• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עלילות גיבורי ארבוריה [מו"ד 5] - עץ משחק (4/4)- מוקפא.

סטטוס
נעול לתגובות.
כשהאנדרנלין מפסיק לזרום, וואלארי מרגישה שוב את הכאב בפצע שלה. היא מניחה את ידה על צד גופה ואור רך בוקע ממנה, סוגר את הפצע ומפסיק את זרימת הדם.
"מוסכם." היא אומרת ומביטה על הגובלין חסר הישע, אש בעיניה. "העונש היחיד על חטאיו הוא מוות." היא מסתכלת על אברון, ובודקת אם הקנטאור רוצה לעשות את המעשה, או שהוא יאפשר לה את הכבוד.

META
משתמשת בlay of hands על עצמי. כרגע על 8\12 נקפ
 
אברון מהנהן. "טוב. אבל לפני זה, אני רוצה לשאול אותו כמה שאלות."
הוא פונה אל הגובלין. "למה תקפתם אותנו?"
הגובלין מתכווץ. "עקבנו מכניסה ליער. בשביל נקמה."
אברון מרים גבה. "נקמה?"
הגובלין מצביע לכיוון וואלארי. "הסמל זה... של האנשים הרעים. מי שהרגו את הלוחמי שבט. חשבנו זו הזדמנות שלנו. לנקום את אחים שלנו."
הוא מסתכל לכיוון וואלארי במבט גאה. "אתם אנשים גבוהים יכולים לחסל את גורד. אבל גורד עשה מעשה נכון. גורד ניסה להגיע לצדק."
מה אתם עושים?
 
"גורד?" שואלת בתמיהה אווינאשי. "לא שמעתי עליו. בכל מקרה, צודק או לא צודק, נקמה או לא נקמה, אתם לוחמים בצורה שגויה. אם הייתם מנצחים רק הייתם זוכים בנקמה מהצד השני. כדי לזכות בנקמה מקובלת, היה עליכם ללכת בדרך הדרקון ולהכריז על קרב מוסכם, ללא מתנקשים וקשתים מוחבאים. אתה ניסית לפגוע בנו על משהו שאדם אחר עשה, ולא מגיע לך מתנה על זה."
Out
איך אבני דרך עובדות ב5?
 
"ראית כמה כאלו יש ביער הזה?" אומרת אווינאשי. "כנראה שכבר יש לו. אפשר להשתמש בו כפתיון לחיה מרשימה יותר..."

נאב
אני עובד עכשיו על עקרונות דת הדרקון של אווינאשי, אשלח לך אותם כשאסיים.
 
"צלבני הספיר, המסדר אליו השתייכתי, הרגו גובלינים רבים בתקופתם." וואלארי אומרת בגאווה, "אך לא זכור לי אחד בשם גורד. בין כה וכה, אין לנו שום סיבה לסמוך על אף מילה שיוצאת ליצור המלוכלך מהפה."
 
"אני גורד!" הגובלין אומר בהתרסה. "האנשים הרעים הגיעו לכפר להרוג כולם, ולוחמים של שבט מתו."
הגובלין מסתכל על וואלארי בזעם. "עכשיו רצינו לתקן. אבל לא תיקנו. הכל הלך. הורים של גורד הלכו, חברים של גורד הלכו... גורד לבד."
נוזל אדום כהה מתחיל לזרום מתוך העיניים של הגובלין, נוטף על לחייו. הוא מרים את מבטו, עיניו אדומות כדם. "אנשים גבוהים יכולים להרוג את גורד. לגורד כבר לא אכפת."
 
"אם לא הייתם מאיימים על הסיוויליזציה, על החפים מפשע, אז היינו נותנים לכם לחיות, גובלין. אך ליצורים אכזריים כמוך לא מגיעה טיפת חמלה. תשרף בגיהנום!" וואלארי אומרת בזעם, ומשספת את גרונו של גורד בחוסר סבלנות.
"אין יותר מה לעשות כאן. בואו נתקדם." וואלארי אומרת בעודה מנקה את הדם מחרבה על האדמה.
 
אברון, שנראה שקפא במקום, מתנער. הוא מתכופף ליד גופת הגובלין. הוא בוחן אותו קצת ומתרומם.
"זכינו לראות דבר מדהים היום," הוא אומר.
"בלוטת הדמעות של גובלינים מחוברת ישירות לכלי הדם שלהם, מנגנון שמאפשר להם לנקות זיהומים בדם. זו הסיבה שעיני הגובלינים מאדימות כאשר הם נלחמים. וזו הסיבה שכאשר הם דומעים, הם דומעים דם. גובלינים לא בוכים הרבה."
אברון מביט לכיוון וואלארי. "אני לא יודע מה הסיפור שעומד מאחורי הזעם שלך, אבל מעניין אותי מה היית עושה אם שורטאן או אני היינו במצב של הגובלין הזה."
 
וואלארי משלבת את ידיה בעצבנות. "אל תתנהג כיפה נפש, אברון. עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות. אתם נראים לי כמו אנשים טובים בסך הכל ואין לי סיבה לפגוע בכם. אבל כל מי שפוגע בחפים מפשע - נקמתו של קספיאן תגיע אליו." היא ספק אומרת ספק מאיימת, וממשיכה בעקבות שורטאן.

OUT
אם אפשר אני אשמח שניקח מנוחה קצרה (אלא אם אף אחד אחר לא צריך)
 
בעת שדיברתם, הלילה כבר החל לרדת. קריאות ינשופים מתחילות להישמע, בעוד קרני השמש האחרונות נוצצות על שלוליות הדם על הרצפה. אברון מסב את מבטו מוואלארי. "אנחנו לא רוצים להמשיך בלילה," הוא אומר, "כדאי שנתארגן לשינה."
 
בעת שדיברתם, הלילה כבר החל לרדת. קריאות ינשופים מתחילות להישמע, בעוד קרני השמש האחרונות נוצצות על שלוליות הדם על האדמה. אברון מסב את מבטו מוואלארי. "אנחנו לא רוצים להמשיך בלילה," הוא אומר, "כדאי שנתארגן לשינה."
 
הלילה עובר עליכם ללא אירועים מיוחדים. אתם שמחים למנוחה שכזו לאחר התלאות שעברו עליכם ביום הקודם. אתם ישנים במשמרות, אך הלילה עובר עליכם בשקט, כאשר רק קולות היער מפרים את הדממה המוחלטת. בין אם היער הוא סביבתכם הטבעית או לא, אתם לא יכולים שלא להרגיש בקסם במשונה שהשינה ביער משרה על חושיכם. חורשת האופקים היא ניגוד מקסים לעיר הרועשת והמטונפת, המלאה באנשים. בין אם הריקנות והרוגע משרים עליכם שלווה או חרדה, השינוי בהחלט מורגש.
השחר עולה לאיטו, וציוצי ציפורים מתחילים להישמע. אתם מתעוררים, מתמתחים, ואוכלים את ארוחת השחרית בשתיקה.
מה עכשיו?

META:
כולכם קיבלתם מנוחה ארוכה. השפעות בהתאם.
שורטאן, תודיע לי אם אתה משנה את הלחשים המוכנים שלך.
 
"יש לנו את היום ומחר, ולקח לנו יום להגיע לכאן מהעיר, כלומר שעד סוף היום אנחנו צריכים לחזור לכאן אם אנחנו רוצים לחזור בזמן." וואלארי אומרת בזמן שהיא לובשת את שריונה. "שורטאן, תוכל לבנות עוד מלכודת כאן? אם לא נצליח למצוא מפלצת היום, נאלץ לחזור חזרה בתקווה שמשהו יפול לאחת המלכודות."
 
סטטוס
נעול לתגובות.
חזרה
Top