• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הטלות קובייה שמשנות הכל.

פלאפי אמר/ה:
ומה אם הדמויות פגשו ברחוב את הנבל הראשי כבר על הסשן הראשון והרגו אותו בטעות?

האמת - כמעט קרה לי. סיפור מצחיק. הצלחנו להפיל אותו לחיים 1 לפני שהוא חיסל אותנו. (למנחה שלנו הייתה תוכנית אם היה יוצא לנו יותר בנזק, דרך אגב. זה היה משנה ממש את ההרפתקה אבל יוצא מגניב).

המפקד האלמוני אמר/ה:
הבנות (דמות של שחקנית והחברה הדב"שית שלה) פשוט הובילו את המעקב לואדי, הציבו לו מארב עם יתרון גובה וירו על הדב"ש המגניב הזה חיצים. שיטה שהיא לא מו"ד, פגיעה קריטית בגלגול ההתקפה הראשון. הדב"ש המדהים הזה מת תוך סיבוב אחד.
אני חייב לציין שאני אישית בתור מנחה לא הייתי נותן לדבר כזה לקרות. מילא זה היה קרב אפי ומגניב, אבל לרמות בשביל להציל דב"ש (ועלילה) זה לגמרי חוקי.
 
אתם בטוחים שזו הכוונה של כולם? כלומר, למה שהמתווה ישתנה בעקבות גלגול אחד או כמה? למה שמתווה יהיה תלוי בדב"ש בודד?

יש לא מעט דרכים להכין מתווה להרפתקה ואחת השאלות העיקריות היא איזה סוג הרפתקה רוצים להעבירובחלק רצוי להיכנס לפרטים הקטנים, למשל:
חקירה (זה יכול להיות הכנה לשוד, חקירת רצח, חיפוש אחר חפץ אבן גזירה וכדומה): אני אכנס לפרטים הקטנים של המקרה, הסיבות לו, עדים אפשריים, ראיות אפשריות, רמזים נוספים שאני אוכל לתת במקרה של תקיעה. מצד שני אני לא אתכנן את הסדר והצורה בה השחקנים יגלו את הפרטים ואתן להם גם לדלג על הפרטים שכתבתי אם הם הצליחו למצוא קיצור דרך. ז"א יש כמה דברים שאני כן אכנס לפרטים הקטנים שלהם.

עולם סגור: אני כן אפרט לעצמי על הצדדים והארגונים הקיימים בעולם, הרצונות שלהם ודרכי הפעולה. כדי שאני אוכל לדעת באופן עקבי איך הם יגיבו למעשי הדמויות. דוגמה טובה לסגנון הזה אפשר לראות בהרפתקה שתור כתב לאחד השו"שים.



האמת כל הדיון הזה מזכיר לי סיפר מוכר שכנראה כולם מכירים בגרסה כזו או אחרת:
- מתחילים קמפיין.
- שחקנית: "האם נישואי להט"ב מותרים בממלכה הזאת?"
- אני עונה: "לא, בממלכה מתחתנים לצורך כריתת ברית, ילדים ומוהר. אבל נאמר שהומוסקסואליות מקוב-"
- הדמות של השחקנית מתחילה מיד במשימה להפיל את המלך, לחמוס את השלטון ולאשר בחוק נישואים חד מיניים.
- שאר החבורה נגררת אחרי השחקנית בגלל שהם נהנים לשחק מורדים ואולי זה יהיה יותר כיף מלהרוג ליצ'ים.
- אני מחליט לזרום, למרות שנראה לי שזו אבן היסוד הגרועה ביותר לקמפיין מאז ומתמיד.
- החבורה לא מצליחה לגייס מספיק תמיכה לזכויות להט"ב ולכן הם מתחילים לחפש תמיכה לדמוקרטיה.
- אני זורק להם עצם ונותן להם להתחיל במלחמה למען הדמוקרטיה.
- כל הקמפיין הם נלחמים בקרבות, מזימות ותככים. למען האמת, זה לא קמפיין רע.
- השחקנית בסוף מתמנה לנשיאה ומחליטה שהפעולה הראשונה שלה תהיה לאשרר בחוק נישואים חד-מיניים.
- איך שהיא חותמת על החוק, העננים מתאספים וכל העיר נטבחת ע"י צבא אל-מתים.
- "מה לעזאזל שה"מ!?"
- "אמרתי לכם מההתחלה שאתם צריכים להרוג את הליץ' לפני שהוא משלים את הטקס ומתחיל עידן של חשכה נצחית. ככל הנראה, אתם חשבתם שנישואי להט"ב חשובים יותר מלא למות בידי צבא שלדים וזומבים."
- סוף טוב, לדעתי.
הסיבה שטרחתי לכתוב כאן את הגרסה שאני מכיר לסיפור היא כדי להראות שגם מתווה יכול להשתנות... למרות שעדיין אפשר לשמור ממנו חלקים שעדיין לא התרחשו.


ד.א. מתווה: תכנית פעולה בקווים כלליים.
 
אתה אמור לבנות מראש מתווה של כשלון (שמאפשר המשך משחק, אבל פוגע בדמויות במידה לא קטלנית)
אם גם באופציית הכשלון הדמויות נכשלות פשוט תשקר כדי להציל אותן (זו אחת מהסיבות שהמנחה מגלגל מאחורי מסך)

לדוגמה הדיון התחיל מתאור של גניבה שהשתבשה, אז אפשרות הכשלון שהכנת מראש אומרת (למשל) קרב עם השומר (שנבנה מראש כך שהדמויות אמורות לנצח, כדי להשיג את החפץ הדרוש).
אם גם בקרב הן לא מצליחות (רק 20 כשהשומר מתקיף, רק החטאות שהדמויות מתקיפות) אז תגיד שהתקפת שומר (שהייתה אמורה לפגוע) החטיאה, או שגלגול נזק כנגד דמות בעלת 2 נק"פ היה "במקרה" 1.

במקרה הזה הדמויות יכולות לצאת בשן ובעין עם החפץ הדרוש או שהן יאלצו לברוח ולנסות שוב ביום אחר, לבחירתך.
 
אני חייב לקשר כאן לכתבה הזו:
https://www.pundak.co.il/role-playing-games/articles/308-without-plots
וגם לזו:
https://www.pundak.co.il/role-playing-games/articles/300-2012-02-16-17-14-04
ג'וני - אני מבין את הסיבה שעשית את זה לשחקנים שלך, אבל אי אפשר להשתמש בנישואי להט"ב בתור קרס עלילה? הליץ' שונא להט"ב ומנסה להרוג אותם (הוא שונא גם סטרייטים) ולכן זורקים להם עצם שהאביר הגאה על הסוס הססגוני שבוי אצל הליץ' ורק הוא יוכל לכפות על המלך לאשר נישואי להט"ב. ואז ההרפתקנים האמיצים שלנו יקבלו מה שהם רוצים בתמורה להתנהגות יפה והליכה בתלם. ואז תן להם מזימות ותככים. זה אמור היה להיות ניסיון נקמה בשחקנים או מה?
והייתי שמח לשמוע את הגרסא המקורית של הסיפור, כי הוא נחמד מאוד אבל לא נשמע לי מוכר.
 
בהרפתקה שאני מריץ עכשי בנושא פירטים, שניים מהשחקנים שלי ניסו לחבל בתותח קסום שמוסגל לפוצץ סירה בירייה אחת. התותח נמצא בחדר של קפטן בלאקמור, אדם שהכתיר את עצמו כמלך הפיראטים - ובעל צי של מאות שודדי ים.

השחקנים גלגלו 20 טבעי שלוש פעמים ברצץ - בשביל לשקר, להתגנב והלסיח את דעתם של של כל הגנרלים ושל המלך עצמו בחדר, בזמן ששחקן אחר התגנב לצד השני של החדר והצליח לפתוח את הקופסא הנעולה של התותח (גם כן בהטלה גבוהה מאוד). לבסוף כשניסה בשקט בשקט לחבל בקופסא, יצא לו 1 טבעי - הוא הניח גפרור בקנה התותח וייצא מנקודת הנחה שהתותחיתפוצץ כשהוא יופעל בפעם הבאה (רעיון של השחקן, לא שלי). התוכנית שלהם לחבל בתותח בשביל להקל על הקרב האפי שהתנהל בפרק הבא לא עבדה, ושלושת ההטלות 20 טבעי שלהם הפכו ללא רלוונטיות - כמובן חוץ מסיפור לספר לנכדים.

מוסר השכל - למזל יש סוף
 
אביעד, חשבתי שהבהרתי את זה, אבל זה מה שקורה כשאני כותב הודעות ב2:00 בלילה. מדובר בסיפור. השימוש בגוף ראשון הוא ליצירת אווירה וקיימות לו גרסאות שונות (לפחות 3 שאני מכיר ולא כולן כוללות להט"ב כי כבר הספיקו לעשות לו פוליטקלי-קורקט), אז למרות שהוא כנראה מבוסס על מקרה אמיתי אני לא יכול לערוב עד כמה הוא נאמן לאמת. מצטער שלא הייתי ברור מספיק.
אני אשתדל לחפש את הגרסה המלאה שקראתי עבורך, אבל כשחיפשתי אתמול בלילה בשביל לקשר מצאתי רק תקצירים ודווקא לגרסאות שלא הכרתי...

בקשר לשאלות שלך אני אנסה לענות, אבל תיקח את התשובות שלי בעירבון מוגבל. משחק תפקידים עבור חלק מהשחקנים שיצא לי להכיר (ולפעמים גם עבורי אבל במידה פחותה) הוא בריחה מהבעיות של היום-יום והיטמעות בעולם המשחק, אז לדחוף בעיות מהעולם של היום לעולם פנטזיה ימי-ביניימי שאמור להתמודד עם בעיות שונות זה אבן יסוד נוראה לעלילה (100% שבקבוצה הרגילה שאני משחק בה לא יאהבו את זה).
זו לא נקמה בשחקנים. אם השחקנים יודעים משהו מראש ובוחרים להתעלם ממנו שלא יתפלאו אם זה יינשך אותם. שים לב שזה גם לא באמת השפיע על הקמפיין, רק גזל את החיו באושר ועושר שמגיע אחריו...
הפתרון שלי היה מהתחלה לומר להם שאין חוק שאוסר על זה (אין גם חוק שמאשר) ואז אולי הם לא היו מנסים להפיל את המלך. מצד שני, אולי הם רצו עלילה כזאת בכוונה.
 
dragonitzan אמר/ה:
אני חייב לציין שאני אישית בתור מנחה לא הייתי נותן לדבר כזה לקרות. מילא זה היה קרב אפי ומגניב, אבל לרמות בשביל להציל דב"ש (ועלילה) זה לגמרי חוקי.

מצד שני, יש משהו מאוד חזק ואמין באפשרות ש No Lives Matters - שאין לדמויות חשובות "שריון עלילתי", ושהן יכולות לההרג סתם כמו כל אחד אחר.

אלכסנדר הגדול למשל - כבש חצי עולם, לא הפסיד בשום קרב, אכל איזה עוף מקולקל ומת משילשול.
 
אבל אנחנו מספרים סיפור, מעבירים עלילה מעניינת - בהיסטוריה אנשים מתים סתם, אבל זה לא אומר שככה זה חייב לקרות בסיפור שלנו. נבלים אמיתיים הם כאלה שצריך דרך מעניינת להפיל, ואם אתה סתם יורה בהם חצים כנראה שאתה תכשל.
 
אם היינו רק כותבים סיפור, לא היינו מגלגלים קוביות בכלל. למעשה, לא היינו צריכים אפילו שחקנים.
נבלים מעניינים הם כאלה שיש להם השפעה מעניינת על הסיפור - אבל הם יכולים גם למות סתם. למשל, "האיש עם הצלקת" שהיה הנמסיס של דארטאניין לאורך כמעט כל "שלשת המוסקטרים" והמשכיו. הוא מת בקרב אפי עם דארטאניין? לא. הוא סתם חטף כדור באיזה מצור ונהרג. זה הפך אותו לנבל פחות מוצלח? לא.
 
אבל, אם אתה פוגש את הנבל, שהוא הנמסיס של הקבוצה למשל, ואחד השחקנים יורה בו חץ, ויוצא לו בקובייה 20 טבעי, והוא הורג את אותו נבל, עכשיו המנחה צריך לעבור על כל הסצנות שהנבל מופיע בהן ופוגע איכשהו בדמויות, ולשנות אותן. זה משנה את ההרפתקה.

אולי הנבל מאוד מוצלח, אבל אין שום קטע להרפתקה אם עכשיו הקושי הגדול ביותר בהרפתקה חוסל.

פתרון לבעיה הזו, יכול להיות שהרוח של הנבל חזרה ועכשיו עושה את מה שהנבל עושה, אבל בתור רוח. כלומר, בקרב הסופי הנבל יהיה ערטילאי, וזה מקשה על השחקנים.

אגב, אני בכלל לא מסכים איתך. לדעתי כל הרפתקה במוד היא סיפור בפני עצמו, ומה שנותן את הטוויסט בעלילה של הסיפור, זה הטלות הקוביה ושיקול הדעת של השחקנים. זה היופי בעיני במוד.
 
lonewolf אמר/ה:
אבל, אם אתה פוגש את הנבל, שהוא הנמסיס של הקבוצה למשל, ואחד השחקנים יורה בו חץ, ויוצא לו בקובייה 20 טבעי, והוא הורג את אותו נבל, עכשיו המנחה צריך לעבור על כל הסצנות שהנבל מופיע בהן ופוגע איכשהו בדמויות, ולשנות אותן. זה משנה את ההרפתקה.
נכון. אבל למה שהשחקן יפגוש את הנבל בצורה כזאת שהוא יכול להרוג אותו בכלל? אתה לא חייב לתת לו את ההזדמנות להיהרג. אני מניח גם שאם אנחנו משחקים מו"ד (והעץ הזה בפורום מו"ד בדיוק מהסיבה הזאת) פגיעה חמורה אחת לא תהרוג את הנבל שיכול לברוח לו מהר מהר למאורה שלו ולהתאושש.
lonewolf אמר/ה:
פתרון לבעיה הזו, יכול להיות שהרוח של הנבל חזרה ועכשיו עושה את מה שהנבל עושה, אבל בתור רוח. כלומר, בקרב הסופי הנבל יהיה ערטילאי, וזה מקשה על השחקנים.
אישית אני לא אוהב את הפתרון הזה - אם השחקנים הצליחו לאתר את הנבל על ההתחלה, תתגמל אותם במשהו שיקל עליהם את הקרב הסופי, אל תעניש אותם על זה. למשל אם יצא להם 20 טבעי החץ שלהם פגע לו בעין והוא עיוור בעין אחת.
lonewolf אמר/ה:
אגב, אני בכלל לא מסכים איתך. לדעתי כל הרפתקה במוד היא סיפור בפני עצמו, ומה שנותן את הטוויסט בעלילה של הסיפור, זה הטלות הקוביה ושיקול הדעת של השחקנים. זה היופי בעיני במוד.
אני מניח שאתה לא מסכים עם ניצן, וחושב שהשורות האלה נכונות מאוד. רק לא הבנתי מה הקשר "כל הרפתקה במוד זה סיפור בפני עצמו" ואני חושב שפספסתי משהו. אשמח להבהרה בבקשה.
 
אז כדאי לך לגרום להם למצוא דרך לא להרוג אותו: הוא רחוק מדי, חזק מדי, מחזיק באמא של הדמויות כבת ערובה או מחזיק את המפה לאוצר הסודי במקום שידוע רק לו.
אביעד אמר/ה:
lonewolf כתב: ↑ אגב, אני בכלל לא מסכים איתך. לדעתי כל הרפתקה במוד היא סיפור בפני עצמו, ומה שנותן את הטוויסט בעלילה של הסיפור, זה הטלות הקוביה ושיקול הדעת של השחקנים. זה היופי בעיני במוד.
אני מניח שאתה לא מסכים עם ניצן, וחושב שהשורות האלה נכונות מאוד. רק לא הבנתי מה הקשר "כל הרפתקה במוד זה סיפור בפני עצמו" ואני חושב שפספסתי משהו. אשמח להבהרה בבקשה.
אוקי, זה על ההתחלה. בכל מקרה אשמח לקבל את ההבהרה אם על המלך טוב

כהערת צד שלא אשכח - הפעם ציטטתי דרך הטלפון את עצמי ויצא לי לצטט את וולף, אז החלפתי. יכול להיות שזה קשור לזה שציטטתי הודעה שלו בתוך ההודעה שלי.
 
הכוונה שלי היא שהשחקנים והמנחה מספרים סיפור ביחד. השחקנים משפיעים על הסיפור שהמנחה כתב, והמנחה מנסה להשפיע על ההחלטות של השחקנים כדי שהם ישפיעו על הסיפור.
כלומר, אם בהרפתקה שכתבתי השחקנים משחקים אבירים, ואני בתור מנחה רוצה שהם ילחמו בדרקון, אבל מתחשק להם להנהיג מרד בעיר שלהם כדי להפטר מהשלטון, אני אגרום לדרקון לעופף ולהתרסק על העיר, ואז לעלות חזרה למעלה ולעוף לכיוון אחר.
 
lonewolf אמר/ה:
אגב, אני בכלל לא מסכים איתך. לדעתי כל הרפתקה במוד היא סיפור בפני עצמו, ומה שנותן את הטוויסט בעלילה של הסיפור, זה הטלות הקוביה ושיקול הדעת של השחקנים. זה היופי בעיני במוד.
lonewolf אמר/ה:
הכוונה שלי היא שהשחקנים והמנחה מספרים סיפור ביחד. השחקנים משפיעים על הסיפור שהמנחה כתב, והמנחה מנסה להשפיע על ההחלטות של השחקנים כדי שהם ישפיעו על הסיפור.
רק אני שם לב לסתירה בין החלק הראשון של התגובה לבין החלק השני?
lonewolf אמר/ה:
כלומר, אם בהרפתקה שכתבתי השחקנים משחקים אבירים, ואני בתור מנחה רוצה שהם ילחמו בדרקון, אבל מתחשק להם להנהיג מרד בעיר שלהם כדי להפטר מהשלטון, אני אגרום לדרקון לעופף ולהתרסק על העיר, ואז לעלות חזרה למעלה ולעוף לכיוון אחר.
אתה הורס לשחקנים את כל שיקול הדעת בצורה כזאת - הם רוצים משהו ואתה רוצה משהו אחר וכופה עליהם את הרצון שלך. אין בעיה עם זה שאתה והשחקנים שלך רוצים דברים שונים, אבל לא עדיף לתאם את זה לפני ההרפתקה ולחסוך זמן מאמץ ואכזבות?
 
איזו סתירה? השחקנים משפיעים על הסיפור של המנחה בעזרת שיקול הדעת שלהם והטלות הקובייה.

דרקון- אני לא הורס להם את שיקול הדעת, אני מזכיר להם שהסיפור ממשיך. השחקנים לא חייבים לרדוף אחרי הדרקון. פשוט פתחתי להם אופציה נוספת חוץ מהמרד.
דומה קצת לסיפור של ג'וני.
 
זה היה נשמע קצת כאילו הדרקון הורס את העיר בדרך ואין מרד ואין נעליים, אחרת היה פשוט אפשר להגיד להם איזה משהו בסגנון "אה, דרקון!" גם בלי לרסק אותו על העיר.
(ואם הם מתעקשים למרוד בעיר אתה כמובן יכול לייבא לשם את הדרקון והם יהיו חייבים להילחם בו. אין להם דרך לדעת שהוא לא היה אמור להיות שם מלכתחילה) :devil:
 
lonewolf אמר/ה:
הכוונה שלי היא שהשחקנים והמנחה מספרים סיפור ביחד. השחקנים משפיעים על הסיפור שהמנחה כתב, והמנחה מנסה להשפיע על ההחלטות של השחקנים כדי שהם ישפיעו על הסיפור.
כלומר, אם בהרפתקה שכתבתי השחקנים משחקים אבירים, ואני בתור מנחה רוצה שהם ילחמו בדרקון, אבל מתחשק להם להנהיג מרד בעיר שלהם כדי להפטר מהשלטון, אני אגרום לדרקון לעופף ולהתרסק על העיר, ואז לעלות חזרה למעלה ולעוף לכיוון אחר.

כבר קרה לי סיפור דומה: בבני המפלצות מגדל וח'אן החליטו להקים מרד משלהם, במקום להצטרף למרד שרציתי שהם יצטרפו אליו. אז בהתחלה זה היה מגניב, אבל מתישהו הפוליטיקה כבר נמאסה על כולנו לדעתי, מה גם שרציתי שהם יתקדמו יותר מלכבוש כפר אחד מסכן. אז המרד גירש אותם, והם התקדמו קדימה לבד. (למרד שתכננתי הם לא הצטרפו... לא נורא).
אבל הפתרון שלך לא נשמע לי הגיוני. אתה בונה סצנות, מקומות, דמויות, ואלה פועלים לפי ההגיון. למה רצית את הקרב בדרקון - זה היה התקלות מגניבה שחשבת עליה או שפשוט אבירים נגד דרקון, או שמא יש צבא דרקונים שמאיים על העולם?
אפשרויות א וב לא מעניינות, לא משהו ואפשר לוותר עליהן. אם אפשרות ג או משהו דומה לה נכונה, תן לדרקונים לפעול כמו מה שמתאים להם - ואז הם יצטרכו להתמודד עם התוצאות, עם צבא מרד קטן לידם.
 
חזרה
Top