פרדאן מוציא את הקשת שלו ומתכופף באיטיות, ממקד את עיניו לעבר התנועה המסתורית.
"היי... יש לנו אורחים... או זנב..." הוא לוחש בשקט.
"היי... יש לנו אורחים... או זנב..." הוא לוחש בשקט.
העידן ה-13 - היער המושחת <משחק מקוון> [נגמר]
- מחבר/ת הנושא צ'ואי
- תאריך התחלה
אלסאלור מסתכל בעקבות ההודעה של פרדאן. "מעניין. הייתי בודק מה זה, אם לא תשאירו אותי לבד בבדיקה..."
"נא, תיו מוכנים." רייז אומר בנונשלנטיות, "אם זה יתקוף, נרביץ לזה. אם לא, זה לא משנה." הוא עוצר את הדיבור שלו וחושב לרגע. "טוב, אולי כן כדאי לאבד את זה. 'נחנו לא רוצים להביא ת'ו אל אמא. "
"אנחנו לא יודעים מי זה, לתקוף אותו יכול להביא לתוצאות לא נעימות... אני אנסה לבדוק יותר מקרוב."
רגנארוק מזנק הצידה ומתחיל לנהום בקולי-קולות, מושך את תשומת ליבו של הצל לעברו, בעוד פרדאן נע בזהירות לצד השני, מתקדם בחינניות אל עבר הצל מבין הצללים.
META
בדיקת התגנבות, שימוש בזריזות ורקע "סייר יערות". 9+4+4+3 = 20 סה"כ.
רגנארוק מזנק הצידה ומתחיל לנהום בקולי-קולות, מושך את תשומת ליבו של הצל לעברו, בעוד פרדאן נע בזהירות לצד השני, מתקדם בחינניות אל עבר הצל מבין הצללים.
META
בדיקת התגנבות, שימוש בזריזות ורקע "סייר יערות". 9+4+4+3 = 20 סה"כ.
פרדאן מופתע לראות את רייז עומד מול עיניו - איש שנראה כמעט בדיוק כמו רייז, אלא שהוא לבוש בבגדים אדומים כהים, ושנראה לא פחות מופתע להתגלות. רייז ופרדאן שמים לב (בקושי) שהאיש הוא בכלל לא בן-מחצית - הוא פשוט חצי-אלף מאוד קטן, למרות שמהמראה שלו, נראה כמעט כאילו הוא יכול להיות תאומו של רייז. לסאוואלה, שלא יכולה להבחין בקלות בדקויות שבין מראה שני הגזעים, הם נראים כמעט כמו אותו האדם, חוץ מהביגוד השונה.
"מה אתם עושים בבית שלי?" שואל האיש בלא מעט חשדנות, ומגלה תוך כדי כך שגם ניבו וקולו שונים מרייז.
OUT
מה צבע הבגדים של רייז (אני מקווה שלא אדום כהה)?
"מה אתם עושים בבית שלי?" שואל האיש בלא מעט חשדנות, ומגלה תוך כדי כך שגם ניבו וקולו שונים מרייז.
OUT
מה צבע הבגדים של רייז (אני מקווה שלא אדום כהה)?
" זה הבית שלך?" רייז צוחק, מסתכל סביבו. "מקום מזויף שמסתיר ת'הרס. זה אומר שגם ת'ה מזויף?"
OUT
הבגדים של רייז, אם אפשר לקרוא לזה באמת בגדים, הם בצבעי חום וירוק. צבעי הסוואה. אולי היה להם צבע אחר לפני זה, אבל רייז מתגלגל בבוץ הרבה, ולא באמת שוטף את הבגדים שלו כל כך.
OUT
הבגדים של רייז, אם אפשר לקרוא לזה באמת בגדים, הם בצבעי חום וירוק. צבעי הסוואה. אולי היה להם צבע אחר לפני זה, אבל רייז מתגלגל בבוץ הרבה, ולא באמת שוטף את הבגדים שלו כל כך.
בן המחצית המכוער מסתכל על המכשפה בחוסר אמון. "הוא?" הוא שואל, "הוא לא משפחה. הוא סתם מכוער. כנר'ה גם מזויף. פעם ראשונה ש'ני רואה ת'ו."
"לא יודע, אתם נראים כמו שתי טיפות מים." פרדאן צוחק בקול.
"אני? מזויף? הייתי פה לפניך. אולי אתה המזויף. הבית שלי הוא ביער כולו," הוא עונה, מעוצבן.
"טוב, ת'יודע איפה אמא?" רייז שואל, מתיישב על הרצפה. הדמות שמולו כנראה מזויפת, אבל גם דברים מזויפים יכולים לעזור לפעמים.
הכפיל של רייז נראה מופתע בכנות. "אמא? היא הביאה אותי לכאן, אמרה שיש לה דברים לעשות פה ושהיא תחזור לכאן בסוף היום. איך אתה יודע עליה?"
"כולם יודעים עליה, אתה עושה את עצמך או שאתה באמת כזה בור?" שואל פרדאן ומתיישב ליד שני הרייזים.
"לא חייב לכם הסברים," הוא עונה בקיצור. הוא מתרחק ויושב בשקט עם ראשו בין ברכיו, רק עיניו מסתכלות בכם.
עובר ככה זמן קצר כרבע שעה, אבל מספיק זמן שהבלבול תגיע לראשיכם, ושהסביבה האפלה תמשיך להחדיר תחושות דכאניות.
פסיעות נשמעות מרחוק. ואז - כאילו המצב לא היה כבר מספיק מוזר - אתם יכולים לראות את הדרואידית, עם פמלייתה בצורות חיות, באה לקראתכם. הדרואידית לא נראית שונה, ורייז במיוחד רואה שמשהו השתנה בפניה, אולי לאור השינויים בסביבה היא לא במצב טוב.
"שלום, רייז," היא אומרת. אין ספק שהיא מדברת לרייז המוכר לכם. "נהדר לראות אותך. וסאוואלה, ופרדאן, ו... אלסאלור."
הרייז האחר עומד על רגליו. "אמא?"
היא מעיפה בו מבט אבל מתעלמת ממנו, וחוזרת להסתכל ברייז "האמיתי". הכפיל נראה מופתע, אפילו עצוב.
עובר ככה זמן קצר כרבע שעה, אבל מספיק זמן שהבלבול תגיע לראשיכם, ושהסביבה האפלה תמשיך להחדיר תחושות דכאניות.
פסיעות נשמעות מרחוק. ואז - כאילו המצב לא היה כבר מספיק מוזר - אתם יכולים לראות את הדרואידית, עם פמלייתה בצורות חיות, באה לקראתכם. הדרואידית לא נראית שונה, ורייז במיוחד רואה שמשהו השתנה בפניה, אולי לאור השינויים בסביבה היא לא במצב טוב.
"שלום, רייז," היא אומרת. אין ספק שהיא מדברת לרייז המוכר לכם. "נהדר לראות אותך. וסאוואלה, ופרדאן, ו... אלסאלור."
הרייז האחר עומד על רגליו. "אמא?"
היא מעיפה בו מבט אבל מתעלמת ממנו, וחוזרת להסתכל ברייז "האמיתי". הכפיל נראה מופתע, אפילו עצוב.
"היי אמא." רייז לא קם. במקום, הוא מחווה מסביבו. "מה הקטע?"
"נדבר לעניין. רצית לעזור להעיף את כל הזיהום מהיער, נכון? אוקיי. גיליתי למה, ומה לעשות. הדיאבוליסטית עשתה את הכל. ואת כל קסמי הטימוא שלה, היא שמה על הבחור הזה." היא מצביעה לרייז החדש. "אני לא יכולה לפגוע בו, כי אני תחת שבועה. תהרוג אותו אתה. ככה צריך. אי אפשר לעשות כלום כל עוד שהוא חי. אין דרך אחרת."
הרייז האחר, שעליו הוצא צו ההריגה, מתחיל לבכות. "מה? אמא?!" היא מתעלמת. למרות זאת, הוא מסתכל רק בה.
"אה, שכחתי," היא אומרת אחרי קצת שתיקה. היא מחבקת את רייז ואז חוזרת למקום שהיא הייתה בו בקצת ריחוק, ומחכה לתגובה מכם.
הרייז האחר, שעליו הוצא צו ההריגה, מתחיל לבכות. "מה? אמא?!" היא מתעלמת. למרות זאת, הוא מסתכל רק בה.
"אה, שכחתי," היא אומרת אחרי קצת שתיקה. היא מחבקת את רייז ואז חוזרת למקום שהיא הייתה בו בקצת ריחוק, ומחכה לתגובה מכם.
זה מוזר. זו הפעם הראשונה שאמא ביקשה ממך הריגה של מישהו בוכה. היא גם לא שוכחת לתת חיבוקים.
כשאתה רואה את הכפיל שלך שוב, אתה גם נזכר בשמועה על הסיבה שהדרואידית בחרה לאמץ אותך: על זכר הבן שהיא השאירה באימפריה.
כשאתה רואה את הכפיל שלך שוב, אתה גם נזכר בשמועה על הסיבה שהדרואידית בחרה לאמץ אותך: על זכר הבן שהיא השאירה באימפריה.
פרדאן יודע שיחסי שארות עובדים שונה בעולם החוץ מאשר ביער שלו. ביער, כמו גם במקומות אחרים באימפריה, המשמעות של "בן" הוא בן מאומץ, בן שנבחר בקפידה. רק בציוויליזציה המקולקלת מכירים את הבן הביולוגי כבן הלגיטימי. גם ביער, משפחה ביולוגית יכולה להיות המשפחה המאומצת לעיתים קרובות; אבל ככל שההורה יותר חשוב, כך הוא פחות עלול לסכן את הירושה שלו על מי שבמקרה יוצא כצאצא ביולוגי. כשהדרואידית מדברת על הבן של הדיאבוליסטית, אין לו ספק שזה לא בנה הביולוגי, אלא הבן המאומץ של הדיאבוליסטית.
האמירה של הדרואידית שהיא תחת שבועה ולא יכולה לפגוע ברייז השני, נשמעת לכאורה כתירוץ רחוק לסאוואלה, בתור אישה ספקנית. אבל כשהיא חושבת יותר על המצב, היא נזכרת בלימודיה העצמאיים שבהם היא למדה על טקסים ליצירת קשרים רוחניים. קשרים כאלה, לפי מה שהיא למדה, הם סוג של תחליף ליחסי השארות הרגילים לה, במקומות יותר נידחים באימפריה, אבל הם גם מלווים בסוג של שיתוף עוצמה.
להרוג מישהו, כמו שהדרואידית ביקשה הרגע, הוא אחת מבין הדרכים להחליף את הנהרג בקשרו הרוחני הקיים.
להרוג מישהו, כמו שהדרואידית ביקשה הרגע, הוא אחת מבין הדרכים להחליף את הנהרג בקשרו הרוחני הקיים.
סאוואלה מביטה בדרואידית בחשדנות שהולכת וגדלה ככל שהיא ממשיכה לדבר. "אפשר לחשוב שרייז הוא האדם היחיד ביער הזה ממנו את יכולה לבקש להרוג מישהו שהיית צריכה לחכות במיוחד בשבילו עבור זה..." די ברור שסאוואלה חושבת שמשהו פה מסריח "וחוץ מזה למי יש מספיק עוצמה בשביל להכריח אותך לקיים שבועה?"
"בין אם יש ובין אם אין, אני לא שוברת שבועות," הדרואידית עונה. "ואם את רוצה להרוג אותו במקום רייז, את מוזמנת." היא פונה יותר לכיוון סאוואלה, עכשיו עם אחוריה אל הכפיל של רייז ההמום.
"אז אנחנו רק צריכים להרוג אותו כדי לטהר את היער?" פרדאן קם ממקומו ושולף את חרבו, מתחיל להתקרב בהליכה אל הרייז השני. "למה אנחנו מחכים?"
