• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

פוקימון המוטציה המאיימת על העולם (חופשיטה)[3/3]

"אהה..." המוח שלי נמתח, כמו שריר מנוון בסט ספורט שנעשה לראשונה זה זמן רב.
"...אבל לבדך, את עלולה להפגע והמאמן ש'לך יהיה עצוב." אני אומר בנסיון לשכנע.
"...אולי תבואי איתי ועם דאש'? אנחנו... יוצאים למסע, אולי מתיש'הו במהלך המסע נמצא את המאמן ש'לך?" אני שואל
 
אלישע​
OUT:
בתגובה הבאה אני יכול להריץ אותך פשוט רציתי להאריך קצת את השיחה, אגב אני לא באמת יכול לדעת מתי תפגוש פוקימון שאתה רוצה לתפוס כי אני לא יודע איזה פוקימונים אתה רוצה לתפוס...
IN:
"השוטרת ג'ני שלחה אותך לבדוק תקרית שם?! מה כבר יכול לקרות שם שיעניין את השוטרת ג'ני? היא שואלת בתדהמה.
"לא יהיה לי אכפת ללכת איתך גם אני יכולה להעזר בקצת חברה, ואני לא מאמנת האמת היא שאני מתאמת אני בדרך לעיר בכדי להשטתף בתחרות שעומדת להיות שם השבוע." היא אומרת לך בחיוך ומוציאה באטרפריי מאחד משלושת הפוכדורים שקשורים על סרט ורוד שכרוך על החצאית שלה אשר מפזר אבקה לבנה מכנפיו מה שנותן לו ולדיאנה מראה זוהר.
"אני מעדיפה בהרבה את היופי של פוקימונים מאשר הכוח שלהם." היא אומרת בשמחה ומשתחווה.

דראקו​
אולי תבואי איתי ועם דאש'? אנחנו... יוצאים למסע, אולי מתיש'הו במהלך המסע נמצא את המאמן ש'לך?" אתה שואל מה שתופס את הפוקימונית הקטנה מופתעת והיא מהרהרת לעצמה כשהיא מבקשת ממך כמה שניות לחשוב על זה ומתרחקת.
דאש לוקחת יוזמה והולכת לדבר איתה ולאחר כמה דקות היא יוצאת עם תשובה, "אני מוכנה שנהיה שותפים באופן זמני עד שנמצא את המאמן שלי, דאש ממש נחמדה וממה שהיא אמרה לי שנינו יכולים להעזר אחד בשנייה." היא אומרת לך ומחייכת.
"דרך אגב קוראים לי לונה נעים להכיר אותך באופן רשמי." היא אומרת ושולחת אליך בריחוף את אחד התפוחים שהיו על הריצפה.

נאב​
OG:
אין לך מושג כמה אני שמח שבחרת לתפוס את מיסטרדיביוס יש לי הרגשה שיהיה לי ממש כיף לכתוב את האינטרקציה בין שניכם.
IG:
"נטפל בה אחר כך. כרגע, כולנו מותשים, ואנחנו צריכים להגיע לעיר." אתה אומר ומשליך פוכדור אל מיסטרדיביוס אשר תופס אותב בלי כל התנגדות בזכות העובדה שהיא מעולפת, ומחזיר את יוליוס ובילבו לפוכדורים שלהם אך לא לפני שיוליוס שקיבל את הכי הרבה נזק בקרב הזה להגיד בגאווה שהוא בכלל לא התאמץ בקרב הזה.
אתה ממשיך לכיוון העיר סאקאיי ומסביב קולות היללות ממשיכות במשך מספר שעות דהית מענף לענף בחושך של הלילה כאשר סוף כל סוף הזריחה הגיעה ואיתה יכולת להבחין שהגעת לקצה השני של האגם בו פגשת יום קודם לכן שכבה מוזרה של קרח על שפת האגם תפסה את תצומת לביך אך אף אחד מהפוקימונים בסביבה לא היה נראה כמו גורם הגיוני לתופעה המוזרה שכן היו באיזור שני אודישים ופוקימון דמוי סרטן מתהלך לו לצד.
 
bard
out
נקודה טוב... בכל מקרה בשלב הזה אני אנסה לתפוס כמעט כל דבר, אז פשוט תגיד במה אנחנו נתקלים.

אגב יכול להיות מעניין אם אוכל לדבר אם חלק מוגל מהפוקימונים (אם אתה מעוניין ליצור אינטראקציה כזו), זה יכול להיות בעל דפוס, למשל רק פוקימוני רוח או רק פוקימונים "שנוטים לצד האפל" או שבעלי אותה קבוצת ביצה, זה יכול להיות גם ללא שום דפוס, למשל יכול להיות שיש מיאו שאני יכול לדבר איתו אבל רק אם המיאו הספציפי הזה.

בכל מקרה במחשבה שניה אין צורך להריץ לשום מקום, זה לא משחק מחשב שיש בו לבל סופי שאני ממהר להגיע עליו.
אגב זכור שגם היא עשויה לרצות פוקימונים, אולי אפילו את אותם פוקימונים שאני רוצה לתפוס...

אגב אני מתעלם מהשאלה הראשונה בכוונה, אם היא מנסה לילחוץ אני נותן לה חיוך מסתורי.
in
אני מסתכל על באטרפריי בלי להתרשם יותר מדי "אני אישית מתעניין יותר ביעילות של הפוקימון, מהבחינה הזו באטרפריי חלש למדי" אני מושך בכתפיי ואומר "באטרפריי משתמש באבקה שלו באופן כמעט בלעדי, זה אומר שאם אתה רוצה להוריד אותו אתה רק צריך לפגוע בכנפיים או לבסס עליו אחיזה טוב" אני בוחן אותו מקרוב "אני כנראה הייתי מכוון לחיבור של הכנפיים, זו בבירור הנקודה החלשה שלו" אני נסוג לאחור ובוכן את שניהם "אבל זה חמוד מאוד, האבקה מחמיאה לך" אני אומר בחיוך ואז מחווה להמשך הדרך "שנזוז?" אני שואל בעודי מתחיל ללכת.
 
נאב​
OG:
אתה לא קרוב במיוחד לעיר יש לך עוד יום שלם לעבור עד שתגיע לשם, אתה רוצה לרוץ קדימה או לא?
תענה לי (אפילו בפרטי) ולפי זה אני יערוך לך את התגובה, כי נכון לעכשיו אני לא בטוח אם זה יפריע לך או לא להריץ כל כך קדימה.

אלישע​
OG:
לא ממש מפריע לי שאתה תדבר עם פוקימונים מסויימים או אפילו עם כולם הרי זה הרעיון של המשחק פשוט משום מה החלטת לקחת מעצמך את היכולת הזו וזרמתי איתך כי בכל זאת עד כמה שהייתי רוצה לעשות את המשחק בדרך שאני התכוונתי שהוא יהיה אני גם רוצה שאתם תהנו ממנו.
IG:
"הממ ממש חמוד.." היא אומרת ונראת לחוצה מעט מדבריך, "אם כי אני חושבת שאתה לא מעריך נכון את הכוח של באטרפריי אולי הוא נראה חלש ושברירי אבל בכל זאת זה הוא פוקימון מפותח לגמרי והכוח שלו בהתאם, חוץ מזה שהוא כל כך אלגנטי." היא אומרת ומלטפת אותו, "וברור שזה יחמיא לי בכל זאת אני מתאמת מוכשרת ואני והפוקימונים שלי חייבים להראות בשייאנו."
שניכם מתחילים ללכת ביחד ובגלל השיחה בניכם ישנה אווירה קצת מתוחה בכל זאת יש לכם השקפות עולם שונות מאוד אחת מהשנייה.
בעוד שהיא נעצרה הרבה בכדי לראות פוקימונים ולהתפעל מהטבע אתה יותר חדור מטרה לאחר כמה שעות הגעתם לצידו השני של האגם שפגשת בו יום קודם לכן גם החצי הזה של האגם היה מלא בפוקימונים קטנים כמו זוג רטטות (Rattata) ששתו מים, הורסי (Horsea) ששחה לו בנח ופייבאס (Feebas) מכוער למדי ששחה לו קרוב לשפת האגם.
משום מה ברגע שדיאנה ראתה את פייבאס היא צרחה מהתרגשות ואמרה "אני לא מאמינה שיש לי את ההזדמנות לפגוש בפוקימון הזה אני חייבת לתפוס אותו ורצה לכיוונו כשהיא שולחת עליו פוקימון קטן ולבן דמוי אדם שהיא מכנה טינקר.

דראקו​
אתה מיחחך ומצחקק בסנאיות ושואל את לונה אם היא מוכנה לבוא איתך קודם למעון הפוקימונים.
"רק בגלל שאני יודעת שאתה נחמד ושלא תנסה להשאיר אותי שם אני מוכנה לבוא." היא אומרת לך ומתחילה ללכת איתך לכיוון המרכז חזרה בדרך שבה הגעת.
אתה מחליט לבדווק עוד קמת על לונה עם הפוקדע והמכשיר מתחיל להגיד לך בקולו המתכתי
"ראלטס, ראלטסים מאוד רגישים לאמוציות של אנשים ופוקימונים, אם הם מרגישים עויינות הם לרוב יברחו."
"המכשיר הזה ממש מרשים, זה נכון אנחנו הראלטסים יכולים להרגיש את הרגשות של יצורים אחרים ע"י הקרן שכל הראש שלנו, בגלל זה ממש פחדתי ממכם בהתחלה כיוון שדאש רצה לכיווני והרגשתי מאויימת." לונה מוסיפה.
לאחר כמה דקות של הליכה דאש החליטה לצאת החוצה ולהרכיב אותך ואת ראלטס לכיוון המעון, זה לקח בערך 35 דקות בכדי להגיע למעון ולאחר הרכיבה דאש הייתה נראת מותשת, "אני מצטערת אירוויל אבל לא נראה לי שאני יוכל להרכיב אותך יותר היום." היא אומרת וחוזרת לתוך הפוכדור שלה.
בתוך מעון היום ראית דלפק עם פעמון ומאחוריו דלת זכוכית ומאחוריה גינה גדולה ומגודרת עם עצים שהייתה דומה מעט לגינתו של פרופסור ארכימדס כשתצילצלת בפעמון אישה גדולה וחביבה הגיעה וברכה אותך לשלום "שלום לך ילדון, אני רואה שאתה חצוי ממש כמו הבן שלי" היא אמרה מעט בהתרגשות לא מוסברת "איך אני יכולה לעזור לך? אתה רוצה להשאיר פה את הראלט שלצידך?" היא שואלת בחביבות וראלטס נעמדת מאחוריך ומחזיקה את הרגלת שלך כמו ילדה קטנה שפוגשת בזר ביחד עם אביה בפעם הראשונה.
 
ברד.
out
הסיבה שאני לא רוצה לדבר עם כל הפוקימונים היא שזה פוגע מאוד ברמה של התקשורת של הדמות עם בני אדם, אם הוא יכול לדבר עם פוקימונים כנראה שהוא לא ידבר הרבה עם בני אדם.
לכן אני מעוניין להשאיר את זה ברמה של "תבלין" ולא "מנה עיקרית", אני אשמח ליכולת הזו במידה שהיא מאוד בררנית.

in
אני עוצר אתה לפני שהיא משלחת את הפוקימון "את תבהילי אותו, חוץ מזה גם אני רוצה, לטפוס אותו, אחרי הכל הוא מתפתח למיילוטיק, פוקימון עוצמתי ומדהים" אני מסתכל עליה "אם שנינו ננסה לתפוס אותו אנחנו רק נעמוד בדרך אחד של השני" אני נאנח "בואי נעשה עסקה, נשתף פעולה בשביל לתפוס את הפוקימון הזה ואחרי זה נתיל מטבע בשביל לבחור למי הוא יהיה שייך, בנוסף האחד שזכה יעזור לשני למצוא איזה פוקימון שהוא רוצה ביער הזה בשביל שיהיה הוגן" אני מחייך "מה את אומרת?"
 
הרגשתי שמץ של הזדהות, ואמפתיה. "כן... זה בטח לא פש'וט." אני שותק במבוכה מביט בלונה

"אה... רק רציתי להגיד ש'מצאתי את ראלט ש'ברחה לכם, וש'היא רוצה לבוא איתי. אנחנו נחפש את המאסטר ש'לה... אהה.." מביט בדאש. "...אני חדש'... אפש'ר.. עזרה? איך... לטפל בפקוימון עייף?" קצת מרגיש טיפש לשאול. בחווה הם פשוט הלכו לישון...
 
אלישע​
OG:
לא באמת בטוח למה שתדבר רק עם פוקימונים אבל שהיה... בכל מקרה אני אלך על פוקימוני רוח ואופל כמו שהצעת, אגב אם אני רושם שמשהו קרה אז אין לך טעם לנסות לעצור את זה.
IG:
אתה ניגש לדיאנה עם העסקה תעזרו אחד לשנייה ותתנו למזל להכריע אל מי ילך פייבאס במקום שתפריעו אחד לשנייה, אך היא מסרבת.
"אתה אמרת בעצמך שאתה מעוניין רק בכוח יש פה הורסי הוא מתפתח לפוקימון ממש חזק תנסה לתפוס אותו! מילוטיק יכול להקפיץ את הקריירה שלי כמתאמת בצורה רצינית ואני לא יכולה להשאיר את החלום שלי בידי המזל!" היא אומרת לך ברצינות ונאנחת.
בעודכם מדברים הפוקימונית שלה המשיכה להילחם בדג בעודה משתגרת ממקום למקום מרימה אותו לאוויר והשולחת אותו חזרה למים בכוח בעזרת הטלקניזיס שלה.

דראקו​
אתה אומר לאישה שמצאת את ראלטס שברחה להם ושהיא רוצה להמשיך איתך כדי למצוא את המאמן שלה.
האישה הגיבה בהפתעה ואמרה "אני זוכרת את הראלטס הזו, למרות שיש פה המון פוקימונים אני משתדלת לדאוג להם באופן אישי וזה נורא הקל עלי שהבן שלי היה פה אתם החצויים באמת מיוחדים."
"בדרך כלל לא הייתי מאשרת דבר שכזה אבל מאחר ואתה חצוי ויכול להבין את הפוקימונים טוב בהרבה ממני וכיוון שהמאמן שלה לא חזר כלייה הרבה מאוד זמן אני מניחה שלא יזיק אם תלכו לחפש אותו ביחד." היא אומרת בחביבות.
"אהה... " אתה אומר ומביט בפוקדור של דאש ," איך... לטפל בפקוימון עייף?" אתה שואל במבוכה.
"זה מאוד תלוי מה קרה לפוקימון, אם הוא רק עייף מנוחה בפוקדור שלו תספיק אם הוא נפגע מומלץ לרסס עליו תרסיס לריפוי אתה יכול לקנות אותם בחניות הפוקימארט והם מורידים משמעותית את זמן המנוחה שהפוקימון יזדקק לו כמו כן יש תמיד את מרכז הפוקימונים ובו האחיות ג'וי שיכולות לטפל בפוקימונים."
 
ברד
out
אם אני אדבר עם פוקימונים כל הזמן אני בהכרח אדבר פחות עם אנשים מתאמי זמן וכמות.
in
"אל תגידי שלא ניסיתי" אני מתחיל לרוץ בעודי מוציא את בדו "תשמתמש בגדילה ואז תתקוף את הדג עם שאיבה בלי להפסיק!"
ברגע שאני מגיע לקצה האגם אני מזנק וההילה עופפת אותי בפתעומיות ומפתיעה ואולי אף מפחידה את דיאנה, אני משתמש בשילוב של כוח הריחוף שלי (שאני ממש מקווה שסופר את נקרקע משפת המים) ובעובדה שהחיכוך שלי מזערי כדי לעוף במהירות גבוהה לעבר הדג, תוך כדי שאני אף לעברו אני משגר קרניים לעברו וברגע שאני קרוב מספיק אני תופס אותו גם אם אני צריך לצלול, ברגע שאני תופס אותו אני משתמש בליקוק בלי הפסקה ודוחף אותו לתוך החולצה שלי (בין הגופיה לחולצה) תוך כדי שאני סוגר עליו אחיזה חזקה ומשתמש שוב בקרניים ומפעיל את הריחוף כדי לעלות מעל גובה פני המים, כך היא לא תוכל זרוק פוקדור וגם אם כן היא תסתכן בפגיעה בי, מה שכמובן מאוד לא חוקי.
 
אלישע:​
OG:
אתה יודע אני ממש לא מגביל אותכם בזמן XD.
IG:
"אל תגידי שלא ניסיתי" אתה אומר ומתחיל לרוץ בעודך מוציא את בדו "תשמתמש בגדילה ואז תתקוף את הדג עם שאיבה בלי להפסיק!".
אתה מגיע לקצה האגם ומתחיל לרחף לכיוון הדג.
"אל תחשוב שלגנוב תפיסה ממני יהיה כל כך פשוט!" היא אומרת לך בהתלהבות ושולחת אליך את באטרפריי שמעיף אותך עם משב רוח עוצמתי, "בו נראה כמה לא פרקטי וחלש הבאטרפיי שלי עכשיו!" היא אומרת מעט בגאוותנות.
בעוד כל זה קורה בדו השתמש בגדילה ושאב מפייבאס את כוחו ונראה שהדג התעלף והוא כרגע צף על פני האגם.
מולך נמצא באטרפריי ודיאנה חופשייה לעשות כרצונה.
"יודע מה אני הולכת לתת לך צ'אנס וזה רק כי אני נחמדה אם תצליך לנצח אותי ואת בארפריי שלי אתה יכול לנסות פוקדור אחד על פייבאס ראשון אבל אם תפסיד אני עומדת לתפוס אותו." דיאנה מודיעה לך נראה שממש פגעת בגאווה שלה שהעלבת את באטרפריי והיא רוצה להוכיח לך שהוא יותר חזק ממה שאתה חושב.
OG: ואני כבר מודיע לך שהוא יותר חזק ממה שאתה חושב... בהצלחה.
.
דראקו​
אתה מודה לאישה ומרגיש לא נעים שמכופפים בשבילך את הכללים, לונה מגיעה אליך ומחבקת אותך בחום וודאי בכדי לנחם אותך.
"... מה את יכולה לספר לי על המאמן ש'לה?" אתה שואל והאישה הולך לכמה שניות וחוזרת עם קלסר גדול ושחור.
"הממ.. בו נראה, קוראים למאמן שלה ג'ון והוא מהעיר הונשו. זה כל מה שכתוב לי בקלסר, ממה שאני זוכרת הוא היה נראה כמו בחור די מפונק בטח הוא מבית מעוד עשיר, אם כי זה די הגיוני עבור מישהו שגדל בהונשו... הוא הגיע לפה עם ראלטס לפני כמה חודשיים ומעולם לא חזר בשבילה ממש הרגשתי רע בשביל החמודה הקטנה." היא אומרת לך.
"הוא היה בן אדם נחמד, והוא התייחס אלי מאוד יפה וקנה לי כל מה שרציתי." לונה הוסיפה בחיוך.

נאב​
אתה מחליט להמשיך בדרכך לעיר סאקאיי, המסע לא היה כל כך פשוט והלכת הליכה מרובה ביער כשעברת מול פוקימונים רבים ברובם פוקימוני חרק כמו שפגשת בפתח היער נראה כי כל שאר הפוקימונים ביער מתאספים בקרבת האגם.
כבר הגיעה הערב ואתה נדדת ביער במשך כמעט יומיים שלמים כאשר כמעט יום וחצי מהם היו בהליכה ודהייה מענף לענף לכיוון העיר הבטן שלך מקרקרת ואתה נורא תשוש אך סוף כל סוף ראיתה את אורות העיר שמלאו את השמיים ואת השלט הגדול והמואר שאמר ברוכים הבאים לעיר סאקאיי.
אפילו בערב יכולת לראות כי העיר מלאה בפארקים מאמנים וזירות רבות אשר מממוקמות בכדי לאפשר לאנשים להילחם עם הפוקימונים שלהם, ויכולת לראות תמרור אשר כיוון אותך לשלושת המקומות המרכזיים בעיר למאמנים מימן בעוד 500 מטרים נמצא מרכז הפוקימונים משמאל במרחק של 250 מטרים נמצא הפוקימאקט ואם תמשיך ישר בעוד כקילומטר תגיעה למכון העיר.
בנוסף לתמרורים אלו הייתה מודעה ובה היה רשום "ברוכים הבאים מתאמים ומתאמות יקרים בעוד יומיים זה מגיע התחרות הגיעה לעיר סאקאיי!" עם ציור של בחורה יפיה בעלת שיער בלונדיני ארוך אשר מסביבה רסיסי שלג שיצר המליוטיק שלה.
 
ברד
in
אני מסתכל עליה במבט מאוכזב "אני לא הולך לרדת לרמה הזו, את רוצה את הדג? ברכותי הדג שלך" אני מרחף לשפת האגם ונוחת מולה "חשבתי שאת טובה יותר מזה" אני ניגש לעבר בדו ותופח על ראשו "עבודה טובה חבר" אני אומר בחיבה ומחזיר אותו לפוקדור.
אני ניגש לאחד העצים ומתישב לרגליו.
out
הכוונה בפעולה הזו היא לא לתת לה את הסיפוק ולגרום לה להרגיש רע עם עצמה, בנוסף הדמות שלי והפוקימונים שלה עייפים מקדי להתחיל קרב עם פוקימון בהתפתחות סופית.
חוץ מזה הוא באמת מאוכזב ממנה.
 
אלישע​
אתה מסתכל עליה במבט מאוכזב "אני לא הולך לרדת לרמה הזו, את רוצה את הדג? ברכותי הדג שלך" אתה אומר ומרחף לשפת האגם ונוחת מולה ,ואומר "חשבתי שאת טובה יותר מזה". "היי אתה לא יכול להגיד שלא נתתי לך צ'אנס.." היא אומרת ולוכדת את פייבאס.
אתה ניגש לעבר בדו ותופח על ראשו "עבודה טובה חבר" אתה אומר בחיבה ומחזיר אותו לפוקדור ולאחר מכן ניגש לאחד העצים ומתישב לרגליו.
"היי אל תקח את זה יותר מידי קשה טוב, יש לי מטרה ואני ממש לא עומדת לוותר עלייה בעד שום דבר, חוץ מזה שרציתי להראות לך שגם פוקימונים שאתה אולי חושב שהם חלשים יכולים להיות גם אפקטיבים וגם יפים, אולי זה ישמע מוזר ממתאמת אבל אתה לא יכול לשפוט מישהו רק לפי המראה שלו." הוא אומרת לך בנסיון לנחם, "ובגלל שאני תפסתי את פייבאס בפעם הבאה שנפגוש פוקימון ששתינו נרצה אני אתן לך לתפוס אותו ,דייל?" היא שואלת בחיוך.
דראקו​
OG:
אם תשים לב דאש כבר בפוקדור שלה כבר 3-4 תגובות.
IG:
"אנ-אני מבין." אתה אומר ומסמיק מהחיבוק.
"תודה. אז אני חושב שנלך להונשו." אתה ממשיך ואז פונה לפוקדור של דאש:"אני אתן לך לנוח בפוקדור."
בעלת מעון הפוקימונים איחלה לך בהצלחה בדרך והסבירה לך שבכדי להגיע לעיר יש ללכת דרומה בכדי להגיעה למערה אשר חוצת את רחס ההרים שמחלק את המחוז, כמו כן היא הוסיפה שאתה יכול לעצור בעיר נאגו בכדי להתרענן אך זה יאריך לך מעט את המסע.
עם כן החלת לנוע בחזרה בדרך בה רק הבוקר אתה ודאש עברתם בחזרה לכיוון החווה והעיר הנשו, שמת לב כי המסע היה הרבה יותר מייגע בלי דאש ולקראת הערב הגעת בחזרה לחווה.
OG:
אני עוצר פה כדי לראות אם אתה רוצה להיכנס ושהיה לך קצת איטרקציה עם המשפחה שלך או שאתה לא רוצה לחזור כבר ביום הראשון שלך בחזרה הביתה, אני יודע שאולי זה קצת מייגע שעשית סיבוב אבל האמת שהתקלטת אותי ולא באמת חשבתי שתחזור למעון היום אם כי כבר הצלחתי לקשר הכל לסיפור ככה שאני מודה לך על האתגר.
נאב​
אתה מחליט ללכת מרכז הפוקימונים בכדי להשכיר חדר ולרפא את הפוקימונים שלך.
ניגשת לאחות ג'וי והיא בירכה אותך לשלום, כאשר ביקשת לרפא את הפוקימונים שלך ולשכור חדר היא נתנה לך מפתח עם הספרה 5 עליו והסבירה לך שאתה תלון היום בחדר מספר חמש ושיש בו עוד מאמן שיחלוק איתך את החדר ושהחדר עצמו נמצע בקומה העליונה.
כמו כן היא אמרה לך שיש מטבח שפתוח תמיד ובו מצרכים בסיסים ככה שאתה יכול ללכת לאכול ובנוסף ישנם שלוש ארוחות ביום שמוגשות בשעות 7:30-8:00 , 13:00-14:00 ו19:30-20:00 ושממש לפני כמה דקות נסגרה הקפטריה לאחר ארוחת הערב.
אחרי מספר דקות האחות ג'וי חזרה אליך ואמרה לך שהיא נתנה לכל הפוקימונים שלך אוכל וריסיסה עליהם תרסיס ריפוי מהפוקימארט ותיארה אותו כמעט כאילו היא מנסה למכור לך אותו ושהם כולם אמור להיות בסדר לגמרי אחרי מנוחה של כמה דקות.
אתה עולה לחדר ופותח את הדלת שרשום עלייה המספר 5 כפי שהאחות אמרה לך החדר לא היה מרשים מיוחד והוא הכיל בו את הדברים הבסיסים ביותר שאדם יכול לבקש גוז מיטות יחיד, מזגן ומקלחת ושירותים והמאמן השני שהיה אמור להיות איתך לא נמצא כרגע בחדר אם כי דבריו פרוסים ליד המיטה הרחוקה מהדלת.
אתה מוציא את מיסטרדיביוס מהכדור בכדי לנהל איתה שיחה והיא מייד התלהבה מהמיקום החדש שלה והתחילה לחטט בדברים של המאמן השני ולעבור דרך שוב ושוב בשובבות.
OG:
מציא לך פעם הבעה שאתה רוצה לשוחח עם מישהו לפחות להתחיל את השיחה כי אתה די משאיר אותי עם פשוט לשאול אותך מה אתה רוצה, לא שזה מה שהפוקימונית הספציפית הזו תעשה.
 
ברד
אני מסתכל עליה "אני מנסה להבין מה גורם לך לחשוב שאני מעוניין להמשיך להסתובב איתך?, את אנוכית ואם להיות כנה די סנוב" אני מתנועע קצת כדי לאתר תנוחה נוחה יותר "מעולם לא היו לי חברים או ידידים אבל מכמעט שידוע לי אתה לא יכול להתנהג בצורה מגעילה ואז פשוט לחייך ולצפות שזה יגרום לכך להסתדר"
 
חזרה
Top