• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[pf] בשערי המצודה- עץ משחק 4/4 - המשחק נסגר

"אני לא אל." עונה לאטמיר, "הדבר הכי נכון להגיד, הוא שאני שליח." הוא מנסה להסביר, "אני מה שמאפשר לאל להתערב בעולם, מבלי להתערב בו ישירות." הוא מסיים את ההסבר המאולתר, "ולצערי אני לא מסוגל לבצע את מה שאתה מבקש, אבל אני מאמין שבכך שגירשתי את הברון לטיר-נא-נוג, הוא יאבד את כוחו לתקופה הקרובה, ולכן כל הקללות שלו עתידות להתבטל, זה רק עניין של זמן."
 
"אתה מתכוון לכיבוש של סירונה על העולם?" הוא שואל, "נכבלתי לפני זמן לא רב, אני מניח שעברו מס' שנים בודדות מאז שנתנו אותי כמתנה לברון הזה." הוא אומר. "אבל אני עדיין יודע מה קורה בעולם, הרוח עדיין לוחשת לי." הוא מוסיף
 
"לא יותר ממה שאתם לבטח יודעים." הוא אומר ,"ארבעת הכתרים נעדרים, וסירונה מחשפת אותם." הוא אומר, "בפוליטקה הפנימית של החצרות אני לא מעורב, גם לפני שהוא נעל אותי, לא הייתי אמור לעשות יותר מידי, חלק מהכבילה של סירונה על האלים. הסיבה היחידה שאני מסוגלת להיות פה ולהגיב לפיות זה כי הם תקפו אותי קודם."
 
אוסקר נופל על ברכיו, אך לא מיראה או כבוד, אלא מהכאב העז שתקף אותו. הוא ספג נזק רב בקרב, וזה הפתיע אותו כיצד הוא עדיין עומד. זרם מים הקיף את פצעיו, ואיחה אותם לאט. לא רק הערעור שהרגיש מנוחכותו של ה-"לאטימר" הזה, הוא ידע כי שימוש נוסף בכוחותיו יתחיל לשחוק את גופו אפילו יותר, הוא יצטרך לנוח ולרפא את השאר בהזדמנות אחרת.

META
משתמש שלוש פעמים ב-Kinetic Healer על עצמי, מרפא 11+7+7 = 25 נק"פ, וחוזר מ-5 נק"פ ל-30 נק"פ.
 
"יקירתי," עונה לאטמיר לנל, "כל בעל דעה מחפש את הכתרים, זה כנראה הסיכוי האחרון שלנו למצוא אותם לפני שסירונה תמצא אותם, ואז יער גאלה יראה כמו אירוע נקודתי בעבר ביחס למה שהיא תעשה." הוא מסביר,
"אתם צריכים להבין" הוא מסביר "המועד בו סירונה התעוררה, זה לא היה מועד מקרי, זה לא שהיא התעוררה ברגע בו היה לה הכוח שלה." הוא מציג, "בעבר סירונה יכולה הייתה להתעורר 4 פעמים לפני הפעם הזו, 4 פעמים שבהם ציידי הפרא שלה הביאו לה את נשמות הלואה כדי להחזיר אותה, ובכל פעם. ברגע שבו היא הייתה כמעט שלמה, התודעה שלה יצרה כתר, היבט של אחת מעונות השנה ויסודות הטבע." הוא ממשיך, "ובכל פעם שהיא עשתה זאת, כוחה התרוקן מחדש לרמה שבו הייתה במקור, וציידי הפרא שלה נאלצו לצאת מחדש למסע, ולצוד לה את רוחות הטבע." לאטמיר נותן למידע לשוקע בכם, "אתם לבטח שואלים את עצמכם מה הייתה המטרה של סירונה בלעשות כזה דבר, ליצור כתר ולהעניק אותו לאחת החצרות במקום להתעורר ולנקום באלים ובנו, התשובה מעט מפחידה, העניין הוא, שסירונה רוצה לברוא מחדש את העולם בצלמה ובדמותה, להכחיד את כל היצירות פרט לאלה הנאמנות לה, ולאכלס את העולם בה ובילדיה. כבר עכשיו סירונה חזקה מספיק בשביל להתמודד מול האלים, ולחייב אותם בקסם העתיק שלא להתערב בלחימה בפיות, הסכם שהאלים העדיפו לקיים כדי שסירונה עצמה לא תיקח חלק בלחימה, אבל סירונה עתיקה כמו הקסם העתיק, והיא יודעת את האמת הפשוטה, הוא מחייב אותך כל עוד אתה לא מספיק חזק."

לאטמיר עוצר לרגע, נראה שהוא מחפש את המילים הנכונות, "כל כתר הוא כמו כד שמן," הוא מסביר, "כד שמן שנועד להדליק את הלפיד הגדול ביותר בעולם, סירונה היא הלפיד הזה, שיבהק בעוצמה שיכולה לעקוף כל חוק והסכם, למחוק את הבריאה, ולברוא את גידעון מחדש. היא לא רק תשמיד את כולנו, את בני התמותה והאלים יחדיו, היא תמחק אותנו, לא יהיה שום קסם בעולם שיוכל להפוך את מה שהיא תעשה, כל הבריאה הזו, החיים, הצמחים, הימים, היערות והימים, כולם יעלמו, והיא תברא אותם מחדש, בדרך בה היא תבחר.

לשם כך היא יצרה את הכתרים, ובגלל זה היא לא התעוררה, היא הייתה צריכה למצוא דרך ליצור אותם מבלי שנדע, מבלי שנרגיש, והיא עשתה זאת נהדר, תבינו." הוא אומר, "ברגע שסירונה תקבל את ארבעת הכתרים, כתר העלים, כתר הגחלים, כתר הפרצים וכתר הניצנים, אנחנו ניכחד. ולכן כל העולם מחפש את הכתרים, בין אם זה להשיג את הכוח שלהם, בין אם להשמיד אותם, או בין אם להגיש אותם לסירונה על מגש של כסף. איחוד של ארבעת הכתרים ישחרר את הכוח האדיר ביותר שנוצר בעולם הזה." הוא מסביר. "וזה רק עניין של זמן עד שארבעת החצרות ימצאו ויגישו להן אותה."
 
טאריס פולט שריקה חרישית כשהוא מבין את היקף התכנית של סירונה. הוא שמע שמועות בחצר פה ושם, אבל זה...הוא אפילו לא דמיין. לאחר רגע של חשיבה, הוא מהנהן באיטיות "כלומר, שאם מבקשים לעצור את סירונה, יש למנוע ממנה להשיג את הכתרים." הוא חושב לרגע, ואז חיוך קטן עולה על פניו "ואנחנו ביתרון. אם סירונה רוצה לחזור, היא צריכה את כל ארבעת הכתרים. אם אנחנו רוצים שהיא לא תחזור, אנחנו צריכים להשמיד רק אחד"
 
"כן ולא," עונה לאטמיר. "אני לא יודע איך, אבל אומרים שסירונה דאגה לאבטח את הכתרים איכשהו, כל כתר מוגן באיזה דרך שנועדה למנוע ממנו להיות מושמד," הוא מסביר, "והאמת, שכנראה ש4 הכתרים יחדיו היו הכוח היחידי שחזק מספיק כדי להשמיד את סירונה, אם תשמיד את הכתרים, היא פשוט תחכה עד שתוכל ליצור כתר שיחליף את הכתר ההרוס, אז כן, להרוס או להשיג כתר לפניה יעכב אותה, אבל לא יתן לך יתרון מעבר לזה."
 
"סירונה עתיקה יותר מהאלים, אם כל האלים יעמדו מולה יחדיו, אז אולי יהיה להם סיכוי, וזה במצב שבו אין לה אף כתר, אם יהיה לה אחד? היא כבר תהיה חזקה יותר מהם. ותזכור, מהרגע שהאלים יתערבו, גם סירונה תוכל להתערב"
 
טאריס מזעיף פנים ומשלב ידיים "מצד שני, אם אוספים את ארבעת הכתרים, זה פשוט מקצר את העבודה של סירונה ושל החצרות..." הוא חושב לרגע
"אמרת שהסיבה שאתה יכול להגיב לפיות היא כי הן תקפו אותך. מה אם נגרום לפיות לתקוף את האלים? זה יתן להם את האפשרות להגיב במתקפת נגד ולעצור את סירונה, מבלי שנצטרך לאסוף את הכתרים"
 
"פספסת את החלק שסירונה חזק מהאלים כרגע?" הוא שואל, "הסיבה שיש כרגע שקט בין סירונה לאלים היא כי יותר נוח לסירונה שהאלים מחזיקים את העולם הזה מתפקד, תהיה בטוח שברגע שהיא לא תרצה שהם יהיו פה יותר, היא תתקוף אותם, ואז המלאכים ושאר המשרתים של האלים יוכלו להתערב, אבל הם יהיו עסוקים בסירונה. השלום הקר הוצע על ידי האלים ילד," הוא מסביר, "וחוץ מכמה בודדים, הם מעדיפים לתחזק אותו כרגע."
 
חזרה
Top