• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

קריאת העורב - עץ משחק [מו"ד 5] (5/5)

בוט
הגובלין נראה כאילו הוא עומד להשתין במכנסיים, בעוד כריסטוף מגחך על המשפט שדה המאולתר שאתם עושים לו. "נראה לי שההכרעה היא שלך, בחור - מה דעתך בנושא?" הוא שואל את גנובל
ציידים
נעומי מחייכת חזרה ומגישה לכם נזיד בקערות עץ, זה נראה נזיד ממוצע והיא אוכלת ממנו כרגיל. "אז מה מביא אתכם ליער היפה הזה?" היא שואלת בזמן שאתם אוכלים
 
ציידים
זוהאן מתרכז ונזכר בסיפור שהמציא במהלך הדרך לבקתה. "אבי, הלורד הומאן זודונה ממזרח היבשת, שלח אותי ואת חבריי שכאן לדראסטבאר כדי לפגוש איש קשר שלו, שטוען שיש ברשותו מידע חשוב למסור. המידע ככל הנראה רגיש, אז אבי העדיף לשלוח אותנו ולא את השליחים הרגילים. אבל את יודעת, אנחנו לא מתלוננים. המסע הזה נחמד, במיוחד כשלא מותקפים על ידי מפלצות." זוהאן מגחך חלושות מהבדיחה של עצמו.

תרמית
[dice:4nrew]723089:0[/dice:4nrew]
 
"אני תמיד אומר שזה משתלם להרבות כמה שיותר אנשים שחייבים לי. ובמיוחד, שחייבים לי חייהם," גנובל מסביר. "אפילו אם אחד בוגד, יהיו את כל האחרים שלא. לדעתי, עדיף להשאיר אותו בחיים, לשחרר אותו, ושהוא יידע כמה טובים ואדיבים אנחנו לו."
 
בוט
ליילאני מוכנה לתת לו ללכת, כי בכל זאת הוא לא הרג אף אחד עד עכשיו, אז היא פשוט מושכת בכתפיה ואומרת באיום: "למרות שלא הבאת לי את הפרח אני אתן לך ללכת.. הפעם, אבל אם אני לא מצא את הפרח היכן שאמרת שיהיה או שאני אגלה שעשית משהו שמרגיז אותי כמו לספר סיפורים לבוס שלך, אני אמצא אותך ואתה תתחנן שאני אהרוג אותך."
 
ציידים
"קוסמת? לא, לא. אני עשבונאית (herbalist), בערך. אמא שלי לימדה אותי איך להכין חליטות מצמחי מרפא שגדלים ביער, ואני מוכרת לאנשי העיירה תמורת מזון. למרות שחלקם המציאו איזה סיפור שאני בעצם מכשפה. לפעמים הילדים המטומטמים של פילשברג הזקן באים וזורקים אבנים על הבקתה שלי." היא אומרת, ואז מסמיקה ומשתתקת כשהיא מרגישה שדיברה על צרותיה האישיות יותר מדי.
בוט
בעיקרון לא נראה לי שיש לקחת 20 במה 5, אבל וואטאבר
IN
אחרי עוד קצת הליכה לגדות הגיא, אייבל אכן מוצא שיח עם שושנות קוץ-דם. כריסטוף קוטף כמה מהן. "יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים."
אתם הולכים בערך כשעה לתוך היער, לכיוון בו קברו של דרק וויקראסט אמור להמצא. יחסית ליער השורץ אל מתים, האזור גם מלא חיים - ציוצי ציפורים נשמעים כל הזמן, וחיות יער קטנות, טבעיות וקסומות, רצות בין הרגליים שלכם ובין העצים. לבסוף אתם מגיעים לקרחת יער. במרכז הקרחת עומד מבנה קבורה קטן, עשוי אבן ובעל דלת ברזל. שני פסלי אבן של מלאכים מקשטים את המבנה משני צדדיו, ובתוך המבנה אתם רואים, דרך חריץ בדלת הברזל, ארון קבורה מעץ מהגוני. מעל הדלת חרוטה הקדשה: "כאן קבור דרק ווייקראסט, מקים העיירה דראסטבאר, אביר אמיץ לב, ואדם משכמו ומעלה. מי ייתן וסקולד ייתן לנשמתך מנוחה שלווה." כריסטוף מוציא את המגילה של מויירה מהתיק שלו - "מישהו שמבין דבר או שניים במאגיה צריך להקריא את המגילה מעל הקבר, בעוד אחר צריך לשרוף את השושנות" הוא מסביר, "כשהרוח של החבר שלנו כאן תופיע, נוכל לשאול אותה עד חמש שאלות, אז כדאי שתחשבו מראש מה אנחנו רוצים לדעת אודות אחוזת ווייקראסט והשער לצלמוות"

כולם, כמה מכם אמרתם שאתם לא כ"כ זוכרים מה ההרפתקה הנוכחית שאתם בה כרגע, הדבקתי את התגובות הרלוונטיות בקבוצת הדיסקורד למי שצריך.
 
בוט
"אני מכירה רק את הקסמים שהאלה בירכה אותי בהם" ליילאני אומרת מקווה שמישהו אחר ייקח את המגילה.
"אני מניחה שהשאלה הראשונה היא 'איך אנחנו מונעים מהזומבים להגיע' והשנייה היא 'מה גרם להם להתחיל להגיע'" ליילאני מציעה את השאלות הראשונות.
 
בוט
"גם אני יודע רק את ההקסמים שסקולד לימד אותי," גנובל מעתיק מליילאני את התירוץ, אבל עם מופע צניעות מופרז. "אולי נצטרך לקרוא למישהו אחר?"

כשהשיחה חוזרת לנושא של השאלות, גנובל נותן שתי שאלות אפשריות: "מה אתה יודע על קרע הצלמוות?" "איך לסגור אותו?"
 
ציידים
"לא, לא ממש" היא עונה לזוהאן. "לרוב אני מעדיפה את החיים השקטים הללו. אבל כן, אני לא יכולה לשקר, לפעמים מתעוררת בי הכמיהה לשיחה עם אנשים אחרים. נחמד שאתה... שאתם פה." היא מסמיקה. לזוהאן לא נראה שיש לה מה לשקר בנוגע לעניין המכשפה. לדרוגאמר היא רק מרימה גבה במבט מופתע "חבל, אם כך, שאבא שלהם לא מצלק אותם קצת"
בוט
"אין לנו זמן. אני אנסה לקרוא את המגילה" כריסטוף נאנח "אני מבין קצת בשטויות המאגיה, אבל רק קצת".
כריסטוף מתחיל להקריא את מילות הלחש בעוד אייבל שורף את השושנות. איזה עשר דקות כך עוברות, והעשן הנוצר משריפת הפרחים מתחיל לזהור באדום לפתע. מתוך הקבר והחוצה מהמבנה יוצאת רוח ספקטרלית, של אביר זקן האוחז בחרבו ומביט בכם. "מי הפריע למנוחתי? מדוע זימנתם אותי מאולמות הגבורה?" הוא שואל
 
חזרה
Top