• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עלילות גיבורי ארבוריה [מו"ד 5] - עץ משחק (4/4)- מוקפא.

סטטוס
נעול לתגובות.
וואלארי לוקחת מעט לחם ובשר, מוציאה אותם אל אברון בלי לומר לו מילה ואז חוזרת אל המטבח. היא תופסת חתיכת לחם משל עצמה ומתחילה לנשנש.
"בסיפורים שלנו, הננסים מוצגים כיצורים שובבים וטובי לב. אתה, לעומת זאת, נראה לי יותר רציני - אז אולי לא כדאי להסתמך על סיפורים." וואלארי עונה לאליאס. "מעבר לכך, אני מניחה שככל שהבטן יותר גדולה, כך דרוש לה יותר מזון." היא משתתקת לרגע, מקווה שלא העליבה את הננס על גודלו בטעות.
 
"אני לא יודע לגבי טובי לב, אבל שובבות היא בהחלט חלק ממני", חיוך ממזרי עולה על פניו. הוא לא מתייחס להערה על הבטן, ממשיך להכין את התבשיל לחבורה.
 
"אז... מה אתה עשית, שאתה איתנו למרות שלא עברת את המבחן?" שואלת אווינאשי, ועליה לא נראה שהיא חושבת שיש סכנה שהיא תפגע בננס בדבריה. "בכל אופן, אני מסכימה שכשאתה קטן יותר מאחרים זה הגיוני שתצטרך פחות אוכל."
 
"לנגור מצא עניין ביכולות שלי. יותר נכון, בידע ובמיומנות שלי", חיוכו מתרחב במסתוריות, "הוא עשה עבורי טובה גדולה, וככה אני מחזיר לו את החוב", הוא מצית אש בכיריים בעזרת קופסת המתכת, ומניח עליה סיר, נותן לבשר להתבשל. הוא מזנק בקליחות מהשרפרף שעזר לו להגיע לכיריים, ופוקק את אצבעותיו.
"אז מה באמת היכולות שלכם? אני מניח שאם נעבוד כקבוצה בתקופה הקרובה, נצטרך להכיר אחד את השני טוב יותר, כולל למה כל אחד מסוגל", הוא שולף פצירה מאחד מתרמיליו, ומתחיל לשייף את ציפורניו.
"אני טוב למשל בבניית חפצים שימושיים, כמעט לכל מצב. אני גם חובב סכינים, וכלי נשק לטווח רחוק".
 
אליאס מהנהן ברצינות והבנה.
מוחו כבר החל להריץ מצבים ודרכי פעולה לצאת מהם בשיתוף הפעולה המירבי.
"אני חושב שההרכב שלנו טוב. טוב מאוד אפילו. הוא לא מושלם, אבל הוא טוב מאוד. שני לוחמי-", הוא מתקן עצמו כמעט מיד, "שתי לוחמות, בחור עם כוחות על טבעיים, ושניים לטווח", הוא מתייחס לאברון.
"מה אתם חושבים שתהיה המשימה הראשונה?"
 
"להיות מוכן להכל זה נכס",אליאס מגחך. הוא לוקח את הסיר ומתחיל לחלק את תכולתו הבשרית לצלחות, מעביר אותן בין היושבים.
"אני מאמין שנסתדר", הוא מחייך.

OUT
משעשע, כי אני תמיד דמיינתי אותם קשתים.
 
לפני שהיא מתחילה לאכול את הנזיד, וואלארי מחטטת מעט בארונות השונים במטבח - לנגור בוודאי מחביא כאן איזה בקבוק של יין טוב שהוא ישמח לשתף איתם.
"שורטאן, אמרת שאתה מתעל את כוחותיה של הרוח, והלחשים שהטלת בקרב מזכירים לי יכולות שקספיאן מספק לכוהניו. אבל חלק מהלחשים בהם השתמשת היו... שונים. אפילו אפלים. אני מניחה שהרוח אותה אתה עובד היא לא קספיאן, נכון?" וואלארי שואלת מעבר לכתפה.
 
"ובכל זאת, הוא בחר בך מכולם. נתן לך את הכוח להרוג אנשים, אבל גם להרחיק אותם מהקבר." וואלארי מסתובבת אליו. "בארבוריה לא מלמדים על האלים האחרים, מלבד קספיאן. אך ידוע שהם קיימים. אם המוות עצמו... הוא אל... טוב, אני רק תוהה מה הוא מנסה להשיג, מדוע בחר בך ולא ביקש דבר בתמורה."
 
אליאס לוקח את התבשיל שלו לפינת המטבח, מתחיל לזלול אותו בשקט. הוא בבירור איבד עניין בשיחה. מה זה משנה לאיזה אל אתה סוגד? אם אתה לא יודע להסתדר לבד, לא מגיעה לך העזרה שלהם במילא.
אבל הוא שומר את המחשבה הזאת לעצמו. גם ככה הדיבורים על דת התישו אותו.
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top