• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

שליטים ושדים [שו"ש 77] לוק קורטס, האיש שחי לנצח

ככל שהזמן עובר, אני מתחיל לחבר את הפיסות, כיצד סיפורים עוברים, כיצד העולם מתקדם, וכיצד הוא נמצא שם כל פעם.
זה כמעט משחק בשבילו, כמה הוא יכול להופיע עד שמישהו ישים לב, אבל מי יקשר בין תמונה של מפקד פרשים אמרקיאי במלחמות האינדאנים לבין אריסטורק ספרדי, ומי לעזזאל יחשוב לקשר בין איש עסקים מצליח, ללא פחות מאבל בנו של אדם.


מעט ידוע בדיוק על לוק, בעיקר כי הוא סותר את עצמו, אבל הדברים המעטים והברורים בעקבותיו מבהירים מס' דברים, הוא בן אלמוות- ומתייחס לגופו כאל כזה, הוא לא מבחין כלל בפציעות, והוא מסוגל לרפא את גופו מכל נזק, מקורות מספרים שהעדיף לזנק מהר במקום לטפס את דרכו מטה, וכאשר גופו התרסק על האדמה, הוא קם כעבור כשעה והמשיך לנוע.
עובדה נוספת היא ההשתיכות שלו לאגדוה סודית בשם "מסדר הנחש", לא ברור מה מקומו במסדר וכמה השפעה יש לו עליו, המסדר עצמו אגדה כמו לוק עצמו, אבל נראה שזה שם לעצמו מטרה להלל את "הנחש" אותה יישות שנתנה לחווה לאכול מפרי עץ הדעת, ולראות בו בתור זה אשר נותן לאדם דעת, ולא האל, שרק רצה לשמור על בני האדם כבורים ברי שליטה.
העובדה השלישית היא שאין ספק כי לוק חיי פרק זמן ארוך, קשה לקבוע בדיוק מתי בעיקר מאחר וזה מספר שני סיפורים שונים, אבל טענה חזקה היא שלוק היווה השראה לאוסקר ווילד, ושהוא דוגמה חייה לדוריאן גריי, שכן הוא שומר על צעירותו ועדיין נראה כגבר בשנות השלושים לחיו, כשדיוקן בודד מכיל את נשמתו.

כאן הסיפור מתחלק ל2, באחד, לוק הוא אחיו הלא חוקי של הרנאן קורטס, ומכאן שם המשפחה, לסיפורו פגש במהלך חייו כבן תמותה בחבר המסדר שגייס אותו ועזר לו לצייר את הדיוקן שהם מכיל את נשמתו. פירוש הסיפור הוא שלוק בן מס' מאות שנים בלבד, דבר המקשה על האמינות של הסיפור שלו, בעיקר בגלל מידע שלא היה יכול לדעת לו נולד רק במאה ה15, ונראה שהוא אמור להיות עתיק הרבה יותר.
כאן מתקיים הסיפור השני של לוק, לפיו הוא תנכ"י, כאשר הוא מסרב להודות מי הוא באמת, ולעיתים טוען כי פשוט אחד מבינו של אדם, או אפילו נוטל לעצמו את הזהות של קיין עצמו, לאחרונה טענתו היא שהוא אפילו הבל, שחש בבגידה של האל כאשר זה נתן לאחיו לרצוח אותו, ומכאן האיבה שלו לאל.
כך או כך, הסיפור ממשיך כאשר זה אשר גייס את לוק למסדר אינו היה חבר רגיל של המסדר, אלא הנחש עצמו, שלימד את לוק כיצד לכבול את נשמתו לחפץ, ומכאן מגיעים חיי הנצח שלו, שכן בעבר שיכן את נשמתו בציורים פשוטים, וככל שהזמן התקדם, אחסן אותה ביצירות אומנות אחרות, כאשר דיוקנו הנוחכי מוסתר, והעדות היחידה שמדובר בדיקון האמיתי הוא שמדובר בדיוקן של אדם זקן הדומה ללוק.

אבל נראה שגילו של לוק הוא לא הפקטור באיום שהוא מהווה, גם לא העובדה שאין לו כל ערך לחיי אדם, לוק לא מנצל את כוחו כדי לכבוש ממלכות או להחריב ערים, נהפוכו, הוא סבלני ושקט, פועל מהצללים כדי לקדם את המטרות שלו, הוא יתמוך בארגוני טרור ובכוחות שמירת שלום כאחד, הוא ימכור נשק לשני הצדדים, והוא יהיה בו זמנית החבר והאוייב של כל צד במלחמה, ללוק יש מטרה, והוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל לקיים אותה, והוא גם מוכן שאנחנו נשלם את המחיר הזה.

בסופו של דבר, לוק הוא הכול, אם תמצאו אותו ברחוב, כנראה תתיקלו באיש עסקים מצליח וצעיר, לא מוכר ולא מפורסם, הוא חי מספיק זמן באותו מקום כדי להשפיע, אבל לא מספיק זמן כדי שמישו יבחין שהוא אינו מזדקן, במאתים השנים האחרונות הוא כבר לבש שלוש זהויות בעלות אותו שם משפחה, נהנה לטעון כי הוא בעל דמיון משפחתי ל"אביו" ו"סבו". כך שגם אם תעקבו אחרי המקורות, גם אם תנסו לגלות מי בוחש בקלחת, מי האחד אשר מוביל את העולם למלחמת דת אחרונה, אשר בסופה העולם יתנקה משלטונו של האל, גם אז לא תצלחיו לקשר את זה ללוק.
ואם כן, הוא יחכה שתמותו, בין בגלל שיבה טובה, ובין בגלל פעולה מכוונת שלו, אבל לוק הוא סבלני, אם הוא יגלה שמשהו חוסם את התוכנית שלו, הוא פשוט יחכה, יחכה לרגע הנכון, כי יש לו את כל הזמן שבעולם. ואחרי מאות שנים. מה זה לחכות מאה שנה כדי שאיום כלשהו יעלם מהעולם.


-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אני מרגיש שלא הצלחתי להביא מספיק את לוק בפסקאות הללו, וזה כנראה בגלל שגם אצלי הוא עפוף מיסתורין, אבל לוק תמיד יהיה ה"נבל" וכנראה גם "הנבל הראשי" בכל מערכה מודרנית שאני מעביר (ולצערי לא עשיתי אחת כבר הרבה זמן).
לוק אומנם נועד למערכה מודרנית, אבל הוא מתאים גם לתקופות קצת יותר מוקדמות (מהניסיון שלי אני נוטה שלא לשלב אותו במשחק שמתרחש לפני מלחמת העמצאות של אמריקה), הוא תמיד יהיה צעיר כריזמטי ובעל משאבים, הוא תמיד מתנהג בפתיחות ונראה לעיתים שהוא יודע יותר ממה שהוא מודה שהוא יודע, והוא תמיד יעלם כאשר התוכנית שלו תיכשל.

קודם כל, המטרה הראשית של לוק היא ליצור אוטפיה, ולדעתו עולם כזה (מעבר להיותו מנוהל על ידי האנשים הנכונים ולא על ידי חוכמת ההמונים) הוא עולם חסר דת. לא ברור מה הסיבה שבגינה הוא כל כך פועל נגד מוסד הדת (ככל, לא דת ספציפית, אלא כל ביטוי לדת) אבל עיקר פעולתיו יהוו פגיעה (בין אם ישירה או עקיפה) למוסד הדת, הוא יחשוף שחיטויות ויפגע אקטיבית במוסדות דת, כאשר הוא לא פוסל ליצור את השחיטויות הללו בעצמו.

מה שמייחד את לוק לדעתי מחולק ל2, החלק הראשון זו הסבלנות שלו, שכן הוא באמת רואה את "לחכות שהדשי"ם ימותו בזקנה" בתור פתרון יעיל ופרקטי לקבוצה שמנסה להתערב לו בחיים, שכן לוק לא יכול למות, אז הוא באמת לא רואה סיבה למהר עם התוכנית שלו.
הדבר השני הוא באמת היותו בן אלמוות, השחקנים אצלי בחיים לא יקבלו את המידע לפיו לוק הוא גרסה מודרנית של דוריאן גריי, ולכן הם בחיים לא יצליחו לאתר את התמונה שבה נשמתו נמצאת, ולא יצליחו להרוס את נשמתו בדרך זו. הדבר מתפרש גם בהתנהגות שלו כשהוא פועל, שכן אם המטרה שלו תהיה להשמיד חבל ארץ שלם, הוא לא יהסס לשאת ראש נפץ גרעיני על גופו ולהפעיל אותו מטווח 0, שכן כעבור כמה שעות הוא פשוט יתחדש ויפעל.
כלל האצבע שאני נוטה לייחס להתחדשות שלו היא שכל פציעה רגילה תתרפא ברגע (שחקנים ירעו חורי קליעים נסתמים בעוד הקליע נדחף החוצה, או חתכים נסגרים במהירות) ופציעות רצינות יקחו פרק זמן רציני יותר, כאשר השמדה מלאה של הגוף תיקח זמן רב יותר להתחדשות.

הכוח של לוק, מעבר להיותו בן אלמוות ובשיא היכולת האנושית, זה הידע שלו, מעבר להיותו גאון במונחים מודרנים, הוא בקיא בתורת הנסתר, בדימינולוגיה, בקסם ובשלל מיומניות אפלות, הוא אינו נוטה לכלכך את הדיים באופן ישיר, אבל כשהוא כן, הוא מסוגל לתת קרב רציני לכל גיבור פעולה ולכל דמות, הוא תמיד מומחה בכלי הנשק המתאימים לתקופה, ובעל הכשרה באמונית הלחימה המתאימות, בתקופות נכונות הוא נוטה להיות חמוש בחרב המוסתרת במקל הליכה (cane-sowrd), ובעל מומחיות בסייף ובסגנוונת קרב קרוב נוספים.

לוק הוא לא נבל מושלם, הסבלנות שלו לעיתים נעלמת מתחת לגאווה שלו, הוא רואה בעצמו כגאון (והוא כזה) ורואה ברוב בני האדם כבורים חסרי הבנה, לכן הוא עלול לזלזל הרבה פעמים בדמויות אחרות, כנראה וזה הדבר היחדי שמונע ממנו לממש את התוכנית שלו.

לבסוף, לוק מחזיק בסוד חיי הנצח שלו, כמו שהוא צייר את הדיוקן שלו, הוא יודע לצייר דיוקן לאחרים (ליתר דיוק להנחות אותם) ככזה הוא אסף לעצמו קבוצת מקורבים לאורך השנים, לא ברור עם הם חלק ממסדר הנחש כמוהו, או שהם נאמנים ללוק בלבד, אבל הם כולם נושאים את "סמל הנחש" ושותפים למטרה הראשית של המסדר, כאשר לרוב הם בעלי "כלי אחסון נשמע" קצת שונה מלוק עצמו. הכלל היבש זה שתמיד מדובר בכלי שמכיל תיאור של הגוף, והתיאור הזה מזדקן במקום הגוף עצמו, זה לא חייב להיות דיוקן עצמי, ויכול להיות ציור אשר מכיל בחלקו את הדמות המזדקנת, טקסט המתאר את הדמות, או כל אמצעי אחר המתאים.
דבר זה מתחבר לדמויות לעיתים, שכן הוא לא יפסול את האפשרות, במידה ויראה בדמויות כיריבים ראויים מספיק, להציע להם לשתף פעולה, ולהבטיח להם חיי נצח בתמורה לשת"פ.

כדי להשמיד את לוק יש צורך באחד משני מקרים, הראשון הוא הדיוקן שלו, השמדה של הדיוקן תשמיד גם את הגוף הפיזי של לוק, ולכן הדיוקן שלו מוסתר, ולוק נוטה לטעון שאפילו הוא לא יודע היכן הדיוקן נמצא.
הדרך השנייה היא תאוריה, אבל ההנחה אומרת שנשק אשר מחובר חזק לכוחות קסם מסוגל לנתק את הקשר בין הגוף לדיוקן, ההנחה הרווחת אומרת שאקסקיבלר מסוגלת להשמיד אותו, כאשר התאוריה גורסת כי סביר שגם נשקים נבחרים אחרים מסוגלים לפגוע בו, אבל נראה שמדובר בנשקים אגדיים לא פחות (דוגמאות יהיו חרב דו-אלפקר, דורנדאל (חרבו של רונלאד), קורטנה וכו'). לוק עצמו נושא לעיתים נשקים אגדיים משל עצמו, אולם חדשים יותר מאשר הנשקים שיש בהם כדי להשמיד אותו (דוגמאות קלאסיות הן טיצונה וכולאדה, החרבות של אל-סיד)
 
ונדאל סוואג', וולדמרוט ועוד כמה נבלי על כן היו השראה ללוק, ואני מבין איך אפשר לראות את זה (ולמעשה אפשר אפילו לטעון שהוא ליץ'), מצד שני לדעתי התרחקתי מהם בחלק מהעיקרים שחיברתי ללוק, (מעבר לסבלנות שלו), נכון שיש לו איזו שאיפה להשתלט על העולם [קצת כמו כל נבל על אחר] אבל לפני שהוא עושה את זה, הוא מנסה להביא את העולם למצב טוב יותר (לגישתו עולם בלי דת).
הוא כן דומה לסוואג', ובאיזה מקום הוא גרסה של סוואג' בעולם שהולך על פי התנ"ך ולא בדיוק על פי "היסטוריה חילונית", אבל למעשה כשבנינתי אותו זה היה סביב דוריאן גריי, כשאת יכולת ההתחדשות של דוראין גנבתי מ"ג'נטלמנים מובחרים" (שם דוריאן מתחדש מכל פגיעה).
בנוסף, ההבדל העיקרי שלו זה העבודה מהצללים, וונדאל סבאג' היה ג'ינג'ס חאן? לוק הביא את המגיפה השחורה לאירופה. הוא לא מצביע דגול שמפקד על צבאות, וכמו שרשמתי, הוא לא בדיוק רץ להיות מפורסם עד הרגע הנכון, למעשה באחת המשחקים שהרצתי ובו הוא הופיע הוא בכלל היה דב"ש לטובת הקבוצה עד הרגע הנכון מבחינתו.
 
מי זה ונדל סבאג'?

אגב - שווה לקרוא את הספר "תמונתו של דוריאן גריי". הדמות שם קצת שונה מההצגה שלה בסרט "ג'נטלמנים מובחרים", וקו העלילה העיקרי הוא המתח בין האסתטיקה (שאפשר במונחי משחק לשייך לתוהו) לאתיקה (שבמשחקי תפקידים שייכת לסדר) - דוריאן גריי לא רק לא מזדקן (לא מוזכרת בספר חסינות לנזק פיזי, והוא ניצל מהתנקשות די במקרה), אלא חי חיי שחיתות והוללות ובוחר באסתטיקה על חשבון האתיקה. הוא מתחיל כצעיר די נאיבי ורומנטיקן, והופך לסוציופט אנוכי ונצלן.
 
נבל של חוברת DC שהסיפור שלו זה שהוא היה איש מערות שבערב אחד פגע באיזור שלו מטאור, שהפיץ קרינה שאיכשהו הפכה אותו מניאנדרטל להומו-ספיאן ועל הדרך גם גרמה לכך שהוא יחיה לנצח (מתרפא מכל פגיעה ומתחדש).

ובענייין דוראין גריי, אני חושב שהחתימה שלי מעידה על ההיכרות שלי עם הדמות, בחרתי שלא להיכנס להשחתה כדי לא ליצור אנטי גיבור (או דמות שאתה מזדהה איתה כי היא רעה בשבל משהו שהיא לא שלטה בו).
 
הנבל בהחלט מעניין, אבל מרגיש לי שההגשה מתאימה יותר לדמויות שחקן מכל דבר אחר- היא חלקית ומלאה בשאלות לא פתורות, כך שזה פחות פרקטי לשימוש במשחק.
הזכרת שהבחור מנסה ליצור אוטופיה, אבל מהי בשבילו אוטופיה? איך הדברים שהוא עושה אמורים להוביל אליה?
 
נקסט- רשמתי, להלן, ואחדד קצת.
liorgonen3 אמר/ה:
קודם כל, המטרה הראשית של לוק היא ליצור אוטפיה, ולדעתו עולם כזה (מעבר להיותו מנוהל על ידי האנשים הנכונים ולא על ידי חוכמת ההמונים) הוא עולם חסר דת. לא ברור מה הסיבה שבגינה הוא כל כך פועל נגד מוסד הדת (ככל, לא דת ספציפית, אלא כל ביטוי לדת) אבל עיקר פעולתיו יהוו פגיעה (בין אם ישירה או עקיפה) למוסד הדת, הוא יחשוף שחיטויות ויפגע אקטיבית במוסדות דת, כאשר הוא לא פוסל ליצור את השחיטויות הללו בעצמו.
אם לתת דוגאמות יותר ברורות, אז הוא ינסה להשחית חברי כנסייה ואז לחשוף אותם, יתמוך בחברי כנסייה שמוציאים את הדת שלהם רע, לא תהיה לו שום בעייה לדאוג להתנקש בקרדינלים כדי לוודא שמומעד שמתאים לו יותר יהיה האפיפיור. הוא ימכור פצצות מלוכלכות לדעא"ש כדי לוודא שהן יגרמו להתקפות לא הומניות ולגרום לשנאה כלפי האיסאלם הקיצוני, וזה יהיה גם ברמות קצת יותר פשוטות כמו להשיג כתבי קודש נדירים ולהשמיד אותם, או להשתמש בהם כדי לחשוף "אמת" אחרת.
בסופו של דבר אחת הגרסאות של לוק היא שהוא תנכ"י, וככזה הוא פחות או יותר מסוגל לתת עדות נכונה על מה שקרה שם, משהו בדרך גרם לו לשנוא את האל, גרסאות שעלתי עליו היו בין היתר שהוא קיין (גרסה שזנחתי כי הרגשתי שהיא קצת שחוקה), איוב (מה שהופך אותו לקצת פחות עתיק מדמות תנכית מובהקת, אבל עדיין נוח) ולאחרונה אבל עצמו שמחפש "נקמה" באל על כך שלא הציל אותו מקיין.

בקשר לחלקיות, הרגיש לי שהמטרה פה זה ליצור נבל שאשפר לעבוד איתו בכל סיטואציה, ויותר מידי פירוט על נבל הופך אותו למבוסס הרפתקה/עולם משחק ספציפי. במקור חשבתי להביא את אחד הנבלים של עולם הערכה שלי, אבל הבנתי שהוא כל כך משולב ברקע של העולם ולכן הוא חסר כל אפשרות לכניסה בעולם אחר. היתרון של לוק הוא שהוא ניתן להכנסה לכמעט כל עולם ותקופה, כאשר אפילו במשחק חסר קסם וייחוד הוא יכול להיות דמות פועלת. (אם כי אני חייב להודות שזה מוריד מהייחוד שלו), לכן יש הרבה שאלות לא פתורות, כדי שיהיה אפשר להתאים אותם לכל צורת משחק (אני רוצה שלוק יהיה ה"נבל" במשחק? אני אעשה אותו תנכ"י ויודע כל, אני רוצה אותו "נבל, אבל אחד מכמה" אז הוא יהיה הרבה יותר חדש וכנראה נולד רק ברנסאנס.) להכניס "נבל" מוכן מ0 לא עובד כמו שלא יעבוד להכניס עכשיו את מלכת האופל של רומח הדרקון (על כלל הסיפורים שלה, ולא רק הקונספט) לתוך עולם אחר. (שוב, מדברק על הקונספט, ברור שטיקאזויס/תיאמת מככבת במס' עולמות, אבל זו לא אותה הדמות, תיאמת של גריהוק לא בדיוק נשואה לאל מינוטאור) או בצורה קצת אחרת, מוריארטי לא יתאים כנבל בונד, וולדמורט לא יתאים בתור איום על הארץ התיכונה.
 
זה דוקא עובד. אני חושב שמיחסים יותר מדי חשיבות לרקע מפורט של דמות.
למשל.. הג'וקר. יש לו מלא גרסאות ויקומים מקבילים וכל זה, אבל הוא בגדול תמיד אותו דבראפילו ביקום מקביל שבו הג'וקר הוא גיבור.

חשוב לדעת מה הדמות עושה

הדמויות הכי אייקוניות הן לאו דוקא דמויות עם רקע עשיר.
(למשל סוניק, מאריו והרבה דמויות מצוירות למען האמת)
או... ראמבו.

בקיצור, דוקא החוויה של הדמות חשובה יותר מעמוד הויקיפדיה שלה.

בגלל זה אני כנראה לא מגיש לתחרות- לא כי אין לי רעיונות טובים, אלא כי אין לי השראה לכתוב בצורה חוויתית כזאת
 
חזרה
Top