• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

הבדולח היוקד [מו''ד 4] (4/4), עץ משחק

כאילו בתגובה לדבריו של האח אלכסנדר, הצרחות מפסיקות ומתחלפות בבכי שקט, ואתם שומעים את מגפיהם של הציידים חוזרים לרמוס את הענפים. ובעוד לאחרים, הצעדים נשמעים רק בתור עוד איום מתקרב, כשיש לדורן זמן לחשוב רגע, הוא מבין שמשהו פה ממש לא בסדר

דורן
למרות המוניטין הקשוח של בני שבטו, הם בד"כ ביחסים טובים עם רוחות הטבע. הם לעולם לא יתקפו אחת מבלי התגרות, ובטח שלא יתעללו בה או יענו אותה כדי להוציא מידע.
 
בעוד אתם מזגזגים בין העצים, אתם שומעים את קולותיהם של הציידים מתגברים מאחוריכם. צעדים שקטים גוברים לריצה מלאה, ואתם יכולים ליהשבע שאתם רואים דמויות מבליחות בין העצים. דורן לוקח אתכם דרך שביל הררי מתפתל, ואז מגיע לעצירה פתאומית כשהשביל נפתח, ואתם רואים משהו שבוודאי היה בעבר עמק נסתר ויפיפיה.
עכשיו, כל מה שנשאר שם זה האפר, והפחם. עצים חרוכים מפוזרים על הקרקע, ערמות של גופות, בעלי חיים ודמויי אדם כאחד, בולטות מעל פני הקרקע. אפיק הנהר שזרם דרך העמק התייבש, ואתם מצליחים לראות מאות אנשים הולכות בשיירות ארוכות, השמש נוצצת מהאזיקים שלהם.
ואז הציידים מגיעים אליכם.

ארבעה לוחמי שבט, כולם מקועקעים בצבע ירוק שזורח קלות, מאפיינים חייתיים מעורבבים באנושיים ויוצרים פנים היברידיות שנוהמות אליכם בזעף. הקדמית מביניהם, אישה שניביה העליונים בולטים כמו אילו של נחש, ואישוניה צרים, ניגשת אליכם. מקרוב, ניתן להבחין בענני ערפל לבנבנים שמרחפים בעיניים שלה. היא מניפה את החנית שלה, שמעוטרת בגילוף מעשה אמן של נחש ירוק ומתפתל, ומלחששת
"זזזזזססססרים, אתם אשששמים בנתינת מחססה לפושששע. היכנעו עכשיו, והצ'יף יכריע את גזזססר דיכנם. הילחמו, ומותו". היא נועצת מבט בדורן ויורקת על הקרקע "רוצח!"
 
״סתמי את הפה גרטווד. את לא יודעת את המשמעות של המילה הזו בכלל!״ דורן רוקע ברגלו בעצבים. ״אני לא עשיתי את זה ואת לא תאשימי אותי שעשיתי את זה! את רק חתיכת קשקשים מסריחה שלא מבינה כלום מהחיים שלה. עכשיו כדאי לך מאוד להכניס פנימה את הלשון המפוצלת שלך ולהסביר לי למה לעזאזל המקום הזה מת וממתי ראשי השבטים המפגרים מתעסקים בחרא כמו עבדות?״
 
אשת הנחש מטילה את ראשה לאחור וצוחקת בלחשוש "אתה באמת חושב שראשי השבטים אחראים על זה? לא, זה הרבה יותר גדול מהם. יש ראש להקה חדש שמסתובב בהרים, כולם מקבלים ממנו פקודות" היא פוסעת קדימה ומכוונת את הנשק שלה לדורן "כולם כולל אתה"
 
האח אלכנסדר נע מהר וחוצץ בין דורון לאשת הנחש "לא." הוא אומר, ידיו מופנות לשני הדוברים כדי לחסום אותם. "אנחנו לא נלחמים, אנחנו לא נשארים פה. מספיק דם נשפך בכל רגע בעולם הזה. לא צריך לשפוך פה דם." הוא פוסק ונועץ מבט בשניהם. "אנחנו הולכים מפה, בלי להילחם. בלי לריב. בלי לחזור לאחור"
 
''חפותך? אתה באמת חושב שמישהו האמין שאתה חף מפשע? זה היה משפט מכור מההתחלה. אתם באים איתנו, והפעם אתה תשלם על הפשע שלך.'' היא משיבה את הנשק שלה למקומו ושולפת חבל שארוג מחוטים שחורים וירוקים ''תניחו את כלי הנשק, אל תתנגדו. אנחנו לוקחים אתכם לפגוש את הבוס''
 
אשת הנחש מביטה באח אלכסנדר ונוהמת "לא. כולם כבולים. אחרת, אנחנו נשחט את כולכם". היא מעבירה את החבל על ידיהם של שלושת חברי הקבוצה, ומחכה לאח אלכסנדר שיצטרף בזמן שהחבל הקסום מתחיל להתהדק על ידיהם.
 
"אני אפליו לא יודע מה השמות של האנשים הללו." עונה אלכסנדר. "אני פה רק כדי לוודא שהם לא גורמים ליותר כאוס והרס מאשר הם גרמו עד עכשיו, נשמע לי שלהביא אותם למשפט זה משהו שמשרת את המטרה של כולנו, הוא יכול לנסות להוכיח את חפותו, את תוכלי לנסות לגרום לו להיענש, ואני אוכל לוודא שהם לא נעלמים בעוד ענן אבק." הוא עונה, "בשביל מה לך להכניס למיטה החולה הזו עוד נפשות?"
 
"אני אביר ארד." עונה האלף, "האדון שלי זה העולם הזה, ואני פועל למען שזה לא יושמד או יחרב בחוסר איזון, השלושה האלה התחילו משהו גדול, שאף אחד עוד לא בטוח מה ההשפעות שלו. אני פה כדי לוודא שההשפעה שלו לא תוביל אותנו לכיליון"
 
בתגובה לדבריו של האח אלכסנדר, עיניה של גרטווד מתרחבות ולרגע קט אישוניה מגיעים לגודל אנושי. היא פולטת לחשוש ארוך ושקט "אביר ארד...אני לא יודעת אם הבוס ירצה להתעסק עם חלאות כמוכם כל כך מוקדם, אז נכון לעכשיו אני לא אאזוק אותך". היא מושכת בחבל שכובל את האחרים, ומתחילה להוביל את הקבוצה אל תוך העמק החרוך.
בזמן הצעידה, אחד השומרים, שקעקועים שונים מאילו של השאר זורחים על עורו, דוקר את גופו הגבישי של ארכיון בלהב מגולף, ומצחקק "הו כן, השאמאנים ישמחו מאוד לקבל את הגופה שלך, גוש סלע. ממש זכינו במציאה"
META
עקב צינון קשה שתקף אותי בפתאומיות, אני לא אוכל להגיב תגובות ארוכות. תרגישו חופשיים לתאר את המחשבות והרגשות שלכם, או לנסות לנהל שיחה עם הלוכדים
 
הקבוצה צועדת במורד המשעול ההררי, חולפת על פני קבוצות של לוחמים שמזכירים לכם מאוד את דורן במבנה הגוף ובהבעות הפנים שלהם, אבל הם מכוסים באפר, וידיהם אזוקות בחבלים הקסומים שאוחזים בחבורה. גרטווד מזרזת אתכם בדקירות סכין, עד שאתם מגיעים לאיזור שנראה לכם מעט...אפל יותר, משאר העמק השרוף.
אתם נדחפים דרך מעגל של ערפל דקיק, שמקיף כס גדול שנראה כאילו פוסל מתוך הסלע במכות פטיש. על הכס, יושב לוחם חייתי, בגדי נוצות ופרווה לעורו, נזר עם יהלום לבן למצחו, ועיניו מכוסות בפיסת עור רחבה. הוא מזדקף, מרכין את ראשו קדימה לעבר הקבוצה, ומצחקק בעוד היהלום שלראשו בוער באש פנימית "תראו תראו...הבן האובד חזר הביתה. מוכן לקבל את מה שמגיע לך?"
באופן פתאומי, הוא פוער את פיו ושואג, חושף שורות של שיניים משוננות ומטונפות "על הברכיים! עכשיו!" הוא מצחקק, וחוזר לשבת בנינוחות, מתופף על מטה הטוטם שהוא אוחז בידו "אל תדאג, דורן, העונש שלך עוד יבוא".

ובהבזק של זיכרון, דורן מבין מי זה. השאמאן המצחקק שיושב מולו הוא לא אחר מאשר גארלוק, שוליית השאמאן העיוור שהיה בן השגר של דורן. הוא היה השקט שבחבורה, ולמרות שהוא חילץ אותם מבעיות לא פעם ולא פעמיים, הוא תמיד העדיף להישאר מרוחק. אבל עכשיו, לפי העיטורים שעל כתפיו, נראה שהוא השליט החדש של השבט...
 
חזרה
Top