• ברוכים הבאים לפורום הפונדק
    הפונדק הוא הקהילה הוותיקה והמובילה של מבוכים ודרקונים, משחקי תפקידים ומשחקי לוח בישראל.
    ההרשמה היא בחינם ולאחר מכן תוכלו לפרסם הודעות, למכור ולקנות משחקים, לחפש קבוצה למשחק ועוד!

    הרשמה /

עדכון 20.1.19 באתר: 'פרק סיום העונה הראשונה' בקמפיין 'הטבעות הקרות של גרינפילדס'

קירית מיתראס, מקדש עתיק ונטוש שחומותיו הגבוהות נישאות גבוה מעל רכס מושלג, והיכלותיו החצובים עמוק באבן, מבטיחות הגנה מפני רוחותיו הצולפות של החורף; ושחפץ עתיק-יומין מאחד מארמונות אנומינאס חבוי במרתפיו. מקדש, שעומד להפוך לזירת קרב אכזרי: הגמדים הרועדים התכנסו בו, לבצע את טקסיהם המוזרים; ובני-אדם קנאים ונחושים, שנשבעו להפוך את המקדש למקום מחסה לקלאנים הדלים והמורעבים שלהם, מובלים בידי כוהנת קנאית שבטוחה כי כוחות האש של המלכה נארוון שבו והתגלמו בה.
סארדיס האדומה נשבעה לטהר את הגמדים הרועדים, שבעיניה אינם יותר מאשר שרצים, לחלץ את שכיית החמדה העתיקה מידיהם וליצוק מחדש את יסודות ממלכת ארנור בכוחות הלהבה המוצללת שלה - והיא אינה בוררת באמצעים.
ובעוד גמדים רועדים ובני-אנוש קנאים עומדים לטבוח זה את זה במאבק על המקדש, שני שכירי חרב עורקים ממחנה הכוהנת האדומה ומחפשים אדון חדש; לטאות ענק רעבתניות זוחלות בין הצללים; אישה חיוורת כמוות משוטטת בשלג ושואלת שאלות מוזרות, ועצם קרבתה ממלאת בצינה פולחת בשר ונפש; וחגיגה מקומית בה משתתפות לואיזה פרייסגירדל מהפלך ואורגת הערפל הלקליריה הופכת לעימות חריף; הבוגאן אמנם הוכו ונשברו; אולם דברים גרועים מהם שורצים בעלטה הקפואה.
-----------------------------------
במילים אחרות: הרצנו היום את "פרק סיום העונה הראשונה" בקמפיין של לואיזה פרייסגירדל "כתר אדום, גרזן לבן" :)
תקציר מפורט יפורסם, בתקווה, במהלך השבוע הקרוב.

לינק לפרק החדש: http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/crg_chap5.html

לינק לאינדקס של הקמפיין:
http://members.pundak.co.il/world/keldaria3/chapter5/rings_of_greenfields/index.html
 

קבצים מצורפים

  • frost castle.jpg
    frost castle.jpg
    94.5 KB · צפיות: 508
פרק טוב. טראגי אבל טוב. השם סרדיס מזכיר לי את סיראדיס החוזה מקל מהמלוריאן. אני מניח שזה צירוף מקרים.

אהבתי את הסקאלה הרחבה יותר. וגם את העובדה שעניין הועלה קודם זכה להתייחסות מעמיקה יותר - הכוהנת האדומה. איך, בעשר שנים, נארוון הצליחה לגייס מישהי כזו לשירותה? משהו בכוחות כהונה לא מסתדר לי עם העולם של שר הטבעות.

של מי המקדש הנטוש? של גנדלף? לא יכלו להוציא את הזיקוקים הקדושים מהסליק?

הסצנה עם האישה החיוורת הפחידה אותי.

האם לטאות הכפור הם... הם... הגמדים הרועדים? בשני האזכורים למחלת הדרקון, אצל ק.ס. לואיס ואצל ריורדן, הקורבן גם משתנה לדרקון (למרות שזה לא המצב אצל טולקין, אאל"ט.) והתיאור של הלטאות הקטנות יותר מזכיר מאד ציור של וויברן שיצא לי לראות פעם.

לי היה הרושם כשסאורון קרס, כל מעשה רשע שהוא יצר קרס ביחד אתו כמו רפאי הטבעת. איך הווייטים שהוא, כנראה, יצר עדיין קיימים? מתג ההשמדה היה מקולקל אצל חלק מהם? וזה העלה לי תהיה אחרת: האם קרה מקרה שאורג ערפל טען שהוא חזר מוואלינור? אחרי הכול, זה אפשרי. נשמות האלפים מגיעות לוואלינור במותן ובשר הטבעות יש לנו את המקרה של גלורפינדל שקיים בשתי הממלכות.

האם לואיסה חצתה את הנקודה שממנה אין חזרה במסעה? עד עכשיו נראה לי שהיו נקודות בהן יכלה לומר "טוב. הספיק לי עם כל זה. מעתה אני אהיה הוביטית טובה." ולכוחות הגדולים והאפלים שמנהלים את העולם מאחורי הקלעים לא יהיה ממש אכפת ממנה. כעת ייתכן שהיא עשויה להמשיך את מסעה למקומות בהם לא אוכלים שש ארוחות ביום ולא תהיה לה ברירה להמשיך עד הסוף כי הספינה שתיקח אותה הביתה נשרפה או משהו כזה.
 
תודה על התגובה

1. אין קשר בין השמות - ולו מפני שמעולם לא קראתי את המלוריאן.

2. הכהונה הופיעה במהלך העידן הרביעי, ולפי לא מעט מהמלומדים, רוב מוחלט של הכוהנים לסוגיהם נעדר את הרוב המוחלט של הכוחות שהוא טוען להם במקרה הטוב, ושרלטנים במקרה הרע. כוהנת בעלת עוצמה מאגית ישירה כמו סארדיס זה מחזה מאד נדיר, שהיה כמעט בל-ימצא בארץ התיכונה עד לשנים האחרונות ממש; כך שאולי יש קשר בין זה לבין המאורעות הגדולים שזעזעו את הארדה, ושרק קצה-הקצה שלהם גלוי על פני השטח.
כך או אחרת - היחס בין כוהנים לאלים שלהם, גם ובמיוחד כשלא מדובר בשרלטנים גמורים שיודעים לעשות מחזות בעשן, הוא לא בהכרח אחד לאחד. לא תמיד הכוח שיש לכוהן זה מה שהוא חושב, ודי לחכימא ברמיזא.

אולי בהמשך יחשפו עוד פרטים על הקשר בין סארדיס לנארוון.

3. המקדש הנטוש היה שייך לממלכת ארנור, וכנראה הוקדש באורח כללי לואלאר - אם כי לך תדע.

4. הסצנה עם האישה החיוורת נועדה להיות מפחידה :)

5. לטאות הכפור הן לא הגמדים הרועדים. מחלת הדרקון לא משנה את הצורה החיצונית של הקורבנות שלה בארדה, וגם לא בקמפיין הזה. הגרסה הזו של מחלת הדרקון גרמה לגמדים שנפלו בפח להשתעבד לכוח רצון שהניע אותם כמו בובות על חוט לטובת המטרות שלו - שחלקן חטפו מכה מסוימת מידי סארדיס והאנשים שלה - ואלו בתורם זכו לזעמו של הכוח הזה (לא, זו לא הלטאה הגדולה שהופיעה בסוף הפרק, היא לא לגמרי תבונית, וודאי לא במידה כזו).

6. כל עוד כח הרצון של מלקור יוסיף לפעפע מתחת לעולם, יצירי זדון ימשיכו להתקיים. אין שום מתג השמדה, מלבד אולי למה שנוצר ישירות מהכוח של הטבעת האחת (כמו באראד דור). יצירי הזדון נעלמים, מתמעטים ומסתתרים לאחר שכוחות הזדון מוכים (כמו בסוף מלחמת הטבעת או חורבן תאנגורודרים) - ויוצאים שוב כאשר הזדון מתחיל להתעצם שוב.
וכרגע, הזדון מתעצם במהירות - ויש לו כמה וכמה מקורות.

7. לא. אין אורג ערפל ידוע (לפחות ממה שיצרתי בינתיים), שטען שהוא חזר מואלינור. עד כמה שהם משתעשעים בשם 'העם הנאווה', גם המיתולוגיה שלהם מודה בכך שהם לא צאצאים ישירים לאלפים של העידן השלישי שעזבו, אלא הם בנים לשושלות אנושיות מזרע המערב הנעלה עם דם אלפי, שמנסים, בתהליך איטי, לזקק את הדם האלפי שלהם.
(מצד שני, האם כל מי שמכנה את עצמו אורג ערפל, הוא אכן כזה?)

8. לא. הספר השני של הקמפיין מתרחש בפלך, אחרי שלואיזה חזרה לשם - היא מלווה את הפליטים ששרדו מהקלאן של קור-אמאריון, ומגיעה לברוקנבורינגס ממש בעת פסטיבל החורף, כדי לשכנע את התאין גורת'ו לתת להם לפחות זכות מעבר בטוח בדרך למחוז ברי.

באורח אירוני - לכוחות האפלים הגדולים *עדיין* אין הרבה עניין בלואיזה. הבוגאן ישמחו כמובן להרוג אותה באיטיות, אבל הם הוכו ונשברו, והם אף פעם לא היו כוח גדול מדי. אבל מעבר לזה - הכוח הזדוני הקפוא במקדש זועם, אבל בא על סיפוקו (איכשהו) מהמוות של סארדיס. לואיזה היא כלום בעיניו, אם הוא בכלל יודע עליה.
גורדאראס הוייט והמשרתים שלו עוד לא מכירים אותה, וכ"ו.

מנגד, יתכן שבלי לשים לב, היא דרכה על כמה וכמה רגליים בתוך הפלך דווקא...
 
היו לה ללא ספק כוחות יוצאי דופן, שבתחילה שימשו אותה לטובה, אבל היא הלכה ושקעה לתוך נתיב מסוכן.
ועדיין - מול הלטאה יורקת הקרח וה-Brood שלה, הם לא עזרו לה.

לגבי קשר כזה - היא טוענת שהיא מפעילה את כוחות האש של המלכה נארוון.
הלקליריה לפחות רומזת לה בלעג בעימות ביניהן, שהכוחות האלו "מתקשרים עם נפילה מגשרים גבוהים"-
הערה צינית שסארדיס ממש לא לקחה בהומור.
 
לא היתה השפעה על העלילה בגדול. הלטאות היו מגיעות בכל מקרה גם אם הגביע היה נשאר על המזבח - אולי סארדיס היתה זוכה לעוד כמה שניות של חסד ומצליחה להתארגן מעט יותר טוב - ספק אם זה היה משנה ממש את התוצאה; מצד שני, הרעידה המוקדמת של הקירות גרמה לחבורה להבחין בסכנה כמה שניות קודם לכן, מה שחסך מהם ברד סלעים מאד לא נעים שהיה יכול להסב נזק כבד.
 
חזרה
Top