1) בקטע הזה, לא ממש נאמן. בימי הביניים חיל הרגלים היה ממש גרוע (אספסוף עם מעט אימונים ונשקי מוט), ובצפון סיטרה חיל הרגלים הוא יותר איכותי. כמובן שלא כמו האבירים או חיל הרגלים בדרום (שהוא עמוד השדרה של הצבא, בניגוד לצפון, שם אלו האבירים).
2) הרפואה מתקדמת בהרבה מימי הביניים- יש כוהנים שמרפאים באמצעות כוחות קדושה וקוסמים שמרפאים באמצעות קסם, אם כי זה נחשב בזבוז. חוץ מהם יש לרופאים רגילים מידע רב יותר על מחלות ותרופות, ויש אפילו ניתוחים פשוטים. אנשים מתקלחים לפחות פעם בשבוע, והנקיים ביותר מתקלחים פעם בכמה ימים. יש הרבה ילדים, בעיקר כי צריך עוד ידיים עובדות. מוות בגיל קטן הוא לא מאוד נפוץ, אבל גם לא מאוד נדיר.
3) הגובה הממוצע הוא מטר שישים, מטר שישים וחמש, כשיש יוצאי דופן. האצילים מעט גבוהים יותר, בערך בגובה של מטר שבעים עד שמונים.
4) יש הוצאות להורג, יותר כמקור לבושה מאשר להנאת הקהל, והן כוללות הלקאה למוות, תלייה ועריפת ראש.
הכאת נשים? לא נפוצה, כי פגיעה בנשים נחשבת לחסרת כבוד (נשים לא יכולות להתגונן) ואדם המכה את אשתו הוא אדם בזוי ופחדן, שמכה רק את החלשים ממנו.
רדיפת כופרים היא בהחלט דבר קיים, ומאמינים של רוחות האסון יירדפו עד חורמה. סגידה לשאר הרוחות נחשבת כ"טמטום" או "טירוף", אבל לא כזה מסוכן.