• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

OUT
מוזמנים להמשיך בדיונים פנימיים בספוילר, מבחינתי זה מתרחש בזמן השייט/לפני השייט
IN
לא עובר הרבה זמן, ואתם אזורים ומוכנים בנמל הוורד הלבן, אסור פליטים עומדים באיזור, צועקים ומוחים- גם נגדכם על העקיפה בתור, וגם על העובדה שאותם לא העלו
"תהילת החול" היא אחת משני הספינות שנמצאות בנמל כרגע, הקפטן והצוות שלה כולם נקרופולטאנים, יש עליהם את סמלי האבירים, אבל הם אינם לובשים את השריון הכבד שהייתם מצפעים לראות על אביר, החרבות הארוכות שלהם הוחלפו בחרבות קצרות מעוקלות, ואקדחים מחליפים את רובי הקשת.
הדבר המשמועתי שגורם לכם לתהות, הוא צינרות המתכת הגדלים הנמצאים לאורך הסיפון, שמעתם שהרעגים הגדילו את הרובים שלהם, אבל הדבר הזה נראה כמעט בגודל של כלב גדול, והוא נשען על צד הספינה בגלגלים, לצד 12 עותקים זהים שלו בכל צד. אתם חושבים ששמעתם על ה"תותחים" הרעגים, נשק חסר קסם שאומרים שמתחרה בעוצמה שלו בחלק מהלחשים הפשוטים. נל חושבת שהוא מעט מבוסס על הרעיון של הפצצות שלה, אבל במקום שכוח הנפץ ישמש כמקור הנזק, משתמשים בכדור מתכת גדול.

מוקצה לכם איזור קטן על הספינה, זה לא תא פרטי, הוא גם לא נותן יותר מידי פרטיות, אבל לפחות הדרגשים שלכם צמודים אחד לשני, ולפחות יש לכם דרגשים, להרבה אחרים שעלו אחריכם לא היה - והם נדרשו לישון על הרצפה או על ערסלים שנפתחו, זה לא הולך להיות שייט קצר, ואיפשהו אתם רק רוצים להתחיל אותו כבר.

כמעט חודש מאוחר יותר, חודש של מזון משומר ומים ממוחזרים, של צפיפות וחריקות, של רעש ושל הרבה תלונות, אתם מסוגלים לשמוע את השכפים


זהו בוקר חדש בנמל חירות - ספק אי ספק ממלכה שגודלה כפול מהצלקת, אנשי המשמר של המקום פוגשים אתכם ואת כל שאר הפליטים כאשר הם מסמלים לכם לעצור ולהמתין במזח לפני שאתכם נכנסים לעיר עצמה, כמעט כולם חצאי אלפים במשמר, הם לובשים שריונות עור קלים וחמושים בדומה למלחי הספינה, סמל אותו לא ראיתם קודם - כתר שבור המונח על מגדלור רקום על הגלימות של כולם, ובעוד הם אוספים אתכם, אתם מסוגלים להריח את ריחו של לחם חדש הנאפה לא רחוק, בעוד העיר מתעוררת לחיים.

יש קצת מלמולים על המזח, חלק מהאנשים רק שמחים לרדת מהספינה, והם רק רוצים להתחיל את החיים החדשים שלהם כבר, ההמתנה שמתחילה להיות ארוכה עולה על העצבים של כולם, גם שלכם. השומרים מבטחים בטון לא הכי נחמד שעוד מעט האחראי יגיע, הן כדי לעשות סדר, והן כדי להסביר את חוקי המקום, בנתיים אתם מסוגלים להרגיש שהמקום הזה טיפה יותר קר מגלקוס, ונראה שעל ההר היחדי במרכז האי יש מעטה קל של שלג. לשמחתכם מזג האוויר כרגע נעים מספיק, ולא חם או קר מידי כדי לעמוד בתור.

ואז המלמולים משתתקים כאחד, קול של צעדת מגפים נשמע מכיוון העיר, כאשר עוד שישה שומרים מלויים בשתי נשים מתקרבת לעבר הרציף ש"תהילת החול" עוגנת בו, על שתיהן הסמל שראיתם, ועל אחת מהן כובע קפטן. אחד השומרים ממהר להניח ארגז עץ קטן לפני הקהל, ובעלת הכובע עולה עליו, קולה מצליח להשימע גם לקצת הקבוצה.

"בוקר טוב." היא אומרת במעט אמפתיה, "ברוכים הבאים לנמל ראין-סטאר, הנמל הראשי של נמל חירות והעיר הגדולה ביותר באי." היא מורדיה את הכובע וחושפת שיער זהוב ארוך, לצד זוג אוזניים מחודדות, הדבר יחד עם עיני השקד הכחולות שלה גורם לקהל להשתתק באחד. "שמי אסטל." היא מנצלת את הדממה. "ואני מודעת לעבודה שאתם חושבים שעבדו עליכם, אני מצטער על השוק, אבל אני מבטיח לכם שאני לא מתכננת כל רע לכם, אני אומנם רמת-דם, אבל אין לי נאמנות לסירונה, ואתם לא במלכודת." היא מסבירה. "אני איני מסוגלת לשקר, אז אני מקווה שתקבלו את המילה שלי."

יש המולה בקהל, המון אנשים מדברים, עצם העובדה שפייה מקבלת את פניכם מעבירה בחלקכם תחושת אי נוחות. "אתם בטוחים" היא אומרת שוב בטון אמפתי. אבל נראה שהקהל עסוק בלדבר ולהתלונן. יש גם כמה קללות ברקע, ואתם רואים אנשים ששוקלים לעלות בחזרה לספינה. נראה שאסטל מנסה להגיד משהו נוסף, אבל שאון הפליטים עסוק בלצעוק וקולה נעלם בהד.

ואז רעש חזק משתיק את הקהל באחת. מי שגבוה או חד מבט רואה את האישה השנייה מחזירה את האקדח שלה לנרתיק שלו אחרי שיירתה ירייה לשמיים. "תקישבו!" היא צועקת, קולה גובר בהרבה על קולה של אסטל, "הגעתם לכאן, אין דרך חזרה, אף אחד לא מתכנן להרע לכם פה. אז תפסיקו להיות חבורה של נקבות צרכניות וותחילו להתרגל למציאות." היא שולפת מגילה ומעבירה אותה לאסטל, עדיין לא מאפשרת לה לדבר. "אנחנו נקריא שמות משפחה, מי שאסטל תקריא את השם שלו מתבקש להתקדם קדימה, אחד השומרים פה יוביל אתכם למחנה שהוקם לכם, מחכות לכם שם סמיכות ואוכל חם, בשלב יותר מאוחר יגיעו שליחים של האדמירל כדי לראות מי זכאי למגורי קבע, מי כשיר לעבוד, ומי ראוי ליחס מיוחד." היא מסיימת ושותקת, פונה ללכת הצידה כדי לשבת על הרציף.

אסטל מכחכחת בגרונה ומתחילה להקריא את הרשימה, בכל פעם שהיא מסיימת, שומר מוביל קבוצה של משפחות לעבר מחנה הפליטים המיועד לה, העסק מתנהל די ביעילות ואף על פי שאנשים עדיין מרגישים קצת לא בטוח, הם פוניים אחרי המשפחות שלהם.
שש הרשימות נאמרות, ואתם קצת מופתעים לגלות שאף משפחה לא התפספה או החסירה, איכשהו אסטל ידעה בדיוק על מי שנמצא בספינה הזו עד לרמת הפרט הבודד.
ואסטל מופתעת, כי אתם לא מופיעים לה ברשימה, וכשרק השומרים, היא, אתם והאישה השנייה נשארים על המזח, היא בוחנת אתכם לרגע במבט חשדני. "ואו." היא אומרת לעצמה במעט שקט, אבל המקום שומם מספיק כדי שתשמעו את זה, "זה היה אמור ללכת פשוט יותר" היא יורדת מהארגז ומתקרבת קרוב יותר אליכם ביחד עם השומרים. "אתם רוצים להסביר לי למה אתם לא ברשימת הפליטים שלי?" היא שואלת בסקרנות וכרגע- לא בעוינות
 
מעט לאחר שהם שהספינה מפליגה מהנמל נל מתקרבת להרן ואומרת לו: "שמתי לב שנוק לא ביקש בחזרה את הציוד שלו. עדיף שתביא לי לשמור על הקופסה," ולאחר היסוס קל היא מוסיפה "היא מסוכנת ואם לא נטפל בה כראוי היא עלולה להרוג את כולנו."
ובקול הססני מעט יותר היא מבקשת מעט בביישנות: "ואם אתה לא משתמש בסכינים אני סבורה שהם יהוו שדרוג לסכינים בהם אני משתמשת. אתה מוכן להביא לי אותם?"

נל מהססת ולוחשת בהרהור לאחרים "מי המרגלים שלהם בנמל הלבן?" ובלי לחכות לתגובה היא דוחפת את טאריס מעט קדימה כשהיא לוחשת מעט יותר חזק: "תענה לה!"
 
נל והרן
["אין לי באמת צורך בסכינים, מצד שני אין לנו מושג מה הם עושים ממש. מוזמנת לקחת אותם. לגבי הקופסא - מה בדיוק את חושבת לעשות איתה? חצי שקלתי להעיף אותה מהסיפון סתם כי זה ככל הנראה יעצבן את נוק אם הוא ישמע על זה אבל החלטתי שזה מיותר." הרן שואל את נל בחיוך קל. /spoiler]
 
"אל תעשה את זה! אתה תהרוג את כולנו!" נל מתפרצת כשאפשר לראות שהיא נרעדת מעצם המחשבה, "כרגע, אני בעיקר לשמור עליה בטוחה ועלינו בטוחים מפניה." היא מוסיפה כשהיא תוהה אם האוקיינוס באמת יכול לבעור. היא שוקלת את מילותיה מעט יותר בקפידה כדי לנסות ולהימנע מלהטעות את הרן בדברים שהיא לא בטוחה לגביהם: "בהמשך, אני רוצה להשתמש בתכולתה כאב-טיפוס לאש מיוחדת שאוכל להכין."
נל לוקחת את סכינים מהר בידיעה שהיא תנסה לבחון אותם ואת האש במהלך הההפלגה באוניה, כי היא לא יכולה להכין שיקויים ורכיבים אלכימיים ללא אספקה ואולי היא תצליח לגלות חלק ממה שהם יכולים לעשות בזמן הזה.
 
טאריס מהנהן לכיוון נל ''בסדר, בסדר'' ומפנה את החיוך המקסים ביותר שלו אל אסטל ''שלום לך, אסטל. שמי הוא טאריס. אני וחברים לצוות נשכרנו על ידי אדם בנמל לבצע משימה, אנחנו לא בטוחים מי הוא, אבל הוא ייצור איתנו קשר.''

טאריס מניח את ידיו לצידי גופו ''הוא זה שסידר לנו אישורי עליה לספינה לצורך המשימה'' הוא מדבר בצורה הכי בטוחה שהוא יכולף מנסה לשכנע את מי שמולו באמיתות דבריו
Meta
גלגול בלאף
[dice:qf7y7ac]726039:0[/dice:qf7y7ac]
 
"משימה." היא אומרת, כאילו טאריס לא יכול היה להגיד משהו חשוד יותר, "על ידי אדם שאתם לא מכירים." היא מוסיפה. "והוא נתן לכם אישור מעבר על אוניית פליטים, אונייה שבהתאם להסכם של האדמירל עם האבירים שלכם בגלקוס- מחויבת להעביר דוח יומי של כמות האנשים שנמצאים בה, שמותיהם ומצבם הכללי. אבל בכל זאת אתם לא חלק מהרשימה." היא מעבירה מבט ברשימה, "בחיי שהייתי שמה לב אם היה רשום שם טרול." היא מוסיפה בעוד האישה השנייה מתקרבת אליה.
אסטל חוזרת לבחון אתכם. "הוא אולי גם ביקש ממכם למסור מטען למישהו ולברוח?" היא שואלת במעט סרקזם, ברור שהסיפור שלכם - גם אם הוא אמין, נשמע חשוד. "יש מישהו בנמל הזה שמסוגל להעיד לטובתכם? כי כרגע אני מקבלת תחושה שאתם נוסעים סמויים על האוניה הזו, ואני אמורה לעצור אתכם למשפט בפני האדמירל."
 
טאריס נאנח אתה מחליד, האימונים הפיזיים גבו ממך את הלשון החלקה שלך

''את מוזמנת לשאול כל אחד מהפליטים, או את הקפטן. קיבלנו אישורי נסיעה והעברנו אותם כנדרש. היינו נוכחים בספינה מתחילת הנסיעה ועד סופה''

הוא משלב את אצבעותיו ''אם את ממש רוצה, את יכולה לבדוק את מספר האישורים. יהיה שם את מספר הפליטים, ועוד האישורים שאנחנו הבאנו'' הוא מרגיע את חששותיה, מכניס ניואנסים קטנים בשפת הגוף שלו שמפגינים ביטחון ופיוס, מנסה לפצות על החורים בשקר הקודם
Meta
דיפלומטיה
[dice:qgluep]726102:0[/dice:qgluep]
 
האישה השנייה כבר עומדת לצד אסטל. "אנחנו לא צריכות לטפל בחרא הזה." היא אומרת, "זה התפקיד של אבא שלך...." היא מוסיפה. "שהוא פשוט יוציא אותם להרוג או משהו..." היא אומרת בחוסר חשק מובהק.
אסטל שותקת לרגע. ברור שהיא לא קונה את מה שטאריס אומר. השומרים שולחים ידם לנשק , מחכים להוראה ממנה.
"אתה אומר שהמעסיק שלכם אמור ליצור איתכם קשר?" היא שואלת בספקנות. "תבחרו אחד שילח למצוא אותו, השאר באים איתי. אתם לא עצורים ואני עדיין לא אדרוש מכם את הנשק שלכם, אבל אתם כן תמתינו תחת פיקוח עד שהמעסיק הזה יכול להעיד לטובתכם. אחרי 24 שעות האדמיראל ישפוט אתכם."

האישה השנייה מוציאה אוויר בתסכול, "טוב." היא אומרת, "לפחות בואי ניקח אותם למקום שיהיה נוח לשבת בו."
אסטל ממתינה, מחכה לדעת מי יהיה האחד שילך לחפש את המעסיק שלכם.
 
נל מסתכלת ימינה ושמאלה כדי לראות את מי לנדב. היא לא מעוניינת להסתובב בנמל הזה לבד אחרי מה שקרה בפעם שעברה ולדעתה טאריס צריך להישאר למקרה שהפגישה עם האדמירל אכן תתרחש והוא ישפוט אותם. זולג'ין חמום ראש מדי למשהו כזה לטעמה ואוסקר ביישן מכדי להצליח למצוא מישהו. "הרן." היא אומרת בקול נמוך שרק האחרים שומעים, ממהרת לנדב אותו למשימה.
 
טאריס פולט אנחה בלתי נשמעת
באמת, אוסקר? טוב...הגיע הזמן לאלתר

ברור לו שאסטל תבין שמדובר בשקר חלש למדי, אז הוא לא מנסה לתמוך בו. במקום זאת, הוא תופס את אוסקר בכתפו וצועד קדימה, מחייך לשתי הנשים שעומדות מולו
''תסלחי לאוסקר, גבירתי. הוא גדל באיזור מרוחק מאנשים, והוא לא רגיל לעימותים. תוסיפי את זה שהוא ביישן יותר מארנבת..."

טאריס טופח בחביבות על ראשו של אוסקר ודוחק אותו לאחור, ממקד את תשומת ליבה של אסטל בו ''מצד שני, מה שחסר לאוסקר בפתיחות הוא מפצה בנאמנות לחברי הצוות שלו. מאחר שהוא לא איתנו הרבה זמן, הוא לא הספיק ללמוד ששקרים הם לא תחלופה טובה לשיחה נורמלית ופתוחה, וניסה לבלף את הדרך שלנו החוצה כדי להגן עלינו''


הוא נאנח ''מצטער על זה. בכל מקרה, זולג'ין ילך לחכות למעסיק שלנו, ואנחנו נלך לאדמירל ונענה על כל השאלות שיש לו'' הוא מסיים בחיוך, מקווה שזה יספיק כדי לחפות על הכמעט-אסון דיפלומטי שעמד להתרחש

Meta

גלגול דיפלומטיה
19+11=30
 
אסטל מרימה גבה למשמע דברי אוסקר, יש לה פרצוף שאומר שלמרות שהיא מנסה להיות נחמדה ולעזור, ולמרות שהיא לא רוצה לחשוד בכם מעבר למה שהיה, היא עדיין שוקלת לדחוף אתכם למים וזהו, הדברים של טאריס גורמים לה לפלפל מעט בעיינים, היא קונה את זה, אבל כל אמון שאולי היה לה באוסקר נהרס כרגע, נראה שגם אם האחד הזה יתריע בפני דרקון שמתקרב לכפר, היא עדיין תניח שהוא מקשקש.

"הלנה." היא אומרת בשקט, "תיקחי אותם ל"שן, הגולגות, והבקבקוק השבור". אני אחכה פה כדי לראות אם המעסיק שלהם, בהנחה והוא אמיתי יגיע הנה בזמן שהטרול מחפש אותו."
אסטל מביטה בזולג'ין, "תעשה טובה ועל תגרום לצרות, אם לא תחזור בעוד כמה שעות במקיסימם אני אקח את החברים שלך למשפט מול האדמירל, ואני אדאג שיעצרו אותך. אם המעסיק שלכם באמת גר פה, הוא ידע לקחת אותך לפונדק שהם נמצאים בו." היא מוסיפה. מחכה לראות את התגובה שלכם.
 
טאריס מתחיל לצחוק ומסווה את הצחוק בשיעול
מצוין, אסטל. תזלזלי בי. ככל שהאף שלך יותר בעננים, יותר קל להוריד אותו לעפר
''בטח, אני בעד. בואו נלך!" הוא מחווה בתנועה מסוגננת להלנה וקד קידה, מסיט את גלימתו לאחור ''אחריך''
 
"צר לי." עונה אסטל לנל "אבל..." היא עוצרת. "את יודעת מה, כן, אני מוכנה שתישארי," היא משנה מהר את דעתה.
הלנה מפלפלת עיניים ולקוחת את הרן אוסקר וטאריס, לא לפני שהיא מסבירה לזולג'ין איך להגיע למרכז העיר.

בפונדק
זה פונדק סביר בגודלו וקרוב לנמל, נראה שהוא הפונדק הכי קרוב לנמל ולכן הובילו אתכם לפה.
הלנה מסמלת לכם לשבת ליד שולחן צדדי יחסית, מציינת שאפשר לקנות אלכוהל זול ומוצלח פה, וגם אוכל. אבל שלא תצפו ממנה לקנות לכם, היא הלכת לעבר שולחן אחר שכמה מלחים יושבים בו. ההיא צועקת לאחד מהם אם יש לו עוד סיפורים על התקופה ששירת ב"כוכב הנופל" או משהו כזה.

זוג'לין
אתה מגיע למרכז העיר, זו שעה מוקדמת ובנתיים המקום קצת ריק. אתה זוכה להרבה מבטים חשדנים, אופה שפותח את המאפייה שלו מרים גבה כשאתה עובר, "לא היה פה טרול כבר הרבה זמן." הוא לוחש לעצמו.
 
זולג׳ין-
״יש אחד עכשיו״ משיב הטרול לאופה, אין לו ממש דרך למצוא את הבחור שהוא רוצה, הוא נשאר באותו אזור ופשוט נשען על סמטה לכרגע. השמועות עליו ירוצו מהר והסמטה תתן למי שמחפש אותו את היכולת לעשות את זה בלי למשוך תשומת לב.
 
חזרה
Top