[מו"ד 5]מגפת האלמוות - עץ הרשמה 5/5

זה בגלל שאתה לא מכיר את צ'ולט,או לפחות את פורט ניאנזארו.אבל באמת יש איזה מקום כזה... נזרום על זה.

1. למה לא? מן הסתם שהיא הכירה עוד ילדים אלפים, אבל מבחינת משפחה היו לה רק את הוריה. אם זה חשוב לך אפשר להכניס סבא וסבתא או משהו כזה, אישית אני לא רואה חשיבות עבור זה מבחינת הדמות.
2. כפי שכתבתי, היא למדה להלחם מתוך הכרח. היא בנתה קשתות וכלי נשק מחומרים שמצאה ביער וכך למדה לצוד.
3. אני מסכימה איתך פחות או יותר, הניסוח של "נימוסים" לא היה מדוייק כאן, הרעיון שניסיתי להעביר הוא יותר של דמות דמויית טרזן, שתפיסת העולם שלה שונה מזאת של האדם הממוצע ועל כן קשה לה יותר להשתלב בחברה.
4. סליחה, כתבתי פנתר כשחשבתי בכלל על נמר שלג. בכל מקרה פנתר יותר מתאים ליערות אני מניחה, אפשר לשנות את שמו ל"ניב-לילה" במקום כדי לתאר את פרוותו השחורה.
5. היא כנראה תמשיך לאכול בשר, הצייד התחיל בעקבות חוויות בחיים ששינו את תפיסות העולם שלה באופן שקשה למחוק. עם זאת היא כנראה לא מעוניינת במיוחד בממון רב ובאחוזה, ותעדיף בהרבה להמשיך לחיות כנוודית.

1.אני לרוב משתמש בדמויות מן העבר של השחקנים שלי בהרפתקה.זה למה אני שואל את רוב האנשים פה גם על דמויות מן העבר שלהם.
2.כן,אבל הלימוד בציד לבד עלול לתת לה הרגלים שונים מבני אדם ואלפים אחרים,הרגלים מזיקים ואולי מועילים.נשמע לי קצת לא הגיוני שיהיה לה עכשיו שליטה בכלי נשק קרביים ובשריון,אבל יכול להיות שאני טועה.
3.זה עוד הגיוני.
4.אני מסכים,פנתר בהחלט יותר מתאים לג'ונגל.אל תשכחי שאליליין גדלה ביער.סביר יותר למצוא פנתר מאשר נמר שלג ביער.

1. שוב - עבור הדמות הזאת זה פחות חשוב לי, פחות מעניין אותי להשתמש בדמויות מן העבר שלה. אם תרצה לפתח עלילות ספציפיות לכל דמות במשחק, אעדיף שזה יכלול משהו שקשור להווה שלה או ליחסים שלה עם הדמויות שחקן האחרות
2. היא למדה לצוד עם קשתות מאולתרות, ואז התאמנה גם בקשת קרבית כשהצטרפה לסיירים. אם אתה באמת רוצה להכנס עמוק, אפשר לתרץ את זה כך שכל ילד אלף לומד להשתמש בקשת (כל האלפים מקבלים שליטה בקשת ארוכה) ועל כן היא בנתה קשתות ביער ולמדה לצוד על פי מה שזכרה מהאימונים בילדות.
4. כשכתבתי את הדמות פשוט חשבתי על האלפיות מוורקראפט 3, לחלקן היה מה שנראה כנמר שלג אבל אם אני זוכרת נכון פשוט אמרו שהן רוכבות על פנתרים, מכאן הבלבול.

1.טוב,בחירה שלך.לא יכול להגיד שזה לא מאכזב אותי.
4.אז החיה שלה היא פנתר,כן?

1. שמע, אם אתה מרגיש שזה חשוב לך בתור שה"ם, אין לי בעיה להוסיף דמויות עבר לאליילין.
4. מבחינה פלאפית, משום מה יותר נושק לי הרעיון של נמר שלג \ פנתר עם פסים לבנים, אבל אני מבינה שעבורך חשובה יותר המציאותיות, אז אין לי בעיה עם פנתר.

שם: וונדרוד דיפ
גזע: ג'נסי (מים)
מקצוע כוהן (מוות)
גיל:24
רקע:
לכל דבר יש זמן מקצב, תחולת חיים, סוף, מוות.
ואלים לא יוצאי דופן מהבחינה הזו, גם לא אלי המוות.
כוחו סיפוריו תהילתו ואפילו שמו נשכחו מליבות בני התמותה, המעטים שעוד ידעו עליו קראו לו לוויתן, אדון המצולות והמוות, שומר הגבול, השופט.
בלב המצולות נח מקדש שבעבר היה מפואר אך כיום עומד כצל לתפארת העבר חיו האנשי הספורים שעוד סגדו לו, אך לפני שלושה עשר שנים כאשר כוח הברכה שהניח בידם נמוג הם הבינו, הבינו שהוא עזב את העולם והוא אינו חוזר, הם עזבו, כולם למעט ילד אחד, ג'נסי צעיר שגדל במרדש מאז שזכר את עצמו, הוא נשאר, מנקה את המקדש העצום לבדו ביד אוהבת, אורך את הטקסים הקדושים ומתעמק בספריה העצומה והמתפוררת של המקום.
שמו של הילד הזה היה וונדרוד דיפ.
וונדרוד שהיה במקדש מאז שזכר את עצמו וסגד ללוויתן כבסיס חייו סירב לעזובכאשר האחרים עזבו, הוא המשיך לעבוד את אלו, אך עבד אותו במותו, שכן תורתו הקשה של לוויתן ראתה במוות דבר טבעי ובעליו החוזרים פחדנים, אך יותר מכל ראתה באלמוות קיום נחות, עלוב, קיום של עבדים.
וכך במשך שמונה שנים לבד, בקבר של אל התעצבה אישיותו תחת כליליו של לוויתן, יוצרת אדם קשה וחסר רחמים, שפטני, נקמי, בעל כבוד.
אך מקום אינו נשאר ריק לאורך זמן, וונדרד הצעיר נאלץ להתמודד עם זוועות רבות ולמדכי היותך בעל כבוד והיותך חכם וערמומי אינם נוגדות זאת את זו, ולכן מילכד את המקדש ולמד להילחם בצורה שאינה "מלאת גבורה" אילה חכמה, וכך הוא שמר על המקום.
אך זה לא הספיק, בסופו של דבר הגיע האחד שהצליח לעבור, סהגין אדון מוות בשם שסנסרה שגבר על הגנותיו ואילץ את וונדרוד לחמוק ולהתחבות במעמקי, המקדש.
שסנסרה החל לקיים טקס עצום בעודו משתמש במקדש כמוקד, וונדרוד הבין את מטרתו, הטקס עמד ליצור סופות ענקיות ולשלוח אלפי חפים מפשע, אך זה לא התריד את וורדרד שכן אנשים מתים הוא סדרו של עולם, עליה המטרה הסופית של הלחש, להחזיר את לוויתו כאל-אל-מת, חילול קודש שאין גדול ממנו, להחזיר אל בקיום של עבד.
הטקס התנהל במלו עוצמתו בלב המקדש אך באותו רגע פרצו לחדר חבורת שוכני קרקע שבראשם עמדה האישה שוונדרוד יקיר בעתיד סידנרה סילווין. קרב התנהל שם במלו העוצמה, לחשים התעופפו בעולם ואש בערה בהיכל התת ימי, אך ידה של סידנרה סילווין גברה והיא הנחיתה את המכה האחרונה על שסנסרה, אך זה ברגי חייו האחרונים הצליח להשלים את הטקס ושילח קרן של כוח קסם עצום ללב המקדש, הקרן שתקים את לוויתן לאחר שתשחרר את הסופות, באותו רגע החליט וונדרוד לפעול, הוא זינק ממקום מחבואו וספג את הקרן.
ופתעום הוא צף בחלל שחור, במים שחורים כללית בקרקעית של הקיום ומולו צפה גופה עצומה של לוויתן שחור מרקיב, והוא הבין שהוא עומד לפני אלו "שירתת אותי נאמנה ילד" הקול הקשה התהד סביבו "אינך מת עדיין, האחרים דואגים להשאיר אותך בחיים" הקול הדהד "אתן לך את דיברתי האחרונה מעבר לתוהומות המוות, זמני תם ואחד אחר יעלה במקומי, ותפקידך לוודאת זאת, אני אתן לך את הכוחת שכוהני אחזו בהם בעבר" הלוויתן השמיע צחוקבעוד החזיון נמוג "אני תוהה, האם תמצא את יורשי? או שמה תירש אתה בעצמך את מקומי?"
כאשר וונדרוד התעורר הבחין שבפעם הראשונה בחיוו הוא היה יבש, הוא שכבבמקום שמים לא צפו מסביבו, בחדר עשוי עץ כאשר אישה, אותה אישה שהורידה את מכת המוות על הסהגין מביטה בו "אתה בסדר?" היאה שאלה אותו בדעגה "אחרי שהקרן פגע בך עורך נעשה שחור כמו מי מצולות וגססת בשם שלושה ימים"
האישה ששמה היה סידנרה סילווין סיע לוונדרוד להתעושש, הוא נשבע שיחזיר לה את החוב על חייו, שכן תורתו של לוויתן מטיפה לכבוד.
הוא חזר למקדש, לומד כיצד לשלוט בכוחותיו החדשים ומתעמק יותר מתמיד בדברי אלו המנוח.
כעת הודעה קסומה נשלכה לו מסידנרה, והוא מתפלל שכעט יוכל לשלם את חובו.