אוקיי, מצאתי כוח ורצון להגיב תגובה ארוכה לכולם.
The oldman אמר/ה:
אם אתה הופך את הגזעים לייחודיים ולמוזרים, אז יותר קשה שהם יהיו גם דמויות שחקן. גם כי קשה לשחק גזעים "מוזרים" וגם כי גזעים כאלו לא בהכרח יהיו מאוזנים מבחינת העוצמה שלהם.
קשה, אבל אני מניח שזה חלק מהאתגר. זה הרעיון מאחורי גזעים, שהם יהיו שונים מבני אדם, לא? בכל מקרה איזון הוא פחות בעייתי. סתם דוגמה - בעולם שבו הנחתי (משח'ק ניהול, אבל עדיין) לאלדרינים היו חיי נצח והם היו מעולים בקסם ובעל-חושיות. החיסרון, הם היו חיוורים, רזים וחלשלושים, כמו גם מפונקים ויהירים אבל זה לא תכונות מולדות. אז אם הייתי יוצר אותם כגזע, הייתי מביא להם בונוס רציני לחוכמה / תבונה, אבל מחסר רציני לכוח וחוסן.
אביעד אמר/ה:
במילים אחרות, גם אתה נופל בפח שאתה טוען שכולם נופלים בו - לכל גזע מספר תרבויות מן הסתם, ולכל תרבות ייחוד משלה. אתה מצמצם פה את כל הגזעים לקלישיאות סטיריאוטיפיות ולא נותן להם ביטוי ראוי.
יש בזה משהו. תודה על הביקורת.
yds אמר/ה:
מה שמעניין הוא לקחת את ההבדלים בין הגזעים, ובתוך תתי קבוצות של הגזע לחקור את הדרכים בהן הייחוד הזה ישפיע
נקודה מעניינת. נניח גמדים הם חזקים, אז יכולים להיות גמדי הרים שמתעסקים בכרייה ונפחות וגמדי גבעות שמתעסקים בחקלאות (לחרוש שדה זו בהחלט לא מלאכה קלה). ואם להעתיק מהרעיון לעולם שהיה לי, יכולים להיות גמדים-סוחרים חמדנים וקפטליסטים, וגמדים קומוניסטים שמאמינים בעבודה קשה ובחלוקת הרכוש.
ת'ור אמר/ה:
אפשר לשחק דרקונים, פיות ושדים. אפשר ליצור גזעים שעשויים מאבני חן או מחלומות. אפשר לזרוק את כל מערכת הגזעים מהחלון ולחלק יכולות ובונוסים על בסיס הפסוקים מהם נבראת. זה לא יהיה מה שאני מדבר עליו, אבל זו דוגמא לכמה קל לשנות את הקיים.
זה נשמע מעניין, למרות שקצת חייזרי ומוזר מדי לטעמי. מסכים עם הנקודה שמכאניקה לא באמת מגבילה אותך מהבחינה הזו.
העוג הברברי אמר/ה:
אבל לרוב באמת עולמות נמנעים מזה, שזה ממש חבל. יש הרבה גזעים מגניבים שהוצגו לאורך השנים של מו"ד וגם גזעים חדשים שראויים מאוד למערכה שלא משאירה אותם בצד כ"מפלצת אקזוטית להתקלות אקראית". פורמיאנים הם גזע חביב עליי במיוחד בעניין הזה, כמובן שאפשר להשתמש בכול גזע פחות שחוק.
שוב, לדעתי האישית, אני לא אוהב לשחק גזעים חייזריים כאלו. להיכנס לראש שלהם באמת יהיה אתגר, אולי קצת יותר מדי, ועדיין זה מעניין.
המפקד האלמוני אמר/ה:
א - אני לא אוהב כל כך גזעים דמויי אדם, בדגש על גזעים "חייזריים" כמו אנשי לטאה וכיו"ב. למה? כי אנחנו בני אדם. אנחנו בקושי יכולים להיכנס לראש של אדם שחי בעולם טרום-תעשייתי דמוי ימי הביניים או מישהו מתרבות לא מערבית או לא מהמגדר שלנו, אז אנחנו לא באמת יכולים לשחק בצורה אמינה איך זוחל, חרק או אפילו אלף שחי חמש מאות שנה מתנהגים וחושבים.
אם הגזע האנושי מגוון מספיק גם ככה, ודמויי אדם הם ממילא "בני אדם עם תחפושות" אז אפשר לדעתי להחזיק מערכה שלמה בלי דמויי אדם בכלל. למעשה, כבר עשיתי את זה כמה וכמה פעמים ולאורך זמן.
יש בזה משהו - בדרך כלל כשצץ לי רעיון לתרבות אני מעדיף ליישם אותו על בני אדם. אישית אני מריץ את ילדי הקיסרות בלי גזעי פנטזיה (טוב, בני האדם של שר הדרקונים עמידים לחלוטין לחום ולאש, אבל זו סתם יכולת רקע). בנוגע לכניסה לראש - זה יכול להיות אתגר מעניין. אישית, כמעט שום דמות שלי לא מגיעה מתרבות מערבית (למרות שגם הראש שלי לא כזה מערבי אז אולי זה מקרה אחר). וזו שאלה מעניינת... מה איתכם?
המפקד האלמוני אמר/ה:
פטיש או גרזן לא באמת כבדים יותר מחרב - פשוט האיזון שלהם שונה.
בשביל להניף גרזן או פטיש כבדים (=יעילים) לאורך זמן צריך הרבה מאוד כוח פיזי, פחות מלחרב קצרה או מעוקלת נניח.