נל מקשיבה לתשובותיו של לאטמיר, מנסה לתייק את המידע בראשה כאשר מדי פעם היא מסתכלת על הרן, שואלת את עצמה אם הוא זוכר את השיחה שלהם. "אז איך אתה מחפש את הכתרים ואיך בדיוק אתה מתכוון להשתמש בהם?" היא שואלת כשנראה לה שטאריס סיים עם שאלותיו.
[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר
- מחבר/ת הנושא liorgonen3
- תאריך התחלה
"אני?" עונה לאטמיר. "לצערי הניסיון שלי למצוא אותם היה ערל, הייתי אמור להיות ה"אס בשרוול" שלנו, אבל הפיות ידעו עלי איכשהו, ולכן כרגע המטרה שלי תהיה לחזור לדווח. כל ניסיון שלי למצוא את הכתרים שקול ללצעוק לסירונה היכן הם נמצאים."
"ובהנחה שהכתרים יימצאו, איך ידאגו שהאלים יגיעו אליהם לפני סירונה?" הוא עוצר לרגע "ואם רק כל הארבעה ביחד יועילו לנו, זה אומר שמי שאוסף אותם צריך למצוא דרך לעשות זאת מבלי שהיא תשים לב"
"השאלה שצריך לשאול היא איך נוודא שמי שהשיג את ארבעת הכתרים לא ישתמש בהם כדי לשנות את העולם לפי הבחירה שלו." עונה לאטמיר. "אבל אתם תיאלצו לסלוח לי שאני לא אפרט את תוכנית האלים, אני מודה לכם, אבל עדיין יש אוזניים לכותל, התקווה עדיין לא אבדה" הוא אומר, נראה שעדיין לא בטוח שהוא יכול לבטוח בכולכם.
״פשוט זרוק אותנו בנמל חירות, שם נוכל לעבוד עם הלואה ויהיה לנו סיכוי אמיתי במלחמה הזו. איזה שטויות, אתם מאמינים ביצורים שאפילו לא יתערבו בשבילכם? לא מפתיע שהפיות השתלטו על כל היבשות שלכם״ זולג׳ין אומר בזלזול.
"מעבר לזה שאין לי יכולת "לזרוק" אתכם בשום מקום, למה אתה חושב שללאות יש סיכוי אחר מלאלים?" שואל לאטמיר, "את הלואות סירונה צדה מאז היום שבגדו בה, רוב אלה ששרדו היו אלה שידעו להסתתר הכי טוב ותו לא," הוא עונה.
זולג'ין
זולג'ין
ולזיג'ן מרגיש קצת מוזר, כאילו רעש תוף נשמע בראשו, בונסמדי רוצה לדבר איתו. וכנראה שבדיחפות.
טאריס פונה לזולג'ין "אני מסכים עם לאטימר. אם סירונה חיסלה את הלואות בעבר, הם לא הסיכוי הטוב ביותר מולה" ואז הוא מסתובב לכיוון השליח האלוהי שמולם "אם אתה כבר כאן, האם אתה לא יכול ליצור קשר עם אנשי הבריח, או קבוצה דומה, ולשלוח אותם למשימה של מציאת הכתרים? מישהו עם משאבים, שיהיה לו סיכוי קלוש להסתיר את הכתרים מסירונה עד סיום המשימה?"
לאטמיר מניד בראשו, "סבסטאין מונרו הוא אישיות מסובכת." הוא עונה, "חלק מהסיבוך שלו היא העובדה שכמו שסירנה לא מצליחה למצוא אותו, גם האלים לא מצליחים, ופירוש הדבר שאין לנו שום דרך לדעת אם אנחנו מתקשרים עם הבריח, או עם מתחזה. מעבר לזה, כל ניסיון של אנשי דת לשתף פעולה עם הבריח עלה בתוהו. הם בוטחים באלים כמו שהם בוטחים בסירנה, וכנראה שלדעתם לבני האדם לא נשאר במי לבטוח חוץ מבעצמם, תוסיף את הכוח של הכתרים לכל זה, ואני חושב שאתה יכול להבין את חשש שעולה מרדיקאל מסוכן עם כוח מעל האלים בידיים, בעיקר אם הגישה שלו היא אתאיסטית בעיקרה, הוא עלול להשמיד את האלים ביחד עם סירונה, או שהוא עלול להעלות את עצמו מעל האלים האחרים." עונה לאטמיר, "אתה גם מניח שהאלים משתפים פעולה כרגע, אבל הם מפולגים בתוך עצמם, אנחנו אומנם לא נמצאים שוב במרד של אדון המתים, אבל כרגע האלים חלוקים בדרך שבה צריך לפעול מול סירונה, חלקם כבר מציעים לתת לה מחדש את הכסא שלה, ופשוט לקוות לטוב."
״אדמות הטרולים עדיין בידי הטרולים וזה יישאר ככה. בני האנוש והשאר שהאמינו באלים איבדו את הארצות שלהם אבל אנחנו נלחמנו והלואה הגנו עלינו ואנחנו עדיין פה. הלואה לא יכולים להיות מושמדים. אם אחד מת לואה אחרת תתחזק ותחליף אותו עם השנים. זה רק עניין של זמן. מבחן שהאלים שלכם בבירור לא עמדו בו״ זולג׳ין נוחר בבוז לאלים חסרי המעש.
״אם אתה לא יכול לעשות דבר חוץ מלדבר, אתה לא יכול לעזור לנו להשיג את הכתרים. אני אלך לדבר עם מישהו שיכול לעשות משהו, לעומתך״ זולג׳ין יוצא מהחדר.
ליאור-
״אם אתה לא יכול לעשות דבר חוץ מלדבר, אתה לא יכול לעזור לנו להשיג את הכתרים. אני אלך לדבר עם מישהו שיכול לעשות משהו, לעומתך״ זולג׳ין יוצא מהחדר.
ליאור-
זולג׳ין מתרכז, מרגיש את הדם זורם בעורקיו, מנסה להבין את כוונתו של בוסמנדי. אם צריך הוא יצטרך למצוא עצם אחר כך ולכתוש. אבל כרגע הלואה מנסה לקשר אותו, זה אמור להיות יותר קל.
לאטמיר נראה מעט מתוסכל, אבל הוא לא אומר כלום ונותן לטרול לצאת.
זולג'ין
זולג'ין
החשיכה מקיפה את זולג'ין בעודו נקרע לרגע בודד מהמציאות, נשלח לאותו עולם צללים בו לואה המוות חי, והמקום בו לואה המוות מחכה לו.
"אהההה מאן." אומר בומסנדי כשזולג'ין מופיע, "אני שמח לראות שאתה מקשיב לאדון המתים הזקן שלך." הוא מצחקק. "ה... בחור הזה." הוא אומר וכנראה מתכוון ללאטמיר, "אחד מהחמישה שדיברת עליהם מאן, אלה שהיו צריכים להגיע לעולם המתים, אבל מישהו לקח אותם לפני." הוא מסביר. "אני רוצה לדעת מי!"
"אהההה מאן." אומר בומסנדי כשזולג'ין מופיע, "אני שמח לראות שאתה מקשיב לאדון המתים הזקן שלך." הוא מצחקק. "ה... בחור הזה." הוא אומר וכנראה מתכוון ללאטמיר, "אחד מהחמישה שדיברת עליהם מאן, אלה שהיו צריכים להגיע לעולם המתים, אבל מישהו לקח אותם לפני." הוא מסביר. "אני רוצה לדעת מי!"
"לא." עונה לאטמיר, "אני לא רוצה שמישהו יחפש את הכתרים בשבילי, אני לא המחליט פה." הוא ממשיך, "אני שייך לרוח, אני לא קובע לאן העולם יתקדם, היא קובעת לאן אני אגיע. אני רק משרת, אני חלק מהאיזון בעולם האיזון שסירונה שברה, אני צריך להיות הניטרלי שבין הטוב והרע, בין הסדר והכאוס, זה מה שאני. ולכן אם היית מביאה לי את הכתרים? כנראה הייתי אומר לך לקחת אותם ממני, ולהניח אותם במקום בו איש לא יוכל לשים את ידו לעולם."
טאריס מהנהן "כן...אבל האם יש מקום שאליו אפילו יצור חזק מן האלים לא יוכל להגיע אליו לעולם?"
"אם יש דבר אחד שההגעה של סירונה חשפה לנו, זה שיש הרבה יותר בעולם הזה מאשר שאנחנו יודעים עליו, לפני כמה מאות שנים לא ידענו בכלל שהטרולים קיימים, והנחנו שהגמדים מקורם בגלקוס, ולא באי מרוחק משלהם." עונה לאטמיר. "יש עוד סודות לעולם הזה, חלקם אפילו נסתרים מסירונה."
ליאור-
זולג'ין חוזר פנימה, "היי לאטמיר, זה השם שלך כן מאן? אתה לא אמור להיות מת? יחד עם הבחור הזה... מיילו".
זולג'ין נאנח, "אתה חייב לי על זה בוסמנדי" אומר זולג'ין שהוא חוזר פנימה, מחכה שהוא יוציא אותו.
זולג'ין חוזר פנימה, "היי לאטמיר, זה השם שלך כן מאן? אתה לא אמור להיות מת? יחד עם הבחור הזה... מיילו".
אוסקר מסיים לסגור את פצעיו, ושם לב למראה מוזר. טיפות מים קטנות מעלות אדי כפור בוקעות מידיו, ואינן נופלות לרצפה כאשר הוא מטה את ידיו. הוא מרגיש עוצמה מחודשת, ומרים את ידו אל מולו, והטיפות מתארכות לצורה של קנה. אוסקר ידע כי אם ירה עכשיו, עוצמת הירייה תהיה חזקה יותר ממקודם, ובהרבה.
"אנחנו צריכים ללכת." אומר אוסקר, כמעט ומתעלם לגמרי מנוכחותו המטרידה של לאטימר. "אני בספק שהברון הוא הפיה היחידה באזור, אנחנו צריכים לאסוף צידה ולצאת לנמל חירות במהירות האפשרית. ואתה..."
הוא מסובב את ראשו אל עבר לאטימר, מכווץ את עיניו מעט, בוחן את האיש בזהירות. "לא, לא משנה."
"אנחנו צריכים ללכת." אומר אוסקר, כמעט ומתעלם לגמרי מנוכחותו המטרידה של לאטימר. "אני בספק שהברון הוא הפיה היחידה באזור, אנחנו צריכים לאסוף צידה ולצאת לנמל חירות במהירות האפשרית. ואתה..."
הוא מסובב את ראשו אל עבר לאטימר, מכווץ את עיניו מעט, בוחן את האיש בזהירות. "לא, לא משנה."
"אני השליח של האיזון." עונה לאטמיר לנל, "כמו שכבר אמרתי, המטרה שלי זה להחזיר את האיזון לעולם, ולא לפעול למען יתרון של הטוב על הרע או הרע על הטוב, סירונה שברה את האיזון, ולכן נקראתי לחזור לעולם." הוא מסביר בעוד זולג'ין חוזר, "זו גם הסיבה שאני חי. אם אפשר לקרוא למצב שאני נמצא בו חי." הוא עונה לטרול
״אתה גם לא חי מאן. כמו טרול חול שחזר במצב רע בגלל וודו נורא. אבל מי היה זה שקרא לך חזרה לעולם שלנו? איזה אל או יצור?״.
"אני יכול להגיד לך את השם שלו." אומר לאטמיר, "אבל אני בספק שהדבר יגיד לך משהו, אני בספק שיש סיפור עוד שמזכיר את שמו, ספק שיש דת שעוד עוקבת אחר דרכו, אני שליחו של האיזון, ואני שליחו של אייליס, אדון הקסם, אדון החוכמה, ואדון האיזון"
