• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פרויקט יצירת שפה

הח׳אן הטטרי

פונדקאי ותיק
פונדקאי מפגשים חבר.ה בהיכל התהילה פונדקאי החודש
לאחרונה סיימתי פרויקט שבצורה זו או אחרת התחלתי איפשהו בתחילת יולי - יצירת שפה. השפה עברה שני שלבים - בפעם הראשונה המצאתי אותה ''מהאוויר'' ובלי שום הדרכה אמיתית, כך שהיא יצאה מסורבלת מאוד, מלאה חורים, חסרת ריאליזם בעליל ודומה באופן מחשיד לערבית ספרותית. בפעם השנייה נעזרתי בסדרת הסרטונים המעולה והמומלצת של היוטיובר Biblaridion - ''איך לעשות שפה'' - וכך הצלחתי ליצור שפה שאולי היא לא הכי טובה שבעולם (היי, אני מתחיל בתחום!) אבל דבירה בהחלט ובעלת דקדוק, תחביר ופונולוגיה מסודרים, מלאים והגיוניים. כמו כן, בגרסה השנייה יצרתי אותה בצורה שונה - קודם יצרתי שפת פרוטו בסיסית עם מילים שרובן מורכבות מהלחמה (נניח המילה עבור נהר היא בתכלס מים-נחש), ואז העברתי אותה בסדרה של שינויים פונולוגיים ודקדוקיים כדי להעניק לה צביון משלה, מילים ריאליסטיות והשלמה של חורים בדקדוק.

השפה נקראת ''קוסאית גבוהה'' (או לֵזֵ'ן קוֹסָאִיסָאאל כמו שהדוברים מכנים אותה, כלומר ''לשון קוסאי''), והיא נוצרה עבור עולם ספק כתיבה, ספק מערכה וספק סתם בשביל הכיף של ליצור עולם - עולם שכולל בין השאר את הערים זינדאר וקוסאי החדשה שהופיעו כמה פעמים בסיפורים שפרסמתי. פנים סיפורית, השפה התפתחה באימפריית קוסאי הישנה - אימפריה אדירה שלא היתה כמוה, קצת כמו האימפריה הרומית באירופה או שושלת האן במזרח - והגיע לשיא הפיתוח שלה בתור הזהב, אז היא הפכה לשפת המדע, המתמטיקה, השירה, הספרות והחוק. היום השפה מתה, אבל משמשת כשפה בינלאומית אצל המשכילים, וכל חיבור רציני (מרפואה ועד שירה לירית) מתפרסם בה. כמו כן, היא השפה האם של השפות הקוסאיות, שמדוברות בכמעט חצי מהיבשת (קצת כמו היחס בין לטינית לשפות רומאניות). המצאתי לה גם כתב שאני מקווה שתמונות שלו אוכל להעלות לכאן.

הדוקס - אשמח לביקורת, רצוי בונה:
https://docs.google.com/document/d/16d7Xy8uv_rY6g4teSRcB_aSOEZG-X7cyGkkwZGi5n3Q/edit?usp=sharing

עריכה - תמונה של הכתב וטקסט לדוגמה:
אבג'ד.png
כתב.png
 
נראה יחסית דומה לערבית... הכתב לפחות.
אחרי קריאה מרפרפת- אני לא אמשיך לקריאה שנייה מהסיבה הפשוטה שרק חצי מהמושגים שם אני מבין. זה נראה מאוד נחמד.
ביקורת בונה- המילון טיפה מצומצם. אני הייתי פותח מילון שלם בעברית, מעתיק את המילים לדוקס וכותב את המקבילה שלהם בקווסאית.
בסך הכל זה נשמע טוב ומעניין, יהיה צריך לפתח יותר את אוצר המילים.
 
תודה רבה!

כן, המושגים באמת מסובכים. אני ממליץ לך פשוט לדלג לטקסט, אולי גם להיסטוריית הכתב אבל היא כנראה פחות מעניינת.


הכתב דומה לערבית, למרות שדרך ההתפתחות שלו ושל הערבי שונות לחלוטין (גם בשביל הכתב יצרתי פרוטו-כתב הירוגליפי ואממנו פיתחתי כתב ביניים). זה כנראה כי החלטתי לעשות את הכתב מחובר (בהרבה שפות כשרוצים לכתוב מהר ובצורה שוטפת יוצרים כתב מחובר - נניח רוסית, אנגלית, ערבית וכו'). השפה עצמה נשמעת שונה לחלוטין מערבית, למרות שיש דמיון בחלק מהצלילים.

בנוגע למילון - כן , הוא די מצומצם. בכל מקרה תודה על העצה אבל זו דרך לא כל כך טובה ליצור מילים, כי בעצם מפריחים אותן מהאוויר ולא יוצרים אותן בצורה דמוי-טבעית (קודם יוצרים בשפת הפרוטו, ואז מעבירים בכל שינויי ההגיה - ככה נניח המילה ל''לבוא'' בשפת הפרוטו, phaiisa, הפכה ל-waas בקוסאית גבוהה), וזה גורם לשפה להישמע מלאכותית וגם עלול לגרום למילים להישמע לא מקוריות - ניסיתי את זה בגרסה 1.0 ויצא שחצי מהמילון נשמע כאילו לקחתי מילים בערבית ושיניתי אותן קצת, אם בכלל.
 
אחרי מחשבה, החלטתי להסביר כמה המושגים, כדי לתת מושג כללי בנוגע לשפה.

פונולוגיה - תורת ההגה בעברית, תחום המקיף את כל נושא הצלילים בשפה.
הטבלה למעלה היא טבלת העיצורים, שבעצם מציגה את כל העיצורים (צלילים שבהם האוויר נחסם - נניח b, p, k) בשפה. הטבלה כתובה ב-IPA, הכתב הבינלאומי שכולל כל צליל שקיים בשפה האנושית, יחד עם האותיות בגרסת הלטיניזציה שלהן למטה בכתב נטוי (לטיניזציה - הצורה שבה הן נכתבות בכתב לטיני / אנגלי). העיצורים שיש סיכוי שלא הבנתם מה הם אמורים להביע:

θ - הצליל שמוכר לנו מאנגלית במילה think. נכתב בלטיניזציה של השפה כ-th.
ð - הצליל שמוכר לנו מאנגלית במילה this. נכתב בלטיניזציה כמו שהוא, ð.
ʃ - הצליל של האות שי''ן או במילה האנגלית shake. נכתב בלטיניזציה כ-ś.
ʒ - הצליל של הזי''ן הגרושה במילים הצרפתיות ז'אק ו-ז'ורנל. נכתב בלטיניזציה כ-ź.
j - לא, זה לא ג'ימל, זה למעשה הצליל הפונטי ליו''ד עיצורית (כמו ב-יאק או יש). נכתב בלטיניזציה כ-y.
χ - הצליל של חי''ת וכ''ף בעברית מודרנית. נכתב בלטיניזציה כ-c.
ʁ - הצליל של רי''ש עברית מודרנית. נכתב בלטיניזציה כ-rh. יש גם r רגילה שהיא מתגלגלת כמו בספרדית, איטלקית, רוסית וערבית.
ħ - חי''ת גרונית, כמו בערבית או בהגייה תימנית. נכתבת בלטיניזציה כ-kh. אם כתוב k'h, אז קוראים את זה כ-קהְ ולא כ-ח'.
tʃ - הצליל של צד''י גרושה, כמו בצ'יף וצ'ק. נכתבת בלטיניזציה כ-ć.
ʤ - הצליל של גימ''ל גרושה, כמו בג'ורה, ג'ק וג'ימייל. נכתב בטיניזציה כ-j.

התנועות (כלומר, צלילים בהם האוויר נע, כמו e ו-a) גם עלולות להיות לא ברורות. בעיקרון הן בדיוק כמו בעברית, אבל הסימון עלול להיות מוזר (ה-a נכתב עם שתי נקודות מעליו, נניח), ותנועות ארוכות מסומנות בנקודותיים אחרי האות :)a זה aa). בלטיניזציה תנועות ארוכות מסומנות פשוט באות כפולה - שימו לב ש-ee זה לא הצליל של i, ו-oo זה לא הצליל של u.

פונוטקטיקה - זה בעצם הצורה שבה בנויה המילה וכיצד היא נהגית. מבנה ההברה הוא cvc, כש-с מייצג עיצור ו-v תנועה, אז בכל הברה יכולים להיות עד שני עיצורים. נניח, המילה brzo לא יכולה להתקיים. הטעמה זה בעצם על איזו הברה נותנים דגש (השוו חורש וחורש). ההטעמה בשפה היא על ההברה האחת לפני האחרונה, כמו באיטלקית נניח, אלא אם ההברה האחרונה כוללת תנועה ארוכה ואז היא המטעמת.

תחביר - הצורה שבה בנוי המשפט. סדר המשפט הוא פועל-נושא-נשוא, ואם זה לא אומר לכם כלום - כמו בעברית תנ''כית (''ברא אלוהים שמים'', לא ''אלוהים ברא שמים''). שמות תואר, מילות עזר ומילות יחס, כולם מגיעים אחרי שם העצם (גם בעברית התארים מגיעים אחרי שם העצם); פועלי עזר (כמו have ו-make באנגלית - I have to eat, I make you eating) מגיעים אחרי הפועל הראשי, למרות שלא ממש משתמשים בהם בגרסה המודרנית של השפה; בעל שייכות מגיע אחרי מושא השייכות, כמו בעברית (תלמיד המורה).

דקדוק - לא מספיק לדעת לחבר מילים למשפט, צריך לתת להן להעביר מידע - נניח זמן, מין ומספר.
ריבוי מגיע בשתי דרכים - דרך רגילה עם סיומת has-, ודרך בלתי-רגילה בה לוקחים את המילה המקורית בשפת הפרוטו, נותנים לה ריבוי בשפת הפרוטו ורק אז מעבירים בכל שינויי ההגייה.

זמני פועל מגיעים בכמה דרכים - עבור יחיד ועבור רבים; עבור זכר ועבור נקבה; בכמה זמנים - עבר, הווה, עתיד קרוב (יש גם בעברית - ''אני עומד לעשות משהו'', כלומר אעשה משהו ממש בקרוב) ועתיד רגיל; ובצורה מושלמת (כלומר, שהפעולה הושלמה - I ate the cake) ומתמשכת (I was eating the cake).

שינוי ערך הפועל - זו בעצם הדרך להפוך פועל לסביל (אני אוכל את העוגה -> העוגה נאכלת על ידי) או לסיבתי (אתה קופץ -> אני מקפיץ אותך).

תוויות הן בעצם הדרך לסמן פועל. תווית מוגדרת היא בעצם יידוע (the cat), ותווית לא מוגדרת מוכרת לנו מאנגלית אך לא קיימת בעברית (a cat).

גדלים דקדוקיים - הם בעצם הדרך לומר שמשהו גדול או קטן. יש הגדלה, שמשמשת גם כדי לתאר משהו כמכובד ומעורר יראה; הקטנה, שמשמשת גם כדי לתאר משהו כחמוד או כנלעג, תלוי בקונטקסט (''יא ילדון, מפחד אה?'' לעומת ''איזה אפון חמוד יש לתינוקי הזה!''). יש גם ''הכי, ביותר'' שאני לא מכיר מונח פורמלי בשבילו, והוא בעצם פועל כמו הסיומת האנגלית est-, ואומר שהדבר הוא ''הכי...'' או ''ה... ביותר''.

מצבים דקדוקיים (מודוס) - מדבר על מעמדו של מצב או אירוע בתודעת הדובר. ואם ההסבר הזה מויקיפידיה לא ברור, אז יש בקוסאית גבוהה כמה מודוסים: ציווי (לך, אכול, קפוץ לי); איסור (אל תלך, אל תאכל, אל תקפוץ לי); יוסיבי, שבעצם מביע משאלה או הצעה (אולי תלך, מוטב שתאכל, הלוואי ותקפוץ); היפותטי, שבעצם מבטא התרחשות או מצב שיכולים להתקיים במציאות אם ישתנו התנאים הקיימים (אולי אם היית הולך, אם תקפוץ); ואביליטיבי, שמבטא את היכולת לעשות משהו (מסוגל ללכת, יכול לאכול, בעל היכולת לקפוץ).

יחסות דקדוקיות - מיוצגות בעברית במילות יחס (את, של, ב-), אבל בהרבה שפות מיוצגות בצורה שמובנת במילה. בקוסאית גבוהה יש יחסות שמייצגות את הביטויים העבריים ''את...'', ''בעזרת, באמצעות...'', ''ב...'', ''ל...'', ''של...'' ופנייה - בעברית מיושנת יש את המילה ''הוי'', בערבית יש ''יא''.

הסכמים בין אישיים - קיימים בעברית מיושנת, במילים כמו אָהָבְתִיך (אני אהבתי אותך), ובעצם מאפשר לקחת משפט קצר ולדחוס את כולו למילה אחת. זה די נדיר, וקיים בעיקר בשפות שמיות.

מילון - אין יותר מדי מה להסביר. אם במקרה שמתם לב לקיומן של מילים גסות משהו...
[spoiler title=נראה לי שזה PG13]
המילה ל''איבר נשי'' נוצרה בשפת הפרוטו כדי לסמן נקבה דקדוקית (לעזאזל, המילה ''נקבה'' היא מלשון ''נקב'', והיא העניקה לרוב הטיות הנקבה העבריות את הסיומת ''-ה'').
המילה לשגל נוצרה בשפת הפרוטו כדי ליצור את המונח ''סוס הרבעה'', אותו כללתי במטאפורות המקובלות בשפה כסמל לכוח ולגבריות - אין מטאפורות מושגיות בקוסאית הגבוהה כרגע, אני צריך ליצור.
[/spoiler]

טקסטים - אין מה להסביר כל כך. ממליץ להציץ כדי לקבל מושג כללי על איך שהשפה נשמעת.

כתב - תיאור ההיסטוריה של הכתב. אם מעניין מישהו, שיקרא.
 
בעיקרון באמת לא כדאי לחפור מדי - אנשים עלולים להתייאש ולהפסיק לקרוא, למרות שבמידה זה בסדר ומזכיר לאנשים לקרוא אם הם עוד לא עשו את זה.
מה שפרסמת עד כה זה שפה שלמה (למעט אוצר מילים)?
 
אוקיי. אז בלי יותר מדי חפירות לשוניות, הנה טקסט להשוואה בין כמה שפות מהמשפחה.

פרוטו קוסאית - השפה העתיקה ממנה התפתחו כל השפות במשפחה. דוברה בידי השבטים הקדמונים בחצי האי, נכחדה. יש תיעודים מעטים שלה, ואף אחד לא יודע כל כך לקרוא אותם.
קוסאית עתיקה - דוברה בראשית ימי האימפריה הקוסאית, בתקופה של כאלף שנים. נכחדה, אך עדיין יש מעט תיעודים כתובים שלה. בתכלס פשוט לקחתי נקודה מסוימת איפשהוו באמצע ההתפתחות של הקוסאית הגבוהה והחלטתי שכאן זו הקוסאית העתיקה.
גהאנאשית - התפתחה מהקוסאית העתיקה לצד השפה הגבוהה, באזור המכונה ''ארץ הפילים'', חבל ארץ דמוי הודו שנכבש בידי האימפריה בראשית ימיה אך התרבות המקומית בו נותרה חזקה, כמו גם השפה המקומית, מה שהביא לשינויים דקדוקיים וצליליים רבים.

עברית:
אריה ראה איש דג בנהר. האריה שאג, והאיש פחד והלך לשדהו.

פרוטו קוסאית:
Urayaa xahanaari hakimaa fi nahamitsuutari saphaaru. Raaxa xahanaari, ćari phakhata saphaaru ćari thuhapa tsahaari saali nii iila.

קוסאית עתיקה:
Uraya khonaarkhat hogemo fi nahamizsuudar sowaarkhat. Raakh khonaarhal, ćar wakhota sowaarhal, ćar ðuhopa zohaar saal ni iil.

קוסאית גבוהה:
Rayafraja khanaarkhod hegimfi nohomzuudurafkamja sawaarkhod. Raakhafraja khanaarhol, ćar wecatafraja sawaarhol, ćar thuhupafraja kamkhogovlusaal ne il.

גהאנאשית:
Rayaaf gamohgkat ghemafi namzwudhuraaf swaarhgat. Raahgaf gamokhal, ćar wataaf swaarhal, ćar zupaaf zarsaalni il.

גאשית:
Ryaaf kaxhgat gemafi zwuduralfnə swarghat. Raahgaf kaxal, ćar wamafwəs swaral, ćar zuphaaf zaarsalni il.
 
זה פרויקט מושקע לאללה וגם מעניין (ומי שקורא ערבית רואה מייד שהטקסט הוא לא בערבית ;) )
אבל אתה לא מרגיש שכל המילים ארוכות בשפה הזו, מלבד מילות הקישור? אין שמות עצם קצרים?

לשם השוואה - באנגלית יש יותר מילים במשפט כי התחביר שלה פח ;) אבל שמות עצם ופעלים יכולים להיות בני 3-6 אותיות והברה אחת או שתיים, כאשר אצלך נראה שכל מילה בת 7 אותיות ו-3 הברות לפחות.
A lion saw a man fishing in the river. The lion roared, and the man was afraid and went back to his land.
 
תודה רבה!

הקוסאית הגבוהה היא שפת מדבק (agglutinative), כמו טורקית, פינית, גיאורגית, סוואהילי והרבה אחרות. בשפות כאלו על מנת להטות משמעות של מילה מוסיפים לה סיומות רבות - לדוגמה, מילה גיאורגית שפירושה ''הייתם בונים!'', כלומר תוכחה כלפי מי שלא בנו:
ageshenebinat.

זה קורה כי ההתפתחויות הדקדוקיות חלו מאוחר בהיסטוריה של השפה, אחרי רוב השינויים הצליליים, ולכן המוספיות לא הספיקו להשתלב במילה בצורה קומפקטית יותר. שים לב שהגהאנאשית הרבה יותר קלילה במובן הזה, מכיוון שהתפתחה בצורה שונה, וזמני הפועל התפתחו לפני השינויים בהגייה (הסרה של כל תנועה שנייה וצמצום צרורות העיצורים). כמו כן, תוויות שבאנגלית נפרדות מהמילה, כאן הפכו לסיומות, מה שמוסיף הברה נוספת.

עריכה: קיבלתי את הביקורת על המילים הארוכות מדי והעברתי את הגהאנאשית בכמה שינויים קטנים כדי ליצור את הגאשית. אוסיף משפט לדוגמה בהשוואה למעלה. IN GAME מדובר בניב עממי ומדובר של הגהאנאשית, שמתה ומשמשת בעיקר לצורכי דת.
כמו כן, בנוגע לאותיות - יש הרבה כי אני משתמש בהן לייצג צלילים שאין בצורה מובנית בכתב הלטיני.
hg הגהאנאשי והגאשי מייצג https://he.wikipedia.org/wiki/עיצור_וילוני,_חוכך,_קולי
x מייצג https://he.wikipedia.org/wiki/עיצור_וילוני,_חוכך,_אטום
ph הפרוטו קוסאי והגאשי מייצג https://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:Voiceless_bilabial_fricative.ogg
(אין ערך בויקיפדיה העברית). יש שם הקלטות שמציגות את דרך ההגייה.
 
חזרה
Top