הי,
יכול להיות שזה רק אני, אבל DND ופאת'פיינדר פשוט לא עושות לי את זה.
אני חושב שהן יותר מדי מבוססות קרב, ושבניית הדמות שם כל כך לא מגוונת, שההרגשה היא בין לבחור דמות של מישהו אחד לדמות של מישהו אחר.
אולי זה רק המשחקים ששיחקתי, ואולי זה כי זה הכיר לי את משחקי התפקידים והייתי סופר נוב אז, אבל אני לא אוהב מאוד את הסגנון של ללכת ולהרביץ ללכת ולהרביץ. לדעתי זה קצת מפספס מהקטע של משחק תפקידים. למען האמת, אפילו כשניסו לעשות בהרפתקאות ששיחקתי כל מיני דברים מיוחדים כמו התגנבות וחקירה, זה היה בצד.
חוץ מזה, מה הקטע עם הדמויות?
לא משנה איזה דמות תגידו לי, היא בתכלס עושה אותו דבר כל משחק.
לפי מקצועות: מטילי לחשים בוחרים את הלחש עם הכי הרבה נזק, מתרחקים מהקרב ומטילים אותו. קפ"פים רצים לאויב ומרביצים לו. נוכלים פשוט מתגנבים ועושים sneak attack. כהנים רצים, מרביצים ומרפאים.
וזה בערך הכל. שום דבר אחר לא באמת משנה חוץ מפלוס קטן או מינוס קטן.
אני היחיד שמרגיש ככה?
יכול להיות שזה רק אני, אבל DND ופאת'פיינדר פשוט לא עושות לי את זה.
אני חושב שהן יותר מדי מבוססות קרב, ושבניית הדמות שם כל כך לא מגוונת, שההרגשה היא בין לבחור דמות של מישהו אחד לדמות של מישהו אחר.
אולי זה רק המשחקים ששיחקתי, ואולי זה כי זה הכיר לי את משחקי התפקידים והייתי סופר נוב אז, אבל אני לא אוהב מאוד את הסגנון של ללכת ולהרביץ ללכת ולהרביץ. לדעתי זה קצת מפספס מהקטע של משחק תפקידים. למען האמת, אפילו כשניסו לעשות בהרפתקאות ששיחקתי כל מיני דברים מיוחדים כמו התגנבות וחקירה, זה היה בצד.
חוץ מזה, מה הקטע עם הדמויות?
לא משנה איזה דמות תגידו לי, היא בתכלס עושה אותו דבר כל משחק.
לפי מקצועות: מטילי לחשים בוחרים את הלחש עם הכי הרבה נזק, מתרחקים מהקרב ומטילים אותו. קפ"פים רצים לאויב ומרביצים לו. נוכלים פשוט מתגנבים ועושים sneak attack. כהנים רצים, מרביצים ומרפאים.
וזה בערך הכל. שום דבר אחר לא באמת משנה חוץ מפלוס קטן או מינוס קטן.
אני היחיד שמרגיש ככה?