• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

זולג׳ין מתחיל להסתובב בבית, מחפש דברים נוספים. אין לו סיבה לחשוב שרק בסדנה יהיה שובל, הרי הבחור היה לכוד בציור, למה שדבר ראשון הוא יילך לסדנת העבודה שלו? רמזים לאן הוא הלך יהיו בחדר שלו, אולי אפילו אוכל שהוא לקח מהמטבח או סתם התרסק בכניסה לבית מתשישות.
Meta
תפיסה: 18+9=27.
 
לאחר שאיש לא עונה בדלת זולג'ין נכנס הביתה, הדבר הראשון שהוא רואה זה שהחלון שפונה לצד האחר של הרחוב (משמע לגב הבית) פתוח לרווחה, בניגוד לחלונת האחרים שסגורים.
בנוסף, הבית נראה קצת מבולגן, ארונות פתוחים, דלתות לא סגורות, פסולת על הרצפה. ועירמת בגדים מפוזרת בחדר השינה של הבית.
אין אף אחד בבית.
 
"יעשו אחד משני הדברים," נל חוזרת על דבריה כשהיא בבירור לא מבינה את הכעס של הדרואיד ולמה הוא בחר להתייחס רק לאפשרות השנייה, "או שינסו לשפר את המצב הקיים בתמ-אדרה או שינסו למצוא דרך לצאת ממנה מה שיחייב אותם להילחם בפיות. אני מצפה שיעשו זאת מאחר שלפי דבריך הם לא יצליחו לשרוד שם לאורך זמן כשהם אינם עושים דבר והם יודעים זאת. אם אתה לא מאמין בזה למה ניסת לנקום בפיות?"
 
"זו נקמה עיוורת ילדתי" עונה הדרואיד, "כשאין לך מה להפסיד, אתה נלחם ומקווה להרוויח, מסתבר שלמדתי שיש הרבה מה להפסיד." הוא עונה, "האדמה בתמ-אדרה לא תשתנה ותהפוך לפורייה, אלא אם כן לך יש פתרון קסם, אין לנו באמת דרך לדאוג למשאבים, זו לא הצלקת שהיא אדמה חולה שאפשר לרפא, זה צלע מוצק שכמעט לא גודל עליו כלום."
 
נל מהנהנת בראשה כדי להראות שהבינה את דבריו של הדרואיד גם אם היא לא בהכרח מסכימה עמו. "מה אתה יודע על מה שקרה ביער גאלה?" נל שואלת בהיסוס כשהבעת פניה מתחלפת בין צער, לסקרנות לחשש וחזרה לעצב בתגובה לדבריו הקודמים של הדרואיד.
 
נל-
"שריפה אין סופית" הוא עונה, "כל השנים האלה האש עדיין לא כבתה. ולא נראה שהיא עומדת לכבות. אם מישהו שורד שם, הוא חסין לאש ככל הנראה, או שהוא מצא מקום שבו אין אש, לפחות לעכשיו."

זולג'ין
העקבות מובליות עמוק יותר לעיר, אתה כמעט חושב שלפונדק.
 
טאריס, אוסקר ונל
דלת הפונדק נפתחת, בעוד טריס חוזר פנימה לבדו, הוא רואה את נל יושבת עם האלף/לואה לשיחה, אבל לפני שהוא מספיק עוד משהו, דלת הפונדק נפתחת עוד פעם, בן אנוש מיוזע עומד בפתח, על גבו תיק מסעות מבולגן שלא צריך להיות מומחה כדי להניח שהוא נארז בקפידה.
"צייד!" הוא צועק בקול בפונדק, "צייד בכפר!" הוא מיד מוסיף וממהר להיכנס פנימה דוחף את טאריס בדרכו, "הוא הגיע לבית שלי, ואיים עלי שאם לא אעזוב את הבית, ואתרחק מהצלקת, הוא איים עלי שיהרוג אותי אם אלך לשם!" הוא צועק באימה.

"הירגע תומאס." אומר הפונדקאי לבן האנוש שנכנס, "שמעתי שהשתחררת הבוקר מהברון, אבל תירגע, הכל בסדר." הוא מבהיר לו.
"הכל בסדר?" שואל תומאס בחזרה, "איך הכל בסדר, אני מסביר לך שמתנקש הגיע אלי הבייתה, הוא טוען שהאבירים שלחו אותו, אבל אולי הוא שליח של הפיות?" הוא שואל לאוויר ולא בטוח בעצמו
"האבירים?" שואל הפונדקאי, אנשים אחרים מסתכלים גם הם, "הוא לבש שריון והכל? אחד מהאל-מתים של הצלקת?"
"לא!" עונה תומאס, "הוא היה אלף, לפחות נראה ככה, הייתה חסרה לו עין או משהו... רטייה, בגדי מסע, אני לא יודע בן אדם, הייתי עסוק בלארוז ולברוח מהבית לפני שהפיות יחזרו, והוא כבר היה אצלי בפתח הדלת."

התלחששויות נשמעות בפונדק, "באמת שמעתי שאנשים חישפו אותך היום." אומר אחד האנשים שם לתומאס, "חבורה מוזרה, אלף אחד, היה גם טרול, ו..." הוא מביט בטאריס, "ואתה גם היית שם."

האנשים מסתכלים בצורה חשודה על טאריס, וכעבור רגע הם מסתכלים גם על אוסקר ונל כאשר אחד זורק שהשלושה הסתובבו יחד קודם, נראה שמישהו עומד לדבר אבל....


דלת הפונדק נפתחת וזולג'ין נכנס פנימה עם הרן, הם שומעים מבחוץ כבר מעט המולה, אבל כשהם נכנסים הם מבינים את המקור שלה, בן אנוש עומד במרכז הפונדק, תיק מסעות כבד שנארז בפזיזות נמצא לידו, הוא ושאר האנשים מסיטים את מבטם מטאריס נל ואוסקר לעבר הטרול והאלף הנכנסים. ובן האנוש מצביע על הרן, וכושל לאחור, חסר מילים.
 
״אתה! בן אנוש!״ זולג׳ין מצביע על הבחור, ״נוק אני עשיתי את שלי, זה הנפח. תגייס אותו או לא יודע מה, מפה זה החלק שלך״.
זולג׳ין מתקדם אל האלף שהלואה נמצא בו. ״אני רוצה להציע לך עסקה״.
 
"תרחיקי את המשוגע הזה ממני!" אומר האלף לנל כשזולג'ין מתקרב אליו. "הוא רוצה להרוג אותי או שאני אתאבד בשביל הרוח שהוכנס לתוך הגוף שלי." הוא אומר, מה שבהכרח לא עוזר כרגע לדעת הקהל עליכם, עד לרמה שנוק לקח צעד אחורה, שוקל צעדים.
 
טאריס נושם עמוק, ומתאפק שלא לצרוח מייאוש. הכל מתפרק סביבו, ונראה שדווקא עכשיו הכוחות המנטליים שלו הפסיקו לעבוד...הוא מנער את ראשו. אין זמן לשליליות, צריך לפעול. טאריס מניח יד מרגיעה, בעדינות רבה ככל האפשר, על כתפו של הנפח "אל תדאג...תומאס. זה השם שלך, נכון? הרן לא באמת מתכנן לרצוח אותך. אנחנו הגענו לפה בשליחותו של חבר, ולהרן יש נטייה..." הוא עוצר את המשפט ונועץ בו מבט אפל "להתלהב. בכל מקרה, אני אוודא שלא יאונה לך כל רע. אתה רואה את האיש שם?" הוא מחווה לכיוון של נוק "יכול להיות שאתה כבר מכיר אותו, אולי לא. בכל מקרה, שב לידו, והוא ידאג לשמור עליך, ויסביר לך מה הולך פה".

הוא פוסע בצד תכליתי לכיוון המרווח בין זולג'ין לבין האלף, לוחש לנל על הדרך "נל, אני רואה שכבר התיידדת עם החבר החדש שלנו. תרחיקי אותו מזולג'ין, ותעזרי לו להירגע." לאחר מכן, הוא מתקדם לזולג'ין וטופח על כתפו, מדבר בקול נמוך "תשמע, זולג'ין. הלואה הזה הוא בן אלפי שנים, אז אני מאמין שהשיחה הזו יכולה לחכות, במיוחד אם אתה לא רוצה שכל הכפר ידרוס אותנו" הוא נושם נשימה עמוקה וחדה, ומפנה את מבטו להרן, ניצוצות ירוקים מבליחים בעיניו ו...סביב אצבעותיו?

"שלוט בעצמך לכמה דקות. לי ולחד-עין יש שיחה לנהל" הוא מחווה לכיוון דלת הפונדק, ואגרופיו נקמצים בעוד הוא מחכה לתגובתו של הצייד.
META
דיפלומטיה
[dice:16o75rp]723508:0[/dice:16o75rp]
 
טאריס עושה כל שביכולתו כדי לא להכות את השולחן כשהוא מבין שנוק נעלם. הוא נאנח ''בסדר, הבנתי את הסיטואציה...תכנית חדשה. תעלה למעלה ביחד עם נל ועם האלף'' הוא מחווה לכיוונה של על ''אני אקח את שני החברים שלי לשיחה בחוץ, ונראה מה עושים מכאן'' הוא מסמן לזולג'ין והרן ''החוצה, עכשיו, שניכם.''
 
חזרה
Top