"הם באים לקבל את שן ברזל, כי הוא חזר! הוא תמיד תמיד חוזר רעב!" הגובלין קורא בפאניקה, ואז עובר לדבר בטון מעט פחות צווחני: "המתים קמים ככה כל הזמן בלילה שהם מתים, בשבועות האחרונים. אתם תתרגלו." הגובלין מוביל אתכם במצודה, משתדל להימנע מהאל-מתים המשוטטים על סף התמוטטות עצבים, ומצליח בזה די יפה - האל מתים לא חכמים במיוחד וגם לא מביעים ענין גדול ביצורים חיים. לאט לאט הוא מוביל את החבורה בקומות הנמוכות של המצודה, לאור הלפיד שלקח מאייליניה, מחזיק פגיון בידו השנייה - הוא הצליח להגניב אותו לתא מתחת לאפם של השומרים. "ניסיתי לחפור איתו מנהרה, אבל האבן פה קשה מדי!" באחד המסדרונות אתם רואים זומבי אחד קורע לגזרים זומבי אחר, אוכל אותו בעודו "בחיים". בסופו של דבר אתם מגיעים אל "המקום הבטוח היחיד במצודה" לדברי הגובלין, שעוד רגע מתחרפן לגמרי - "זה הקבר של סר קגאן - המתים האחרים לא מתקרבים לפה, בגלל השומרים שנמצאים פה."
out
כמובן, כל עוד הגובלין איתכם אתם מוזמנים לשאול שאלות והוא יענה בשמחה.
