• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שער הצלמוות - עץ משחק (4/4) [מו''ד 4]

מצודה
"לשלוח את תלמוס לצלמוות?" ת'אליסרה אומרת בבהלה "אני... תני לי לנסות לדבר איתו קודם. בוודאי אוכל להבין מה הוא רוצה, בוודאי אוכל לשכנע אותו..." היא מנסה לומר לעצמה. רעיון חיי הנצח מזעזע אותה אך גם נושק לה, מצד אחד המוות הוא טבעי, וכל היצורים החיים נולדים ומתים במעגל החיים, חיי אלמוות עלולים לשבור את האיזון הטבעי בעולם. ומצד שני, חיים שכאלו יאפשרו לה להמשיך את המרדף של כל מג אחר ידע וכוח, מבלי להשתמש בטקסי האוב האפלים ההופכים אחד לליץ'... בכל מקרה, יש נושאים יותר דחופים כרגע.
"כדאי שנחזור לעיירה קודם. אם תהיו מוכנים להשקיע זהב, אוכל לקנות את החומרים הדרושים ליצירת מים קדושים,הם בוודאי יעזרו לנו בהמשך"
 
מצודה
ראליין נועץ מבט חשדני באלפית ושואל אותה "מצאתם יומנים של סר קאגן עם דרך לנעול את השער?.. אנחנו פגשנו אותו, והוא אמר לנו שאין דרך לסגור את השער... כיצד את מסבירה את זה? היו לו כמה דרכים לסגור את השער, או שאת מתכננת לחזור על הטעות שלו? או שבכלל מישהו מכם משקר..."
 
"דברי איתו אם את רוצה - אבל המנוול ייאלץ למות בסופו של דבר - אין שום סיבה להשאיר אותו בחיים" אומרת האלפית.
"אתם בטוחים שפגשתם את סר קגאן? כי הוא מת לפני הרבה זמן. בכל מקרה, ביומנים שלו זה כתוב בפירוש. הוא הרי נשלח לכאן כדי לחתום אותו מלכתחילה."
"אם יש אחריך עוקב, הוא לא היה משתכנע כל כך בקלות מההצגה הזולה הזו, ואילו הוא היה מספיק חזק כדי להרוג אותך, הוא היה עושה את זה כבר קודם. לעומת זאת אם אתה תעלף אותי, תוכל אחר כך להרוג אותי הרבה יותר בקלות, לשנות כיוון בחיים וללכת לרעים. אישית אני מעדיף לחיות"
 
עיר
"אני לא דועג לחיים שלי, אילה לחיים של אחותי, ואני נאלץ להעלות את ההצגה הזולה הזו כדי למנוע ממנו לחזור ולדווח, אם תחשוף אותי אותי תמות, אם אתה תיקח א המושכות אחותי תמות, המשפחלה שלי היא הדבר החשוב לי ביותר בעולם ואני העשה הכל בשביל להגן עליה, אני אחלץ את אחותי כי אני יודע שהיא חפשה מפשע, אבל אם תתנגד והעוקב יחזור לדווח..." הוא מתקרב עד שפיו ממש בעוזנו "אחותי חשובה כמתה והדם שלה יהיה על ידך, אבל אני לא אהור אותך, אתה מבין... היא אחת מהמעצורים שלי, המעצור הכי חזק למעשה שאוזר לי לדקות את הטבע הסדיסטית שרץ בגזע הדרו, אם המעצור הזה ילך אני לא אוכל לשלוט על עצמי, אתה תשמש עבורי כמיכל בו אוכל לקלוע את הטבע הזה, אתה לא תמות אבל אתה תיכל כל יום כל שעה, כל דקה, כל שניה למוות" העניים הכחולות שלו מראות משהו מחריד בהרבה מכעס או עוינות, הם מראות כנות "אתה לא רוצה לקחת את הדרך הזו, היכנע בשקט ואשחרר אותך לאחר שאציל את אחותי ואוכיח את חפותה, ואל תחשוב על האפשות לסכות אותי שכן טם אתה תקבע את הכללים היא חשובה כמתה, יש לך דרך אחת לצאת מזה שלם, אל תכריח אותי להוביל אותך במורד הדרך האחרת"
איום
[dice:ioll]724348:0[/dice:ioll]
 
"אם זה ככה, בואו נפגוש אותו. אני מאמינה שהוא יוכל לאשר את התוכן של היומן, ואם לא, תצטרכו לגלות מי מאיתנו משקר. זו לא אני, אבל אתם לא תאמינו לי סתם כך." היא אומרת, עוצרת כדי ללגום מנאד שעל חגורתה. "ישנן מספר דרכים לחתום את השער. האחת היא טקס באורך וקושי עצומים, אבל היא די בטוחה, וזו הדרך שרשומה ביומן של סר קגאן. השנייה דורשת ממספר אנשים לחתום את השערים הפנימיים שבגוף שלהם, שער תמורת שער, בתמורה לסגירת השער לצלמוות." האלפית מתייחסת לשערים הפנימיים כאילו הם מובנים מאליהם, דבר הנובע מההשכלה שקיבלה. "אבל הדרך הזו מסוכנת, ולא כדאי להשתמש בה - יכולות הקסם של מי שסוגר שערים בגופו תיפגע."
האלפית אומרת את האמת, לפחות בערך. אבל הטון שבו היא מדברת על הפרופסור וארקידן מחשיד - היא נשמעת יותר להוטה מאשר כועסת.
"אכן, זה מה שאתה רוצה לעשות" אומר האלף בלחש "אבל אם העוקב הזה יתפוס אותך, לא אתה תהיה זה שיהרוג אותי, ואז גם אחותך תמות, לפי מה שאתה חושב. אני אישית חושב שאם תיתפס לא יקרה לה כלום, כי היא בצד של הרעים, אבל זה לא מה שאתה טוען שאתה חושב. מצד שני, אני בידיים שלך כרגע, ולא יכול להילחם בך, וגם לו יכלתי, אני צריך אותך כדי לעצור אותה בכל מקרה. מה שאני מציע לך הוא הפסקת אש - שנינו נתפוס אותה ונגלה אם הבחורה אשמה. אם היא אשמה היא תמות, ואם היא נקיה היא תחיה. זה יותר טוב ממה שאתה מציע - אם היא אשמה היא תמות, כי לשיטתך היא בת ערובה שלהם, ואם היא נקיה היא גם תמות... לא, רגע. התבלבלתי במשפט האחרון, תתעלם. אני מציע לך הצעה יותר טובה משלך - אם נלך לפי מה שאתה אומר, אם העוקב הזה עכשיו יגלה אותנו, הוא הורג אותה וגם אותנו. אם הוא לא מגלה אותנו, היא חיה. לפי מה שאני אומר, אם אנחנו נתפסים אנחנו מתים והיא ממשיכה לזרוע הרס, ואם לא אנחנו מחסלים אותה. שים לב שלפי ההצעה שלך היא מתה חפה מפשע, ואני מציע להרוג פושעת. תחשוב טוב על מי שאתה רוצה להרוג, מה גם שאם אני העוקב..." הוא משתתק כשהוא רואה את המבט רווי הזעם של אפולו, שזוכר את המשך המשפט גם בלי שייאמר
 
הפרופסור מתעלף, ואם היה איזה עוקב הוא לא חושף את עצמו, אפולו מתקרב אל המצודה והשמש עומדת במרכז השמיים. הוא מגיע אל המצודה, ושם הציפורים מפסיקות לצייץ. האזור מלא בערימות של אבנים מפוזרות ובזרדים שדופים ומתים העולים מהאדמה. לא עץ ולא עשב צומח בקרחת היער שמקיפה את המצודה, ולמרות שהיער כבר התחיל לכסות את הדרך אל המצודה, הוא לא נוגע במעגל שמקיף את המרכז. יש שביל מפונה מזרדים, שמוביל אל מדרגות האבן המובילות מטה אל הקומה הקרקעית של המצודה – שתי הקומות שמעליה נחרבו, ופתוחות לכיפת השמיים.
אתם כבר בחוץ...
in
הקבוצה הולכת לישון, כדי לחזור ולראות בבוקר את סר קגאן. האלפית מובילה אתכם לתוך המצודה, ואתם מנווטים בתוך הקומות התחתונות עד שבסופו של דבר מגיעים לקברו של סר קגאן. הוא מקדם את פניכם בברכה, ושואל מי זו האלפית. "ארטמיס רינולדס, אני שייכת לקבוצה שמטרתה לסגור את השער לצלמוות, וביומנך מצאנו דרך לסגור את השער, אלא שהיא ארוכה וממושכת. לכן מצאנו דרך קצרה יותר כדי לסגור את השער, שדורשת שימוש בשערים של המשתמשים. אבל החבורה כאן" היא מסתכלת על ראליין "לא מאמינה לי שאכן יש לך יומן, ושקיימת דרך לסגור את השער, אז אנחנו צריכים לבוא ולדבר כדי לראות מי מאיתנו משקר" היא אומרת. "הממ... היא לא משקרת, באמת כתבתי יומן. אבל איך היומן הזה הגיע אליכם? לא הוצאתי אותו מעולם מהמצודה, וגם לא יצאתי ממנה מאז מתתי. איך מישהו יודע מה כתוב ביומן שלי כשהוא עדיין אצלי?" הוא ניגש לארון הקבורה שלו, מוציא את היומן הכרוך בכריכה מעור משומן מבריק, מראה לאלפית. הם מעלעלים בדפים המעופשים, והאלפית נדהמת לראות אותו לראשונה "אכן, אגריד תיאר במדויק את מה שנכתב ביומן, אבל הוא הראה לנו עותק דומה מאוד, אולי אפילו זהה. מה פשר הדבר? אולי דובן יוכל לספר לנו, אבל הוא עזב את האקדמיה לפני מספר חודשים ולא יצר מאז שום קשר." "את מתכוונת לדובן סטאול?" שואל סר קגאן, וכשהאלפית מהנהנת הוא קורא "הוא עדיין חי? הוא ארכיאולוג מהתקופה שלי, ומשך החיים של בני אנוש לא כל כך ארוך!" שתיקה מביכה משתררת בחדר, כשאף אחד לא ממש מבין מה קורה כאן
on
תאמינו למי שאתם רוצים, אבל מכיוון שהרבה עזבו את המשחק מאז ההתחלה, אני אציין שדובן סטאול הוא ארכיאולוג ששהה בפונדק של מפלט חורף לאחרונה ונעלם, אחרי שהלך לחקור קבר של דרקון שנמצא באזור.
 
מצודה
"יש לי הרגשה, ארטמיס, שיכול להיות שרימו אותך. יכול להיות אפילו שאגריד פועל ביחד עם הכוהנים של אורקוס, שהוא ניסה לתעל את השער לצלמוות ולא לסגור אותו" ת'אליסרה מהרהרת. "אם אותו דובן סטאול הצליח לחיות כל כך הרבה שנים, אולי גם הוא אל מת, או לפחות מצא דרך לחיי אל מוות. ייתכן שגם הוא חבר בכת של אורקוס, או שאולי עזב את האקדמיה לאחר שגילה את השחיתות והרקבון שנוצרו בה..."
 
"אגריד והכהנים של אורקוס ביחד? זה לא נשמע לי אמין כל כך..." אומרת האלפית, כשסר קגאן קוטע אותה בחדות "כן, כבר הסברתי לכם שיש דרך לסגור את השער, אבל היא לוקחת הרבה מאוד זמן, יותר ממה שאפשר לשרוד פה. לכן לא נתתי לכם את היומן, מה שהתגלה כיעיל כשהתברר שמישהו טוען שהוא יודע מה כתוב ביומן, והאלפית אומרת כאן שהוא באמת ידע. עכשיו אנחנו יכולים לדעת שיש מלבדנו ומלבד קלארל עוד מישהו שמתעניין בצלמוות, וכנראה הגיע עד לכאן במטרה לפתוח או לנעול את השער, ואולי הוא גם יודע על שאר חלקי הטקס שלא מוחבאים כאן במצודה."
 
עיר
אפולו קושר את האלדרין מחדש (תזכיר נלי את השם שלו, שחכתי אותו) כך שהוא יוכל לקחת אותו איתו לתוך המצודה ומעיר אותו "אנחנו זזים לבפנים, אם קצת מזל הקבוצה שלי עדיין בחיים, אבל ליתר ביטחון..." הוא קושר פיסת בד סביב פיו "שלא תזעיק את הכוחות של המצודה" אפולו אומר ומוביל אותו לתוך המצודה.
out
עוד בפעם הראשונה שאמרתי שאני מעלף אותו עשיתי בדיקת ציוד עליו ולא הגבת לי עליה:
tkhag1 אמר/ה:
עיר
אפולו מסתובב לעבר האלדרין ומניח יד על כתפו "אתה יודע מה מצחיק אותי?" הוא שאול בטון אפל "אתה חושב שאתה בעמדת מיקוח, אתה מבין אני בעסק הזה כרגע בשביל להציל את אחותי, וזה כל מה שמעניין אותי, אני לא ממליץ לך להתנגד אם העוקב יבין שאנחנו שיתפנו פעולה הוא יעשה לנו בעיות" היד של אפולו מחליקה לעבר גרונו ואוחזת בו "אני הולך לאלף אותך עכשיו, אתה פצוע והעוקב מחזיק את שנינו בעמדה מעצבנת כרגע לכן אני ממליץ לך לא להתנגד, אחותי בין אם אשמה או בין אם לא היא עדיין תחייה, היא תעמוד למשפט אבל תחייה" רעם מהדהד והאלדרין נופל מאולף, אפולו מוריד אותו מהסוב ומהדק את הקשרים שלו, קושר אותו מחדש ועורך עליו חיפוש מלא.
Out
אם אני יכול (כלומר הוא משלים עם המצב ולא מתנגד) אני מבצע עליו מכת מוות עם מהלך סופה כדי לעלף אותו ואז קושר אותו ועורך עליו חיפוש מלא ובדיקה עם החפצים שלו קסומים, אני לוקח בכל הבדיקות האפשריות 20 (אם אני זוכר נכון אני יכול לקחת לחיפוש לשימוש בחבל אבל לא בבדיקת החפצים שנראה לי שזה ידע מאגי)
[dice:6uyzz]724013:0[/dice:6uyzz]
 
"למצוא את האדם הנוסף שמכיר את השער, כמובן! כל עוד אנחנו לא יודעים מיהו ומה הוא רוצה הוא יכול לקלקל לנו את כל התכניות, אבל אם נדע מיהו נוכל להיעזר בו או להיפטר ממנו בהתאם לכוונותיו." אומר סר-קגאן. "אבל באמת כדי קודם להתאחד עם אחי, זה יעזור לנו להבין מי נגד מי." אומרת האלפית, כשסר קגאן שוב חותך את דבריה: "לא, אנחנו לא יודעים איפה האלף ואיפה הוא נמצא, אין שום סיבה שנלך לחפש אותו לפני שנחפש את אגריד הזה ונדע מה הוא רוצה, ואני מוכן להתערב שהוא פה באזור, בקבר הדרקון הצפוני, או באחד ממעגלי הדרקון."
תלמוס לא יכול להזכיר לך את השם שלו, הפה שלו קשור. אתה נכנס למצודה ודי חשוך שם. תצטרך להדליק לפיד כדי לנווט במעברים התת קרקעיים, אבל כרגע אתה עוד יכול לראות, בגלל אור השמש שמגיע מפתח הכניסה. חדר הכניסה מוביל ל3 מסדרונות, אבל אתה לא רואה יותר מדי עמוק פנימה.
מבמעבר שמימינך נודף ריח של ריקבון.
מהמעברים שלפניו ושלשמאלו אפולו לא שם לב לדבר מיוחד.
out
tkhag1 אמר/ה:
אם אני יכול (כלומר הוא משלים עם המצב ולא מתנגד)
tkhag1 אמר/ה:
אם אני יכול (כלומר הוא משלים עם המצב ולא מתנגד)
מאז הפעם הראשונה שלא עילפת אותו הרבה מים עברו בירדן והבנתי שלא חיפשת שוב. בכל אופן, מה שאפולו מצא זה לא הרבה ציוד: כמה פתיתי ארוחת אבן - מאכל קסום זול למדי שמשמש את האלפים במסעותים כמזון נוח לנשיאה, מימיה עם מים, 32 מטבעות זהב, ושקיק של רכיבי לחשים. קסם פיות ארוג בחוטי גלימתו. את ספר הלחשים שלו אפולו לא מוצא בשום אופן.
 
מצודה
"העניין הוא שאנחנו יודעים איפה האלף. הוא בעיירה."
ראליין ממשיך ואומר "הוא הלך כדי לחפש רציחות בעיירה - וכשיש כל כך הרבה חוסר מזל באזור של עיירה אחת, בודאות יש קשר בין כל חוסר המזל. אם הוא מצא תוצאות על הרוצח ואם לא, בוודאי הרוצח קשור לשער".
 
חזרה
Top