• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

בוט
6+2=8 - כישלון
IN
הזאב שואג בזעם כשהצללים מכים בו, יללתו קורעת את הדממה, אייבל נועץ מבט מאיים ברוח, מזנק עליה שוב במטרה להשמיד אותה.
META
התקפה עם יתרון בגלל טקטקית להקה
15+5=20 מניח שפגע
12+3=15 נזק סה"כ

14/33 נק"פ
 
ציידים OUT
בעצם הקבוצה השנייה תכף מסיימת וחוזרת, אתם יכולים לחכות קצת אם אתם רוצים.
בוט
אייבל מזנק על הרוח של ווייקראסט, קורע את דמות העשן בשיניו, משמיד את הראיות האחרונות לאל מוות. בנשימתו האחרונה, אתם שומעים את ווייקראסט לוחש, "חופש..." בעוד רוחו מתפוגגת אל החיים שמעבר. אתם שומעים לפתע רעידה קלה מתוך מבנה הקבורה שלו, וכבר מתכוננים לעוד הפתעה לא נעימה, כשלפתע המכסה של ארון הקבורה, שמקודם היה מחובר לארון, נע מעצמו ונופל הצידה. מולכם נחשף השלד של לורד ווייקראסט - ישן ומאובק. הוא אוחז בחרב ארוכה, שלמרות הזמן הרב שבילתה בארון הקבורה, עדיין בוהקת וחסרת פגע - כנראה בעקבות הילת הקסם החזקה שמקיפה אותה, שאתם מרגישים. החרב עשוייה מתכת מצופה כסף וניצב יפיפה הבנוי מהעץ הכהה שגדל ביערות הללו. טור של רונות דקות בשפת המרום חרוטות לאורך הלהב, זוהרות בקלישות באור זך.

החרב של לורד ווייקראסט
- זוהי חרב ארוכה +1.
- כאשר המשתמש בחרב פוגע באוייב איתה, הוא יכול להכריח את האוייב להלחם נגדו בדו קרב קדוש. לאחר פגיע העם החרב, המשתמש יכול לגרום לאוייבו לגלגל הצלת חוכמה (ד"ק 8+תוסף התמחות+מתאם כריזמה). בכישלון, היריב מרגיש צורך להכנס לדו קרב עם האוחז בחרב ולא יתקיף אף אחד אחר למשך דקה או עד שהוא יאבד את ההכרה\ימות. בהצלחה, אין כל השפעה והיריב חסין ליכולת זו ל24 שעות.
לאחר שימוש ביכולת זו, על האוחז בחרב להשלים מנוחה קצרה או ארוכה לפני שיוכל להשתמש בה שוב.

מי שיכול לקרוא שפת מרום:
הרונות על הלהב אומרות: "מי ייתן ונשק זה יהיה הלפיד שידריך אותי בחשכה"
כריסטוף מתנשף ומוחה זיעה ממצחו בעודו כורע ליד גנובל הגוסס. "טקסי דיבור עם מתים לא אמורים להביא לתוצאות כאלו... מויירה תאלץ לענות לנו על כמה שאלות. מישהו מכם יכול לעזור לחבר שלנו כאן?"
 
בוט
אייבל חוזר לעמוד על רגליו האחרויות, גופו חוזר להיות אנושי בעוד הוא פונה לגנבול, ידיו זוהרות קלות בעוד הוא לוחש רוח ריפוי. מייצב את בן האנוש.
הוא מעיף מבט בחרב תוך כדי, "נראה לי שהיא שלך" הוא אומר לליאני.
META
מטיל מילת מרפא- גנבול מרפא [dice:3h8m0r]725551:0[/dice:3h8m0r] נק"פ
 
בוט
ליילאני החלה להתקרב אל גנובל כשאייבל השיג אותה לשם ולכן היא שינתה את כיוונה, שלפה את החרב מהארון והחלה לבחון אותה. "מי ייתן ונשק זה יהיה הלפיד שידריך אותי בחשכה" ליילאני קוראת את הרונות בקול ומבינה מהכיתוב ש"זה נשק קדוש המבורך על ידי איאנור." היא מסבירה לאחרים, לא מוכנה אפילו לשקול את האפשרות שמישהו אחר ישתמש בה.

OUT:
לא שזה אמור להפריע לי יותר מדי, אבל שימו לב שזה כבר החפץ הקסום השני שליילאני מחזיקה. מעדכן את זה במסמך אוצרות...
 
בוט
גנובל, מותש, מתאושש בקושי רק בעזרת העזרה של אייבל. מיד כשיש לו כוח, הוא לוקח את החרב מליילאני לבחון אותו.

גנובל צוחק בקול מההסבר של ליילאני לכיתוב. "כתוב השם של סקולד על הקבר שלו, מה פתאום שתהיה לו בפנים חרב של איאנור? אור זה לא התחום הבלעדי של איאנור, את יודעת!"

הוא מחזיר לה את החרב בכל זאת. הוא לא מעוניין להילחם עם סוג כזה של חרב.
 
בוט
"לא כתוב פה אור," ליילאני ממהרת לתקן את גנובל, "כתוב פה לפיד." את החלק האחרון היא אומרת כשהיא מסתכלת בבירור על סמל החנית והלפיד המוצלבים הנמצא על מגינה. "מעבר לזה הכיתוב מבקש בבירור עזרה מהאלה כדי להילחם בחשיכה, כלומר באויבים שלו. עקרונות שאאינור תשמח לברך ולא הקישקושים של סקולד על סדר מול כאוס."
"חוץ מזה, הוא לא קבר את עצמו ולא יכול להשפיע מה אנשים אחרים כותבים על קברו ותמיד קיימת אפשרות שהוא לקח את החרב ממאמין אמיתי." ליילאני מוסיפה כשצער נשמע בקולה, אך היא בכל זאת בוחנת את הקבר והשלד בקפידה בחיפוש אחר סימנים נוספים לאמונה באיאנור.
 
בוט
זהו קבר יחסית פשוט, ולמעט הכיתוב על החרב ליילאני לא מוצאת רמזים נוספים.
"דרך אגב, גנובל ידידי" אומר כריסטוף בעוד הוא מדליק מחדש מקטרת, "נראה שאתה מומחה בשימוש בלהבים קלים - יכולת שהכוהן הממוצע של סקולד לא מכיר במיומנות שכזו. ספר לי, איך למדת להלחם כך?"
 
"אני כוהן של סקולד," גנובל עונה בגאווה. "תראה, עובדי סקולד מאמינים שיש את הטובים ויש את הרעים, ושיש את דרך החוכמה ואת דרך הטיפשות. מתאים לטובים, כגון כוהני האמת של סקולד, להשתמש בקרבות בנשק קל וקטלני, שזו הדרך החכמה. ומתאים לרעים לעשות את הדרך הטיפשית, שהיא להשתמש בנשק כבד ולא יעיל. אמנם יש עדיין יותר מדי כוהנים שמשתמשים בגרזנים ובפטישים כבדים להילחם, אבל זה חלק מהסיבה שבאתי לכאן מקול'טיראס - אני מלמד לכוהנים המקומיים את דרך החוכמה."
 
בוט
כריסטוף מביט בך למשך רגע ארוך, במבט ספק המום ספק משועשע. לבסוף הוא מושך בכתפיים, ואתם מתחילים לחזור לדראסטבאר.

בשעות הצהריים המאוחרות הבוטניקאים חוזרים אל העיירה, ומוצאים את ציידי המכשפות מחוץ למחסן בו מויירה מסתתרת. מה תרצו לעשות?
 
בוט
בהאזינה לדבריו של גנובל ליילאני מתחילה לכעוס, כאשר לא ברור מה מדבריו מכעיס אותה יותר או שאולי זה בכלל בגלל שהוא פקפק בשייכות החרב לאלה שלה קודם. "אתה כרגע קראת לי טיפשה!? וקראת לאלה שלי רעה!?" היא שואלת את גנובל בזעם ומתקרבת אליו כשחרבו של לורד ווייקראסט עדיין בידה. "אני לא יודעת איך אתה מדבר על טובים ורעים כשאתה מאמין בעריץ! עריץ שלא אכפת לו כמה המאמינים שלו פוגעים באחרים, לוקחים מה שהם רוצים ופוגעים בחופש שלהם." אצבעות ידיה של ליילאני מלבינות כשאחיזתה בחרב מתהדקת.

ליילאני מסכמת בפני האחרים את מה שגילו "קרע הצלמוות נפתח בפעם הראשונה לפני 200 על ידי כת נקרומנסרים. לורד ווייקראסט הראשון הצליח להביס את האל-מתים ולהקפיא את הקרע, אך לא לסגור אותו. הקרע נמצא בחדר סודי מתחת לאחוזת ווייקראסט ורק אחרי שנגלה מי פתח אותו שנית ואיך הוא עשה זאת נוכל לדעת איך לסגור אותו. מה אתם גילתם?"
 
הפה של גנובל מתעקם לכדי חיוך, והוא טופח לליילאני קלות על הגב. "לא דיברתי בכלל נגד חרבות כאלה שיש לך. יחסית לכוהנים של אלים שאינם סקולד, וחוץ מהעובדה שאת קוראת לו עריץ, הייתי אומר שאת בסדר גמור. תדברי איתי אחר כך אם תרצי ללמוד יותר."

גנובל חומק מהר לצד אחר של המחסן של מויירה לפני שלליילאני יש הזדמנות להספיק להגיב.

"ת'אדיוס? מה קורה שם?" גנובל קורא מיד אחרי שנשמעת הזעקה.
 
אתם נכנסים למחסן בזהירות. במבט ראשוני, הוא שקט וריק לחלוטין, אך לפתע אתם שומעים גניחה קלה מאחת הפינות. אתם מוצאים את ת'אדיוס על הרצפה, דם שחור ניגר ממנו. אחד מסכיני העבודה של מויירה תקוע במרכז הגרון שלו. "א-מ-א..." הוא לוחש בכאב, ואז מפסיק לנשום, חסר רוח חיים.
לא מויירה ולא נעומי נמצאות במחסן.
 
חזרה
Top