• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

סיפור [סיפור] עולמות שבורים- סיפורה של אליס

si_lahav

פונדקאי חדש
היי חברים יקרים.
אני חדשה בפורום :)
קוראים לי סי להב, ובימים אלו אני בתהליכי הוצאה לאור של ספרי הראשון "עולמות שבורים- סיפורה של אליס" מתוך סדרת ספרים עתידית. חיפשתי מקום בו אוכל לחלוק את קטעיי וגם מקום למצוא אולי אנשים שירצו לקרוא עוד ולעקוב אחרי קטעים שאפרסם עד שהספר יצא לאור.
בכל מקרה, אני מצרפת קטע מהספר, הוא לא ערוך לא לשונית ולא ספרותית כרגע. אבל רק התרשמות כללית, מה אהבתם מה לא אהבתם :) תודה!

הערה: הקטע הוא פלאשבק. הוא בא כחלק משיחה בין 2 הדמויות שבה נייט מספר על עברו. זה חלק מהפלאשבק שמתחלק לכמה חלקים.

השמש סינוורה את נייט. זה היה יום קיץ חם באדמת הארציים, ונייט היה בדרכו לחבור לכח משימה של מלאכים נוספים, שחיכו לו, ולפקודותיו. הציפור האדירה בצבעי זהב, החלה להנמיך גובה. הוא הרגיש שהיא מתעייפת, והחליט שזה הזמן למנוחה. הוא נחת באזור עתיר צמחייה, ליד מפל גבוה, שנפל לתוך בריכה קטנה בתחתית הצוק. המים היו צלולים, בצבעים כחולים-ירוקים. וציפורים צייצו בצמרות העצים. נייט הרגיש משהו מיסטי במקום, הכל היה כל כך שלו.
הוא הוריד את בגדיו, ונשאר רק עם כיסוי באזור החלציים. את החרב ואת הבגדים, הוא הניח על סלע שמצא. הוא ניגש לשפת הבריכה, ונכנס לאט למים. הם היו קרים ומרעננים. המים היוו ניגוד לחום באוויר, ורעד עבר בגופו של נייט מהקור הפתאומי. המים כבר הגיעו לנייט עד מותניו. הוא לקח נשימה עמוקה, וצלל.
נייט היה כמה רגעים בתוך המים, שוחה באגם. ואז ראשו פרץ החוצה, מתיז מים לכל עבר. הוא ניער את ראשו, ושערו הבלונדיני הצליף בפניו. הוא לקח עוד נשימה עמוקה, והסתובב חזרה לבגדיו על החוף.
מישהו עמד שם.
השמש האירה על הדמות, ונייט מצמץ בעיניו כדי לראות יותר בבירור.
ואז היא פסעה צעד קדימה. זאת היתה אישה. היא היתה בערך בגילו של נייט, הוא הניח. היה לה שיער חלק וארוך, שהגיע עד מותניה, והיה אסוף בצמה עבה. שיערה היה שחור כמו הלילה, ועורה צח כשלג. היא החזיקה בידה פגיון מעוקל, ובידה השנייה את חרבו של נייט. את שניהם היא כיוונה לעברו.
"סליחה, אבל אני חושב שזה שייך לי," הוא אמר לה, והצביע על חרבו שנחה בידה. "אני חושבת שאני אשמור אותה," היא אמרה לו, ופסעה עוד צעד לעברו. קולה היה עדין כמו ציוץ הציפורים, והוא שם לב לעיניה לראשונה. הן היו שחורות כמו שערה. נייט הבין שמולו עומדת שדה.
מבטו הרצין, והוא צמצם את עיניו.
"אני לא רוצה לפגוע בך אם אני לא חייב. את יכולה להניח את החרב, ולהתרחק. ואני אתן לך ללכת בלי פגע," הוא אמר לה. מנסה להניע אותה מלעשות משהו מטופש.
"היחיד שיפגע פה היום זה אתה," היא אמרה לו בקור, והצביעה עליו עם הפגיון.
"צא מהמים," היא ציוותה עליו.
נייט הרים את ידיו, והחל לצעוד לאט לעבר שפת הבריכה. 'תחכה להזדמנות' הוא אמר לעצמו, יצא מהבריכה והתקדם לעבר השדה. היתה תנועה בשיח ליד הבריכה, והשדה הסתובבה להביט. נייט קפץ על ההזדמנות. הוא נעלם, והופיע בחזרה מולה בהבזק לבן. התגובה שלו היתה מהירה. הוא דחף אותה בבטנה עם כף ידו, בעוצמה. היא עפה אחורה, ושמטה את החרב בדרך. השדה נפלה על האדמה, וקמה בזריזות, בדיוק כשנייט הרים את חרבו, ושעט לכיוונה. הוא כיוון לעבר בטנה, היא חסמה אותו עם הפגיון, ואז שלפה פגיון נוסף מחגורתה, והניפה אותו לעבר פניו. הוא נסוג לאחור במהירות, והפגיון הצליח לדגדג את קצה אפו. נייט נסוג עוד צעד לאחור, תופס את החרב בשתי ידיו. השדה הרימה את הפגיונות שלה בתגובה, מוכנה לתקוף. הפעם היא זאת ששעטה עליו. הם נלחמו, חוסמים אחד את השנייה בקול מתכת מתנגשת.
"אתה לא רע יחסית למלאך," היא התגרתה בו.
"שטויות, אני אפילו לא מתאמץ," הוא התגרה בה בחזרה, וניסה לפגוע בה שוב. אבל היא חסמה אותו.
"נו, נו. אתה לא מהיר מספיק מסתבר," היא אמרה לו, לאחר שהצליחה לחתוך אותו בזרוע.
"את תשלמי על זה," הוא אמר, והניף את החרב לעבר צווארה. היא חסמה אותו שוב עם הפגיון. הוא הפעיל משקל, מנסה לסיים את זה. היא התנגדה. הכוחות שלהם היו שווים.
נייט הסיט לרגע את מבטו מהחרב, ופגש בעיניה של השדה. הוא הסתכל בעיניה. השמש השתקפה בהן וניצוץ אדום עבר בהן. פנייה, הוא שם לב, היו יפים. 'כאילו שורטטו בידי לייקטופה עצמה' הוא חשב. ואז, משהו התרחש בתוכו. משהו זר. הלב שלו החל לדפוק מהר, ופרפרים פרסו כנפיהם, וחבטו בקירות בטנו. נייט הרגיש את העולם נעצר. הוא רק רצה להשאר ברגע הזה, ולשקוע בעיניה של השדה. 'תשמור עליי לייקטופה, מה קורה לי?' הוא שאל את עצמו בבהלה. השדה ניצלה את ההפוגה שנייט נתן לה, והעיפה את ידו עם החרב מעל צווארה, וניסתה לתקוף את ליבו. נייט התחמק מזה תוך כדי סיבוב, ונעמד מאחורי השדה. בהינף יד הוא הצמיד את החרב לגרונה, לופת אותה מאחור.
"זה נגמר. תזרקי את הנשקים," הוא אמר לה.
היא שמטה את הפגיונות לקרקע, והרימה את ידיה באויר לאות כניעה.
 
בהצלחה עם הספר. האם מדובר בהוצאה לאור בתשלום או שהצלחת לשכנע את אחת ההוצאות הגדולות להמר עלייך?

נראה כמו שילוב של מותחן אקשן עם עלילה רומנטית במסגרת של הקונפליקט הישן-נושן בין המלאכים לשדים. הכתיבה זורמת. הרעיון של מלאכים עפים על גבה של ציפור נשמע מעניין למרות שנראה לי שהכנפיים שלהם אמורות להספיק. האם בכוונתך להכניס את מגוון הסוגים שלהם או שיופיעו רק מלאכי הפנים כמו המלאך שמתואר בדוגמה הזו?

מה העלילה הראשית של הספר?
 
א... המשפטים בנויים בצורה מעצבנת ולא רציפה, והקטע של ה"פרפרים בבטן" ברגע שהוא הביט בעיניה לעוס באופן יוצא דופן וחסר משיכה, הקרב קפץ בין תיאור ארוך לקיצור של "הם נילחמו" והיה חסר ריגש, אני ממליץ שתבחרי מראש כמה את רוצה לפרט את הקרב שלך.
ואם את הולכת על "שתי הפכים מתאהבים" אני ממליץ לך בחום למצוא משהו מקורי יותר מאהבה ממבט ראשון, אנשים לא מתאהבים ללא סיבה.
העובדה שרצף האירועים מאוד מכני פוגע בחוויה, אני למשל הייתי מתעקב לשניה על מה שהוא חשב לפני שהוא נכנס למים, למשל "נייט משך בחולצתו/בגדיו (מקום נהדר להכניס תיאור של הבגדים) שנדבקה לגופו (מקום נהדר להכניס תיאור גופני) והביט לעבר המים בכמייה "טבילה קטנה לשתי דקות לא תגרום לנזק" הוא חשב לעצמו, מעבר לכך הוא ידע שמספר מוגבל מאוד של יצורים יכול להזיק לו ברגע זה, וכולם נדירים יחסית ביער זה, הוא פשט את חולצתו (מקום טוב לתיאור גופני אם הסיפור שלך מהסוג שפונה לפנטזיה על הגיבורים [הרבה מאוד ספרים לצערי מתמקדים בזה כדי לחפות על סיפורים לקוים בחסר]) ולאחר רגע של היסוס גם את חרבו, הוא הניח אותם על סלע שטוח שהיה קרוב לקוו המים וניגש לעבר המים הקרירים, גל הקור הכאה בגופו בניגוד מבורך לחום הקופח"
מעבר לכך התיאור החיצוני של הדמויות לוקה בחסר
נ.ב. התעמת הגילאים של קהל היעד תוכל לתרום כדי לבחון את הספר.
 
הלדין אמר/ה:
בהצלחה עם הספר. האם מדובר בהוצאה לאור בתשלום או שהצלחת לשכנע את אחת ההוצאות הגדולות להמר עלייך?

נראה כמו שילוב של מותחן אקשן עם עלילה רומנטית במסגרת של הקונפליקט הישן-נושן בין המלאכים לשדים. הכתיבה זורמת. הרעיון של מלאכים עפים על גבה של ציפור נשמע מעניין למרות שנראה לי שהכנפיים שלהם אמורות להספיק. האם בכוונתך להכניס את מגוון הסוגים שלהם או שיופיעו רק מלאכי הפנים כמו המלאך שמתואר בדוגמה הזו?

מה העלילה הראשית של הספר?

בתשלום, אם הספר יצליח אז הספר השני בתור אני אקווה שאצליח לשכנע :)

אכן מדובר על קונפליקט בין מלאכים לשדים. אבל מעבר לזה, כי אני מביאה עוד 3 גזעים חדשים לקונפליקט הזה. היית חושב כך אבל יותר יעיל לעוף על ציפור מאשר לעוף בעצמך, אתה לא מתעייף כל כך מהר.
לכל אחד מהגזעים בספר שלי תיאור חיצוני שונה. (מלאכים נראים כמו מלאכים וכן הלאה)

הקטע הזה הוא "פלשבאק" בתוך הסיפור. העלילה הראשית היא בכלל לא על הדמויות האלו.
מדובר על אליס, בחורה בגילאי העשרים. שמלאכים רודפים אחריה. שד ומלאך נופל מצילים אותה. ואז מתחיל מסע שבמהלכו היא מגלה את המטרה האמיתית שלשמה הצילו אותה.
בגדול. :)

תודה על התגובה!
 
tkhag1 אמר/ה:
א... המשפטים בנויים בצורה מעצבנת ולא רציפה, והקטע של ה"פרפרים בבטן" ברגע שהוא הביט בעיניה לעוס באופן יוצא דופן וחסר משיכה, הקרב קפץ בין תיאור ארוך לקיצור של "הם נילחמו" והיה חסר ריגש, אני ממליץ שתבחרי מראש כמה את רוצה לפרט את הקרב שלך.
ואם את הולכת על "שתי הפכים מתאהבים" אני ממליץ לך בחום למצוא משהו מקורי יותר מאהבה ממבט ראשון, אנשים לא מתאהבים ללא סיבה.
העובדה שרצף האירועים מאוד מכני פוגע בחוויה, אני למשל הייתי מתעקב לשניה על מה שהוא חשב לפני שהוא נכנס למים, למשל "נייט משך בחולצתו/בגדיו (מקום נהדר להכניס תיאור של הבגדים) שנדבקה לגופו (מקום נהדר להכניס תיאור גופני) והביט לעבר המים בכמייה "טבילה קטנה לשתי דקות לא תגרום לנזק" הוא חשב לעצמו, מעבר לכך הוא ידע שמספר מוגבל מאוד של יצורים יכול להזיק לו ברגע זה, וכולם נדירים יחסית ביער זה, הוא פשט את חולצתו (מקום טוב לתיאור גופני אם הסיפור שלך מהסוג שפונה לפנטזיה על הגיבורים [הרבה מאוד ספרים לצערי מתמקדים בזה כדי לחפות על סיפורים לקוים בחסר]) ולאחר רגע של היסוס גם את חרבו, הוא הניח אותם על סלע שטוח שהיה קרוב לקוו המים וניגש לעבר המים הקרירים, גל הקור הכאה בגופו בניגוד מבורך לחום הקופח"
מעבר לכך התיאור החיצוני של הדמויות לוקה בחסר
נ.ב. התעמת הגילאים של קהל היעד תוכל לתרום כדי לבחון את הספר.

המשפטים. אם זה לא קריא מבחינה לשונית, אני מתנצלת.
עברתי שבץ לפני מספר חודשים, ולאחר מכן התחלתי לכתוב את הספר. השבץ גרם לי לאבד את השפות שידעתי ונאלצתי ללמוד מחדש. אני עוד לומדת.
הספר יעבור עריכה שיגיע הזמן.

זה לא הסיפור העיקרי בספר. זה קטע מאוד קטן שמתאר פלאשבק של אחת הדמויות. אני לא מסכימה עם לא מתאהבים ממבט ראשון, אני נוטה לא להסכים :) אני מכירה מקרים. משיכה היא סוג של רגש מבחינתי. הוא הרגיש אליה משיכה כמו שלא הרגיש לפני זה. כי הוא מלאך, והם חסרי רגשות.
אין לי תיאורים גרפים של איך נראים מבחינת גוף. זה לא ספר כזה. זה לא היה אמור להיות ארוך מדי ולא קצר מדי. בגלל זה הקטע לא נמשך יותר מעמוד. וגם זה בקושי.

תודה על ההערות.
הספר מותאם נוער (ולכל מבוגר שירצה לקרוא ספר קליל)
 
אני מצטער לשמוע, תרגישי בריאה בקרוב.
עם מדובר בפלשבק אני ממליץ לך להתחיל בכך שמדובר בלפשבק, אם את לא רוצה לתאר יותר על הזמן שבו מתרחש הפלשבק אני ממליץ על תיאור פעולה שגרתית כמו שיחה שגרתית או פעולה מותונית כל שהיא.
הקטע של המלאך חסר הרגשות שמתאהב בשדה נעשה פעמים רבות, אך כאן נאלץ להסכים לא להסכים.
וכל ספר בלי קשר לסוג דורש לפחות תיאור שיטחי של האנשים, צבע עור עניים שיער למבנה גוף כללי +מאפיינים יוצאי דופן במידה יש כאילו (למשל כנפיים או צלקות חסופות לעיין).
עם הספר נועד לנוער (אני מניח שצעיר) תיאור חיצוני נדרש פי כמה.
 
אוי. תרגישי טוב.

לנושא - קטע אקשן נחמד, אבל אני מסכים שיש חסך בתיאורים.
מוזר שהשדה התייחסה לגמרי בסדר לעובדה שהיריב שלה כמעט עירום (ואם למלאכים יש רגשות ויצרים אז גם לשדים, לא? למרות שאישית אני חושב שיצרים זה יותר מדי... ארצי בשביל מלאכים. אבל החלטה שלך לחלוטין).
מעבר לזה, אלא אם השדה היא סוקובוס חזקה במיוחד (לפתות ישות של אור וטוהר?) הוא לא אמור לחטוף עלי הקראש כל כך מהר. זה... לא אמין. אפילו אם כן, אז הרגע שבו הוא לופת אותה מאחור מתאים יותר (מגע קרוב כזה קצת יותר חזק ממראה עיניים).
רגע, זה פלאשבק? בשום שלב בעלילה לא הבנתי את זה.
עריכה: כשאנ חושב על זה רגשות הם דווקא כן משהו שהולך עם מלאכים (אהבה, רחמים וכו'), יצרים פחות. עם שדים לדעתי זה ההפך, הם לא שונאים, פשוט יש להם יצר סדיסטי. אבל שוב, דעה שלי.
 
אני באמת כנראה הייתי קונה את זה אם התחושה הייתה יותר יצרית, או אם היה רגע בו הוא רואה בענייני משהו בעל עומק (צער, אשמה או כל מעמיק דמות אחר שהופך אותה ליותר ניצור שפשוט רוצה להרוג אותו, משהו שמאניש את הדמות שלה)
 
tkhag1 אמר/ה:
אני מצטער לשמוע, תרגישי בריאה בקרוב.
עם מדובר בפלשבק אני ממליץ לך להתחיל בכך שמדובר בלפשבק, אם את לא רוצה לתאר יותר על הזמן שבו מתרחש הפלשבק אני ממליץ על תיאור פעולה שגרתית כמו שיחה שגרתית או פעולה מותונית כל שהיא.
הקטע של המלאך חסר הרגשות שמתאהב בשדה נעשה פעמים רבות, אך כאן נאלץ להסכים לא להסכים.
וכל ספר בלי קשר לסוג דורש לפחות תיאור שיטחי של האנשים, צבע עור עניים שיער למבנה גוף כללי +מאפיינים יוצאי דופן במידה יש כאילו (למשל כנפיים או צלקות חסופות לעיין).
עם הספר נועד לנוער (אני מניח שצעיר) תיאור חיצוני נדרש פי כמה.

תודה רבה :) אני די בריאה! רק עוד כמה כשלים שפתיים. בשביל זה יש עורכים.
אני אוסיף הערה שמדובר בפלאשבאק.
ההאהבות שלהם זה לא הקטע המרכזי בספר שלי, זה סיפור צד להסביר את העבר של נייט. השדה הזאת לא מופיעה במהלך הספר רק בפלאשבק. יכול להיות שזה נעשה, אבל יש לזה מטרה והמשך שבאה עם ההמשך של הפלאשבק.
יש תיאור של נייט. בספר עצמו, לא בפלאשבק. מי שקורא יודע איך הוא נראה. לחזור על התיאור שלו כל פעם יהיה להעמיס.
אני אחזור ואגיד, תיאורים חיצוניים יש לאורך הספר :) פה רק נתקלנו בשדה הזאת לראשונה, ותיארתי אותה.
אולי חסר תיאור של הגוף שלה, מה אתה אומר?
 
tkhag1 אמר/ה:
אני באמת כנראה הייתי קונה את זה אם התחושה הייתה יותר יצרית, או אם היה רגע בו הוא רואה בענייני משהו בעל עומק (צער, אשמה או כל מעמיק דמות אחר שהופך אותה ליותר ניצור שפשוט רוצה להרוג אותו, משהו שמאניש את הדמות שלה)

קיבלתי, אנסה לבדוק איך אני משנה את זה :) תודה על ההערה.
 
הח׳אן הטטרי אמר/ה:
אוי. תרגישי טוב.

לנושא - קטע אקשן נחמד, אבל אני מסכים שיש חסך בתיאורים.
מוזר שהשדה התייחסה לגמרי בסדר לעובדה שהיריב שלה כמעט עירום (ואם למלאכים יש רגשות ויצרים אז גם לשדים, לא? למרות שאישית אני חושב שיצרים זה יותר מדי... ארצי בשביל מלאכים. אבל החלטה שלך לחלוטין).
מעבר לזה, אלא אם השדה היא סוקובוס חזקה במיוחד (לפתות ישות של אור וטוהר?) הוא לא אמור לחטוף עלי הקראש כל כך מהר. זה... לא אמין. אפילו אם כן, אז הרגע שבו הוא לופת אותה מאחור מתאים יותר (מגע קרוב כזה קצת יותר חזק ממראה עיניים).
רגע, זה פלאשבק? בשום שלב בעלילה לא הבנתי את זה.
עריכה: כשאנ חושב על זה רגשות הם דווקא כן משהו שהולך עם מלאכים (אהבה, רחמים וכו'), יצרים פחות. עם שדים לדעתי זה ההפך, הם לא שונאים, פשוט יש להם יצר סדיסטי. אבל שוב, דעה שלי.

אני מרגישה טוב, תודה :)
איפה אין מספיק תיאורים? כי לאורך הספר שלי מה שבולט זה התיאורים הרבים. מה היה חסר שלא היה בקטע?
אתה מתבלבל. למלאכים אין רגשות בכלל. לשדים יש רגשות ויצרים. מלאכים הם פשוט חיילים שלא צריכים לחשוב יותר מדי בשביל עצמם, כי יש להם את המנהיג שלהם. ניסיתי לחשוב על איך הוא יתאהב בה. היא פשוט הייתה שדה שונה ממה שהוא היה רגיל לפגוש. אבל אני אחשוב על זה איך להפוך את זה ליותר הגיוני.
אני אוסיף הערה שזה פלאשבק.
תודה על התגובה :D
 
בדרך כלל פלאשבקים מוצגים בכתב מוטה או שמן. יש בפונדק אופציה לשני הסוגים של הכתב. לגבי תיאורים, אפילו מבחינה סיפורית, יהיה מתקבל על הדעת להקביל את המראה של נייט שהוא עדיין חייל בצבא גן העדן לעומת המראה שלו כעריק. זה יכול לעזור לקורא להבין כמה הוא התדרדר או, לכל הפחות, שינה את מראהו. בקיצור, יש הצדקה לתאר אותו.
 
si_lahav אמר/ה:
אני מקווה שבדקת היטב שההוצאה לאור רצינית, אפילו שזה בתשלום. היו בעבר פרסומים על "נוכלים" בתחום הזה.
למשל אין שום סיבה לשלם כדי שסטימצקי/צומת יקבלו את הספר שלך, זה התפקיד שלהם בתשלום הראשוני. צריך להבין טוב מאוד מה בדיוק כולל התשלום שלך. את יכולה גם לפנות לעורך ולבית דפוס לקבל הערכה לגבי המחירים שלהם. במקביל לבדוק מול מפיץ נטו אם אפשר להפיץ ישירות דרכו. למשל אחת מההוצאות של מד"ב/פנטזיה כמו אופוס/גרף/יניב וכיו"ב.
כדי לבדוק טוב-טוב שלא מנצלים את הרצון שלך להוציא ספר לאור.
 
The oldman אמר/ה:
si_lahav אמר/ה:
אני מקווה שבדקת היטב שההוצאה לאור רצינית, אפילו שזה בתשלום. היו בעבר פרסומים על "נוכלים" בתחום הזה.
למשל אין שום סיבה לשלם כדי שסטימצקי/צומת יקבלו את הספר שלך, זה התפקיד שלהם בתשלום הראשוני. צריך להבין טוב מאוד מה בדיוק כולל התשלום שלך. את יכולה גם לפנות לעורך ולבית דפוס לקבל הערכה לגבי המחירים שלהם. במקביל לבדוק מול מפיץ נטו אם אפשר להפיץ ישירות דרכו. למשל אחת מההוצאות של מד"ב/פנטזיה כמו אופוס/גרף/יניב וכיו"ב.
כדי לבדוק טוב-טוב שלא מנצלים את הרצון שלך להוציא ספר לאור.

היוש :) בדקתי שזה הוצאה ידועה ומוכרת. הם לא אמרו לי שמשלמים לסטימצקי. השיטת שיווק שלהם אחרת אני מניחה. יש לי פירוט של כל התשלום שלי, ואני בקרוב פותחת הדסטארט למימון הספר :) והוצאות ההפקה.
ההוצאה מחליטה אם זה מספיק טוב למסחרי או רק מספיק לפרטי. הם החליטו על מסחרי, אז העלויות פחותות :)
 
tkhag1 אמר/ה:
כלל חשוב בכתיבה, לעולם על תניחי שהקורא יודע משהו עילה עם ציינת אותו בפירוש.
נכון מאוד, אבל לדעתי אפשר גם להסביר את זה בקטע קצת יותר מאוחר בכתיבה, (במיוחד כשמדובר על פלאשבק לא חשוב במיוחד לעלילה), ואז הכל מתחבר פתאום.
אבל נסי לא להשאיר הכל לסוף הספר, או לאמצע אפילו, כי מרוב תסכול יש קוראים שפשוט יעזבו את הספר. אם את עושה את זה בשיטה שאני אומר, תנסי לעשות את זה בהדרגה.
בקיצור נסי את זה.
אני מציע לך בנוסף, אם לא עשית את זה, להביא לחברים/חברות/משפחה וכו' לקרוא את הספר ולתת ביקורת בונה.
לא רק עורכים ואנשים רנדומליים באינטרנט.

בנוגע לתיאורים, רוב מה שהיה חסר לי זה הקרב. אני מציע לך לקרוא ספרי ברנדון סנדרסון ולראות איך הוא עושה את זה. (רק צריך לזכור שהוא סופר פנטזיה אפית, אז אולי התיאורים קצת מוגזמים לפעמים לספר שלך).

בהצלחה!
 
חזרה
Top