"אני יודע להתנהג יפה! הורים שלי היו הרפתקנים אחראיים שלקחו אותי לראות איך הם צדים ערפדים ודרקונים, ואחר כך הסתכלתי איך אנשים ברחוב מתנהגים! הכול יהיה בסדר!" קיימי מקרקרת בספקנות
מסתורי מי-מצולות - עץ משחק[מו"ד 5] (5\5)
- מחבר/ת הנושא The Traveler
- תאריך התחלה
טאלין
וירדו
הולבר
אוכל חינם
הפגישה עם אביו של הולבר (הולבר, טאלין, אוכל חינם)
הערב יורד. אתה אוסף את סאנקה, לבושה בשמלה אדומה חדשה, ואתם הולכים אל האופרה. השוער בכניסה לאולם התאטרון מחייך חיוך רחב כשרואה את הכרטיסים היוקרתיים שקיבלת מריינאר, ומציע לקחת את המעילים שלכם. אתם מובלים לתא פרטי המשקיף על הבמה, ומוצאים שם בקבוק שמפנייה משובח וכיבוד קל. "אם המשכורת שההרפרים מציעים לך מאפשרת לך לפנק אותי ככה, אולי כבר עדיף שתשאר שם." סאנקה מגחכת.
האופרה מתחילה בעוד הקהל משתתק. אלפית צעירה, מחופשת לברבור, שרה שיר עמוק ויפה בניב אלפי עתיק על אהבת נעורים. כאן, עם סאנקה, אתה כמעט שוקע בזכרונות מהתרבות העשירה במית'-דראנור, אך מחשבותיך נקטעות כשמירט נכנס לתא באיחור. הוא בן אנוש מבוגר בעל עור בהיר ושפם חום מטופח, מגבעת ובגדים המעידים עליו כאציל. "ערב טוב! טאלין קאסטרוויל, אני מניח?" הוא אומר בקולו העמוק, מחייך בלבביות. "ומי הבחורה שאיתך? החבר שלנו אמר לי לצפות לך בלבד..." סאנקה מיד קמה בהתנצלות - "סאנקה לאונורין, נעים מאוד. טאלין אמר משהו אודות פגישת עבודה. אם תרצו בכך, אשמח להשאיר אתכם לפרטיותכם ולרדת אל המושבים הרגילים עד שתסיימו את עסקיכם."
האופרה מתחילה בעוד הקהל משתתק. אלפית צעירה, מחופשת לברבור, שרה שיר עמוק ויפה בניב אלפי עתיק על אהבת נעורים. כאן, עם סאנקה, אתה כמעט שוקע בזכרונות מהתרבות העשירה במית'-דראנור, אך מחשבותיך נקטעות כשמירט נכנס לתא באיחור. הוא בן אנוש מבוגר בעל עור בהיר ושפם חום מטופח, מגבעת ובגדים המעידים עליו כאציל. "ערב טוב! טאלין קאסטרוויל, אני מניח?" הוא אומר בקולו העמוק, מחייך בלבביות. "ומי הבחורה שאיתך? החבר שלנו אמר לי לצפות לך בלבד..." סאנקה מיד קמה בהתנצלות - "סאנקה לאונורין, נעים מאוד. טאלין אמר משהו אודות פגישת עבודה. אם תרצו בכך, אשמח להשאיר אתכם לפרטיותכם ולרדת אל המושבים הרגילים עד שתסיימו את עסקיכם."
וירדו
אתה יושב, ומחכה, ומחכה. המימיה שלך נגמרת, אך אתה עדיין מחכה. השמש שוקעת, אך אתה עדיין מחכה.
אתה פותח עיניים בהפתעה למשמע גל המתנפץ על הסלעים מתחתיך. השעה היא שעת בוקר - נרדמת מחוץ למערה אחרי שחיכית כאן כל הלילה. אתה מביט, ולצידך עומד הנזיר הזקן, שותה כוס תה בעודו מסתכל על הים. "אז, אתה עוד כאן." הוא מדבר בלי להביט בך. "עקשנות. תכונה המעידה על כוח רצון ומיקוד במטרה. אך גם על חוסר יכולת לשחרר, לזרום עם הרוח." הוא לוקח לגימה ארוכה מהתה שלו, ואז אומר ברוגע, "נהייתי רעב, ונגמר לי המזון במערה. רד העירה והבא לי מצרכים לנזיד. כשתחזור, אם יתחשק לי, אספר לך את מה שברצונך לדעת."
אתה פותח עיניים בהפתעה למשמע גל המתנפץ על הסלעים מתחתיך. השעה היא שעת בוקר - נרדמת מחוץ למערה אחרי שחיכית כאן כל הלילה. אתה מביט, ולצידך עומד הנזיר הזקן, שותה כוס תה בעודו מסתכל על הים. "אז, אתה עוד כאן." הוא מדבר בלי להביט בך. "עקשנות. תכונה המעידה על כוח רצון ומיקוד במטרה. אך גם על חוסר יכולת לשחרר, לזרום עם הרוח." הוא לוקח לגימה ארוכה מהתה שלו, ואז אומר ברוגע, "נהייתי רעב, ונגמר לי המזון במערה. רד העירה והבא לי מצרכים לנזיד. כשתחזור, אם יתחשק לי, אספר לך את מה שברצונך לדעת."
הולבר
ארידריאה מכה בך באכזריות מרשימה. היא מחייכת בעצבות כשאתה שואל את שאלתך. "אנחנו מוציאים משלחת לביצות בצפון בשבוע הבא, אבל היא תכלול כמה הרפתקנים מתמחים חדשים שאבא רוצה לשכור כציידים. הוא הורה לי בפירוש לא להוסיף אותך למשלחת הזאת כדי שאף אחד מהם לא יראה אותך, ויפלוט משהו אחר כך. מצטערת."
אוכל חינם
לא זכורה לך אף אישה בתיאור הזה. למרות, שבמקדש שארס, על יד הפסל של שארס היה פסל קטן של חתול שאף פעם לא הבנת מאיפה הגיע...
בשקיעה אתה מגיע אל מקדש טיר - מבנה ארוך ומרשים. בכניסה עומדים שני פסלים של טיר, אל הצדק, שנראה כאדם זקן ושרירי בעל חרב ביד אחת, וידו השנייה קטועה. המקדש עצמו מלא בשורות שורות של כסאות. זכוכיות צבועות יפיפיות מעצבות את הקירות, ואור השקיעה הכתום המשתקף דרכן נותן תחושה של זוהר למקום. במרכז החדר, על במה מוגבהת, עומד מזבח לטיר ועליו ספר פתוח. מסביב למזבח עומדים שבעה אבירים בשריונות לוחות זהים, מחייכים אליך.
סאוורה באלאברנטה מהנהנת אליך כשאתה מתקרב. "ברכות, טאבאקסי אציל. הבה לא נבזבז זמן ונתחיל בטקס ההכתרה שלך. כרע ברך אל מול המזבח וחזור אחרי: אני, אוכל-חינם, חניך חדש במסדר הכפפה, נשבע בזאת להלחם ברוע בכל מקום בו אפגוש אותו, להגן על הצדק והאמת, להביא את האור שיגרש את החשכה. מי מצולות היא ביתי ואני אהיה מגנה, אגן על החלשים והפגועים ואביא תקווה לעייפים ולרעבים. כה נשבעתי היום בפני אלי הצדק והחמלה, ואם אשבור שבועתי, מי ייתן כי תישרף נשמתי בגיהנום."
בשקיעה אתה מגיע אל מקדש טיר - מבנה ארוך ומרשים. בכניסה עומדים שני פסלים של טיר, אל הצדק, שנראה כאדם זקן ושרירי בעל חרב ביד אחת, וידו השנייה קטועה. המקדש עצמו מלא בשורות שורות של כסאות. זכוכיות צבועות יפיפיות מעצבות את הקירות, ואור השקיעה הכתום המשתקף דרכן נותן תחושה של זוהר למקום. במרכז החדר, על במה מוגבהת, עומד מזבח לטיר ועליו ספר פתוח. מסביב למזבח עומדים שבעה אבירים בשריונות לוחות זהים, מחייכים אליך.
סאוורה באלאברנטה מהנהנת אליך כשאתה מתקרב. "ברכות, טאבאקסי אציל. הבה לא נבזבז זמן ונתחיל בטקס ההכתרה שלך. כרע ברך אל מול המזבח וחזור אחרי: אני, אוכל-חינם, חניך חדש במסדר הכפפה, נשבע בזאת להלחם ברוע בכל מקום בו אפגוש אותו, להגן על הצדק והאמת, להביא את האור שיגרש את החשכה. מי מצולות היא ביתי ואני אהיה מגנה, אגן על החלשים והפגועים ואביא תקווה לעייפים ולרעבים. כה נשבעתי היום בפני אלי הצדק והחמלה, ואם אשבור שבועתי, מי ייתן כי תישרף נשמתי בגיהנום."
הפגישה עם אביו של הולבר (הולבר, טאלין, אוכל חינם)
הולבר מוביל אתכם אל אחוזת ביתו המרשימה ברובע הצפוני. אתם מחכים מחוץ למשרדו של אביו במשך כחצי שעה, עד שהלקוח הנוכחי יוצא. המשרד של ארתור פיילאונד, אביו של הולבר, הוא חדר מרובע גדול, ומעט חשוך. מלבד ארונות, מגירות, ושעון קוקיה גדול, החדר מלא בפוחלצים של מפלצות שונות ומשונות, מתפלצים מפחידים עד יצורי פיה. על הקיר מאחורי שולחן העבודה תלוי עורו המתוח של ינשודוב, עיניו עדיין פעורות.
הלורד פיילאונד הוא אדם מבוגר ומקריח, עורו ועיניו דומים לאלו של הולבר, אך נראה שהוא סובל מחוסר שינה בלילות האחרונים בעקבות השקיות שמתחת לעיניו. "בוקר טוב, בן." הוא אומר בעודו כותב משהו. "אני מבין שאלו ה...שותפים העסקיים שלך." הוא אומר, בעודו מביט באוכל חינם במיוחד בחשדנות. "אני לרשותכם, אבל הזמן שלי מוגבל. ספרו לי מה יש לכם להציע."
הלורד פיילאונד הוא אדם מבוגר ומקריח, עורו ועיניו דומים לאלו של הולבר, אך נראה שהוא סובל מחוסר שינה בלילות האחרונים בעקבות השקיות שמתחת לעיניו. "בוקר טוב, בן." הוא אומר בעודו כותב משהו. "אני מבין שאלו ה...שותפים העסקיים שלך." הוא אומר, בעודו מביט באוכל חינם במיוחד בחשדנות. "אני לרשותכם, אבל הזמן שלי מוגבל. ספרו לי מה יש לכם להציע."
טאלין
הפגישה עם אביו של הולבר
"זה בסדר סאנקה, הישארי פה, ואני וידידי פה נדבר מחוץ לתא." הוא מציע ומלווה את השני לעבר המסדרון
הפגישה עם אביו של הולבר
"טאלין קאסטרוויל," מציג עצמו טאלין, "אני ובינך זכינו לאחורנה לנכס ישן, שלמעשה ניתן להגדיר כחורבה בעיר. אנחנו מחפשים הזדמנויות ומשקיעים לפתח את המקום, ולבינך הייתה הצעה." הוא מעלה, משאיר את הבמה להולבר, היה לו חשוב להציג את עצמו, ומכאן לתת להולבר להמשיך
טאלין
אתה ומירט יוצאים למסדרון, והוא מביט ימינה ושמאלה ומוודא שאף אחד לא מסתכל. אחרי שאתם חוזרים על קוד ההרפרים, הוא מחייך ואומר, "יופי של נערה מצאת לעצמך, בחורי, הא הא! אבל להבא עדיף שלא תביא את החברות שלך לפגישות הרפרים רשמיות, אה? בכל מקרה, מעתה ואילך אני איש הקשר הישיר שלך, ואני אספק לך משימות. כרגע אין משימה רשמית מההרפרים הגבוהים, אבל בכל זאת יש לי משהו עבורך לעשות. אחת מכרכרות הנוסעים בעיר נגררת על ידי סוסה מדברת בשם מאקסיני. היא חברה של ראמילייה ופותח עין על המתרחש בעיר עבורנו. מצא אותה ושאל אותה אם היא גילתה את זהותם של סוכנים של הזנתים - ואם כן, מצא את מיקומם הנוכחי."
טאלין
"זה הכול?" שואל טאלין, רוצה לוודא שבזו נגמרת התדרוך שלו, הוא מעוניין לחזור לאופרה.
טאלין
"זה הכל. אתה יכול לחזור לנערה שלך. אשאיר אתכם לבד, אני אמצא לי תא אחר. המנהל פה מכיר אותי בכל מקרה, הוא יודע שאני אתחיל לעשות צרות אם הוא לא יישמח אותי. בחור טוב." הוא צוחק.
"נו?" שואלת סאנקה כשאתה נכנס בחזרה לתא. הקהל בדיוק מוחא כפיים כשאחד השירים מסתיים, והשחקנים מתחילים להחליף את התפאורה על הבמה.
"נו?" שואלת סאנקה כשאתה נכנס בחזרה לתא. הקהל בדיוק מוחא כפיים כשאחד השירים מסתיים, והשחקנים מתחילים להחליף את התפאורה על הבמה.
שהמתנו
בפגישה
אוכל חינם מחייך, מוציא את סמלה של שארס, כורע על ברכיו כפי שהורו לו וחוזר אחרי השבועה:"אני, אוכל-חינם, חניך חדש במסדר הכפפה, נשבע בזאת להלחם ברוע בכל מקום בו אפגוש אותו, להגן על הצדק והאמת, להביא את האור שיגרש את החשכה. מי מצולות היא ביתי ואני אהיה מגנה, אגן על החלשים והפגועים ואביא תקווה לעייפים ולרעבים. כה נשבעתי היום בפני אלי הצדק והחמלה, ואם אשבור שבועתי, מי ייתן כי תישרף נשמתי בגיהנום." הוא מחייך חיוך רחב ונרגש.
בפגישה
אוכל חינם מביט בהתפעלות בינושודוב מנסה קרב מבטים איתו, ובאופן טבעי מפסיד. "אני אוכל חינם, כוהן של שארס!" מציג את עצמו מושיט יד ידידותית ללחיצה
"ילד מגודל" חושב לעצמו וירדו, "טוב, עכשיו לפחות אני יורד בהר לעכשיו קריר ונעים, ולא עולה בשמש החזקה." הוא חושב לו, כשהוא גומר לרדת. הוא ממהר לקנות את כל המצרכים הדרושים (בשר, ירקות, מים ואולי מעט תבלינים) ועוד מים למלא את המימייה שלו, ברגע שהוא גומר ומשלם את הסכום הנדרש, הוא עולה למעלה. בתקווה שחלק מהמסע יעשה עדיין במזג האוויר הנעים של הבוקר.
טאלין
"תבחרי זנטירי שעומד בינך לבין קידום." הוא אומר לה, "יש לי תחושה שההרפרים יקבלו עליו מידע מודיעני בזמן הקרוב."
אוכל חינם
וירדו
טאלין
הפגישה
כשאתה מסיים את השבועה, האבירים סביבך מתחילים לזמר משהו בשפה עתיקה שאתה לא מבין. אור רך יוצא לפתע מהספר ומתחיל לעטוף אותך, ואתה מרגיש חמימות נעימה עד שהאור דועך לאיטו.
"המעשה נעשה", אומרת סאוורה, "ברוך הבא למסדר הכפפה, הו אוכל-חינם האצילי, בעל לב הזהב. מי ייתן ותביא אור רב אל עירנו האפלה." היא מסיימת, ושמה סביב צווארך תליון מתכת שנראה כמו כפפה קמוצה, ליד תליונה של שארס. "כעת, אם אתה מוכן, אתן לך את המשימה הראשונה שלך בתור חבר במסדר."
META
התליון הוא חפץ קסום משני. בתור פעולה אתה יכול להניח אותו על היד שלך ולהפוך אותו לכפפת ברזל הלבושה על ידך. הכפפה מתאימה לידך ואף פעם לא מחלידה.
עוד דבר קטן, ראיתי עכשיו בדפד שהכנת ריפוי פצעים פעמיים, זה משהו של 3.5 ופאת'פיינדר, ב5 אתה יכול להכין את הלחש פעם אחת ולהטיל אותו כמה פעמים שאתה רוצה בהתאם לspell slots שלך.
"המעשה נעשה", אומרת סאוורה, "ברוך הבא למסדר הכפפה, הו אוכל-חינם האצילי, בעל לב הזהב. מי ייתן ותביא אור רב אל עירנו האפלה." היא מסיימת, ושמה סביב צווארך תליון מתכת שנראה כמו כפפה קמוצה, ליד תליונה של שארס. "כעת, אם אתה מוכן, אתן לך את המשימה הראשונה שלך בתור חבר במסדר."
META
התליון הוא חפץ קסום משני. בתור פעולה אתה יכול להניח אותו על היד שלך ולהפוך אותו לכפפת ברזל הלבושה על ידך. הכפפה מתאימה לידך ואף פעם לא מחלידה.
עוד דבר קטן, ראיתי עכשיו בדפד שהכנת ריפוי פצעים פעמיים, זה משהו של 3.5 ופאת'פיינדר, ב5 אתה יכול להכין את הלחש פעם אחת ולהטיל אותו כמה פעמים שאתה רוצה בהתאם לspell slots שלך.
וירדו
לאחר עוד עלייה מתישה, אתה חוזר מזיע ועייף עם המצרכים. במשך שעה הנזיר מעביד אותך בחיתוך הירקות והבשר והרתחת הנזיד. עד שהמרק מוכן השעה היא כבר שעת צהריים מאוחרת.
האלם לוקח לעצמו קערת נזיד ואפילו לא מציע לך להשתתף בארוחה. "יופי של נזיד. עם כי מעט מלוח מדי לטעמי. עוד קצת אימונים ותוכל להיות טבח למופת, אם תרצה בכך." הוא לוקח לגימה ארוכה, ואז אומר "ולגבי המידע שאתה מחפש, לא מתחשק לי לתת לך אותו כרגע. לעיתים משעמם מאוד במערה הזאת - רד העירה והבא לי ספר מעניין, ואז, אם יתחשק לי, אספר לך." החבורות ברגליים שלך מתחילות לכאוב רק למשמע הרעיון לרדת ולטפס את ההר הזה שוב.
האלם לוקח לעצמו קערת נזיד ואפילו לא מציע לך להשתתף בארוחה. "יופי של נזיד. עם כי מעט מלוח מדי לטעמי. עוד קצת אימונים ותוכל להיות טבח למופת, אם תרצה בכך." הוא לוקח לגימה ארוכה, ואז אומר "ולגבי המידע שאתה מחפש, לא מתחשק לי לתת לך אותו כרגע. לעיתים משעמם מאוד במערה הזאת - רד העירה והבא לי ספר מעניין, ואז, אם יתחשק לי, אספר לך." החבורות ברגליים שלך מתחילות לכאוב רק למשמע הרעיון לרדת ולטפס את ההר הזה שוב.
טאלין
"מצטערת, אבל כמו שאמרתי לך, הזנת'הרים הם משפחה. זה בטח נשמע לך מוזר, אך לא אקריב אחד מהם עבור קידום. חוץ מזה, חשבתי שבאנו לכאן כדי לשכוח מהעניין." סאנקה מחייכת בעצבות.
הפגישה
"אוכל חינם. שם מעניין. לורד פיינאולד, לשירותך." הוא לוחץ את ידו של אוכל חינם, עדיין מסתכל בו בחשדנות. "כוהנים של אלתך נדירים בעירנו. אשמח אם תסכים לברך את ביתי הצעירה בברכת יופי ונעורים של שארס - אשלם לך כראוי, כמובן." נראה שהוא לא באמת מתעניין בברכה שכזאת, אך בתור לורד מרגיש צורך לאפשר לך בתור כוהן לברך את ביתו לפני שתציע לו להתפלל או לתרום למקדש שארס.
טאלין
"את צודקת" אומר טאלי וחוזר להופעה, "אבל אם יש מידע מודיעיני שהולך להיחשף. אז עדיף שתהי זהירה"
הולבר
פגישה
הולבר מאוכזב, אך הוא מנסה להסתיר זאת כאשר הוא מנסה להתכופף מתחת למכת חרב, זו לא באמת אשמתה של ארידריאה והיא לא צריכה לדעת את זה. "אני תמיד יכול לדבר עם דוד הארקס, אולי הוא יוכל לסדר משהו." הולבר אומר בזמן שהוא מנסה להכות בחזרה.
הולבר מתעלם מהצעת אביו לקניית ברכה מאוכל חינם וניגש לעיקר: "האחוזה שקיבלנו גדולה מדי עבורנו ויש בה חדרים שאין לנו שימוש בהם ולכן אנחנו מעוניינים להשכירם. לפני שאנחנו ננסה לעשות את זה עלתה לי המחשבה שאולי אתה זקוק למקום." הולבר בינתיים לא נכנס לפרטים, מאחר והוא מעוניין לשמוע את אביו.
שהמתנו
פגישה
אןכל חינם מגרגר בשמחה והנאה. "ברור!" קורא בהתרגשות ממהר להשתמש בתליון כדי להפוך אותה לככפת ברזל מביט בה בהתפעלות
אאוט: תודה, המוח שלי מתקשה להתעדכן. ^^,
אאוט: תודה, המוח שלי מתקשה להתעדכן. ^^,
אוכל חינם משתדל תמיד לפספס רגשות שליליים במידת האפשר, ומחליט לקבל את דבריו כפי שהם. "לכבוד יהיה לי!" מתלהב, שמתייחסים אליו כמו לכוהן אמיתי, אפילו שלא צמח מתוך המקדש, אלא מתוך מציאת העונג בכל מה שקיבל ומצא.
"היכן היא?"
"היכן היא?"
״יצורי העיר לעולם לא ישתוו לפראות הקמאית של הטבע, אל תגרום לי לגחך״ אומר אאוליס.ג'וני אמר/ה:
The Traveler אמר/ה:
IN
״תקשיב, בוא נדבר ישירות. לי יש זאבה וגור זאבים, ואני צריך בעבורם אוכל, מקום לצוד, אולי כמה מבני מינם לפגוש. אני צריך שהם יגדלו כראוי, וציד בעיר הוא לא דבר מותר לפי אחד מבני המשמר המקומי״ אומר אאוליס, חושב על דבריו של וירדו.
״תקשיב, בוא נדבר ישירות. לי יש זאבה וגור זאבים, ואני צריך בעבורם אוכל, מקום לצוד, אולי כמה מבני מינם לפגוש. אני צריך שהם יגדלו כראוי, וציד בעיר הוא לא דבר מותר לפי אחד מבני המשמר המקומי״ אומר אאוליס, חושב על דבריו של וירדו.
וירדו
טאלין
הולבר
אוכל חינם
אאוליס
פגישה
"מותחן, או אולי נובלה. משהו מרגש." הזקן מתלהב.
פעם נוספת אתה יורד אל העיר וקונה ספר הרפתקאות מאחת חנויות הספרים (שעולה לך מטבע זהב). פעם נוספת, אתה עולה בשביל התלול במעלה הר מי-מצולות, ורגליך כבר כאובות ועייפות כשאתה מגיע למעלה. במשך שעה ארוכה הנזיר מכריח אותך להקריא לו מהספר בעוד הוא יושב ועושה מדיטציה. אחרי עשרות עמודים גרונך מתחיל לכאוב, והנזיר עוצר אותך. "זה מספיק להיום. סיפורים פיקציוניים מרתקים את המוח, אך בל לנו לשקוע עמוק מדי בדמיון, פן נשכח את החיים האמיתיים." הוא עוצם עיניים ושותק למשך דקה, ואז ממשיך למשפט האהוב עליו בטון ילדותי: "לא מתחשק לי לספר לך את המידע היום. חזור מחר, ואם תשב עלי הרוח הנכונה, אשקול לספר לך."
אתה מרגיש את רגליך המותשות וראשך המסתחרר פועמים בעצבנות. מה תרצה לעשות?
פעם נוספת אתה יורד אל העיר וקונה ספר הרפתקאות מאחת חנויות הספרים (שעולה לך מטבע זהב). פעם נוספת, אתה עולה בשביל התלול במעלה הר מי-מצולות, ורגליך כבר כאובות ועייפות כשאתה מגיע למעלה. במשך שעה ארוכה הנזיר מכריח אותך להקריא לו מהספר בעוד הוא יושב ועושה מדיטציה. אחרי עשרות עמודים גרונך מתחיל לכאוב, והנזיר עוצר אותך. "זה מספיק להיום. סיפורים פיקציוניים מרתקים את המוח, אך בל לנו לשקוע עמוק מדי בדמיון, פן נשכח את החיים האמיתיים." הוא עוצם עיניים ושותק למשך דקה, ואז ממשיך למשפט האהוב עליו בטון ילדותי: "לא מתחשק לי לספר לך את המידע היום. חזור מחר, ואם תשב עלי הרוח הנכונה, אשקול לספר לך."
אתה מרגיש את רגליך המותשות וראשך המסתחרר פועמים בעצבנות. מה תרצה לעשות?
טאלין
"אהיה זהירה. מבטיחה." עונה סאנקה.
האופרה נמשכת עוד כשעה וחצי, ונגמרת בשיר מרגש וחזק. הקהל מריע בתשואות וזורק פרחים לעבר האלפית הזמרת הצעירה שמשתחווה ברוך. אתה וסאנקה יוצאים אל הרחוב, אל הלילה הקריר. שערה של סאנקה מתנופף ברוח והיא מתכווצת מקור במעיל שלה. "תודה, טאלין. היינו זקוקים לזה. אני הייתי זקוקה לזה. אבל אני לא יכולה לשכוח מהפיל שבחדר. מה שאתם לא מתכננים... שמור על עצמך, בסדר?" היא נושקת לך בלחי ועוזבת אל ביתה.
מה תרצה לעשות כעת?
האופרה נמשכת עוד כשעה וחצי, ונגמרת בשיר מרגש וחזק. הקהל מריע בתשואות וזורק פרחים לעבר האלפית הזמרת הצעירה שמשתחווה ברוך. אתה וסאנקה יוצאים אל הרחוב, אל הלילה הקריר. שערה של סאנקה מתנופף ברוח והיא מתכווצת מקור במעיל שלה. "תודה, טאלין. היינו זקוקים לזה. אני הייתי זקוקה לזה. אבל אני לא יכולה לשכוח מהפיל שבחדר. מה שאתם לא מתכננים... שמור על עצמך, בסדר?" היא נושקת לך בלחי ועוזבת אל ביתה.
מה תרצה לעשות כעת?
הולבר
"גם זאת אפשרות." היא אומרת, ומנסה לדקור אותך בצד החזה. "אך עכשיו נזכרתי במשהו. אם אתה מעוניין, קיבלנו הצעת עבודה כאן בעיר. ראשי גילדת מנקי הרחובות מתלוננים שמפלצת כלשהי הצליחה למצוא את דרכה לחלקים העליונים של הביוב, והיא יוצאת בבקרים ותוקפת מנקי רחובות בסמטאות ברובע המסחר. הם רוצים לשכור אותנו לצוד את התפלץ, והם מוכנים לשלם יפה. אם תצליח לשכנע את אבא, העבודה שלך." היא מחייכת.
אוכל חינם
אתה מניח את התליון על ידך, והוא מיד הופך לכפפת ברזל נוחה. המתכת ממנה עשוייה הכפפה איננה קרה למגע, אלא דווקא חמימה ונוחה.
"טוב ויפה. בל לנו לבזבז אף רגע אחד." אומרת סאוורה. "הגיע אלינו מידע כי הזנת'הרים משלמים לכנופיות רחוב ברובע השדה להתקיף חברים בגילדת הקזאנאת'אר. קרבות פורצים ברובע הזה כמעט כל יום. לך לשם מחר בבוקר ועצור קרב לפני שהוא מתחיל. עלינו להעביר מסר לבריונים הללו - קטטות נוספות לא יעברו בשקט."
"טוב ויפה. בל לנו לבזבז אף רגע אחד." אומרת סאוורה. "הגיע אלינו מידע כי הזנת'הרים משלמים לכנופיות רחוב ברובע השדה להתקיף חברים בגילדת הקזאנאת'אר. קרבות פורצים ברובע הזה כמעט כל יום. לך לשם מחר בבוקר ועצור קרב לפני שהוא מתחיל. עלינו להעביר מסר לבריונים הללו - קטטות נוספות לא יעברו בשקט."
אאוליס
"מגיע הישר לנקודה. אני אוהבת את זה." אתה שומע לפתע קול נשי אומר. הקול מצחקק, אבל אתה לא רואה אף אחד סביבך מדבר. "הו, כמה חצוף מצידי," אומר חצי-האלף. "הרשה לי להציג את ג'ריית' פאלקון, נבחרתה של מיאליקי מלכת היערות, ובעלת האחוזה שאתה רואה לפניך." הוא מחווה לאוויר, אך אתה עדיין לא רואה אף אחד. "אל תבהל מקולי חסר הגוף, סייר יקר. אני לא נמצאת כאן כרגע - טוב, לא בדיוק. בתור דמי-אלה, אני מתממשת בפני בני התמותה בצורה... מעט מוזרה. זאת אחת מהיכולות בהן מיאליקי בירכה אותי." קול האישה אומר. אתה נזכר שאלפים רבים בשבט שלך העריצו את מיאליקי כפטרונית היערות ואדונית הסתיו. "אני יכולה להרגיש את הזאבים שלך, הפרא שלהם לכוד בין קירות העיר, והם רעבים לציד. אני יכולה לפתוח עבורם שער אל חורש חדי-הקרן, המישור השמימי של מיאליקי, כאן הם יוכלו לרוץ ולצוד בחופשיות. אברך אותך כך שתוכל לזמן אותם חזרה אל עולם בני התמותה בכל שלב שתרצה." הדמי-אלה מציעה.
פגישה
"הולבר יוביל אותך אליה בתום הפגישה." הוא עונה לאוכל-חינם.
"ובכן, אני זקוק למקום בו אוכל לאכסן ולמכור עורות של מפלצות, אך אני מבין כי המבנה הולך לשמש כמגורים עבורכם, כך שצחנת העורות מורידה רעיון זה מהפרק. עם זאת, הולבר סיפר לי שהמבנה נהג לשמש כפונדק. מניסיוני האישי, פונדקים ומסבאות כמעט תמיד רווחיים, ותמיד יש דרישה לפונדקים נוספים בעיר. על כן, אני מוכן לסבסד עבורכם את השירותים הנחוצים לבנייה מחדש של הפונדק - שיפוץ של גילדת הבנאים, קניית סחורה תחילית, פרסום וכיוצא בזה. בנוסף, אשלם עבורכם את התשלום החודשי עבור חברות בגילדת הפונדקים והמסבאות בעיר. בתמורה, הפונדק שלכם יהיה נותן חסות של בית פיינאולד, ואקבל שליש מהרווחים העתידיים שלכם." הוא מחכה לראות את תגובתכם להצעה, ואז ממשיך, "כמו כן, הבנתי מהולבר שאתם והאנשים החולקים איתכם את המבנה מהווים חבורת הרפתקנים. בית פיינאולד תמיד זקוק לאנשים עם יכולות כמו שלכם. אם תרצו בכך, אוכל לשכור אתכם כשכירי חרב מדי פעם, כשתהיה לי עבודת ציד עבורכם."
"ובכן, אני זקוק למקום בו אוכל לאכסן ולמכור עורות של מפלצות, אך אני מבין כי המבנה הולך לשמש כמגורים עבורכם, כך שצחנת העורות מורידה רעיון זה מהפרק. עם זאת, הולבר סיפר לי שהמבנה נהג לשמש כפונדק. מניסיוני האישי, פונדקים ומסבאות כמעט תמיד רווחיים, ותמיד יש דרישה לפונדקים נוספים בעיר. על כן, אני מוכן לסבסד עבורכם את השירותים הנחוצים לבנייה מחדש של הפונדק - שיפוץ של גילדת הבנאים, קניית סחורה תחילית, פרסום וכיוצא בזה. בנוסף, אשלם עבורכם את התשלום החודשי עבור חברות בגילדת הפונדקים והמסבאות בעיר. בתמורה, הפונדק שלכם יהיה נותן חסות של בית פיינאולד, ואקבל שליש מהרווחים העתידיים שלכם." הוא מחכה לראות את תגובתכם להצעה, ואז ממשיך, "כמו כן, הבנתי מהולבר שאתם והאנשים החולקים איתכם את המבנה מהווים חבורת הרפתקנים. בית פיינאולד תמיד זקוק לאנשים עם יכולות כמו שלכם. אם תרצו בכך, אוכל לשכור אתכם כשכירי חרב מדי פעם, כשתהיה לי עבודת ציד עבורכם."
שהמתנו
פגישה
אוכל חינם מתרגש. "אני לא אאכזב אתכם!" מתלהב. "אני דור שני לחבורת לב הקירין, ואני אגן על השמחה בכל מקום!"
פגישה
אוכל חינם מנסה לעקוב אחר פרטי ההסכם, אבל יש לו הרגשה שהמבוגרים אולי ירצו להתמקח או משהו. שליש מהרווחים היה נשמע לו הרבה.
"אני תמיד רוצה עוד הרפתקאות.|" אומר בחיוך רחב
"אני תמיד רוצה עוד הרפתקאות.|" אומר בחיוך רחב
" אני רוצה לדעת, האלם. מה בדיוק עשית שנתן לך את המוניטין של אדם שיודע הכול, איך הגעת לכאן. למערה הזאת וקיבלת את הזכות לחיות רק על ידי מי שרוצה לשמוע ממך פיסת מידע?" לפני שוירדו שואל את השאלה הוא נראה כמעט לפני התפרצות זעם. אבל ברגע האחרון הוא נרגע. לא נראה שלהרבה זמן.
פגישה
טאלין
נראה שטאלין עושה את החישובים בראש לרגע, "אלא אם כן אתה הולך להיות הספק העיקרי שלנו של סחורות, אני בספק שנוכל להרוויח בצורה כלשהי מהסיפור הזה, זה נחמד שאתה תקנה בשבילנו את הציוד ההתחלתי, אבל כשמכניסים את המשכורות לעובדים, את קניית המוצרים העתדיים, תחזוקה שוטפת, שמירה, הפתעות שמתרחשות בפונדקים ועוד שכר לנו עצמנו, ישאר מעט מאוד." הוא מציין. "תוריד את הדרישה שלך, או תגביל אותה בזמן, ויש מקום לדבר, אני מוכן להבין רווח פחות לתקופה מוגבלת בזמן, אבל אין שום היגיון שבעוד 10 שנים תקבל חלק גדול כל כך מהרווחים על סמך זה שעזרת לקנות את חבית הבירה הראשנה." הוא כמעט מסיים לדבר, "או," הוא ממשיך, "שתיתן לנו בחוזה סעיף המאפשר לנו לקנות מחדש את החלק שלנו בפונדק בעתיד, במחיר שיקבע מראש ולא יהיה בר שינוי, שכמובן יהיה גדול במקצת מהמחיר שיעלה לך לתמוך בנו, כך תקבל בחזרה את ההשקעה שלך בכל מקרה." הוא מסיים, מקווה שזהב ימשיך ליפול עליהם מהשמיים.
טאלין
הלילה עוד צעיר, ואין טעם להתעכב מעבר לנדרש. טאלין פונה לבצע את המשימה שלו, בתקווה שעוד לא מאוחר והוא ימצא את מאקסיני
אוכל חינם
וירדו
טאלין
פגישה
"לך, ומי ייתן וטיר יגן עליך." סאווירה מצדיעה לך.
מה תרצה לעשות כעת?
מה תרצה לעשות כעת?
וירדו
"הו... מתחיל לפקפק, אני מבין. מצויין. מצויין." האלם מתרומם, ומתחיל להסתובב סביבך. "היית סבלני. היית עקשן. הקשבת לכל מילה שלי, ביצעת כל הוראה שלי. אך רק כעת למדת לעמוד על שלך, לדעת לדרוש את מה שנחוץ לך. כל מה שעומד בינך לבין מבוקשך הוא אנוכי. הפל אותי. הראה לי שאתה מוכן להתגבר על כל מכשול כדי להגיע ליעד. הפל אותי, עכשיו." הוא נעמד מולך בתנוחה קרבית.
META
בשביל להפיל את האלם, גלגל בדיקת אתלטיקה או אקרובטיקה לבחירתך.
META
בשביל להפיל את האלם, גלגל בדיקת אתלטיקה או אקרובטיקה לבחירתך.
טאלין
אם אתה רוצה לחפש אותה ברחוב ולשאול אנשים על מיקומה, גלגל בדיקת חקירה. אחרת, תאר איך אתה מחפש אותה.
פגישה
OUT
בהסתכלות לאחור, זו באמת לא הצעה טובה. בואו נניח שהלורד מציע לכם את השיפוץ והקנייה הראשונית. הוא ישלם עבורכם כל עשרה ימים דמי חברות בגילדה ומשכורת עבור עובדים אם תרצו לשכור כאלה, ובתמורה יקבל שליש מהרווחים - זאת עד שתצליחו לשלם את החוב המקורי במלואו. כאשר תצליחו לשלם את החוב, הוא ימשיך לשלם עבורכם דמי חברות בגילדה, וינהל את ענייניכם בה, ויקבל 5%-10% מהרווחים.
בהסתכלות לאחור, זו באמת לא הצעה טובה. בואו נניח שהלורד מציע לכם את השיפוץ והקנייה הראשונית. הוא ישלם עבורכם כל עשרה ימים דמי חברות בגילדה ומשכורת עבור עובדים אם תרצו לשכור כאלה, ובתמורה יקבל שליש מהרווחים - זאת עד שתצליחו לשלם את החוב המקורי במלואו. כאשר תצליחו לשלם את החוב, הוא ימשיך לשלם עבורכם דמי חברות בגילדה, וינהל את ענייניכם בה, ויקבל 5%-10% מהרווחים.
