"תחפש בעבר, יש עוד יצורים בעולם הזה שעתיקים כמו הזמן חוץ מהאלים, הם נסתרים, חלקם נעלמו לחלוטין, אבל אחד מהם לבטח ידע" אומר לאטמיר, והרוח חוזרת לנשוב בתוך הבית, "צר לי." הוא אומר, "אבל אני צריך להמשיך. כאשר תעלו על הספינות לנמל חירות, הרוח תגן עליכם, תזכרו מה אמרתי, אוכל לקצר את המסע, אבל זה תלוי בכמות הספינות. אתם לא לבד. תזכרו את זה." הוא מביט פעם אחת בודדת באוסקר, ומחייך, כאילו נזכר במשהו מוכר.
הוא נעלם.
לא קשה למצוא את שאר האנשים, כמה דקות אחרי שלאטמיר נעלם, אתם מוצאים את החדרים בהם נשמרו התמונות של הקורבנות, נראה שכל קסם שהברון הפעיל נעלם, ולאט לאט אנשים יוצאים מהן, אחד בכל פעם, אתם מוצאים כמה שומרים, אבל אלה כבר הספיקו לרוץ לספר לאחרים שהברון הובס. חלקם בעושר, חלקם בפחד.
כ20 אנשים היו שבויים אצל הברון, יחד עם עוד כמה שומרים שחלקם מזכירים לכם את דמויות הציור שנלחמתם בהם, האנשים מבולבלים, ויחד עם זאת שאנשים מהכפר מתחילים להגיע לבית עצמו ולבחון את הסיטאוציה, אתם קצת מאבדים שליטה על האנשים.
כנראה שבין כל האנשים האלה יש גם דרואיד ונפח, אבל הסינון שלכם נגדע כאשר הנערה שפגשתם ליל קודם בפונדק מגיעה. "החבר שלכם התעורר." היא אומרת. "והוא שילם לי טוב מידי בשביל לרוץ לקרוא לכם. הוא אמר שזה דחוף."