהם.
 
גאו-שו
"אני רק חצי מסכים ידידי. האצולה אכן חיונית, אולם לעתים קרובות מדי האצילים נוטים להיות מרוכזים בכוח של עצמם ולשכוח את האנשים תחתיהם. האנשים בהחלט מסוגלים לדאוג לעצמם אם הם רוצים - לפחות ברמת הקהילה. אני מסכים שברמה הגדולה יותר יש בהם צורך, אולם הקהילה יכולה להסתדר גם בלעדיהם. רק תראה את אבי השורשים - המקום מתנהל בשלווה ואני בספק אם אציל אי פעם דרך פה ואם רוב האצילים בעיר מכירים בכלל את המקום. "גאו-שו אומר.
 
ריוסקה:
"לעזאזל עם התזמון השטני הזה..." ריוסקה מקלל בשקט ומתחיל להסתובב ברובע אחרי ששינה לזהות יומיומית של פרחח רחובות, אשר נוכחותו תמשוך פחות תשומת לב ברובע מאשר אציל זוטר או סמוראי רונין, מחפש אחרי סימני היורש. הוא לא ייתקוף בעיוורון, יהיו שתולים ומרגלים שלו, אשר מדווחים לו על נקודות חולשה ודרכי מילוט. הוא מדבר מעט עם האנשים, משקר טיפה פה, משדל קצת שם, ופוקח עין עירנית לכל כיוון ואוזן קשבת לכל כיווני הרוח.

META
משתמש ביכולת "Many Guises" על מנת לעטות על עצמי זהות יומיומית המתאימה לרובע על מנת למשוך פחות תשומת לב.
בדיקת ידע מקומי: 12+8 = 20
בדיקת דיפלומטיה: 19+12 = 31
בדיקת תפיסה: 13+9 = 22
 
אשיגה
האלים שנטשו, ו"האלים" החדשים שהגיעו למלא את מקומם. מעניין.
אשיגה מחווה קידה נוספת למועצה.
"אני אעביר את דבריכם אל וואיאנגים והאנשים איתם אני עובד. גם אם המטרות שלנו אינן חופפות בדיוק, אני לא מאמין שיש צורך שנעמוד בדרכיכם.
לפני שאלך, האם אחד מאנשיכם יוכל לכוון אותי אל אחת מהכניסות הפתוחות יותר לשכונות הוואיאנגים? אני מאמין שיש ביכולותי למצוא אותן, אך אני לא מעוניין להיראות שוב כפולש, אלא כשליח שאני."
OUT
אשיגה מתנסח בזהירות ובכלליות כדי לא לשקר, והוא מנסה שלא לחשוב יותר מדי קדימה, כרגע הוא מתרכז בזכירה של כל הפרטים שהם מסרו לו.
 
IN
"לא, אחות קטנה, את לא מבינה" אומר איוואקי, ומתקרב בהיסוס לכיוון המבנה "לפי האגדות, היאקוזה סגדו למקור של גוקה עצמה לפני אלפי שנים במבנה הזה. היאקוזה הקריבו בעבור גוקה הכול, ולכן היאקוזה יישארו בעיר הזו עד מות העיר. המקדש הזה? הוא מקדש לגוקה האמתית, אם תרצי. וגוקה האמתית צריכה להישמר מתחת לאדמה, כבולה באלף סימני משמר החרוטים על הכול, שכן העיר הזו נוראית, מכוערת מבפנים, מלאה ברוע. אני אכנס איתך, אבל רק בתור האדם שאולי יצליח להרגיע את היושבים של הפגודה, שייתנו לך לצאת החוצה החיים- ואני אפילו לא יודע עם אני מסוגל לכך. הקסם שלי עובד על הבנות, פחות על יצורים עתיקים משחר העיר" הוא אומר וקורץ, לרגע אחד יוצא מהדיבור הרציני והמהוסס, אבל חוזר אליו תוך רגע אחד אחרי שהוא קורץ לצ'אהו.
IN
"כן, אבל אבי השורשים זה מקום מיוחד. אתה יודע, ואם לא, אתה יכול במחיר כמה פרוטות לישון כאן למעלה ולהתוודע אל המקום פעם נוספת, אולי המסעות המרובים שלך השכיחו ממך אותו" הוא אומר ומושיט לך את הקפה החם.

מה גאו-שו רוצה לעשות עכשיו באבי השורשים?
IN
ריוסקה מגלה הרבה על אנשי העכברוש. כהתחלה, שהם מסודרים יותר מהרבה כנופיות בעיר, ושהם כרגע ממש לחוצים. בזהות הפרחח הוא מוצא כמה פעמים שאנשי העכברוש עוקבים אחריו, ובעוד הוא מגלה את הכניסות לקן העכברושים ואת השכונות הסמוכות אל המקום (כולל הבאזאר הגדול והשבר, שתי שכונות שהוא מכיר כבר היטב), שלושה אנשי עכברוש נושאי אקדחים לפתע מצמידים אותו לפינה. הם קטנים לעומת ריוסקה, אבל הנשק החם בידיים שלהם בהחלט מאיים עליו.

"משהו מעניין אותך, ילד אדם?" שואל אחד מאנשי העכברוש, הזנב שלו זז מצד לצד בעודו מדבר.
IN
"שכונות הוואיאנגים מוסתרות, אבל לא מפנינו. אנחנו ראינו דרך החשכה שהם מסתמכים עליה כבר לפני אלפי שנים! אנחנו הילדים האמתיים של הצל!" אומר חבר המועצה המגודל, ומסמן לך לצאת. אתה יוצא מקרב מהלכי האפלה והכוהנים/"אלים חדשים", מרגיש משקל יורד מליבך כאשר אתה יוצא החוצה.

בחוץ, הקליגאני הראשון עומד לצידך. "אני אלווה אותך, אני צריך לצאת מהמקום הזה לזמן מה בכול מקרה" הוא אומר עם טיפה של יאוש בקול שלו.
 
צ'אהו
"אני מבינה, אבל אם גוקה רוצה לשמור על עצמה, אז גוקה האמיתית צריכה להתערב." היא עונה לו, "אני צריכה לדבר עם גוקה האמיתית, גם אם אני אשלם על זה מחיר, היא צריכה לדעת שמשיהו רוצה לשנות אותה, ולאיו דווקא לטובה." היא מוסיפה, "אני רק צריכה שתכניס אותי לשיחה, משם אני אהיה אחראית על עצמי."
 
אשיגה
אשיגה מהנהן בהבנה.
"אני יכול רק להניח שלהיות נציג המועצה בא עם אתגרים לא קלים." הוא אומר בצורה דיפלומטית (בעיניו), נותן לראשון לקליגני אפשרות לשתף, בלי ללחוץ עליו.
 
אראקמה טורושי
"גנרל." שינה אומרת בכבוד הראוי, "אני לא מבקשת ממך לבחור בין מלחמה אחת לאחרת, בין היבשת כולה לבין העיר האחת שבה אנו נמצאים. כפי שאמרת בחוכמתך, גוקה היא כקליפת השום מבחינתנו- נגועה בתרבות זרה ומתכחשת למורשת האימפריה. אבל היא עודנה חלק מהיבשת, והשליטה בה תעניק להם אחיזת רגל בטיאן-שיה כולה. בסיס ממנו יוכלו לתכנן ולהשתלט על שאר אדמות האימפריה בשמו של השקרן."

שינה מניחה מגילה מגולגלת על השולחן ומתרחקת מעט. "אנא," היא אומרת, "קרא את זה."
בכרכרה בדרכה לכאן, היא ניצלה את הזמן כדי לכתוב ברהיטות על הכאוס המתקרב, אך יותר מזאת- היא ניצלה את הזמן כדי לכתוב זאת בצורה היפה והאלגנטית ביותר שהיא מסוגלת לה- אם כי היא לא התעסקה בקליגרפיה זמן רב. אחרי הכל, בלינגשן הקליגרפיה היא האומנות המוערכת ביותר, ושינה מקווה שדרך הקליגרפיה היא תוכל לשכנע את הגנרל לשעבר.
META
גלגול מלאכה (קליגרפיה)- 12, מנצל קוביית השראה- סה"כ 18.
==
לואונג נוהו
"אני בהחלט מקווה לכך," שינה אומרת בחיוך. "משפחות האצולה הוותיקות אכן צריכות לעמוד יחדיו, במיוחד כנגד אלו המאיימים להשחית את מורשתם." היא נותנת להבעת פניה להרצין, אך עדיין שומרת על נועם מסוים במבטה.

"אני מתנצלת על הבוטות, ליידי נוהו, והייתי שמחה להשאר ולפטפט איתך, אבל הנסיבות אינן מאפשרות זאת. מחר, היורש ינסה להשתלט על גוקה- ההתקפה שלו תזרע הרס בעיר, כאוס שהוא מתכנן לנצל כדי לאחד את העיר תחתיו. אני אומרת, בואי נעשה את ההפך- נאחד את העיר נגדו, ותחתינו. הכסף והחיילים שלך יוכלו להועיל לנו מאוד, והאנשים יזכרו את אלו שנלחמו בעבורם- במיוחד אם הם אצילים בשריון בוהק." עזרי לי, שינה כאילו אומרת, ותגבירי את ההשפעה שלך בעיר- ובארגון.
META
שכנוע- 31.
 
חזרה
Top