[מו"ד 5] עיר של דם ודמעות - נושא הרשמה (0/3)

"אתה חושב שבגלל שאני לוקסודון איני יכול להבין סערת נפש? אתה ממהר להניח הנחות נער יקר. אינך מכיר את עצמך, כיצד תכיר אותי, נער? הקשב לסיפורי.

איזון. סדר. כבוד. קהילה. אלו הם הערכים שגדלתי עליהם נערי.
אבל אולי הייתי גלגול של יצור כאוטי כלשהו. בתפילת הודית שחרית, לא הצלחתי לשבת במקום, ונסיתי להחליף מקומות כל הזמן יוצר המולה שערויתית.
לנזיפות הוריי עניתי שאני 'רק מחפש את המקום שלי.' הם לא הבינו.
בסעודות קהילתיות, מצאתי את עצמי חומק משם, משחק עם נערים מגזעים יותר מעניינים.
וכשנתפסתי, כרגיל מפר את כללי הטקס, תמיד היתה לי את אותה תשובה מוזרה. 'אני רק מחפש את המקום שלי.'
הוריי לא היו אלימים. גם לא הודה של הוראנדי שלנו. אבל שוב ושוב דרשו ממני להבין שיש לי מקום ולא היה לי מעולם שום צורך לחפש אותו.
התסכול, תחושת הזרות המתמדת הזאת גרמו לי להפר עוד ועוד את כללי הטקס. התחלתי לענות בחוצפה. פרחח שכמוני.
הוודה ביקשה ממני, כשהייתי בקושי בגיל שבו נערים פורחים לראות את יופין של בנות המין השני, לעזוב.
הבאתי חרפה להוריי שוב ושוב ועוררתי מהומות. זה לא היה ראוי. ערכתי טקס פרידה מכל הלב, להוריי, לוודה והווראנדי. נסיתי ללכת לחלקים אחרים בעיר, לעיר התחתית.
אבל תחושת הזרות המשיכה לרדוף אותי.
כך מצאתי את עצמי ברצועות הפרא. פחדתי.
רצועת הפרא הייתה כל.. כך.. פראית. כל כך חופשית. לא היה אף אחד שיגיד לי מה נכון ומה לא.
רק אני. אני והמחשבות שלי. שרדתי. בנס, אני מניח. הייתי פרחח זללן, חצוף וחסר משמעת. רק נס היה מציל אותי.
בהתחלה החיות, כמו כל מי שנתקלתי בו, חשו שאני מפר את האיזון בעצם נוכחותי.
אבל הן לא דיברו. לפחות לא בהתחלה. לא היה מי שיזכיר לי שוב ושוב עד כמה איני שייך, אז בשלב מסוים הרגשתי שייך. הזעם שלי החל לשכוך, והרגשתי שאולי כמו החיות, אני עוד יצור חי, אחד מני רבים. אני חיה.
הרגשתי שזאת הקהילה שלי. ובלילות ירח, הבטתי בו, לראשונה מתרכז באמת. לראשונה באמת נמצא בנשמתי וגופי במקום שאני בו כרגע.
למדתי את היער, בו היה סדר משלו, גם אם מבחוץ הוא נראה פראי. למדתי להפוך אל החיה שבתוכי, וגיליתי שיש בי יותר משחשבתי. יש בי כל מיני חיות.
הקיום הזה סיפק אותי לכמה שנים. אבל שוב חוסר המנוחה בער בי. הפעם לא מזעם ותסכול- ידעתי שהיכן שלא אהיה, אני חלק מהטבע. אלא, מתוך רצון ללמוד עוד. החיות שבתוכי התאוו לנדוד.
נדדנו. הגענו לגדת נהר שטופת שמש, שם היה וראנדי מסוג אחר. כל החברים בו, התרכזו סביב הרצון להקרין על אחרים, כמו השמש. הם גם צעדו במסע רוחני, אבל יחדיו.
הבנתי שזה מה שהיה חסר לי. התרכזתי בעצמי, בחיה הפנימית שלי, שהירח משקף באפלת האגו, וכעת הייתי זקוק להתחבר לאנרגיה ולאור שבכל מקום. החום שאותו מברכת אותנו בו השמש.
למדתי חברות, שהתבססה על מסע משותף להארה, והנזיר הבכיר ומקורבה של הוודה, שיאזו שלח אותי למשימה שתסגור את מעגל המסע שלי- לחזור אל הורינדאי מולדת שלי. כשאעשה זאת בהצלחה, אצורף רשמית להתאספות סלסניה.
חששתי, אך גייסתי את החיה הפנימית והארתי אליה בצ'אקרה של השמש ולוראנדי מולדת חזרתי.
המפגש היה מרגש, גם אם מתוח בהתחלה. החיה שבי מצאה את מקומה תחת השמש.
הקהילה שלי חיו בלב העיר, עבדתי וחיברתי אותם מחדש אל הטבע הפנימי ואל השמש. נערים ונערות כמוני, מצאו שלווה בבקתה שלי, חולק איתם, בדיוק כפי שאני חולק איתך מנסיוני הדל.
מעגל נוסף נסגר כשהוודה אמרה שהיא מקווה שיום אחד אהיה יד ימינה. הדבר סיפק לי קורת רוח, והצליח למחוק את שאריות התסכול והזעם שעוד נותרו בי.
אתה שואל אם היו בי תסכול וזעם? כמובן. עדיין יש לי. אני פשוט גדול מספיק להכיל אותו, ולבטא אותו, בלי שיחמיץ לארס. תראה את הבטן שלי, יש שם הרבה מקום!
מה מתסכל אותי? שאתה לעולם לא שוטף כלים למשל.
אבל עוד מסע נכון לי. תמיד נכון עוד מסע. הפעם שירותי את סלסניה. ביצעתי משימות, שירתתי את קהילתי לצד הוודב, ומדי פעם הגעתי לכאן כדי לעזור לפרחחים כמוך למצוא את מקומם. בעצם הפכתי לאוונג'ל.
לפחות אתה לא שמן? הממ. מבדר. חשבת פעם לנגן במצילתיים?'

אופי: שליו. עדין וחזק ואמפאטי. עשוי להראות אדיש, אבל הוא פשוט מביע את כל רגשותיו בשלווה. כעס, שמחה. הכול.
הוא שלם עם עצמו, כרגע. אבל סקרן ללמוד עוד על העולם, אחרים ועל עצמו. אולי נהנה ממאכלים מתוקים יותר משהיה רוצה להודות. בעיקר בוטנים בכל הוריאציות.

דב'שים:

שיאזו- בן אנוש נזיר נשמת שמש ותיק ומכובד בסרנריה. תמיד יש לו 'בדיחות אבא' בשלוף. אופטימי ודמות אב לנזירים רבים. לפעמים צ'אנדארווי עוזר לו עם תלמידים, ולפעמים מבקש ממנו עצה.

רנגמאר- מינוטאור. ברברי לשעבר, עם דם על הידיים שדחף אותה לאשמה וחיפןש רוחני. כעת גם נזיר נשמת השמש, תלמידו של שיאזו וחברו של צ'אנדראווי. קודר באון שנתן לו את הכינוי 'ליקוי חמה'

סאראל- אביו של צ'אנדראווי. חייט שמסור לעבודתו ובעל סבלנות עד אין קץ. מפסיד כסף רב בכך שמסרב למכור משהו שהוא פחות ממושלם.

מוהאבאט- אמו של צ'אנדראווי. רוב שנות נישואיה היתה עקרת בית גאה. כעת כשילדיה גדלו, היא עוזרת לטפל בילדים של אחרים, ופתחה את ביתה לילדי רחוב.

ניאיימאר- אחיו הגדול של צ'אנדראווי והיחיד שעבר לגילד אחר. הוא גם עבר מסע רוחני, אך הגיע למסקנות אחרות. אביר קודש בסנאט של אזוריוס. יושר ואמת הם ערכים מוחלטים עבורו.

וידהאווה-אלמנה לוקסודונית עם שלושה ילדים, שצ'אנדראווי עוזר להם באופן יומיומי כמעט. בזמן האחרון, צ'אנדראווי חש מוזר להישאר איתה לבד. הוא עוד לא... ניתח את הרגשות האלה.


[spoiler/]

חותמי גילדה הם טבעות עליהן מופיע סמל הגילדה. הם מסמלים שאתם במשימה חשובה מטעם הגילדה, ומייצגות את האחריות שהגילדה מניחה על כתפיכם. כל חותם מכיל 3 מטענים, וטוען 1ק3 מטענים בחזרה כל שחר. הלובש את הטבעת יכול לנצל מטען אחד כדי להטיל לחש אחד שאופייני לגילדה. ד"ק להצלה מן הלחש 13, תוסף להתקפת לחש 5+.

אזוריוס - ensnaring strike
בורוס - heroism
איזט - chaos bolt
סלסניה - charm person
סימיק - expeditious retreat

קמעות גילדה הם רונות קסומות בצורת סמל הגילדה, המצויירות על משטח או אובייקט. גילדות מקצות קמעות לפני משימות קשות במיוחד, כדי להקל על חברי הגילדה. כל קמע מאפשר להפעיל אחת משלושה השפעות, ונעלם מייד לאחר מכן. ד"ק להצלה 15, 7+ להתקפות לחשים.

אזוריוס - המשתמש מטיל hold person (מדרג 3), commend או counterspell.
בורוס - המשתמש מטיל haste או crusader's mantle. לחלופין, המשתמש מטיל guiding bolt, ובפגיעה מרפא חיים לפי כמות הנזק שנגרמה.
איזט - המשתמש מטיל dispel magic או lightning bolt. לחלופין, המשתמש מחדש יחידת לחש מהדרג השלישי ומטה כפעולה רגילה.
סלסניה - המשתמש מטיל aura of vitality או conjure animals. לחלופין, המשתמש מעניק כפעולה רגילה לעד שלושה יצורים במרחק 30 פיט ממנו עמידות לנזק חודר, חותך ומוחץ עד סוף התור הבא שלו.
סימיק - המשתמש מטיל enhance ability (מדרג 3), enlarge/reduce או gaseous form.

זה בסדר להשתמש בבן מחצית חסון?

לא, זה לא בסדר. אין בני מחצית על רבניקה.
אני משתדל לזרום עם הרעיונות שלכם והכל, אבל אני לא יכול להיות יותר ברור מזה. יש רשימה של גזעים בדמוגרפיה. זה מה שזמין לכם.

למעשה,כתבת את הגזעים הנפוצים ברבניקה,ושיערתי שאולי בכול זאת אין.

קבל תיקון. יש גזע שחקן אחד שלא מופיע שם, כי הוא לא נפוץ. משולבי סימיק. יש עוד כמה גזעים לא נפוצים, כמו הweird של האיזט או העוגים של הגרול, אבל הם לא גזעי שחקן.
בעיקרון אחרי שאתה בוחר גילדה, תסתכל על הגזעים הנפוצים שלה ותבחר מהם.