• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

אשיגה מניד בראשן
"יכלנו להטיל לחשים כאשר הדרך נשברה, הדבר היחיד שפג היה קסמי ההסוואה על שניים מכאן, ואנחנו לא יכולים לדעת מה קרה או לא קרה אחרי שהתעלפנו. העובדה שנפלנו במורד הר בלי שאחד מאיתנו נפצע מצביעה על כך שהיה כאן איזשהו כוח חיצוני ששמר עלינו. בין אם זה היה אחד מאנשי היורש, העתק ששבר את הדרך או משהו אחר לחלוטין."
 
IN
"הלוחמים שהיו שם אישרו את מה שהוא אומר, חשבתי שאת מבינה! הוא לא שיקר שם, הפקודות אכן השתנו! למה את פתאום לוקחת את הדברים האלו למקום ציני או לא מאמין? היורש האחרון מעולם לא אכזב אותנו! מי שאכזבו אותנו היו האנשים שהשתמשו בלינגשן בשביל למצוא לעצמם ממלכות חדשות ואימפריות מושחתות, אנשים כמו המלך הויאנג של לינגשן או הליגה הזהובה. הסברתי לך את זה בעבר, כיצד את לא רואה זאת?!" הוא מתאפק שלא פשוט לצרוח עלייך.
IN
"ממה שסיפרת לי, זה אפילו יכול להיות חפץ קסום של אחד מהאנשים שהיו איתכם, או אפילו טווילאקה שסיפרתם לי עליה. אולי היא בעצם יודעת קצת יותר מכם" הוא אומר יאמאדיאן "היא... בחיים?"
 
צ'אהיו
"לא אכזב אותנו?" היא שואלת, "אתה מדבר כאילו הוא איתנו בכל דקה ורגע, מנחה אותנו ומונע מרוע להתרחש לנו, אם הוא כל יכול, הוא יכול לעצור את הרוע, ואם הוא לא יכול לעצור את הרוע, הוא כנראה לא כל יכול." היא אומרת בכעס קל בלבד, "בחיי שקיוותי שבסוף הדיון אגלה שהמסיכה נועדה להסתיר איזה חבר בארגון שהחליט להתחזות ליורש, ולכן הוא ענה רע על כל שאלה ושאלה, אבל אם זהו היורש? נשמע לי שהוא רוצה להחליף שלטון מושחת בשלטון מפחיד, ואני חושבת שאנשים מעדפים לחיות על פני לפחד."
 
IN
"בילינו מאה שנים במלחמות בין מדינות, הממלכה שלנו נופצה לחתיכות. צבאות של הובגובלינים מגיעים מקאולינג והממלכה של שנמן נשלטת בידי סיוטים. המלכים של קוואין ולינגשן שולטים ביד ברזל כאשר מועצת האורקלים של פו לי מסרבת להכיר ביורש וממשיכה להחזיק את האוכלוסייה בפחד" הוא מניד בראשו "היורש יביא עלינו שלום, ועידן של זהב, כמו זה שהובטח לנו. האנשים לא אמורים לפחד מהקיסר שלהם, אבל אחרי מאה שנים הם שכחו ממנו, עזבו אותו. אנו צריכים להיות לצידו, לאפשר לו לעלות מעלה" אומר יוקו, מנסה להסביר "בשם האימפריה".
 
"אני מאמין שכן, למרות שלא ראיתי אותה מאז העמק אליו נפלנו, כך שאני לא יודע אם היא הגיעה לעיר או התקדמה לכיוון אחר"
 
צ'אהיו
"כמה זמן לקח לך לשנן את הפרופונגדה הזו?" שואלת צ'אהיו, ולראשנה עושה צעד אחד אחורה, "הייתי שואלת איזה טיפש קונה אותה, אבל אני קניתי אותה בזמנו, כי אמרו לי שהוא קיסר נפלא חנון ורחום, שחכו לומר לי שהוא מוציא להורג אנשים ללא משפט, שכולנו עפר לרגליו, ושמי שלא נוח לו, הוא מעיף אותו. תגיד לי, היום שהכוח שלי עוד בגבולת המוגבל, אני מניחה שהוא ירצה בי, אבל מה יקרה כשהכוח שלי יגיע לשיא? מה יקרה כאשר אוכל לקרוע את המציאות ולהוריד גשם של אש וגופרית מהשמיים, מה יקרה שאני אהיה זו שאבצע בשבילו את הניסים שלו, אתה רוצה להגיד לי שאז אם אני לא אתנגן לפי החליל שלו, הוא ישאיר אותי פה?" היא מתריסה, כמעט מתחרטת. מוחה נוגע במוחו של העטלף שלה לרגע תמצא את שינה היא מורה לו, יכול להיות שאזדקק לה
 
צ'או-צ'ן, שינה, אשיגה, נאגאטו
"עמית שנדד עם צ'אהיו לעיר התחתית סיפר לי שהם ניצלו על ידי להב שהוטל אל שד - התיאור של הלהב נשמע כמו הלהב של טווילאקה, וקשה לי להאמין שהיא תיפרד ממנו. לגבי היורש - קריאת התיגר הזו היא פשוט הפיכה של המלחמה השקטה שמתנהלת ברחובות מזה זמן מה למלחמה גלויה. לפי המקורות שלי הליגה ואנשי היורש נאבקים בלילות על גגות ובצללים כבר עכשיו. " צ'או-צ'ן אומר, מתערב בשיחה לראשונה מזה זמן מה.
 
אשיגה נראה מהורהר.
"מבין כולנו, צ'אהו הייתה היחידה שטווילאקה חיבבה, למרות שאני לא אהב את הרעיון של טווילאקה עוקבת אחריה.
ואם כבר העלינו את צ'אהו, האם מישהו ממכם מכיר את האדון אחריו היא עקבה?"
 
IN
"אז את תהיי הקוסמת האדירה של הממלכה שלו, כמו שהייתה הכושפת האו-ג'ין האדירה, כך יינתן לך החופש לחיות את החיים שלך עם הכוחות שלך. אנחנו עומדים בעיר של הקוסמת האו ג'ין" הוא אומר, מזכיר את הכושפת האדירה מההיסטוריה של טיאן-שיה, שהקימה את טורניר פניקס האודם של גוקה.

"את לא מבינה? הכול יכול להיות שונה עם היורש, כול דבר רע ביבשת הזו יכול להיעלם בזכות הכוח שלו. הוא יאפשר לנו להיות ביחד, או שזה כול כך חסר משמעות בעינייך?" הוא ממשיך לומר במרץ, שפתו התחתונה רועדת.

בינתיים, העטלף שומע, מתחיל להתרחק מצ'אהו בשמי הערב מלאי הכוכבים של גוקה.
IN
"ראיתי אותם מגיעים ביחד, הם נראו קרובים לחישוביי" אומר יאמאדיאן בשקט, עסוק במחשבות משלו.
 
צ'אהו
"רק חבל שהיורש שלך בחר להגדיר מה זה רע, ולמחוק את כל מה שלא עומד לו טוב בעין." יורקת צ'אהיו , "אני רואה איך הוא נתן את החופש לאחרים, אפשר ממש לקנא בחופש שהמוות נותן להם." היא ממשיכה, "ואם מה שאתה רוצה זה שנהיה ביחד, אתה לא זקוק לשום יורש עתיק, שום נבואה עתיקה, ושום כוח מיסטי אדיר כדי לעשות את זה," היא לוקחת צעד אחד נוסף אחורה, "אני כבר לא יודעת אם אני התירוץ שלך ליורש, או שהיורש הוא התירוץ שלך אלי."
 
IN
״את מתעלמת מכול מה שמסביב, צ'אהו. אנחנו לא נוכל לעולם להיות יחד ללא היורש״ הוא אומר, צועק את זה, ואז נושם עמוק.

״אנחנו לא יכולים להיות ביחד בגלל שאת אצולה צ'אהו, לא משנה כמה אהבה תהיה בינינו המשפחה שלך לעולם לא תאשר שפשוט עם כמוני יהיה בן הזוג של הבת הבריאה היחידה לבית באי. הנשף הזה? אני הרגשתי שם כמו עכברוש מלוכלך שמוצג לצד הכלבים המטופחים של האצולה. אבל ברגע שהמאבק יסתיים, היורש יאפשר לי לשנות את זה. הוא יעניק לי אדמה, יהפוך אותי לדאמיו, וכאשר אהיה דאמיו שהקיסר העניק לו אישית את דרגתו נוכל להיות ביחד! אני לא רוצה להיות רק עוד חלום בהיר בעבורך, עד הרגע בו המציאות תגרום לך להתעורר ולהבין שזה מעולם לא היה אפשרי. למה את מנסה כך להתנגד ליורש, כאשר הוא התקווה היחידה ליבשת הזו- וגם לנו?״ הוא שואל בכאב ברור.
 
IN
"אל תעשי לי את הקטע הזה שאת חושבת שאני משנה צורה, צ'אהו, זה לא מי שאני- ואני יודע טוב מאוד שיש לך רק אחות אחת והיא חולה. אני בסך הכול מתחזה, או לפחות הייתי לזמן רב, עד שפגשתי אותך. זו הנאיביות שלך שמסתירה ממך את כול מה שנכון" הוא אומר בייאוש, מתרסק על הקרקע.

"את מעולם לא הסתובבת עם הבנות האחרות בגילך, עם פשוטות העם והאצילות. הורייך הגנו עלייך, כמו יהלום יקר, ובגלל זה אפילו לא שמעת עליי. אבל לפנייך, חיי היו חיים שחורים של רמאות. רק מהיום בו פגשתי אותך, הכול השתנה! בפעם הראשונה גיליתי מישהי יפה מבפנים כמו שהיא הייתה יפה מבחוץ, והייתי מוכן לוותר על הכול בעבורך. אבל כשהמשפחה האמתית של האיש הזה גילתה מה אני עושה, נאלצתי להתחנן על כבודי. הם הסכימו לשתוק, כול עוד אני אגרש את עצמי לעד מפו לי."

"אבל האנשים של היורש מצאו אותי, והם ידעו, והיורש שמע. הוא נתן לי ברירה, דרך לחדש את הכבוד שלי, אמרתי שאני אעשה כול דבר בעבורך. הוא נתן לי את היכולת להביא טוב לעולם, להתנתק מהחיים חסרי המשמעות שהיו לי. זה למה 'בן אצולה' כמוני מתרוצץ ככה ברחבי העולם. הייתי בטוח שהבנת מוקדם יותר, ששתקת..." הוא אומר, על ברכיו, ועיניו של השקרן נעוצות בקרקע, אפילו לא מסוגלות להסתכל לעברך.
 
צ'אהו

"אם כל זה נכון." היא אומרת, "אתה לא צריך להתחנן, ואתה לא צריך לשקר לי, כי לי לא אכפת מהבדלי מעמדות וחברה גבוה או נמוכה, לי לא אכפת מחוקי האצולה, אכפת לי מעצמי, אני מוכנה לקבל אותך כמי שאתה, אבל לא אם אתה תומך בבזוי כזה כמו היורש הזה, ברוצח חפים מפשע. המטרה לא מקדשת את האמצעים יוקו, אך פעם."
 
IN
"ומה יקרה? מבלי היורש, כיצד נוכל להיות ביחד? אף אחד בכול טיאן-שיה לא יאשר זאת. היורש היה יחיד שהסכים, היחיד שהיה יכול לסייע לנו" הוא שואל אותך, מרים את מבטו ומסתכל בעינייך.
 
"טווילאקה בסביבה, אני בטוחה בכך." שינה אומרת בהיסח הדעת, רוב הנסיעה היא מצאה את עצמה בוהה מנוף הנשקף מחלון הכרכרה. היום הזה היה... מלא אירועים. כשהיא פונה חזרה אל שאר הנוסעים, היא נראית עייפה. האיפור שלה לא מצליח להסתיר את התשישות שבפניה יותר, והיא מסתירה פיהוק עם שרוולה הארוך.
"אני מסכימה עם יאמאדיאן כי צ'אהיו והנער נראו קרובים. לכל אחד מאיתנו הייתה סיבה להגיע לגוקה, ייתכן מאוד שהוא סיבתה שלה. אני רק מקווה שהוא יודע להסתדר בעיר הזו- גוקה היא מקום מסוכן."
 
IN
"התחבאי, אם כך. העיר הזו כבר לא בטוחה לך" הוא אומר, בבירור מנתק את הרגש כרגע מהמילים שלו, מוציא מהתיק שלו משהו, מסתכל לכול הכיוונים, ואז בורח מן המקום.

META
הוא השאיר לצ'אהו ערכת התחזות, יש לה 7 שימושים.
IN
בעודכם מדברים, נראה שהעטלף של צ'אהו מופיע מן השמיים, נוחת על שינה, מסתכל עליה כאילו הוא יודע הרבה יותר משעטלף קטן אמור לדעת.
 
חזרה
Top