"לא חייב לכם הסברים," הוא עונה בקיצור. הוא מתרחק ויושב בשקט עם ראשו בין ברכיו, רק עיניו מסתכלות בכם.
עובר ככה זמן קצר כרבע שעה, אבל מספיק זמן שהבלבול תגיע לראשיכם, ושהסביבה האפלה תמשיך להחדיר תחושות דכאניות.
פסיעות נשמעות מרחוק. ואז - כאילו המצב לא היה כבר מספיק מוזר - אתם יכולים לראות את הדרואידית, עם פמלייתה בצורות חיות, באה לקראתכם. הדרואידית לא נראית שונה, ורייז במיוחד רואה שמשהו השתנה בפניה, אולי לאור השינויים בסביבה היא לא במצב טוב.
"שלום, רייז," היא אומרת. אין ספק שהיא מדברת לרייז המוכר לכם. "נהדר לראות אותך. וסאוואלה, ופרדאן, ו... אלסאלור."
הרייז האחר עומד על רגליו. "אמא?"
היא מעיפה בו מבט אבל מתעלמת ממנו, וחוזרת להסתכל ברייז "האמיתי". הכפיל נראה מופתע, אפילו עצוב.