• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

צילו של הצל -עץ משחק [5/5] (מהדורה 5, פנטזיה) - סיימנו!

רישו
בגלל שואשו התחיל לבשל, הוא לא מספיק למנוע מרין לקחת את החנית שלה.
רין מניעה את החנית שלה בסחרור שיוצר רעש איום. הזאבים נסוגים לאחור, נוהמים, מתכוננים להסתער כנגד המלכודת שהוצבה נגדם. גם ואשו וגם הם נפגעים, בעוד התקפתה של קים חודרת דרכם, פוגעת בראשם.

גורן
ביאורן שופך חותצה מאכלת על הרובוט, בעוד החשמל עדיין זורם בגופו. החוצה לא עושה הרבה נזק, ונשפכת ברובה על הרצפה לצד הרובוט - אבל קצת ממנה ניתז על זרועו של הרובוט, מחורר אותה, ונותן לחשמל להיכנס.
יד שמאל של הרובוט מנוטרלת, והנ"ל נשאר עם שלושה להבים בלבד.
שניים מהלהבים מפספסים, אבל אחד מהם חותך את בטנו של ביאורן, משאיר חתך מדמם ולא יפה.
 
out
נאוטי, תקרא את התגובה הקודמת, היא מיועדת גם לך.
ופספסתי את התגובה הקודמת, אז אני עושה את המהלך הנוסף עכשיו.
in
גורן מרסס את הרובוט הפצוע בכדורים, גם כדי לרתק אותו למקום כשהחיילים האחרים יורים עליו, וגם כדי לשלוח עליו פצצה נוספת.
צרור (מוגדל, 20 כדור) 4
פצצה (רגילה) 9
3 פצצות רגילות, 1 פצצת נשמה.
20 כדור.
 
ביגורן
ביאורן זז אחורה מהמכה, ועושה את מה שהוא תמיד עושה כשהוא נפצע, מכין שיקוי ריפוי. את הפצע הוא יוכל לחבוש אחר כך. ובחזרה למה שהוא עשה קודם, הוא מכין עוד חומצה ומנסה לשפוך אותה שוב על הרובוט, הטריק הזה ימשיך לעבוד כל עוד גורן ימשיך להעסיק את הרובוט, כלומר כנראה עד סוף הקרב
חומצה[dice:ct0x]719952:0[/dice:ct0x]
שיקוי ריפוי[dice:ct0x]719952:1[/dice:ct0x]
לשפוך את החומצה[dice:ct0x]719952:2[/dice:ct0x]
 
רישו
OUT
אתה מנסה למצוא דרכים להכשיל אותנו.

IN
תנשכו למטומטמת את הרגליים ותפילו אותה לקרקע. תנשכו מספיק חזק כדי שלא תוכל לקום כל כך מהר, ואשו פוקד על עשרת הזאבים.

META
להטיל? אם כן, אני מטיל עשר פעמים, ועוד פעם אחת למקרה שיש צורך להטיל פעם אחת.
7.
5.
17.
20.
18.
17.
17.
7.
4.
1.
ואם צריך רק פעם אחת - 12.
 
רישו
אין שרואה את הלהקה מתקרבת עילה בתקתיקת להקה קלאסית של הקפה ותקיפב בו זמנית ממתינה עד שהזאבים מתקרבים ומסתערים מהנקודה שאין חזרה, בעודם מסתערים היא מקפלת רגל אחת בעודה מותחת בועטת בתנועה סיבובית, מה שמשלח אותה לסיחרור במקום בעודה מקופפ. ומקופלת, מה שמצמצם את טווח הפגיעה, בעודה מסתחררת במקום היא מסחררת את החנית ב90 מעלות הסיבוב קטלני, כך שכל המהלך מזכיר מאורר שעושה סיבוב שלם סביב עצמו, החנית מפיקה את הראש המחריד שוב בעודה מגנה עליה ופוצעת את הזאבים.
[dice:1jg20kx]719956:0[/dice:1jg20kx]
 
רישו
רק מציין - אתם אלה שבחרתם להילחם זה בזה.
IN
הזאבים מסתערים. אחד מהם קופץ ראשון, לפני כולם, וחוטף מכה ישירה מהחנית של רין, מועף לצד עם פצע גדול ומדמם לאורך הבטן, והמהלך המרשים של רין פוצע קלות עוד ארבעה זאבים ומרחיק אותם - אבל אז היא לרגע עוצרת, וחמשת הזאבים שנותרו פוגעים בה, משאירים חמישה פצעי נשיכה מדממים על גופה. היא עדיין לא יכולה לזוז, אבל השדים האלה קטלניים. ונראה שואשו בצד שלהם.

ביגורן
להכין שיקוי ריפוי ליד רובוט עם נשק שלוף זה מהלך לא חכם.
למזלו של ביאורן, הוא מצליח לחמוק הצידה מההתקפות המזדמנות של הרובוט. החומצה נוצרת, וחלק ממנה גם פוגע ברובוט - אבל הפעם המתכת שעל גופו של הרובוט דוחה את החומצה (מה גם שאין יותר חשמל). נראה שהוא הסתגל לחומצה בצורה זו או אחרת.
צרור הקליעים ניתז סביב הרובוט, רובם לא פוגעים אך חלקם מצליחים לחדור את שריונו, והפצצה משאירה עליו כתם מפוחם. הרובוט הזועם מביט לכיוון שניכם, וממלמל משהו.
"שת-יים מו-בס על י-די של-וש וגמ-ד... נר-אה שש-לוש ה-וא אכ-ן הגר-סא העל-יו-נה של-נו... המ-שי-מה ת-צליח..."
מספר שתיים, עם יד שבורה ופצעים רבים, מתחבר עם גלגליו לשני צירים בצידי המדרגות שבצד הקומה, שרק עכשיו הבחנתם בהם, ועולה במהירות לקומה הבאה.
החיילים בחוץ מטפלים בהליקופטרים הקטנים, וקוראד מגיע אליכם.
"אני חושב שבתוך המקום הזה היד שלי תצליח לפעול," הוא מתנשף. "עכשיו, בואו נעלה למעלה."
OUT
גורן - טיפה מאוחר מידי, פשוט עשית תור כפול... בפעם הבאה תשתדל לקרוא את מה שאני כותב בבקשה...
 
רישו
ואשו מכה בברכה של רין עם האלה הארוכה שלו, פוגע באזור שבו נמצא מקבץ עצבים גדול - ואשו לא יודע את זה כמובן, אבל הוא יודע שמכה בברך כואבת יותר. תנטרלו אותה, תנשכו לה את הידיים והרגליים הוא פוקד על הזאבים שנותרו בחיים, כשוואף מוביל את המתקפה.

META
ואשו - 8.
וואף - 5.
זאבים - 19, 20, 13, 17, 10.
 
IN
אומבר מחייך לעצמו, ואז אומר "כן, אני יכול לשחרר אותך", מנמיך את חרבו ומאפשר למתנקש לפנות כדי לברוח, אבל אז הוא נועץ את חרבו בגב המתנקש, ושואב את כוח החיים של המתנקש עם הילת הקור. "אבל אני יכול גם לא".
אחר כך אומבר מרטש את גופתו של המתנקש עד שכבר לא יהיה אפשר לזהות את צורתו, רק אחרי שהוא מוריד מהמתנקש כל פריט שמאפשר זיהוי, ואחר כך הוא שם פתק על הגופה בו כתוב "שלום, ביצעתי את המשימה ולקחתי עבור עצמי את הציוד של אומבר. אני בדרכי למזרח כדי למצוא את האחרים".
אומבר בוזז כל מה שאפשר מהמתנקש, מסיים את שנת הלילה ואז מתארגן כמה שיותר מהר לדרך.
 
אומבר
צד סדיסטי בפעולה, אני מבין.
IN
על המתנקש אין הרבה דברים מעניינים. מלבד כמה סכינים באורכים שונים, ושני בקבוקוני רעלים, הוא לא סוחב על עצמו ציוד ששווה משהו. אצה מניח את הפתק, ויוצא מערבה למצוא את יצירה? או שאתה מעדיף לחזור על עקבותיך אל דארה? האם אתה מחפש משהו ספציפי או פשוט מתקדם לעבר הערבות? האם המידע שאמר לך המתנקש משנה את מה שאתה עושה?

רין בלבד
את... מרגישה משהו משונה. קודם הזאבים נראו לך בוודאות כמו שדים, אבל עכשיו הם מרגישים פחות כמו כאלה, ויותר כמו סתם זאבים... מה שלא משנה את העובדה שהם מתקיפים אותך.
נתתי לך מידע וביצעתי את התוכנית שכתבת לי בוואטסאפ. תפעל כראות עיניך.

רישו
הזאבים, וואף וואשו מסתערים, ופוגעים ברין חזק. היא קורסת לרצפה, מדממת קשות, בקושי יכולה לזוז. הזאבים מרפים ממנה וזזים לאחור - מטרתם הייתה לנטרל אותה, וזה התרחש. ואשו מרגיש אולי שהוא טיפה הגזים - ולרין מאוד, מאוד כואב.

ביגורן
(אני מריץ טיפה את מה שהיה נגמר תוך שלושה תורות מקסימום, להגיע לחלק המעניין).
הפצעים של ביאורן מחלימים יחסית, והוא עולה אחרי גורן במדרגות, קוראד לצידו.
כשאתם מגיעים למעלה, רובוט מספר שתיים עומד מולכם. הוא שולף את להביו, ומסתער לכיוונכם, מנצל את גרם המדרגות הצר כנגדכם - אבל רסס של קליעים מגורן חודר דרכו והוא קורס, על הרצפה, הרוס. לגורן נגמרים הקליעים ברובה ממנו הוא ירה.
אתם עולים הלאה, ומזעזעים. החדר אליו אתם עולים מזוויע.
מסתבר שמה שמניע את הרובוטים אינה בינה מלאכותית.
עשרות גופות מרוטשות של בני אדם זרוקות בחדר. דם קרוש מכסה את הרצפה. חלק מהגופות הרוסות לגמרי, חלק יחסית שלמות, אבל בכולם הראש מנותץ, כאילו מישהו עבר ביסודיות ושבר לגופות את הראש, במטרה לגנוב את תבונתן. זה לא נראה כמו שדה קרב - חלק גדול מהגופות קשורות בשרשראות לקירות, ולאף אחת מהן אין נשק עליה. חתיכות מתכת מפוזרות בחדר, שברים של רובוטים.
במרכז החדר עומד רובוט עצום מימדים. הוא גדול כמו טרול, עם ראש קטן וגוף מסיבי, ענקי. ידו הימנית היא פטיש עצום, ידו השמאלית מעוצבת כמו צינור מוארך, עם מחט ארוכה בקצה.
על מרכז חזהו כתוב 1 בגדול.
מה אתם עושים?
 
רישו
רין מחרחרת מהרצפה, מנסה למנוע מעצמה למות מאובדן דם, היא מצביעה על ואשו ופרץ של שתי זיכרונות של ריו נחרט במוחו, אחד הוא של הקריאה הבטוחה לחלוטין שהזאבים הם שדים, השני שאותו היא שולחת בחצי לב הוא של ניסיון ההתקפה המוחית על הזאב שהזכיר זאב רגיל.
ואז היא מעבדת את הכרתה
 
רישו
ואשו מביט ברין רגע אחד, ברגשות מעורבים. המטומטמת התקיפה את חבריה החדשים ללהקה והרגה את חלקם, וללא ספק הגיע לה לחטוף. ועדיין, אולי הוא הגזים בפגיעה הזו. ואולי לא, הוא חושב כשהוא מביט שוב בגופות הזאבים.
אבל הם בשליחות, וכנראה שזקני הערבות לא יקבלו את ''היא הרגה את חבריה ללהקה'' כתירוץ לכישלון במשימה ולמותה של רין. ואשו שולף את פגיון הצור של וחותך את מעילה של רין לרצועות ארוכות, ומשתמש בחלקן לחבוש את הפצעים חבישה ראשונית ולהתקין חוסמי עורקים. אחרי שהוא פוקד על הזאבים לשמור על רין ומשאיר את וואף לשמור עליהם, מניח להם להתאבל על מתיהם, הוא מלקט צמחי חלמית, מבשל אותם מעט על שרידי המדורה, ואז חובש איתם את פצעיה - חלמית משמשת כמונעת-זיהום מצויינת, מעין פלסטר טבעי. כשהיא פוקחת עיניים באיטיות, הוא מעיר אותה בסטירה.

''ואחרי שטיפלתי בפצעים שהרווחת ביושר, תגידי לי - מה לעזאזל חשבת לעצמך? אין לך טיפה של היגיון בראש הקטן הזה שלך? הזאבים ישנו איתנו לילה שלם, אם הם היו רוצים להרוג אותנו הם מזמן היו עושים את זה, בשנתנו. ואת עוד קוראת לי ילד חסר אחריות שלא חושב. שתי את זה, מטומטמת'', הוא דוחף לפה שלה נאד מים. ''מה לעזאזל חשבת לעצמך?''.
 
רישו
כאשר הוא מנסה להעיר את רין הוא מרגיש כאב חד, פצעים מוקרים מופיעים על גופו בפרץ חד של כאב כאשר אין גובעת את חובה, כאשר הכאב נמוג הוא רואה שאין התרוממה חלקית מהשכיבה שלה, יד אחת שלה אוחזת בעורפו ואילו השניה אחוזת בפגיון הצמוד לגרונו, חיוך מעצבן נטוע על פניה "יש לך עוד הרבה ללמוד ילדון, ההצגה הזו הייתה קלה מדי ואני אחזתי אותך בחיסרון הודות לחובך, הזילזוז בי הוביל אותך לסופך" בעודה אומרת את זה הוא מרגיש בו זמנית את קולה בראשו "הייתי בטוחה הודות לקריאה הקודמת שהם שדים, אבל המתקפה המוחית על אחד מהם השאירה רושם שונה... זה המבחן שלי להם, אז שתף פעולה, אם אני טועה עודה בכך בלב שלם".
 
רישו
ואשו פוטר את הפגיון בגיחוך. ''למקרה שלא שמת לב, אישה, זאבים נוהמים מקיפים אותך. תנועה אחת לא נכונה ממך והם יקרעו אותך לגזרים. ראית פעם ביזון ניצוד? אני ראיתי. אני משוכנע שזו לא הרגשה נעימה''. רין מתקפלת כשואשו בועט בבטנה, בעיטה שאלמלא בוצעה בידי רגל יחפה בקלות היתה מביאה לדימום פנימי או עקרות. לצידו, וואף נושך את זרועה האוחזת בפגיון עד זוב דם, מונע שימוש יעיל בה - כי נסה להרים זרוע כשכלב במשקל שלושים קילו נושך אותה. הזאבים באים אחריו במהרה, נושכים את שאר גפיה.

''איפה היינו? זלזול? אה, כן. ובכן, נראה שהיתה לי סיבה לזלזל בך. בת תרבות, מלומדת, קוראת מגילות, ולמרות זאת אין לך שמץ של היגיון בסיסי. הזאבים הללו ישנו לצידנו לילה שלם. אם הם היו רוצים להרוג אותנו, פשוט לא היינו מתעוררים בבוקר. חשבת על זה, קוראת מגילות? או שהראש הקטן שלך מלא יותר מדי בידע עתיק ובמילים גבוהות, ומעט מדי בהיגיון ובידע מעשי? לא, את היית בטוחה שאת תמיד צודקת, ולא חשבת לרגע לעצור ולבדוק האם מה שראית הגיוני. אם היית קצת פחות יהירה, אם היית חושבת לרגע שאולי גם את עלולה לטעות... אבל לא, את רין הזקנה והחכמה והבוגרת, את תמיד צודקת, נכון? רגע, שכחתי להוסיף לרשימת התארים שלך גם רין מכירת-התודה. הזאבים שומרים עליה בלילה ומביאים לה בשר טרי ועסיסי לארוחת בוקר, ובתמורה היא גומלת להם במוות ופציעות. כולם בשבט שלך כאלו יהירים, טיפשים וכפוייי טובה כמוך? או שיש אנשים... בוגרים?''.
 
גורן הוא לא הטיפוס שמתעניין בגופות. המתים וקבורתם הם העסק של הגנומים, לא שלו. כשהוא מתבונן בדברים, הוא מחפש את המכאניקה - מתגים, כפתורים, חיישנים, צגים, גלגלים, תמסורות, וכבלים של חשמל, כמו גם את המצב הטקטי - יציאות, מחסה, מקומות מסתור אפשריים, תאורה, ומלכודות. בעיקר מעניין את גורן האם הרובוט הגדול הזה יכול לצאת מהחדר בדרך כלשהיא - מהדלת, מהחלון, או דרך קיר חלש (אם כי אז הוא יפול מקומה שלישית ועלול להתרסק)
 
חזרה
Top