• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עלילות גיבורי ארבוריה [מו"ד 5] - עץ משחק (4/4)- מוקפא.

סטטוס
נעול לתגובות.
וואלארי פותחת את אחד הבקבוקים, לוגמת לגימה ארוכה ואז מעבירה את הבקבוק לאליאס (מהיכרותה הקצרה עם החבורה, הוא היחיד שירצה לשתות ממנו). קודם היא מגלה ששורטאן מתעל את כוחו של אל מוות, וכעת אווינאשי טוענת שקיים דרקון אשר מהווה את מהות הבריאה? כל העניין הזה מבלבל אותה, והיא יודעת שאם כוהני קספיאן ישמעו משהו מכל זה הם יאסרו את השניים על כפירה, אבל לה אישית זה לא מעניין. היא מכירה את האמת, והאמת היא קספיאן - או לפחות כך היא נאבקת להאמין, ולהאחז במציאות אותה היא מכירה, כעת כשהמידע החדש מציף אותה. היא מתיישבת בשקט ליד אליאס, תוהה איך נראה שהעניין לא מטריד אותו בכלל, ואוכלת את התבשיל בשקט.
 
כולם:
Out: טוב. נקפוץ טיפה קדימה.

In: הערב עובר עליכם בנעימים. אתם הולכים לישון במיטותיכם הנוחות, מנומנמים אחרי היום הארוך שעבר עליכם.

מירטוקן:
בסביבות שלוש לפנות בוקר, האבן מתחילה להשמיע קול זמזום עדין, שהולך ומתגבר. כאשר אתה נוגע באבן, קולו של סר לנגור נשמע בתוך ראשך.
"אתה שומע אותי? תביא את כולם לאחוזה שלי מיד. יש לי עבודה דחופה בשבילכם."
 
"מיד שולח אותם", הוא עונה וקופץ מהמיטה בקליחות, מתחיל לארגן את דבריו.
קול פעמון מעצבן מעיר אתכם משנתכם. אליאס מסתובב באחוזה, מצלצל בפעמון שירות, ומתחיל לדפוק על דלתות החדרים.
"סר לנגור קורא לנו בדחיפות! יש לו משימה חשובה עבורנו!", הוא קורא בחדווה.
הוא כבר לבוש בבגדיו, כל הציוד שלו ונשקיו חגורים למותניו.

OUT
צחוק הגורל. עד שמגיע החלק המעניין, חוק מרפי מונע ממני ללהינות ממנו. קרה מה שקרה, בגלל ענייני צבא, אני לא אהיה זמין לתקופה לא ברורה. מבחינתי אתם יכולים לשחק את אליאס, או להקפיא אותו. שיהיה לכם בהצלחה!
 
אברון מצטרף אל הקבוצה הצועדת. נראה שהוא ישן היטב. הוא מעביר יד בזקנו בהיסח הדעת. "אני מתנצל על שלא הצטרפתי אליכם אתמול, אני לא מרגיש בנוח במבנים סגורים. אני מקווה שכולם חשים בטוב."

Out: זה בסדר. עד שמירטוקן יחזור, אני אשחק את אליאס.
 
מגניב.

כולם:
אתם מתקדמים לכיוון אחוזת לנגור. אפילו בשעה כה מוקדמת, תנועה נוצרת ברחוב. משהו בהחלט קרה בעיר. בעת שאתם מתקדמים על פני הרובע הראשון, אתם שומעים התלחשויות סביבכם. נראה שאתם מוסיפים עוד רובד לשיחות. אתם חולפים על פני קבוצה של אוכפים, שרצה על פניכם במהירות.
כשאתם מגיעים לאחוזת לנגור, הוא מברך אתכם פנימה. "הגיע הזמן. חיכיתי לכם. בואו, בואו."
 
"מה העניין, סר לנגור? נראה שכל העיר נענית לקריאה שלך", אליאס מצמצם עיניו במעט חשדנות.
האלפית צודקת. מעניין מה אתה באמת מתכנן. אליאס לא סמך עליו. מצד שני, הוא מעולם לא סמך על אף אחד באמת.
 
לנגור מהנהן. "אירוע מעניין ביותר קרה הלילה. כל העיר בהמולה. באמצע הלילה, נרצח אציל מכובד בשם אדוארד טאנר."
הוא מגחך. "האוכפים ממונים על פתרון מקרי רצח בעיקרון, אבל אני מאמין שזו הזדמנות טובה לעשות לכם מוניטין בעיר. אני שולח אתכם למצוא את הרוצח.
"המלך קארסון ירום הודו נתן לי הרשות להעניק לכם סמכויות מלאות על המקרה הזה. זה אומר שאתם יכולים לעקוף את האוכפים במידת הצורך. אל תהססו להשתמש בסמכות שלכם." הוא מגחך לעצמו. "לכו עכשיו לאחוזת טאנר והתעדכנו בפרטי המקרה. המשרת שלי יוביל אתכם לשם."
 
"כמובן, סר לנגור. תודה על אמונך", אליאס משתמש בלשון החלקלקה שתמיד השתמש בה מול סמכויות.
אבל עמוק בפנים הדהימה אותו העוצמה שיש לאיש. כדי לעקוף כל כך הרבה סמכויות צריך המון כוח.
כוח שאליאס יכול לנצל.

(עריכה)
לחשים מוכנים:
דרג 0 - איחוי, מסר
דרג 1 - גילוי קסם, זיהוי (identify), נשק קסום (arcane weapon), הסוואה (disguise self).

עירויי קסם מופעלים:
נשק חוזר (פגיון)
ירייה חוזרת (רובה קשת)
 
"ברוך שפטרנו" ממלמלת וואלארי לעצמה. טאנר היה ידוע כאדם מושחת וגס רוח, אבל היא בכל זאת לא יכולה שלא לתהות מי בעיר יעז להתנקש באציל נעלה שכמותו. היא עוקבת אחרי האחרים.

OUT
מקווה שזה בסדר שהמצאתי פרטים אודות האציל
 
OUT: להשתדל לא להגזים עם זה.

META: כדי לחסוך בזמן, אני מטיל בשבילכם בדיקות ידע רלוונטיות.

IN: כולכם מתחילים לנוע בעקבות המשרת, שמוביל אתכם דרך הרובע הראשון. השעה כבר ארבע לפנות בוקר, והשמש מציצה בקרניים עדינות מעל הגגות.
אתם מגיעים אל אחוזת טאנר, שם המשרת שליווה אתכם קד קלות וחוזר אל בית לנגור. אחוזת טאנר היא בניין גדול ואיכותי, מסותת מאבן לבנה ובכניסתו פסל של גבר מזוקן לבוש שריון, אוחז בידו שמש מינואטורית ומניף בידו השנייה חרב אל על.

וואלארי ואליאס:
שניכם מזהים את הפסל בקלות, שכן זהו פסלו של האל קספיאן.

וואלארי:
אדוארד טאנר, למיטב ידיעתך, היה מאמין אדוק ביותר של קספיאן. הוא תרם תרומות נכבדות לכנסייה. הוא אומנם לא נודע כאדם נחמד במיוחד, אבל גם לא כמושחת או מרשע יותר מהרגיל לאציל מדרגה בינונית.

כאשר אתם מתקדמים אל החזית החגיגית, שקהל קטן של סקרנים נתאסף סביבה, מקדמת את פניכם אישה לבושה בבגדי משרתת. היא זקופת קומה ומסדורת, ושערה החום אסוף בפקעת. הבעת פניה אדישה. "נשלחתם בידי סר לנגור, כן?" היא מלווה אתכם פנימה. אברון נעצר בכניסה. "אני חושב שאני אחכה כחוץ."
המשרתת, שמציגה את עצמה כלימרה, מלווה את ארבעתכם פנימה. אתם נכנסים לאולם כניסה מפואר. מימינכם דלת פתוחה הנכנסת לחדר אוכל, ודלת נוספת מצדכם השני כנראה מכוונת למגורי המשרתים והשומרים. כמה אנשים מסתובבים במקום, משרתים כפופי קומה וכמה שומרים חמושים. שום אוכף לא נראה במקום. מדרגות מובילות אל הקומה העליונה, ודלת נוספת לפניכם אל הסלון. לימרה אומרת בפנים חתומות "האירוע התרחש למעלה, בחדרו של האדון. האוכפים היו כאן כבר, אבל עזבו."
מה אתם עושים?
 
""תוכלי להוביל אותנו לשם? אני מקווה שהם לא לקחו שום דבר מהחדר. אחרת זו סתם טרחה בשבילנו", אליאס אומר תוך כדי שהוא מחניק פיהוק. ייקח לו זמן להתרגל לשעות העבודה האלה.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top