• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

[PF] קללת הדרקון- עץ משחק- הקרב האחרון (5/5) [הסתיים]

"החרטה היחידה שלי היא שאויבי הם חסרי מצפון ומוכנים לשים את החיים של חפים מפשע כמגן אנושי כנגד כול מה שהם מפחדים ממנו. יהיה זה שוק תחתית, יהיו אלו אני ואנשי, יהיו אלו הזוועות האפלות של שנמן או הצבאות הנוראיים של קאולינג. על כך, אני אעזוב אותך ואת אנשייך בשקט, לו בכך רצונך, אך גם אביך ידע כי הארץ זקוקה ליד קשה על מנת לשלוט בה" הוא אומר, ובקולו נשמע שיש לו היכרות עם אביך, אבל שינה לא בטוחה אם להאמין לו. "ובנוגע לגוקה... יש יותר מידי מחלות בעיר הזו, יותר מידי דברים להילחם בהם. לצערי, אין דבר שאוכל לעשות, על גוקה להיות העיר הראשונה שתרגיש את השינוי".

הוא מסתכל לאחר מכן על אשיגה, ועוצר לפני שהוא עונה.
"טיאן-שיה שונה היום מאשר מלפני מאה שנים. האמונה בי לא חזקה עוד, הארץ נשברה והיבשת מפולגת. גם לו אחשוף פניי, האנשים לא יקבלו זאת- בימים אפלים אלו, עליי לחפש את האמונה שאבדה- אם אצטרך, בכול אזרח ואזרח. וכך אנהיג את אלו שהאמונה בי ובעתיד עדיין בוערת בהם, ורק כך אוכל לאחד את המדינה הזו. האימפריה החדשה לא תיבנה מכלום, היא תיבנה מאומה שלמה שביחד תזרוק מעליה את השלשלאות של הטוענים למלוכה ותקבל את השליט לו הם חיכו זמן כה רב. ואו אז, המסכה תישבר, ולעד לא יהיה בה צורך יותר" הוא אומר את החזון שלו.
 
"צחוקו של ווקונג נישא מעל אותו הליל, כאשר החפץ האגדי ניסה להיעלם שנית מן העולם. ואין ספק כי הוא הצליח בכך, הדרך נופצה ואתם נפלתם מטה. בת לוויתי המבוגרת בירכה אתכם שתישארו בחיים, שהנפילה לא תשפיע עליכם. הקסם שלה הוא הסיבה שאתם עומדים כאן כרגע" אומר היורש.
 
"אנשי היאקוזה? לא, הם היו אויבים והיו רק פוגעים בעתיד. האנשים שלא היו קשורים, שנקלעו? הם היו ראויים לחיות, אך מותם יעזור לנו להגיע אל האימפריה החדשה. היאקוזה השתמשו בכם כמגן, ולכן עצרתי את ההתקפה, אך המטרה הושלמה. ולו הם לא היו עושים זאת, הייתי מצווה על אנשי להפיל את קאטסורו וכול אנשי היאקוזה באותו היום. זהו גורלם של אלו הפוגעים ביבשת האדירה שלנו" אומר היורש בחדות.
 
"אתה לא יכול להעניש את החפים מפשע יחד עם הפושעים." אומרת צ'אהיו, כמעט בכעס, "מה מבדיל בינך לבין הרוצחים השפלים אם שניכם הורגים בסופו של דבר את אותם האנשים?" היא מקשה, "אתה אומר שאתה טוב מהם, אבל לפחות הם מודים בצביעות שלהם מידי פעם, אתה? אתה כרגע טוען שתרצח חפים מפשע כדי לפגוע באשמים. זו לא הדרך של מנהיג." היא אומרת בזעם. האיש הזה הוא לא מה שהבטיחו לה.
 
"תמימות היא תכונה שראויה לשימור, אך נאיביות היא אינה הדרך להקים אימפריה" אומר היורש האחרון, ובקולו נשמע עצב. הוא מדבר לאט, כאילו מתאבל על הדברים שלו, אך עם זאת הוא נחרץ באמירה שלו.

"אם אינך רוצה להפוך זאת למרחץ דמים, אנא עזוב לפני שהפקודה תינתן" אומר האציל מאראל נאקאמוטו, הידוע בתור הדאמיו של החופים. "במוקדם או במאוחר, הסבלנות של אחד מהם תישבר- סמוראי או אדון, והמקום הזה יהפוך לקרב. המעשים שאתה מבצע באור יום וללא בושה לא מאפשרים לך להתהלך בינינו כך ולדרוש את הכבוד שלנו" הוא אומר בזהירות ברורה.

היורש האחרון מסתכל על האיש, ואז על יי-סיאן. הוא לא אומר דבר, אבל מבטו מסמן ליי-סיאן שהם ייפגשו פעם נוספת. לאחר מכן, הוא והשומר הענק שלו יוצאים מן המקום, ורגע של שקט משתרר, כאשר כול האצילים כאדם אחד מחליטים שזהו הזמן לצאת מן הנשף הזה. מהניסיון של צ'אהו ושינה, זה אומר שמפגש נוסף מן הסוג הזה לא הולך להתרחש בזמן הקרוב.

יוקו ויאמאדיאן מגיעים גם הם. "בואי" לוחש יוקו לצ'אהו, נראה ממש לא מרוצה ממה שהתרחש כאן.
 
אשיגה מסמל ליאמדיאן ומתחיל להתקדם לכיוון היציאה, לא לפני שהוא פונה לשינה ושאר החבורה.
"אנחנו נצטרך לדבר על מה שקרה כאן מאוחר יותר. אבל קודם כל אני צריך להתרחק מכאן. אני חושש שכל תוכניות שהיו לנו לגבי הערב בוטלו עכשיו על ידי היורש."
 
אתם מתפצלים, כאשר צ'אהו עוקבת אחרי יוקו ושאר הקבוצה פונה לדרך שלהם. האכסניה בה השכרתם חדרים בפעם הראשונה היא המקום אליו הרוב הולכים לאחר שהם משלמים במהירות לריקשה שתוביל אותם.

IN
"זה רע, זה סימן ממש רע" ממלמל לעצמו יאמאדיאן, האלף הגבוה ובעל המשקפיים שנושא את הסימן של אגודת מגלי הארצות, ונראה שבא כמו אשיגה מן הים הפנימי ולא נולד ביבשת. "הילדה צודקת, האיש הזה הוא לא מה שסיפרו לנו... הוא לא מה שהם אמרו..." הוא ממלמל בשקט, כאילו מרוכז בעצמו.
IN
יוקו תופס את ידך ומוביל אותך בין רחובות וסמטאות, תופס ריקשות ולוקח אותן למרחק מסוים לפני שהוא מזנק מהן ביחד איתך ואתם פונים למקום אחר בכול פעם. כאילו יוקו מנסה לטשטש את הצעדים שלו ואת הדרך שלו.
"מה לעזאזל?!" הוא צועק ברגע שאתם נמצאים בסמטה שקטה, ואז כאילו מסתכל מעבר לעורף שלך, וממשיך למשוך אותך אחריו, כבובה שחייבת להמשיך בדרך שהוא החליט.
 
אשיגה פותח את הספר הדק שלו ומתחיל לכתוב במהירות כבר בדרך לאכסניה.
הוא מסיים משפט ומרים מבט ליאמדיאן.
"מי זה הם ומה הם אמרו על היורש?"
 
IN
"האנשים של האגודה! שמענו דיווחים עליו מסוכני השטח... הם קראו לו גיבור, מישהו שמוכן לקחת את הקרב אל המפלצות עצמן... לחישוביי, ציפיתי לאביר קדוש, אך פעם נוספת נראה שאינני יכול להגיע לחישובים הנכונים עם בני אדם" יאמאדיאן אומר בלחץ "הוא הרגע הבעיר את הקרקע מתחת לגוקה במילותיו".
IN
"היאקוזה השתמשו באנשים תמימים כמגנים, ורק בגלל שהיורש ראה אותך- אחת משלו- הוא הבין זאת, ועצר את ההתקפה. כיצד את ל רואה זאת? ממה שסיפרת לי, היורש מעולם לא התכוון לפגוע בחפים מפשע. הוא מנהיג, פעולותיו חתומות, אך אויביו משתמשים בחיי אדם כמגנים. ואת מאשימה אותו?!" יורה יוקו בלי מעצורים.
 
"כמובן." שינה אומרת ברוגע, אבל ניתן לזהות שנאה חודרת מבעד למילותיה. "אני מודה שהוא אדם כריזמטי, אבל הוא שקרן מלא בחשיבות עצמית, אני לא אהיה מופתעת לגלות שהוא באמת ובתמים מאמין שהוא המושיע של היבשת הזו. אני בטוחה ששמת לב כיצד הוא זקף לזכותו את העובדה שלא נפגענו כשהוא ריסק את דרך הזהב, כאילו שזה אפשרי. אם הקסם שהיה עלינו פג בזמן הנפילה, פג גם קסמה של אשת השועל שהייתה לצידו, והיא לא הייתה יכולה להטיל את לחש ההגנה המדובר."
 
חזרה
Top