Follow along with the video below to see how to install our site as a web app on your home screen.
Note: This feature may not be available in some browsers.
ברוכים הבאים לפורום הפונדק
הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!
"אובחן אנחנו ממלאים את הטפסים ובוזמנית מחפשים את המכתב שלך, ובהתחשב בכך שאני זה שממלא את הטופס מלבד החתימה שלך על ידי שאלות שהטופס שואל ואני שואל בשביל למצוא את המכתב ואילו שאלות שבמילה יש לשאול כדי למצוא את המכתב אני חושב שזה סביר למדי, אתה מעוניין לעשות את זה כאן במשרדו או" הוא מחבה לעבר הדלת "שאתה מעוניין לעשות את זה בעודנו הולכים לעבר המיקום הידוע האחרון של המכתב?, שאגב זו אחת השאלות ששאלתי אותך"
צ'אנדראווי:'אני מניח שהטופס לא שואל... אבל מה באמת המכתב אומר עבורך? איזה צורך פנימי יש לך סלחך ובפחד מהעלמה בלייזבר? מה היא מיצגת עבורך? המכתב הוא רק נייר אחד. אבל, נראה שאובדן המכתב מצביע על כאב עמוק יותר. נוכל לטפל גם בזה- אם רק תעצור ותנשום."
ג'ייסון נושם עמוק. "טוב, תנו לי שנייה. אני צריך לנשום."
הוא יושב במשך איזו דקה, ואז מושיט שתי אצעות ונוגע ברקתו. כאשר הוא מנתק את האצבעות, נגרר מאחוריהן שובל כחול זורח, מורכב מרונות צפופות.
שובלי מחשבות
ידוע על פני רבניקה כי הדימיר שולטים בקסמי מחשבה. במידת הצורך, הם מסוגלים לשלוף החוצה את מחשבותיהם בתור "שובל מחשבה", מעין סרט עשוי אנרגיה שעליו מקודדות מחשבותיהם. רק הדימיר מסוגלים לקרוא את שובלי המחשבות, אבל הרבה אנשים על רבניקה אוספים אותם, כיוןן שהרבה סוכני דימיר משלמים ביד רחבה על שובלי המחשבות האלה.
ג'ייסון אוחז בשובל המחשבות ובוחן אותו בדייקנות. הוא מדבר במקביל לבחינת המכתב. "העורכת הראשית בסניף מחוז שלוש של הרבניקה טיימס, מיס מריאן בלייזבור, היא חברה רמת דרג בדימיר. היא אחראית על כל הפעולות של המערכת העיתון במחוז שלוש. אני משמש כאחד מהשליחים שלה. אני מוסר חבילות ומכתבים ממנה בכל רחבי מחוז שלוש.
"היום היא נתנה לי מכתב דחוף ביותר. המכתב מיועד למר לארי גורבצ'וב, אחד העורכים שלנו. היא הדגישה שהמכתב צריך להגיע עוד היום. יש לי מוניטין בתור שליח שלא מאבד מכתבים אף פעם, אז היא סמכה עלי עם זה.
"מר גורבצ'וב גר בשכונה שש. הגעתי לכאן, אבל כשעברתי ליד השוק, מאחורי דוכן הדגים, קפצו עלי כמה אנשים. הפילו אותי, לקחו לי את התיק וברחו. ובתוך התיק, בנוסף לכל הדברים שלי, היה גם המכתב."
הוא מסתכל לכיוונכם. "יש עוד משהו שאתם צריכים לדעת?"
ג'ונתן מסתכל עליו בעודו ממלא את המסמך "היה עדיף שתתחיל עם זה שהמכתב נשדד ולא נאבד" הוא אומר בעודו מתחיל לצעוד בנחישות לעבר השוק "ג'ייסון ניקולס אנחנו הולכים לשוק, יתכן שנצתרך להפעיל כוח, תתאר לי בבקשה את השודדים, אפילו פרטים קטנים יכולים לעזור"
צ'אנדראווי קם, מניח לראקון לרוץ החוצה מהפינה שלו במשרד.
'אני מבין שמה שנלקח טורד את שלוות נפשך אשמח לעשות את המיטב כדי לתקן זאת. מלבד זאת, שודדים מרעילים את החברה בהתנהגותם. יתכן שיהיה צורך להסיר אותם.'
ג'ייסון ממשש את שובל המחשבות שלו, מהורהר. "הם היו שניים. גבר ואישה. לבושים בבגדים מוזנחים. שניהם היו שחורי שיער, עם עור בהיר. האישה לבשה שמלת שק מרופטת וקרועה, והגבר לבש רק מכנסיים רחבים. שניהם היו יחפים. אני חושב שהם היו חסרי גילדה. הגבר קפץ עלי מאחורה ותפס לי את הידיים, בזמן שהאישה זינקה מאחורי דוכן וחטפה לי את התיק. ואז שניהם הסתלקו. רדפתי אחריהם, אבל איבדתי אותם."
בזמן שהוא מדבר, ארבעתכם מתקדמים. השוק לא רחוק, מרחק הליכה של עשר דקות ברגל, ואין סיבה לקחת לשם רכבת.
השוק של שכונה שש
השוק של שכונה שש הוא מקום מפוקפק, מלא ברוכלים ומוכרים, שמוכרים הרבה דברים. החל מנשקים ועד חומרים אלכימיים שונים. השוק המזריח מלא בקהל של אנשים שונים ומשונים, וחסרי הגילדה משגשגים שם. אנשי חוק לא מתקבלים בעין יפה במקום, ולכן רובכם לא הייתם שם הרבה.
ג'ונתן מהנהן "אם זה המצב אנחנו אמורים למצוא את התיק ואת המכתב יחסית בקלות, אנשים מהסוג הזה או יזרקו את התיק בגלל חשש ראיות וסביר להניח שיזרקו את זה בסמטה קרובה, לחלופין הם יקחו את זה איתם או ינסו למכור את זה ובמקרה הזה אנשים יעדיפו לעזור לנו מאשר שאנחנו נחטת בעסקים הפרטים שלהם" ג'ונתן אומר בעודו נועל את המשרד "אנחנו באמת צריכים למצוא מזכירה"
"אל תשכח שמידע הוא גם דבר שנסחר בשוק, יכול להיות שנוכל למצוא מידע רלבנטי אם נשאל פה את האנשים הנכונים, הקבצנים תמיד רואים יותר ממה שאנשים רוצים להודות." אומר ניקולאס.
"ובכל זאת לא הצעת את זה." הוא אומר ושורק, האיל (stag) הגדול שמתקרב לעברו למדתם להכיר בשם וולקן, מזמן הבנתם שהאיל חכם יותר מחייה רגילה, סביר שאתם יודעים שלפרשי ליגיון הברוס יש לעיתים רמכים שהם יותר מרק חיות רכיבה, וולקן אחד מהם.
ניקולס מעביר ידו על פרוות האייל השחור, נראה שהם מתקשרים לרגעים בודדים לפני שניקולס פונה לעבר השוק. וולקן אחריו
"מכיוון שזה הדבר הראשון שמלמדים אותך בשירות החוק, זה ברור מעילו. ואני מניח שהדבר הראשון והאחרון שלימדו אותך זה כיצד להניף חתיכת מתכת חדה" ג'ונתן מפטיר "תן לי לנהל את החקירה ואני אתן לך לכתוש את השודדים האומללים לערמת איברים מדממת, כל אחד ומה שהגילדה שלו טובה בו" ג'ונתן מסתכל על הפיל "באמת שאני לא רואה סיבה שנלך כולנו, כנראה מדובר בחקירה פשוטה והסיבה היחידה שביקשתי מניקולאס לבוא היא ליתר ביטחון... לא עדיף שתמתין כאן למקרה ויגיע לקוח אחר?"
out
מצטער על האוינות הקלה של הדמות שלי, פשוט יש לו עבר מורכב עם שתי הגילדות שלכם והוא מאוד לא מחבב אותם.
אאוט:זבסדר. אם הכןל יופי טופי זה טפו
אין:
"אני חש שזה מסע שעלינו לקחת יחדיו. אני בטוח שאוכל ללמוד הרבה מפצעי הלב אתם מדממים בדרמטיות שכזאת.' בחיוך שליו וחברותי להרגיז
בעוד שלישיית החוקרים מתווכחת, וג'ייסון מתהלך לידם בחוסר נוחות קל, רחוב ברייקר נעלם מאחוריהם. הליכה קצרה בלבד מובילה אותם לשוק.
השוק סואן בשעה הזו, מלא לקוחות מפוקפקים שעוברים בין דוכנים, חנויות ומוכרי רחוב כאחוזי אמוק. המולה ובלגן אדירים שוררים במקום. בשוק מסתובבים הרבה חסרי גילדה, אנשים פשוטים שלא משתייכים למערכת הפוליטית המסועפת של רבניקה. בין אם מחוסר כישורים או מחוסר רצון, חסרי הגילדה נמצאים ברשות עצמם.
ארבעתכם צועדים דרך רחוב השוק המטונף. אנשים מבחינים במדי הגילדות שלכם, ומתרחקים מכם אוטומטית. בייחוד מג'ונתן וניקולאס. מבטים חושדים והתלחששויות מקיפים אתכם כאשר אתם צועדים אל זירת הפשע.
אתם עומדים מאחורי דוכן הדגים. משולב סימיק עכור למראה, בעל זימים וחלק תחתון עשוי רפש ירוק, יושב ומציע שם מבחר דגים מעניין, עם כמות ראשים שנעה בין אפס לשש. הוא מעיף בכם מבט סקרן כשאתם חולפים על פניו.
ג'ייסון נכנס לסמטה אחורית ומצביע. "הנה. זה קרה בדיוק כאן."
הסמטה קטנה ומטונפת. ג'ייסון מצביע לכיוון היציאה האחרת מהסמטה. "הם רצו בכיוון הזה. רדפתי אחריהם, אבל איבדתי אותם."
מה עכשיו?
OUT: זו טכנית אמורה להיות בדיקת הבחנה, לא חקירה, אבל נניח לזה.
ג'ונתן:
אתה בוחן את הסמטה, מנסה להבין את דרך הפעולה של הפושעים.
על פי תיאור הפשע, הזוג כנראה איגף את ג'ייסון משתי הצדדים של הסמטה. הגבר תפס אותו מאחורה בזמן שהאישה חטפה את התיק. אחר כך שניהם נמלטו.
קל להבין למה הם לא נמלטו אחורה, בהתחשב בעובדה שהדבר יוביל אותם מאחורי דוכן הדגים. עם זאת, הצד השני של הסמטה נפתח אל תוך הקהל בשוק. הם כלל הנראה המשיכו. אתה רואה, מעל לקהל הראשים, מספר מקומות שיכולו להתאים לנסיגה זריזה, וההמון הצפוף מאפשר לחמוק מכל רודף. התנועה המהירה, הסוחפת, של האנשים מבלבלת אפילו אותך. עם זאת, כאשר אתה עומד מחוץ לקהל, קל לך להבחין בחריגות. זה אומר שכל מי שעמד מחוץ לגוש המרכזי היה מסוגל להבחין בזה.
מסביבכם נמצאים מספר דוכנים. דוכן נקניקיות אחד, מנוהל על ידי גובלין מזוקן שיושב על כיסא מוגבה. דוכן קטן שעליו בשמים רבים בבקבוקים, נמכרים בידי אישה מכוסה בצעיפים. ודלפק ועליו סירי מתכת בגדלים שונים, מולו עומדים זוג אלפי יערץ אחד מהם לוגם לוקספרסו גדול, בעוג האחר מדבר עם לקוחות.
ג'ונתן מסתכל ואומר "אין כמעט טעם לשאול את המוכרים בהתחשב בהמון הלקוחות, סביר מאוד להניח שהם היו ממוקדים בקהל ולא שמו לב למה שקרה כאן... צ'אנדרווי תבדוק את הקבצנים אולי מישהו מהם ראה מה קורא כאן, ניקולס לך לדוכנים ותבדוק את שדה הראייה שלהם, יש סיכוי זעיר שאולי אחד מהם היה עם שדה ראיה טוב ואלי ראה מה התרחש כאן... אם אחד מהן עושה לך בעיות תקראה לי, ג'ייסון לך עם החבר שלנו וראה אם אתה מזהה אולי אחד מההמולסים שהיו בסביבה ואולי ראה משהו, תקראה את הזיכרון שלך, אני הולך לבדוק את מקומות הבריחה הסבירים שעליהם הם ברחו, שוב תקראו לי במידה ואחד מהאנשים כאן עושה לכם בעיות, ואחד ממכם צריך לנסות לדבר עם מוכר הדגים" ג'ונתן מתחיל ללכת, דוחף את דרכו בהקהל במיומנות ובעין פתוחה, אין לו כוונה לעבד את הארנק שלו (למרות שרוב כספו נמצא בביתו).
ניקולס מחכה לרגע שג'ונתן ילך, ומסתובב מעט בשוק, בניגוד לג'ונתן קצר האופקים, ניקולס יודע איך לדבר אם אנשים, הוא יודע איך שוק עובד. הוא גדל ברחובות האלה, הוא מכיר את סוג האנשים שמסתובבים פה, הוא יודע כיצד לדבר איתם, הוא יודע מה לשאול אותם, והוא יודע מה צריך להגיד כדי שהם יתעלמו מהמדים שלו, ויתרכזו באדם שהוא.
META
שכנוע בשביל איסוף מידע
[dice:13bml5]725537:0[/dice:13bml5]
