• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

בין ערפל לקיטור - עץ משחק [חופשיטה] (3/3)

"זה נחמד, נכון?", הוא שואל, אם כי אין שום נועם בטון שלו.
"יש לי נשק, אני יכול להילחם ולהיות הגיבור שתמיד חלמתי עליו. אז זהו שלא! אתם תקבלו נשקים, ונשקים הם כלי שהורג. תשתמשו בהם לא נכון, ותפגעו באדם הלא נכון. אף אחד לא מסחרר את הנשק, לא מניף, לא חושב על להשתמש בו בלי אישור שלי. מובן?"
הוא מדגים התקפה בסיסית עם החרב, "כל אחד יתפוס מרחק, ויתרגל את התנועה הזאת עד שהוא בטוח בכל מאודו שהוא יודע לבצע אותה כמו שצריך".
הוא מתחיל לעבור בין הטירונים, מעיר הערות מקצועיות וצועק על מי שלא מתנהג יפה.
 
גארט ורו:
"באמת? הממ... אתה מעניין אותי. כדאי שתתרגל אליי כי אני מתכוון להתלוות אליך לזמן מה. בתמורה לחברתי הנשגבת, תרגיש חופשי לספר לי על הוורדים שלך. הן די הסיבה מדוע הסתננתי לשורותיו של ג'ק הלבן."
 
לאורי
האימון ממשיך לתוך שעות הבוקר המאוחרות. השמש עולה יחד איתו, מטפסת מבין הבניינים, קרניה מייבשות את רחובותיה הרטובים של העיר. בזמן שהבחורים מתרגלים מהלך שלאורי הדגים, אחד משליחיו של וילהלם פונה אליו. הוא נדרש בכניסה לבסיס, מסתבר. נפלא. מי שהוא פוגש כשהוא מגיע למקום לא משפר את הבוקר שעובר עליו. פאולו, בן הכנף המגודל, ממתין לו. על פי הבעת פניו, גם הוא לא מתלהב להיפגש שנית.
"מילה היא מילה," הוא נאנח. "הסכמתי לעזור, 'ני חושב שיש לי רעיון. 'תה לא דתי במקרה, נכון?"
 
"לא אדוק, לפחות. אבל בוא תדבר לפני שאחליט", הוא אומר, ועובר לתנוחת "הגנרל הנינוח". רגליו פשוקות מעט, והוא משעין את שתי ידיו על קת החרב. הוא גילה עם השנים שאנשים מרגישים איזושהי מחויבות לפתיחות כשאתה עומד כך.
 
לאורי
"'ני שמח על ההזדמנות לפגוע בג׳ק, ואני לא היחיד," פאולו מסביר. "מכיר כמה אנשים שיהיו מעוניינים לעזור. שכירי חרב שניסה להיפטר מהם, אנשים שהוא סוחט. לחרא הלבן לא חסרים אויבים, 'נחנו רק צריכים למצוא את אלו ששונאים אותו יותר משהם מפחדים ממנו." בן הכנף מציץ מעבר לכתפו של לאורי, מסתכל על החיילים הטריים מתאמנים. "אנשים כמונו," הוא מוסיף.
 
לאורי
"מלחמה? 'תה מחמיא לי," הוא מחייך. "לא, לי אין מספיק קשרים בשביל זה. אבל יהיה כיף להשתתף באחת נוספת. 'ני מכיר כמה טיפוסים שיכולים לעזור, אולי להקים צוות קטן. אבל הם משודרגים."
זה הניסוח היפה לאנשים שהאנושיות לא מספיקה להם. אצילים ששילמו היטב לביולוגים כדי לעבור ניתוחים יוצאי דופן, קורבנות שהסכימו להשביע סקרנות מדעית עבור פרוטות, חיילי על של הקיסרות. המאפיינים מגוונים ויכולים לנוע בין החלמה מהירה וחושים מוגברים להבדלים גופניים משמעותיים. בחור הוורדים שלאורי פגש הוא דוגמה לחלק הקיצוני יותר של הספקטרום.
היחס אליהם אינו אחיד ברחבי הקיסרות. בעוד שהם מקובלים בקרב מלומדים והאצילים שמקרקרים סביבם, גופים כמו כנסיית הרוח אינם מחבבים אותם, בלשון המעטה. הכנסייה מאמינה שעל האדם לעבור את החיים, על כל הקשיים שהם מציגים בפניו, בעזרת הרוח, הקהילה וכוחו הפנימי. בצורה אנושית, במילים אחרות. 'אנושיות' היא המילה האחרונה בה ניתן להשתמש כדי לתאר את עבודת הביולוגים.
"זאת בעיה?" פאולו שואל.
 
לאורי מכווץ את ידו הימנית לכדי אגרוף.
"אני לא אשקר לך. אני לא אוהב את האנשים האלה. הם מוותרים על עצמם בשביל לנסות להיות משהו שהם לעולם לא יהיו. בסוף הם מפסידים מכל המקומות. לטיפוסים האלה אין גבולות. מה הבעיה בצוות קטן של לוחמים שיודע להילחם גם בלי שדרוגים מלאכותיים?"
 
גארט ורו
רו מהסס לרגע "אני איתם כבר...כמה חודשים, נדמה לי? אני לא באמת בטוח. אני חושב...אני חושב שהרגזתי מישהו, מישהו חזק בעיר. הוורדים היו פשוט אמורים להכאיב לי בדרך למוות שלי. אבל גאנת'...גאנת' הציל את החיים שלי. זו תופעת לוואי. הוורדים לא באמת עושים משהו שימושי. הם בעיקר רוצים לאכול, לשאוב דם. אם אני מתאמץ מספיק אני יכול לכוון אותם, אבל אני לא טוב בזה."
 
לאורי
"'ני לא מפקפק בזה," פאולו מאשר, "אבל 'נחנו לא כמו האנשים של ג׳ק. ואני לא מדבר על עורבים." לאורי כמעט פגש את אחד השכירים להם בן הכנף מתכוון. החייל המכאני הדומם, בגללו הוא וחייליו נאלצו לסגת. נאמנות היא הבסיס לכוח של להבי החופש. ג׳ק משיג את כוחו בדרכים אחרות.
 
הוא מזעיף פנים. החיילים שלו - שלהם - באמת לא במצב מזהיר, וכל קרב ופעולה שהם יוצאים אליה נגמרת בעוד פצועים. הם יצטרכו יותר ממשמעת ומקצועיות של חיילים.
"לא חשבתי שיגיע היום שאומר דבר כזה, אבל אתה צודק. נצטרך עוד עזרה מבחוץ. על מי חשבת?", אבל הוא כבר חשב על מי רצה לצרף לעסק הזה.
 
רו
רו מושך בכתפיו ''אין לי מושג...לא ראיתי אותו מאז הרכבת. ניסיתי לשכנע אותו לעבוד איתי, אבל אני חושד שהשארתי עליו רושם ראשוני רע'' רו פולט צחקוק קצר ויבש, אבל מספיק אמיתי כדי להפתיע אותו. הוא נאנח ''אז לא, אני לא יודע. אתה פגשת אותו לאחרונה?"

הוא נעצר לרגע ''האמת היא, זה לא מדויק..פגשתי אותו במסעדה אתמול בערב, אבל לא השגתי שום התקדמות בלהבין מיהו או מה הוא רוצה...''
 
לאורי
"'ני יודע על שני טיפוסים עם סיבות טובות מספיק כדי להשתתף ברעיון המטומטם שלנו להילחם בג׳ק. 'בל עדיף שתראה אותם בעצמך," בן הכנף אומר, מתחיל לדשדש במורד הרחוב.
"'תה מתאמץ להיראות כאילו אתה לא קשור לעולם הזה, לא אוהב לשתף פעולה עם טיפוסים כמוני," הוא מתחיל לאחר שעברו מספר בלוקים. "לא מאשים 'תך. אבל מרגיש לי שאתה לא נקי כמו שאתה נראה. אני טועה?"
 
חזרה
Top