• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

IN
"נשמע לי כמו תוכנית! אני אלך לחפש מישהו חשוב ואכוון אותך אליו!" אומרת האזאטה ונעלמת במהירות מעין. אבל את לעומת זאת מסתכלת מסביב. את רואה את המוכרים, את האנשים, את השומרים. בפעם האחרונה שהיית כאן לא זיהית בעצמך שאלו הם היאקוזה, כיצד תזהי את היאקוזה העוצמתיים עכשיו? את מסתכלת בין דוכני הדגים ובין האנשים השונים, רואה בנוסף לחנות למכירת הדגים גם חנויות קטנות של נגרים או ציידים, ואפילו בית סאקה קטן בקצה.
IN
גאו-שו הזקן תמיד השתלב בקלות באבי השורשים, אבל הזקנים האמתיים זוכרים מי חי ביניהם. אתה מכיר מספר סמטאות קטנות ואפילו טברנה קטנה שאתה יכול להיכנס אליה, אבל תצטרך להזכיר למקום הזה את גאו-שו, או שמישהו יעלה חשד. אבי השורשים זו שכונה מסוכנת, ומה יש לצפות משכונה שמאחרת את שבט צל הדרקון.
IN
הסכין עדיין שם, אבל לא זז. "ומה אתה רוצה מהולכי האפלה?" הוא שואל "אנו לא חיילים להילחם במלחמות של מהלכי האור" הוא אומר אליך עם כעס מסוים בקולו. מאותו הסוג של כעס של מי שדוכא כול חייו, זעם שנראה שטבוע עמוק בדובר.
 
שינג-שי
גאו-שו מחליט לקפוץ לבקר בטברנה אותה הוא פקד מדי פעם בעבר. לפני כניסתו, הוא מוציא בסתר לארנק קטן ערימת מטבעות נחושת - סוג הכסף שהגיוני שיהיה לקבצן זקן שחי מנדבות וסיפור סיפורים. הוא נכנס לטברנה ומתיישב באחד השולחנות. "לא משנה כמה זמן עובר מהפעם האחרונה שאני בגוקה, תמיד אני חוזר לכאן ברגע שיש לי יום מוצלח." הוא אומר לעצמו באופן לא שקט במיוחד.
 
אשיגה
אשיגה מתאמץ שלא לנוע, מודה בליבו על המסיכה של סורניוס שמסתירה את רגשותיו וגורמת לו להישמע רגע יותר מאיך שהוא מרגיש באמת.
"אני עבד עבור מישהוא שדואג לעיר הזאת יותר מאשר לכוחות שמכנים לשרוף אותה כדי לשלוט על האפר.
נשלחתי לכאן כדי לוודא שהולכי האפלה לא יקחו צד במלחמה הקרובה, ולבדוק את המוכנות שלכם לעזור לדאוג לכך שכאשר שני היורש והכוחת שמולו ייתנגשו הנזק שייגרם לשוק-תחתית יישאר מינמלי."
 
IN
צ'אהו רואה את בית הסאקה הקטן, נראה שהרבה אנשים- בעיקר באזור גיל העמידה- דייגים ויורדי ים באים אליו בסוף יום העבודה המאמץ כדי לשתות ולהוריד מעצמם את עומס היום הארוך. צ'אהו מעט מקנאה באנשים שיכולים לשכוח לכמה רגעים את כול דאגותיהם בכוס סאקה פשוטה.

"היי, אחות קטנה, את בסדר שם?" שואל בחור מגודל ושמנמן עם פנים מחייכות, שנראה כמעט כמו הפסלים של קופוסאצ'י האל הצוחק של טיאן-שיה. "את נראית לי מעט אבודה, ואת לא מהאזור" הוא אומר.

אבל את תשומת ליבה של צ'אהו מושך דבר נוסף. היא רואה אותו בחטף עין, במהירות, אבל מרחוק היא רואה את ריוסקה הולך ביחד עם בחור בחולצה אדומה ושיער פרוע, נעלם איתו בין הקהל.
IN
"מעטים הם הזקנים שמטיילים כמוך, גאו-שו" אומר הברמן פוקוף. 'גאו-שו' מכיר אותו שנים, הוא בין האנשים הראשונים שהוא דיבר איתם כאשר הוא הגיע אל אבי השורשים. פוקוף תמיד זכר את גאו-שו, לא משנה כמה זמן עבר.

ומי הוא פוקוף לגאו-שו?

OUT
אני נותן לך את המקום להוסיף את דמותו של פוקוף, לו תרצה בכך. אם לא אני יכול להשלים את הדמות שלו בעצמי.
IN
רגע של שקט עובר באוויר, כאשר הולך האפלה מתלבט. ואחרי רגע של שקט הוא אומר "אני אוביל אותך למישהו שמתאים שידבר איתך" הוא אומר, כאילו הסיק את המסקנה הזו כעת.

אתם ממשיכים, בכיוון השכונה שאתה ושינה נכנסתם אליה ולו לרגע. ואתה שם לב שאין טיפה של אור, לאט לאט, החשכה מסביבך מעמיקה, ואתה מתקשה לראות איפה אתה דורך...

OUT
אם לאשיגה יש איזושהי יכולת לראות בחשכה, אז תכתוב אם הוא מפעיל אותה, או אם הוא ממשיך ללכת בחושך.
 
IN
"תשתדלי לא להאבד בעתיד, גוקה לא תמיד בטוחה כמו הנמל הישן" אומר האיש ומנופף לשלום כאשר צ'אהו מסתלקת משם. היא רואה את ריוסקה והאיש מתקדמים, קעקועיו של האיש בולעים מבעד לחולצה שלו והנונצ'אקו שעל חגורתו גם נראה היטב, אך הם רחוקים לצ'אהו. היא מאבדת אותם לכמה רגעים, עד שהיא מוצאת אותם מחדש. הם עומדים אל מול שער טורי, אך אחד בצבע שחור, נראה שונה מכול שערי הטורי שצ'אהו ראתה בחייה- כול השערים שמטרתם להפריד בין עולם החיים אל עולם המתים.

ואז, נראה שהם מבצעים טקס מוזר. שניהם חותכים את עצמם בסכין, נותנים לדם שלהם לזרום, ואז עוברים דרך השער הריק. אך למרות שהשער עומד ללא שום חיבור לדבר במרכז הרחוב, ריוסקה והאיש שאיתו שניהם נעלמים.

אך צ'אהו קלטה את הפעולות שהם עשו. לו היא רוצה, היא מסוגלת לחקות אותם. לאן ריוסקה הולך?
 
אשיגה
ברור שיש לו יכולת לראות באפלה (60 מטר) זה אחת הסיבות העיקריות שאני משקיע חצי(!) מנקודות המנטל פוקוס שלי בDivination.
IN
אשיגה עוקב אחרי הולך האפלה. הוא יוצר את החיישן הקסום שלו ומשתמש בו כדי לבחון את הסביבה ומה שלפניהם.
OUT
mind eye, היא לא הרבה יותר מהירה מההליכה המהירה של אשיגה, אז הוא בעיקר משמש בה כדי להגדיל את שדה הראייה שלו ולראות קצת יותר להמשך ממה שהעיניים הרגילות שלו מאפשרות.
 
שינה מותירה מאחוריה ממחטה עם סמל ביתה. היא לא עומדת להשאיר בידיו של יי-סיאן חפץ בעל ערך, היא לא טיפשה- והוא לא בעל הכוח באינטרקציה הזו. היא באה לביתו מרצונה, ותעזוב מרצונה- עם כל החפצים שלה איתה. היא שמה את פעמיה למקדש, בדרך שולחת שליח אל לאו ריי, לביתו שברובע הקשקשים, לקבוע פגישה כפי שהוא הציע לה בנשף.
התוכניות שלה אולי השתנו מאז, היא לא התכוונה לתמוך הליגה הזהובה, אבל אין דבר. היא עודנה זקוקה לבעלי ברית בשורות הארגון שלה. היא שואלת את עצמה במי הוא יבחר לצדד- ביורש השקרי, או בארגון שהוא מאמין שפוגע בעירו האהובה?
 
ריוסקה:
"חלאות...!" ריוסקה חושך את שיניו ומניף את חרבו בזעם ומיומנות אשר לא אופייניים לאף אדם. אם איוואקי הביט בו במקום להתרכז באויב כמו שהוא היה צריך, הוא היה רואה רמזים לקיומו של נאגאטו:

META
ריוסקה פוסע צעד אחד אחורה, ואז Shield of Blades ו-Power Attack נגד הנחיל. 12+9 = 21 נגד דרג"ש, 17 נזק לפני כל ההפחתת נזק של נחילים.
 
IN
זהו טקס דתי כולשהו, עתיק, קשור ליוקאי המקומיים. קורבן מסוים אליהם, שבתמורה... נותן משהו. נראה שאת הקסם שהעלים את ריוסקה וידידו.
IN
השכונה הצפופה הידועה כרובע החשכה נראית בפניך. אתה רואה את הולכי האפלה, גם עם מיעוט בעיר, מתאחדים כאן. מקדשים מוזרים, לאלים מוזרים. המראה המוזר, הביזארי של הולכי האפלה, שהגוף שלהם מעוות בגדלים ובפרופורציות שלו מכול דבר אנושי.

הם מובילים אותך למבנה עמוק. המבנה בנוי ממתחת שאפילו עם היכולת לראות דרך החשכה עדיין נראה חשוך בעיניך. נראה שהקירות מכוסים בחומר שאתה לא מצליח לזהות, ששואב לתוכו כול רסיס של אור ואפילו את החשכה עצמה.

"האחד הזה דורש לדבר עם המועצה" אומר האיש שהוביל אותך עד לשם.
"אתה טוען שהוא לא ראוי למות?" שואלים הולכי החשכה בכניסה.
"המוות שלו לא ישלח שום מסר, הוא לא נראה כמישהו בעל משמעות, אבל אולי יש לו דברים בעלי משמעות לומר" עונה מי שהוביל אותך.

הדלתות השחורות נפתחות בקול חריקה, ובפנים העין שלך רואה מסדרון ארוך וחשוך שמלא בסמלים וסימנים מוזרים, נראה ששל האלים של הולכי החשכה. הם מזמינים אותך להיכנס.
IN
למתי שינה מנסה לקבוע את הפגישה שלה? הזמן שלה קצר, היא תוכל לפגוש או בלאו ריי או בלוטוס המנופץ, אך לא עם שניהם. היא יכולה להרגיש זאת בעורף שלה, זה מתקרב.
IN
אתה חותך דרך החשכה מלאת העיניים, ואתה שומע קולות מחרידים כאשר העיניים מתפוצצות כשהחרב שלך נוגעת בהן. אך נחיל היצורים הקטנים לא נראה שמעוכב ואפילו לא במעט מן החרב החדה שלך. הוא מסתער עליך קדימה, מציף אותך, ואתה מרגיש את הנשיכות הקטנות שלו חודרות את גופך. גם איוואקי מנסה להילחם כך, אבל מושפע באותה הצורה.

META
התקפות כנגד ריוסקה
התקפת נחיל: ריוסקה סופג 9 נזק חודר אוטומטי.
פחד מן הצללים: על ריוסקה לגלגל הצלת רצון בד"ק 17, בכישלון הוא מזועזע (Shaken).
 
IN
צ'אהו מרגישה מסוחררת, כאילו העולם שלה עומד להתהפך, ואז העולם באמת מתהפך לנגד עיניה כאשר היא הולכת קדימה.

את רואה את השמיים הופכים שחורים לחלוטין, הבתים מסביבך טובעים אל תוך האדמה ובמקומם יוצאים מקדשים שחורים של אלים אפלים. השער האדום היפייפה מתחלף בשער כחול כהה. השמש נעלמת מן השמיים, מוסתרת בידי העננים האפלים. וכעת, את רואה עולם שונה לחלוטין מולך. ריוסקה רץ קדימה, ואת עוקבת אחריו, בין עולם שעשוי מצללים ואפלה. עולם מאיים, שצ'אהו מפחדת להישאר בו לבדה.

ובין הצללים, צ'אהו רואה עיניים. הן עוקבות אחריה, הן עוקבות גם אחרי ריוסקה ובן הלוויה שלו, שלא נראה ששמים לב אל צ'אהו עדיין. בסופו של דבר, העיניים מקיפות אותם מכול עבר, והיא רואה את ריוסקה שולף את חרבו ומסתער חותך דרך העיניים. גם בן הלוויה שלו שולף נונצ'אקו ומנסה להילחם ביצורים שמסתתרים בתוך האפלה, שמתקרבים יותר ויותר, נשמעים רעבים. והם לא רוצים לאכול רק את ריוסקה וחברו, אלא גם את צ'אהו, שצריכה למצוא את הדרך שלה להתחמק מלהיאכל בחיים על ידי היצורים מן הצללים.
 
צ'אהו
צ'אהיו מפחדת, היא לא חשבה על זה עד הסוף, על המחשבה לעקוב אחרי הצללים, על המחשבה להתגנב, היא רוצה להתקפל ככדור בפינה, להישבר והלתייפח, לחזור הבייתה... זה גדול עליה, המלחמה הזו, העולם הזה, השקרים האלה. היא באה לעיר הזו בשביל אהבה שהייתה שקר, בשביל מנהיג שהוא שקר, ובשביל חלום שהוא שקר. היא עוצמת עיניים.
היא רוצה להישבר.

אבל היא יודעת שזו לא היא יותר.
היא לא רוצה להאמין בזה. אבל הקסם שלה הוא לא מתנה קדושה.
היא לא רוצה להאמין בזה, אבל הקסם שלה לא מגיע מידע ולימוד.
הקסם שלה הגיע ממקור כלשהו, מקור כלשהו שנמצא עמוק בתוכה.
היא כבר שמעה מספיק שקרים
ליבה נופץ לרסיסים
אבל היא מוצאת מז'ור בכאבים.
מכל פגיעה ונגע.
היא כוח טבע.

צ'אהיו פוקחת את עיינה שמקבלות גוון שחור בעוד היא מקבלת את המורשת שלה, מסוגלת לראות באפלה ובחשיכה כאילו היה מדובר באור היום, בקסם שנמצא עמוק בתוכה.
היא לא יודעת מה היא.
אבל היא יודעת מה היא לא.
היא לא מפחדת.

היא מתקדמת קדימה לעבר ריוסקה וחברו. היא לא מפחדת מהמפלצות יותר, היא לא מפחדת להישאר יותר איתן לבד.
שהן יפחדו להישאר איתה לבד.
כשהעטלף שלה משמש לה עיניים ליצורים שעיניים לא יכולות לראות, וכשהמורשת שלה נותנת לה לראות בחשיכה היא מתקדמת קדימה, באומץ, בחן, בביטחון.
 
צ'אהו וריוסקה
מתוך החשיכה כדור של קרח ושלג מוטח לפניו של אחד הנחלים, לא אחד שצמוד לריסוקה, אבל אחד שקרוב מספיק כדי שהוא יוכל לשים לב.
צ'אהיו, רחוקה, אבל לא רחקוה בצורה מוגזמת בדיוק מסיימת את מילות הלחש. היא מנידה בראשה לרגע בודד, זה לא הזמן לדיבורים, הם ידברו אחרי שהסנכה תחלוף.
META
מטיל snowball- דורש התקפת מגע מטווח רחוק -20 טבעי, 15 בווידא פיגעה חמורה. (אין ללחש התנגדות לחשים במידה וזה רלבנטי)
20 נזק קור, אם קריטי אז 40.

המטרה צריכה להציל קשיחות בד"ק 17 או שהיא Staggered
 
חזרה
Top